מלאכת תופר
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרות שיטות ראשונים והשו"ע.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרות שיטות ראשונים והשו"ע. |
מְלֶאכֶת הַתּוֹפֵר היא אחת מהמלאכות האסורות בשבת, שמהותה חיבור שני דברים נפרדים זה לזה.
מקור הדין
ככל מלאכות שבת, מקור איסור מלאכה זו הוא העבודות שנעשו להקמת המשכן, שבמהלך הקמתו היו תופרים את היריעות זאת לזאת. מלאכה זו אסורה גם ביום הכיפורים וביום טוב[1].
מלאכת הקורע היא המלאכה ההפוכה למלאכת התופר.
הגדרת המלאכה
הגדרת המלאכה היא חיבור שני אובייקטים באמצעות תפירה המתקיימת. ובגמ' נחלקו מה נחשב תפירה המתקיימת, יש שכ' רק כשיש בה שלוש תפירות, מלבד קשירת ראשי החוט על מנת שהתפירה תתקיים, ויש שכ' דווקא בשלוש תפירות, גם ללא קשירה.
כמו כן, המותח חוט תפירה רופף ובכך מהדק את התפירה חייב גם כן משום מלאכה זו[2].
תולדת המלאכה (האסורה מהתורה גם כן) היא הדבקת ניירות ועורות זה לזה על ידי דבק[3].
היפוכה של מלאכה זו היא מלאכת קורע, ואין אדם חייב על מלאכת התופר אלא אם כן כדי להפריד את התפירה יש צורך לקרוע את הבגד (למרות שאפשר גם לעמול להוציא את ראשי החוטים)[4].
בטעם גדר המלאכה הסתפקו האחרונים. המנחת חינוך מסתפק מה תהיה ההלכה באדם שתפר שתי תפירות בבגד אחד, כל אחד במקום אחר. לפי פרשנותו של הרב נתן גשטטנר, תלויה שאלה זו בחקירה הלכתית בגדר דין שתי תפירות, האם מדובר בשיעור מסוים כעין מלאכת כותב, או שמא בפחות משתי תפירות אין התפירה מתקיימת ולכן שתי תפירות נפרדות אינן נחשבות ל"תופר"[5].
הבחנה בין מלאכת קושר למלאכת תופר
מלאכת קושר אף היא מהותה לקשור יחד שני דברים נפרדים. ובכל אופן קיימת הבחנה בין שתי מלאכות אלה.
יש מי שכתב שהחילוק הוא שבמלאכת תופר מהות המלאכה היא תפירת שני דברים והפיכתם לדבר אחד, בניגוד למלאכת קושר שבה שני החלקים נשארים נפרדים גם לאחר קשירתם[6].
חילוק אחר כתבו אחרונים, שבמלאכת תופר החוט המחבר הוא נפרד לשני הדברים המתחברים, בניגוד לקשור שהחוט עצמו שנקשר הוא גם הקושר[7].
וחילוק שלישי הוא הבחנה בין קשירה שהיא כריכה וסיבוך של חוטים וחבלים, לבין תפירה שהיא חיבור של שתי יריעות זו לזו[8].
נידונים שונים
באחרונים דנו בדין תפירה עם מחט אם מותרת, והאם איסורה מהתורה או מדברי חכמים[9].
תפירה רפואית
באחרונים ישנו דיון לגבי תפירה רפואית בשבת (כאשר אין בכך פיקוח נפש). בשמירת שבת כהלכתה[10] פסק שאין תפירה רפואית נחשבת כתפירה, אולם הרב חיים יוסף דוד ווייס חלק על כך, אך התיר את התפירה במקרה של תפירה המתמוססת מאליה תוך מספר ימים, כך שהיא אינה מתקיימתן[11].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חיי אדם ס"ז כלל פב.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י', הלכה ט'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י', הלכה י"א.
- ^ שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב סימן פד ד"ה והנה משמע
- ^ הרב נתן גשטטנר מלאכת תופר בסבפרו "טל נתן"
- ^ פתח מלאכה, דיני השבותין. כך גם באגרות משה חלק ב סימן פד כתב שלאחר תפירה לא ניתן להפריד את שני הדברים אלא על ידי קריעה, ואילו לאחר קשירה ניתן להפריד את הדברים המחוברים על ידי התרה, מבלי לקרעם.
- ^ מרכבת המשנה, על משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י', הלכה י"א.
- ^ ראו מנוחת אהבה פרק טו במבוא, אורחות שבת עמוד שמג הערה א, ובמאמרו של הרב אפרים עבדיאן "בגדרי מלאכת תופר ונפקא מינה למעשה", חלק א - הדמיון וההבחנה בין מלאכת קושר למלאכת תופר, אארוג לשבת, ירושלים ה'תשע"ז, עמודים סג - עב.
- ^ הרב ישראל דוד הארפעאנעס, מלאכת תופר בספרו "נשמת שבת".
- ^ פרק לה הערה ס"ב.
- ^ שו"ת ויען דוד.
