מקלקל (מונח הלכתי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מקלקל הוא כלל הלכתי בהלכות שבת, שהמבצע אחת מכל ל"ט מלאכות שבת דרך קלקול, אינו עובר על האיסור מהתורה.

מקור הדין

דין זה נלמד מהפסוק האומר כי מלאכת המשכן היו "מלאכת מחשבת", מלאכת הנעשית על ידי מחשבה, וקלקול אינה מלאכת מחשבת. ומכיוון שכל מלאכות שבת, הם רק מלאכות שהיו במשכן, מלאכה שאינה מלאכת מחשבת אינה בכלל האיסור. עם זאת, חכמים אסרו לבצע את המלאכות גם דרך קלקול, שמא יבואו לבצעם באופן הרגיל, האסור מהתורה.

חלוקה למלאכות בונות והורסות

אפשר לעשות תת-חלוקה בכל המלאכות: מלאכות שבונות ומלאכות שהורסות. המלאכות שנראות הורסות, לא מתחייבים עליהם עד שהם יהיו לשם בנייה, כמו שמפורש בחלק מהן, כמו 'הקורע על מנת לתפור'.

  • המלאכות הבונות: 1.הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ. 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּשׁ. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְרַקֵּד. 10. וְהַלָּשׁ. 11. וְהָאוֹפֶה. 12. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 13. הַמְלַבְּנוֹ. 14. וְהַמְנַפְּצוֹ. 15. וְהַצּוֹבְעוֹ. 16. וְהַטּוֹוֶה. 17. וְהַמֵּסֵךְ. 18. וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. 19. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 20. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 21. הַקּוֹשֵׁר. 22. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. 23. הַצָּד צְבִי. 24. הַשּׁוֹחֲטוֹ. 25. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. 26. הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 27. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 28. וְהַמְחַתְּכוֹ. 29. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 30. הַבּוֹנֶה. 31. וְהַמַּבְעִיר. 32. הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ. 34. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.
  • המלאכות ההורסות: 1. הַמַּתִּיר. 2. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. 3. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 4. וְהַסּוֹתֵר. 5. הַמְכַבֶּה.

בפוסקים מוסבר כי מלאכות אלו אסורות מהתורה רק כאשר הן נעשות לצורך. לדוגמה: קריעה נחשבת למלאכה רק אם היא נעשית על מנת לתפור. וכיבוי נחשב למלאכה רק על מנת להכשיר את הנר שיודלק לפעם הבאה, או להכין פחם.

פרטי דינים

  • הקורע בחמתו - מבואר בתלמוד שהקורע בחמתו נחשב כמתקן אצל יצרו (=משכך חמתו) אלא שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה שלדעת רבי יהודה חייב, ולדעת רבי שמעון פטור.
  • הקורע על מתו - נאמר בברייתא המובאת בתלמוד הבבלי[1]: "הקורע... ובאבלו ועל מתו חייב, ואף על פי שמחלל את השבת, יצא ידי קריעה." התלמוד[2] מחלק בין הקורע על מת שיש לו חיוב לקרוע עליו, שחייב, לבין הקורע על מת שאין לו עליו חיוב קריעה, שפטור. לפי דברי רש"י[3] לדעת רבי שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטורים עליה, גם הקורע על מתו פטור. לעומת זאת לדעת התוספות[4] במקרה זה גם לרבי שמעון יהיה חייב, וזה כיוון שמלאכה הנעשית לצורך מצווה נחשבת לעולם כמלאכה הצריכה לגופה.

מקלקל במלאכת חובל ובמלאכת מבעיר

לפי הכלל "כל המקלקלין פטורין", צריך להיות שאדם שחבל בחברו יהיה פטור, אף שהוצאת דם היא חלק ממלאכת שוחט, כיון שהחבלה היא קלקול. בגמרא מובאת מחלוקת בנקודה זו בין רבי אבהו לבין רבי יוחנן:

"תני ר' אבהו קמיה דר' יוחנן בכל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא חובל ומבעיר אינה משנה ואם ת"ל משנה גחובל בצריך לכלבו מבעיר בצריך לאפרו".

- שבת דף קו עמוד א

לפי רבי אבהו, למרות שחובל בחברו הוא קלקול, בכל זאת חייב. כמו כן, הבערה, למרות שהיא מקלקלת את העץ שאותו מבעירים, חייב. לדעתו של רבי אבהו הכלל כל המקלקלין פטורין אינו חל על מלאכת חובל ומלאכת מבעיר.

לפי רבי יוחנן, הכלל "כל המקלקלין פטורין" חל גם על מלאכת מבעיר ומלאכת חובל, והחיוב בהם הוא כאשר צריך את הדם לכלבו, שאז המלאכה היא מעשה של תיקון ביחס לכלבו, אף שהיא קלקול ביחס לנחבל, בכ"ז חייב, ומלאכת מבעיר מדובר בצריך את האפר עצמו, כך ששריפת העץ היא תיקון ביחס לצורך באפר.

קישורים חיצוניים

  • הערך "מקלקל", באתר ויקישיבה מתוך ספרו של הרב יהודה חיון, "ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"
  • אסופת מאמרים בנושא מקלקל, באתר אסיף

הערות שוליים

  1. ^ מסכת שבת דף קה עמוד ב.
  2. ^ שבת דף קה עמוד ב.
  3. ^ מסכת שבת דף קה עמוד ב דיבור המתחיל הא ר' יהודה.
  4. ^ דף קה עמוד ב דיבור המתחיל הא ר' יהודה.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0