פורטל:תולדות עם ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.

תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של הקל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה.

מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור".

לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון איגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם.

גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים.

ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת.


תוכן הפורטל
חדשות במחקר תולדות עם ישראל
היום בתולדות עם ישראל
תאריך עברי תאריך לועזי
ערך נבחר ערכים מומלצים
תמונה נבחרת אישיות נבחרת
נושא נבחר היסטוריון נבחר
מוזיאונים בתולדות עם ישראל
משאבים
מחקרים ארכיונים
ספרות יפה מקורות
מיזמי הפורטל ספרי ויקיפדיה
בתולדות עם ישראל
כרונולוגיה
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!


פריטים

יהודה מגידוביץ - אדריכל בתל אביב

פועלו ויצירתו של האדריכל יהודה מגידוביץ נסקרים במאמרה של רות מגידו-חצרוני, בכתב העת אריאל (גיליון 190-189) שכותרו 101 שנים לתל אביב. הגיליון הוא קובץ מחקרים ותעודות עם מבט היקפי היסטורי-תרבותי על התרבות העברית החדשה שנוצרה בתל אביב, המצטרף ליבול מחקרים על העיר שראו אור מראשית המאה ה-21.
מגידוביץ התמנה למהנדס העיר תל אביב הראשון, על ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף. במקביל הוא עסק בפעילות ציבורית וייסד עם חבריו את "אגודת המהנדסים והאדריכלים". יצירתו האדריכלית של מגידוביץ, הכוללת כחמש מאות מבנים אשר תכנן ובנה בתל אביב וברעננה, מבני ציבור, תעשייה ובתי מגורים, במשך ארבעה עשורים, משקפת את המעבר מההסגנון האקלקטי בשנות העשרים, אל הסגנון הבינלאומי בשנות השלושים והארבעים. היא מייצגת את תולדות תל אביב, כמיקרוקוסמוס גדוש של התרבות העברית המתהווה ואת מנעד הסגנונות שבוטאו בארץ ישראל המנדטורית ובעשור הראשון למדינת ישראל.
מגידו-חצרוני, נכדתו, ערכה מחקר מתעד ומסכם של כל המבנים, תוכניותיהם וייעודיהם במשך השנים; מחקר שנעזר בין השאר במצאי התעודות והתרשימים בארכיוני עיריית תל אביב. כמה בראשית המאה ה-21, מבניו של מגידוביץ הם יעד שימור מבנים, אחד מהם, מבנה "מלון גינוסר" (פנסיון גינוסר או מלון בן נחום), בקרן הרחובות שדרות רוטשילד 32 ואלנבי 118: "הבניין הראשון שבנה מגידוביץ בתל אביב והראשון שהוקם כבית מלון". דגמים אחדים של מבנים בתכנונו של מגידוביץ, חלקם שנהרסו, מוצבים במבואות מגדל שלום בתל אביב.

מבנה "מלון גינוסר" (צולם בחורף 2012)


וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה

עמדותיו ומדיניותו של המנהיג הבריטי וינסטון צ'רצ'יל אל הציונות ואל שואת היהודים מוצגת במחקרו של פרופ' מיכאל יוסף כהן, שהתבסס על עיון בארכיונו הפרטי של צ'רצ'יל, שנפתח מאז אמצע שנות התשעים של המאה ה-20. המחקר התפרסם בכתב העת Modern Judaism‏ (28/2) שראה אור ב-2008 (ושוב בקצרה, בכתב העת כיוונים חדשים (25) דצמבר 2011).

כהן מערער על התפיסה שצ'רציל אהד באופן כללי את העניין הציוני והיהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה, שבה כיהן כראש ממשלתה וכמנהיגה הנערץ של הממלכה המאוחדת. למעשה, טוען כהן, צ'רציל מעולם "לא אימץ את הרעיון הציוני - ולא הייתה סיבה לצפות ממנו שיעשה כך". וגם לאחר השואה התנגד לעלייתה של שארית הפליטה לארץ ישראל. מקרה מבחן בולט באדישותו למצוקת היהודים, הוא התנגדותו להפצצת מחנה ההשמדה אושוויץ, עמדה שהייתה משותפת לראשי בעלות הברית בתקופת המלחמה. על אף העובדה שהוא ידע על רצח העם שהתרחש במחנות הריכוז וההשמדה; כך במילותיו, שכתב בקיץ 1944, על "אחד הפשעים הגדולים והנוראים שבוצעו אי פעם". אולם הוא העדיף שהפסקת הטבח במחנות תבוא כפועל יוצא של "ניצחונן המהיר של בעלות הברית", בתשובתו למכתבי הפנייה בעניין של הלורד מלצ'ט והארכיבישוף מקנטרברי, וברוח זו הושבה ריקם גם בקשתו להפצצת המחנות של נשיא ההסתדרות הציונית הד"ר חיים ויצמן.
התנגדותו של צ'רצ'יל להפצצה הוסתרה בתקופת המלחמה, ולאחריה הוא טען שלא ידע על השואה אלא רק בסיומה.

צילום אוויר של מחנה אושוויץ I, משנת 1944



הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני

הזהות והתודעה העצמית של יהודים בשלהי תקופת בית שני (בשנת 70) ובשתי המאות שלאחר חורבנו, העסיקה היסטוריונים רבים, במיוחד ממחצית המאה ה-20. שאלת המחקר העיקרית שעמדה ביסוד מחקרי המלומדים היא: האם המשבר שגרם חורבן בית המקדש השני, סימן שינוי רחב בתודעה העצמית של היהודים כאומה? או שלמרות הזעזוע שבחורבן, תקף הרצף בה?

במחקרו המסועף אשר התפרסם בכתב העת קתדרה (57) שראה אור בתשרי תשע"א 2010, הראה פרופ' משה דוד הר, כי השינויים שהתחוללו בעקבות החורבן במציאות ובתודעה, היו פחותים מתהליכי הרצף וההמשכיות; הר קובע כי "עצם זהותה ומהותה של האומה עמד בעינו ולא נשתנה" גם לאחר תקופת המרד הגדול; וכן, כי "השינויים שחלו בחורבן שני לא היו חריפים כמו אלו שחלו בחורבן ראשון, אף לא כמו אלו שהפרידו בין תקופת המשנה והתלמוד או, לשון אחר, בין סוף הזמן העתיק לבין מה שמכנים גם בתולדות ישראל בשם ימי הביניים".

מסקנתו, בין שאר תובנות המחקר, שהמחלוקות הרבות בין היסטוריונים, על תיקוף של התודעה היהודית העצמית וכמו שגם הצטיירה אצל העמים סביבה, נגזרה במידה רבה מאופן השימוש של ההיסטוריונים בספרות חז"ל כמקור היסטורי, ובמיוחד מתפיסת מעמדו של מוסד הנשיאות ומעמדו של הנשיא כמנהיג כלל הציבור לפני ואחרי אירועי מלחמת בר כוכבא.

פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בחמת טבריה

ו' בכסלו תרצ"ט, 29 בנובמבר 1938, חברי קיבוץ כפר מסריק, חניכי תנועת הנוער "השומר הצעיר" מצ'כיה וליטא, הקימו את יישוב חומה ומגדל 28, ליד בית החרושת ללבנים "נעמן". בשנת 1940, הוקם יישוב הקבע של הקיבוץ, בקרקעות הקרן הקימת, בצד המזרחי של כביש חיפה-עכו. מדרום לקיבוץ עין המפרץ בשפלת עכו. אז הוחלט כי הקיבוץ יקרא כפר מסריק, על שמו של המנהיג הצ'כי טומאש מסריק.

אתמולחודש כסלו בתולדות עם ישראלמחר

7 בדצמבר 1394, המועד האחרון ליציאת היהודים מהעיר טולוז על פי צו שהוצא ידי שארל השישי, מלך צרפת. בשנים 1361-1359 הוזמנו יהודים להתגורר בצרפת, כחלק מהניסיון לשקם את הכלכלה לאחר מלחמת מאה השנים. נמסרו להם כתבי זכויות להתיישבות בצרפת ולעיסוק בהלוואה בריבית למשך עשרים שנה. המלווים עסקו למעשה בבנקאות בסיסית, כאשר לוו מבעלי הון והלוו לזקוקים להון זמין, תמורת הריבית. בנקאות ימי ביניימית זו הועילה לשליטים, ונאסרה על התושבים הנוצרים. אולם האוכלוסייה וחלק מהאצילים חשו עוינות כלפי היהודים, וניסו מפעם לפעם לפעול לגירושם. בעקבות זאת, צווי גירוש הוצאו בשנים 1369 ו-1370, מבלי שהוצאו לפועל. ב-1380, נהרגו יהדים רבים בפרעות, שפרצו לאחר מותו של שארל החמישי. בעקבות הלחצים הגוברים לסילוקם, ב-15 ביולי 1394, הוציא המלך שארל השישי צו כולל לגירוש היהודים וקבע את יציאתם מארצו עד 3 בנובמבר באותה שנה, ומטולוז עד ה-7 בדצמבר. היהודים המגורשים יצאו את צרפת לכל עבר, לממלכת ספרד ולמרכז ומזרח אירופה.

אתמולחודש דצמבר בתולדות עם ישראלמחר
תג כובע של משטרת המנדט
תג כובע של משטרת המנדט

משטרת המנדט או "כוח המשטרה הפלשׂתינאי" היה כוח משטרה שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, וקדם למשטרת ישראל. כוח משטרה זה היה אחד ממספר כוחות שיטור ואכיפת חוק בתקופת המנדט הבריטי, חלקם משטרות מקומיות כמשטרת תל אביב וחלקם ז'נדרמריות כחיל הספר העבר-ירדני, אך להבדיל מהם, המשטרה וכוחות הנוטרים הנספחים אליה, היוו את הארגון המרכזי של שלטונות המנדט הבריטי לאכיפת החוק בתקופת שלטונם. משטרת המנדט שימשה בתפקידים היסטוריים חשובים, כדיכוי מהומות ופרעות, ובאכיפת מדיניות הבריטים על היישוב, כולל מאבק כנגד המחתרות היהודיות. בנוסף עסקה בפעילות שיטור ואכיפת החוק על כלל האוכלוסייה. במשטרת המנדט שירת סגל מעורב; בריטים, ששימשו לרוב בתפקידי פיקוד, ערבים ויהודים. עם הקמת מדינת ישראל היוו 700 מן השוטרים הוותיקים של משטרת המנדט את היסוד שממנו הוקמה משטרת ישראל.

גירוש ספרד הוא גירושם הכפוי של יהודי ספרד, שמאוחר יותר הוחל גם על היהודים שגרו בפורטוגל, שבא בעקבות צו שפרסמו בשנת 1492 פרננדו השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ובו נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בממלכות קסטיליה ואראגון. היהודים הועמדו בפני הברירה: להתנצר או לעזוב תוך ארבעה חודשים. חלק מהיהודים העדיפו להתנצר, לפחות למראית עין, ונשארו בספרד כאנוסים. מרבית המגורשים עזבו את ספרד לארצות השוכנות לחופי הים התיכון אל צפון אפריקה ולאימפריה עות'מאנית, ובאירופה: צרפת, ובריטניה, איטליה, ארצות השפלה וגרמניה.

לערך המלא

לרשימה המלאה
טוען את הלשוניות...
דגל ישראל - תחיית הלשון העברית - פלינדרס פיטרי - שלמה פיינגולד - עצים עתיקים בארץ ישראל - אברהם יצחק הכהן קוק - זאב ז'בוטינסקי - אברהם ישעיהו קרליץ - לוי אשכול - הרמן שטרוק - שמואל יוסף עגנון - אליעזר ליבנה - שרה טהון - פיסול ישראלי - השומר - תל אביב-יפו - שדרות רוטשילד - כפר סבא - ההעפלה - ההגנה - משטרת המנדט - הרכבת המנדטורית - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - גרשם שלום - ארתור שפנייר - יוסף זריצקי - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - רמת השרון - אבא חושי - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - מכבי חשמונאי ירושלים - ארגון צבאי לאומי - צבי רוזנבלט - שמחה בלאס - מוזיקה קלאסית ישראלית - קול ירושלים - החוק להגנת האומה - העלייה לביריה - פרשת הרצח בחולות תל נוף - יצחק דנציגר - נמרוד (פסל) - גדר הצפון - חי"ש - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי - ישראל קסטנר - אושוויץ - מאוטהאוזן - המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה - משה דיין - מנחם בגין - שמעון פרס - יצחק שמיר - איסר הראל - עמוס קינן - מלון המלך דוד - פרשת הסרג'נטים - חיים ארלוזורוב (אוניית מעפילים) - תל אביב במלחמת העצמאות - גבולות מדינת ישראל - תל אביב במלחמת העצמאות - מדיניות לשונית בישראל - הכנסת - המשפט בישראל - החקיקה בישראל - מנורת הכנסת - חיל ההנדסה הישראלי - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - דלות החומר - משה גרשוני - גבעת המבתר - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מבצע ערצב 19 - שייטת ספינות הטילים - נגמ"שים כבדים בצה"ל - יהל"ם - מרכבה (טנק) - חוק ההסדרים - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - הגן הארכאולוגי ירושלים - קריית עיריית ירושלים
#888888
#cccccc


פורטל:תולדות עם ישראל/מוזיאונים בתולדות עם ישראל/9

ספר תולדות ההגנה, הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאה לאור מערכות של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20. כתבו אותו, על סמך מחקריהם וידיעותיהם, היסטוריונים ישראלים בשנות ה-50 של המאה ה-20. עורכו הראשי היה ההיסטוריון בן-ציון דינור.

לערך המלא

לרשימה המלאה


ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.

גנזך הציונות הדתית הוא ארכיון תעודות, מסמכים, כתבי יד ודברי דפוס שאסף ד"ר יצחק רפאל במסגרת מוסד הרב קוק בירושלים, אשר נושאו העיקרי הוא תולדות הציונות הדתית. בשל אוצרותיו הרבים נעזרים בו חוקרים של הציונות, תנועת המזרחי והפועל המזרחי, ובחקר תולדות היישוב.

לערך המלא

לרשימה המלאה


מיזם יהדות מזרח אירופה. מטרת המיזם היא ליצור ולטפח ערכים, תמונות וחטיבות ידע במנעד ההיסטורי של יהדות מזרח. אנחנו ננסה ליצור ערכים חדשים ולשפר קיימים על תולדותיהם, תרבותם וחייהם של יהודים במזרח אירופה.

לדף המיזם

לרשימת מיזמי הפורטל


היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה תנ"ך צה"ל היישוב השואה
ישראל יהדות השפה העברית אתרי מורשת בישראל ארכאולוגיה
של המזרח הקרוב

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
  • נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -

מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל?רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים