פרשת גיורי צה"ל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת גיורי צה"ל היא פרשה ציבורית שהתחוללה בישראל בין השנים תש"ע-תשע"א (2010–2011). שיאה התרחש בשבט-אדר ה'תשע"א (ינואר-פברואר 2011), אז קבע הרב עובדיה יוסף, לבקשת הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, כי יש להכשיר את כל הגיורים של חיילים שנערכו במסגרת מערך הגיור הממלכתי והרבנות הצבאית הראשית ("גיורי צה"ל"). הכרעתו של הרב עובדיה חוללה גל של גינויים חריפים ביותר כנגדו מצדו של הציבור החרדי-ליטאי בהנהגת הרב יוסף שלום אלישיב.

לאחר שבועות אחדים חתם הרב עובדיה על מכתב הבהרה, לפיו חובת קבלת מצוות בגיור מוסכמת ללא כל חולק, ואישור גיורי צה"ל בדיעבד מסתמך על ההנחה שהגיור נעשה כהוגן. לאחר מכן טענו תלמידי הרב אלישיב שהלחץ הציבורי גרם לרב עובדיה לחזור בו מהכשרת גיורים פיקטיביים. לעומתם טענו תלמידי הרב עובדיה שהמתקפות כנגדו שיקפו חוסר הבנה של עמדתו מלכתחילה, וכי הוא מעולם לא חזר בו.

במהלך הפרשה צף קרע בין הציבור החרדי-ספרדי, תנועת ש"ס ומנהיגם הרוחני הרב עובדיה, ובין הציבור החרדי-ליטאי, מפלגת דגל התורה ומנהיגם הרב אלישיב. הפרשה נחשבת כאירוע הציבורי הגדול האחרון שהנהיג הרב אלישיב. כמו כן נחשבת כפרשה משיקה לפרשת גיורי הרב דרוקמן ששיאה התרחש באדר תשס"ח (מרץ 2008).

הרקע לפרשה

בשנת 2002 החל ראש אכ"א, אלוף אלעזר שטרן, לקדם הליך גיור ממלכתי במסגרת צבא הגנה לישראל עבור חיילים שאינם יהודים. לדבריו, נחשף לנושא בעקבות שיחה עם קצינת חינוך לטירונים, שסיפרה לו שהזמינה 600 ספרי הברית החדשה עבור טירונים לא-יהודים שביקשו להישבע אמונים על הספר.

במסגרת הליך הגיור שהחל להתגבש בצה"ל הופנו חיילים שאינם יהודים לקורס של ארגון נתיב "נתיב" ללימודי יהדות וציונות שנמשכו שבעה שבועות. לאחר מכן השתתפו בשני סמינרים מרוכזים במשך כחודש, ובסופו הופיעו בפני בית דין רבני צבאי לגיורים (מרבית הדיינים המשמשים בו משמשים גם כדיינים במערך הגיור האזרחי). בשנת 2005 שירתו בצה"ל כ-5,000 עולים שאינם יהודים, מתוכם התגיירו מדי שנה כ-12% בלבד.[1]

פרשת גיורי הרב דרוקמן

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פרשת גיורי הרב דרוקמן

שלוש שנים לאחר מכן, במסגרת פרשת גיורי הרב דרוקמן באדר תשס"ח (מרץ 2008), פורסם ברבים פסק דין של מותב בבית הדין הרבני הגדול בראשות הרב אברהם שרמן, לפיו יש לפסול למפרע את כל הגיורים שנערכו במערך הגיור הממלכתי. פסק הדין קבע כי הרב חיים דרוקמן, ראש המערך, וכן חברי בית דינו, הם "רשעים", "מזידים" ו"אפיקורסים" העוברים על ההלכה, מגלים פנים בתורה שלא כהלכה ומחללים את השם, ולפיכך כל הגיורים שערכו בטלים למפרע.

פסק הדין פורסם בידי הרב שרמן בהתאם להנחייתו הישירה של הרב יוסף שלום אלישיב, שנחשב בציבור החרדי-ליטאי כ"גדול הדור". הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר ששימש נשיא בית הדין הגדול והיה אמון על תחום הגיור הממלכתי, הסתייג מפסק הדין ופעל באמצעים שונים לביטולו.

התפרצות הפרשה

כחמש שנים לאחר הקמת מערך הגיור במסגרת צה"ל, בשלהי אלול ה'תש"ע (ספטמבר 2010), נערך דיון בבג"ץ בעניינם של רבני הערים אשדוד, אשקלון,[2] ראשון לציון ורחובות. הללו פעלו בהתאם להוראת הרב יוסף שלום אלישיב, וסירבו לרשום לנישואים גרים שהתגיירו במסגרת מערך הגיור הממלכתי או בבית הדין הרבני הצבאי לגיורים בצה"ל. הדיון בבג"ץ התמקד בשאלת חובתם לפעול בהתאם לגיור שנקבע במערך הממלכתי.

במהלך הדיון בבג"ץ הצהירה עורכת הדין יוכי גנסין אשר ייצגה את פרקליטות המדינה בהליך, שהליכי הגיור בצה"ל לא הוסמכו פורמלית לכך מטעם הרבנות הראשית, ולפיכך הליך הנפקת תעודת המרת הדת של החיילים נותר עמום מבחינה משפטית.[3] בעקבות סערה ציבורית שחוללו דבריה הבהירה גנסין שלא התכוונה לטעון שהגיורים בצה"ל אינם כשרים מבחינה הלכתית. לפי דיווחים, נכון לשנת 2011 מספר החיילים שהתגיירו היה כ-4,500[4] וב-2010 התגיירו כ-800 חיילים.[5]

לדברי הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, עד פרסום דבריה של גנסין לא ידע שגם גיורי חיילים מאושרים בידי הרבנות הראשית לישראל.[6] הרב חיים דרוקמן, ראש מערך הגיור, הגיב ואמר כי "כל הגיורים בצה"ל נעשו כדת וכדין, כדת משה וישראל... רבים מהדיינים הצבאיים משמשים גם כדיינים לבתי הדין לגיור אזרחיים. אם יש בעיה, הרי שזו בעיה פורמלית בלבד והיא תידון על ידי הגורמים המשפטיים".[7]

התגובה החרדית-ליטאית לפרסום

פרסום דבריה של עורכת הדין גנסין בבג"ץ עורר מחדש את הפולמוס הציבורי בנושא הגיור הממלכתי בישראל וחולל הדים ציבוריים נרחבים. הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, אמר כי "כל הגיורים המתבצעים בצה"ל הם אפס... חוכא ואיטלולא". לדבריו, זו גם עמדתו של אביו. הרב נחום אייזנשטיין, איש אמונו של הרב יוסף שלום אלישיב שעסק מטעם רבו בסוגיית הגיור במדינת ישראל ובעולם, הגיב ואמר כי "פירושו של גיור הוא קבלת קיום תורה ומצוות, ללא זה גיור אינו תקף".[8]

הרב יוסף שלום אלישיב היה הגורם המוביל והמכריע לאורך שנות המאבק החרדי-ליטאי נגד גיורי מערך הגיור הממלכתי ונגד גיורי צה"ל.[9] על פי הוראת הרב אלישיב, בערב חג הסוכות ה'תשע"א (ספטמבר 2010) תקף העיתון "יתד נאמן" החרדי-ליטאי בהנהגתו את הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר. לטענת עסקני הגיור החרדיים הרב עמאר התכוון להכשיר את הגיורים של חיילי צה"ל.[10]

בכ"ח בתשרי (6 באוקטובר) כתבו רבני בד"ץ העדה החרדית, הרבנים יצחק טוביה וייס, משה שטרנבוך, אברהם יצחק אולמן ועוד, "מחאה נמרצה ואזהרה" לפיה "לאחרונה התירו איזה רבנים רבנים לקבל גירות של הרבנות הצבאית בלי קבלת מצוות". הרב שמואל הלוי וואזנר הצטרף לדבריהם וכתב שורות אחדות.[11]

סמוך לאחר מכן, בב' בחשוון (10 באוקטובר, נחתם כרוז "דעת תורה ומחאה" כנגד הרב עמאר. על הכרוז חתמו רבנים המזוהים עם מפלגת דגל התורה: הרב אלישיב, אהרון יהודה ליב שטינמן, מיכל יהודה ליפקוביץ, חיים פינחס שיינברג, נסים קרליץ, חיים קניבסקי, שמואל אוירבך, יצחק שיינר, גרשון אדלשטיין, מאיר צבי ברגמן, נסים טולידנו, יהודה עדס ונתן צבי פינקל.

רוח עועים שבה וחזרה ל"אשר" גויים כיהודים והננו פונים לכל מי שבידו למחות ולמנוע פריצת כרם בית ישראל ולסכל "אישור" לגיור שאינו כהלכה בלא קבלת עול מצוות. ולרבנים רושמי נישואין יאמר, עליכם לבחון ולבדוק כל המציג תעודת גיור אם אכן נעשה הגיור כהלכה. והשי"ת רוח טהרה יערה ממרומים להעמיד הדת על תילה.

י. סגל, השקדן ג, ירושלים חש"ד, עמ' 232

הקמת ועדה לענייני הגיור

בעקבות התפרצות סוגיית הגיור הממלכתי והצה"לי מחדש החליט הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר לבחון את סוגיית הגיור מהותית, מנהלית ומשפטית.[12] ביום י"ג בחשוון תשע"א (10 באוקטובר 2010) אישרה לבקשתו מועצת הרבנות הראשית לישראל הקמת ועדה רבנית מיוחדת לבחינת הסוגיה, בה היו חברים הרבנים יהודה דרעי רבה של באר שבע, רצון ערוסי רבה של קריית אונו, הרב יצחק פרץ רבה של רעננה, יצחק רלב"ג ויעקב רוז'ה חברי מועצת הרבנות הראשית.[13]

אולם הוועדה התפרקה בתוך ימים אחדים לאחר שהרבנים דרעי, ערוסי ורוז'ה טענו שהרבנות לא נערכה כראוי לקראת עבודת הוועדה.[14] לדברי הרב עמאר, הסיבה להתפרקות הוועדה היא "איומים" ולחץ הציבורי נגד חברי הוועדה.[15] כחודש לאחר מכן, ט' בכסלו (16 בדצמבר), הקים הרב עמאר ועדה חדשה, לבקשת הרב עובדיה יוסף,[16] בה היו חברים היו"ר הרב נסים בן שמעון אב בית דין בתל אביב, הרב שמעון אליטוב חבר מועצת הרבנות הראשית והרב אהרון דרשוביץ אב בית דין בבאר שבע. הוועדה החלה לפעול שלושה שבועות לאחר מכן, בתחילת טבת (16 בדצמבר),[17] ופעלה בהתאם להדרכות מפורטות של הרב עובדיה.[18]

במקביל לפעילותה של הרבנות הראשית, קידם חבר הכנסת דוד רותם ממפלגת ישראל ביתנו חוק הקובע כי לא יידרש אישור של הרבנות הראשית לישראל לגיורי הנערכים בצה"ל, והללו יאושרו בידי הרבנות הצבאית בלבד. החוק עבר בקריאה טרומית ברוב גדול.[19] הקמת ועדת הרב בן שמעון הוצגה כמענה מטעם הרבנות הראשית, במטרה לייתר את קידום החוק.[20]

הגברת המתקפות כנגד הרב שלמה משה עמאר

בכ"ז בטבת (3 בינואר 2011), לקראת השלמת עבודת הוועדה, פרסמה "הועדה למאבק בהתבוללות" כרזה תחת הכותרת "ירעדו אמות הספים", בה נאמר כי "'הרב הראשי' שלמה משה עמאר, המפורסם בצביעותו", הוא בעל "עזות מצח" ומוביל ל"עקירת ההלכה". כן הובא ציטוט של הרב חיים קניבסקי, לפיו "מי שמורה הלכה להיתר בזה, הלוא היא אפיקורסות גמורה". הכרזה פורסמה על לוחות המודעות בריכוזים החרדיים וכן בהבלטה בכלי התקשורת.[21]

בתגובה פרסמו תומכי הרב עמאר מודעה תחת הכותרת "בושה", בה נאמר כי התוקפים את הרב עמאר והרב עובדיה יוסף הם "שקרנים ומחוצפים", וכי "רבנים ליטאיים מגיירים נשים גויות על בסיס כספי באופן קבוע... אין לצבועים זכות לדון בענייני גיור!".[22] במודעה נוספת נכתב כי חתנו של הרב נסים קרליץ שהתאלמן, גייר את המטפלת הפיליפינית ונישא לה.[23]

הכרעתו של הרב עובדיה יוסף

ביום שישי ט' בשבט ה'תשע"א (14 בינואר 2011), לאחר שנועץ ברב שלמה משה עמאר[24] וחקר את חברי הוועדה לענייני גיור הרבנים נסים בן שמעון, שמעון אליטוב ואהרון דרשוביץ, אשר התרשמו שגרי צה"ל מקבלים על עצמם תורה ומצוות בכנות,[25] אישר הרב עובדיה יוסף בכתב ידו את כל גיורי צה"ל:

בשבטי ישראל אודיע נאמנה, כי לפי מה שידוע לי על תהליך הגיור בצה"ל, על המורים המלמדים, על הדיינים, ועל כל העוסקים במלאכת הקדש בזה, ולאחר ששמעתי גם את דברי חברי הוועדה הרבנים הגאונים שליט"א, אשר הוכוונה לבקשתי, ואשר המליצו על צעדים טובים לשיפור ולהידור. הגעתי למסקנא שעל פי ההלכה גיורי צה"ל תקפים ע"פ תורתנו הקדושה. ויש ליישם את ההמלצות הישרות של הרבנים חברי הוועדה שליט"א. בהזדמנות זו אני מברך מקרב לב, את ידידנו הנעלה הרב הראשי לצה"ל הרה"ג רפאל פרץ שליט"א, שיזכה להגדיל תורה ולהאדירה לאורך ימים ושנות חיים וכל טוב. אלו הן הדברים לאשורם ואמת לאמיתה כנתינתה של תורה מסיני.

לדברי הרב עמאר, באופן חריג, בשל חשיבות העניין נמשכה כתיבת הדברים חצי שעה. מיד לאחר שכתב הרב עובדיה את המכתב, הורה הרב עמאר לנציג הנמצא מטעמו במערך הגיור לעבור על כל תיקי הגיורים במערך (בכללם גם גיורי חיילי צה"ל), ולאשר את כל הגיורים שלא התעוררו לגביהם ספיקות.[6][26] לאחר חשיפת המכתב, פורסמו דברים שנשא הרב עובדיה במהלך שנות ה-70 בשבח הגיורים שנערכים בצה"ל.[27]

המתקפה החרדית-ליטאית כנגד הרב עובדיה יוסף

פרסום הכרעתו של הרב עובדיה יוסף חולל הדים במהירות הבזק. שעות לאחר הפרסום נתלו בריכוזים חרדיים מודעות חריפות כנגד הרב עובדיה, בהן נאמר כי ”על פי הוראת גדולי ישראל שליט"א, כל מי שייתן יד להכשרת הגיורים המזויפים ב'רבנות', ובפרט הנערכים בצה"ל... יישא באחריות אישית על ההתבוללות הנוראה, ומחרים עצמו לנצח מהיהדות החרדית!”. לקביעה צורפו מודעות ותיקות כנגד הגיורים שנערכים תחת הרבנות הראשית לישראל.[28]

יממה לאחר מכן, בי"א בשבט (16 בינואר), תחת הנחיה ישירה של הרב יוסף שלום אלישיב, פרסם היומון החרדי-ליטאי "יתד נאמן" כותרת ראשית כנגד הרב עובדיה יוסף: "זעזוע ומחאה חריפה וכואבת על חילול ד' בהכשרת אלפי 'גיורי' הצבא".[29] בריאיון לאתר וואלה! צוטט אחד ממקורבי הרב אלישיב, לדבריו, לדעת הרב אלישיב, הרבנים המקלים בהלכות גיור "הפעם עברו כל גבול. ולכן נתנו רשות למשחית [=העיתון יתד נאמן] להשחית".

בתגובה תקפו חברי כנסת בסיעת ש"ס בהנהגת הרב עובדיה בחריפות את העיתון "יתד נאמן". חבר הכנסת יעקב מרגי אמר כי העיתון הוא "חמישה גרם של זוהמה".[30] אתר כיכר השבת, המזוהה עם ש"ס, פרסם כותרות מן העבר המלמדות על מחלוקות נושנות בין הרב עובדיה והרב אלישיב.[31] הרב עמאר פרסם הבהרה קצרה בה הבהיר את יסודות ההיתר ההלכתי באישור גיורי צה"ל. בשולי המכתב הוסיף הרב עובדיה שורות הסכמה.[32]

כשבוע לאחר פרסום המכתב, בי"ח בשבט (23 בינואר), חתמו תריסר הרבנים שנזכרו לעיל – ואליהם הצטרפו הרבנים שמואל הלוי וואזנר,[33] יעקב הלל, אברהם סלים ויעקב בן-נאים – על כרוז "מחאה גדולה" כנגד הכרעתו של הרב עובדיה יוסף:

הנה עצור במילין לא נוכל כבלע הקודש להביע מחאתנו וכאבנו על פירצת גדרות כרם בית ישראל ל"הכשיר" גיורים שאינם כהלכה, ולהכניס גויים לכרם בית ישראל. ונדון דידן, הכל יודעים שלא הי' בכוונת הגויים הללו לקבל על עצמם שום עיקר מעיקרי הדת לא שבת ולא כשרות ולא טהרת המשפחה ... ואנו פונים לכל מי שבידו למנוע חילול ד' הנורא הזה ולגדור מחיצת הכרם שנפרצה, והשי"ת יתן בלב תועים בינה.

י. סגל, השקדן ג, ירושלים חש"ד, עמ' 234

הכרוז פורסם לראשונה בעיתון יתד נאמן בכ' בשבט (25 בינואר).[34] בתנועת ש"ס הביעו כאב עמוק והלם, והיו שטענו שהמתקפה הליטאית נגועה ב"התנשאות אשכנזית".[35] ברחבי ירושלים רוססו כתובות גרפיטי בהן נכתב: "עובדיה יוסף רפורמי".[36] גם רבנים מתנועת חב"ד פרסמו "מחאה נמרצת" כנגד הרב עובדיה, וכינו את אישור הגיורים: "חילול השם נורא שלא היה כמוהו".[37]

באופן חסר תקדים פרסם העיתון "יתד נאמן" המזוהה עם דגל התורה, מכתב של הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית, כנגד הרב עובדיה.[38] לדברי הרב ברוך שמואל דויטש, הציע הרב אלישיב לאנשי גוף הכשרות החרדי-ליטאי בד"ץ שארית ישראל לקנות את החמץ לפסח ממי שהתגיירו בצה"ל, כדי להבהיר שהללו גויים גמורים.[39]

הגברת הלחצים ההדדיים ומגעי משא ומתן

תוך זמן קצר, תחת הנחיותיו של הרב אלישיב, החלו פוליטיקאים ורבנים בכירים בציבור החרדי-ליטאי לגבש קמפיין חריף כנגד הרב יוסף והרב עמאר. האירועים המתוכננים כללו הפגנה גדולה, בהשתתפות הרב אלישיב עצמו שהיה בן למעלה מ-100, אשר תכלול גם "מעמד קריעה" (בדומה למעמד שנערך עם בחירת הרב שלמה גורן לרב הראשי לישראל ופרסום פסק דין בפרשת האח והאחות).[40] הרב חיים קניבסקי קרא ליום תענית.[41]

בשלב זה, באדר א' תשע"א (פברואר 2011) במטרה למנוע את קיום ההפגנה, החלו מגעי תיווך דקדקניים להרגעת הרוחות בין הרב אלישיב והרב משה שטרנבוך, ובין הרב שלום כהן[42] מקורבו של הרב עובדיה והרב יצחק יוסף בנו.[43] כמו כן פורסם כי תנועת ש"ס תארגן הפגנה נגדית מול המפגינים החרדים-ליטאים.[44]

המגעים כשלו תחילה והובילו לפרסום דברים קשים שסח הרב עובדיה שנים קודם לכן כנגד הרב שטרנבוך,[45] כמו גם לדיווחים על בדיקה מטעם הרבנות הראשית על טיב הכשרות של בד"ץ העדה החרדית שתחת הרב שטרנבוך.[46] בתנועת ש"ס פרסמו הודעה חריפה כנגד העדה החרדית, לפיה "אם לא תבוטל עצרת השנאה והמחלוקת של עדת קורח, נרדוף אותם עד עולם".[47]

מכתב ההבהרה של הרב עובדיה יוסף

בהמשך נרגעו הרוחות באופן יחסי. לפי דרישת הרב אלישיב, ניסח הרב יצחק יוסף מכתב עליו חתם אביו הרב עובדיה יוסף, לפיו מוסכם שנדרשת קבלת מצוות מלאה בהליך הגיור, ואם לאחר הגיור מתגלה "באומדנא מוכחת" שקבלת המצוות הייתה ב"מרמה" – אישור הגיור יבוטל.[48] המכתב נחתם בט"ז באדר א' (20 בפברואר), לאחר שהרב אלישיב הטמיע בו משפטים אחדים, ומסיים בבקשה: "אנא אל תתנו לשטן המשחית לקטרג בין תלמידי חכמים... כי באמת אין כאן מחלוקת בין רבותינו גדולי ישראל". ההפגנה כנגד הרב עובדיה "נדחתה" ולא התקיימה מעולם.[49]

הסיכום בין שני הצדדים מוצג בכל צד באופן שונה; בקרב תלמידי הרב עובדיה יוסף הסבירו כי איפשרו לציבורי החרדי-ליטאי "לרדת מן העץ" ולבטל את ההפגנה החריגה כנגד הרב עובדיה, שדעתו מעולם לא השתנתה ומלכתחילה לא הובנה על בוריה בקרב רבני ועסקני דגל התורה והעדה החרדית.[50] בניגוד לכך תלמידי הרב אלישיב ראו בהפגנה איום מוצלח אשר תימרן היטב את תנועת ש"ס ורבניה וגרם לרב עובדיה לחזור בו.[51]

בקרב תלמידי הרב עובדיה היו שהצביעו על העובדה שרבנים לא מעטים מקרב החותמים על המודעה כנגד הרב עובדיה – דוגמת הרב אלישיב, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב יהודה עדס והרב יעקב הלל – התייחסו בפומבי בביטול גמור מזה שנים רבות לרב עובדיה, אף שהוא מצדו כיבד אותם ומחל על כבודו.[52] בקרב תלמידיו של הרב אלישיב מקובל לומר כי לדבריו, גם כיום, כל החיילים שהתגיירו במהלך שירותם בצה"ל – מעולם לא התגיירו.[53]

מסקנות ועדת הגיור של מועצת הרבנות הראשית

בח' בשבט תשע"א (13 בינואר 2011) הגישו חברי הוועדה לבחינת הליכי הגיור הרבנים נסים בן שמעון, שמעון אליטוב ואהרון דרשוביץ, את מסקנותיהם לרב שלמה משה עמאר. חברי הוועדה בחנו את הליכי הלימוד לקראת הגיור ואת הגיור עצמו במערך הגיור, פגשו את מורי הגיור, הרב הצבאי הראשי ואת הגרים עצמם.

ביחס לדייני הגיור המליצה הוועדה להתמקד בשאלות בירור על אודות מידת האמונה והרצון לקבל את מצוות, ולערוך גיור אחרי לא פחות משני מפגשים עם המתגייר. ביחס ללימודי ההכנה בקורס נתיב, מתחה הוועדה ביקורת על הרכב המלמדים בקורס – מתוך 170 מורים אורתודוקסיים היו בקורס כעשרה מורים המזוהים עם התנועות הקונסרבטיבית והרפורמית. [54] הוועדה כתבה כי "בעיה חמורה המטילה צל כבד על כל הגיור הצה"לי ויש לעשות כל מאמץ לבטל קורס זה".

כמו כן המליצה הוועדה כי מהגשת בקשת הגיור ועד סיומו יחלפו לפחות שמונה וחצי חודשים (שלושה מקבצים של שני שבועות לימוד, וביניהם שלוש הפסקות של חודש וחצי); שהיית מתגייר לפחות חמש שבתות אצל משפחה דתית (הוצע לשקול הקמת צוות לבדיקת רמת המשפחות); ליווי המתגיירים בידי הרב הצבאי ביחידה; הוספת תוכני קיום מצוות ואמונה בקורס בכפר עציון; והקמת מנגנון קשר של כחצי שנה עם המתגיירים לאחר הגיור. לבסוף הוצע לערוך בעתיד בחינה למצבם הדתי של 500 מתגיירים שעברו בקורס נתיב, והסקת מסקנות, "אם מערכת הגיור בצה"ל מוכיחה את עצמה... או שיש מקום לשנות את ההליך ואת השיטה".

עבודתה של הוועדה הותקפה בידי העיתון החרדי-ליטאי "יתד נאמן" כחסרה ומגמתית.[55]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב יעקב עדס, דברי יעקב – בענייני גירות, תשע"א (חוברת מתוך כרך "דברי יעקב" על מסכת יבמות שנדפס לאחר מכן)[56]
  • יעקב ששון, אביר הרועים (על הרב עובדיה יוסף), ירושלים תשע"ב, עמ' 237–242
  • ללא שם מחבר, הגיור האזרחי והצהל"י – מהדורה שנייה, שבט תשע"ב
  • הרב אברהם שרמן, ביאור הלכתי בתקפו של הגיור ההמוני, ירושלים תשע"ג
  • הרב מרדכי אלתר, כגר כאזרח, ירושלים תשע"ג
  • הרבנים אריה בקר, שמחה פרידמן ונפתלי שרייבר, עם לבדד ישכון, בני ברק תשע"ד, עמ' 153–200 ("תיעוד פרשת 'הכשרת' גיורי הצבא")
  • הרב יהושע לוין,[57] השקדן (על הרב יוסף שלום אלישיב), כרך ג, ירושלים חש"ד, עמ' 230–246 ("מאבקו האחרון על פרשת 'גיורי צה"ל")

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמירם ברקת, צה"ל הנהיג "גיור ידידותי", ומאות עולים מתגיירים מדי שנה, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2005
  2. ^ "סבא [הרב יוסף חיים בלוי רבה של אשקלון] נלחם לא לחתן גיורים של הצבא והיה עליו התקפה של כלי התקשורת. הוא בינו לבין עצמו היה אומר שגרים אלו –אפשר למכור להם חמץ בפסח" (שירת יוסף, מועצה דתית אשקלון תשע"ז, עמ' מג)
  3. ^ גלעד גרוסמן‏, המדינה: הרבנות צריכה לאשר הגיורים בצה"ל, באתר וואלה!‏, 6 בספטמבר 2010
  4. ^ יצחק טסלר, הגיור הצבאי כשר: הרב עובדיה אחראי, עמאר יחתום, באתר nrg‏, 14 בינואר 2011
  5. ^ תומר ניר, ‏גיורי צה"ל: מדי שנה מגוירים בצה"ל כ-800 חיילים, באתר "סרוגים", 19 בינואר 2011
  6. ^ 6.0 6.1 אברהם הלוי, ‏"עוד לא ראיתי מי שיצא נגד מרן הגר"ע יוסף, ולא ניזוק", באתר כיכר השבת, 21 בינואר 2011; יקי אדמקר, בחדרי חרדים, מחאה על לא מאומה • הגר"ש : "מעולם לא אישרנו גיורי צה"ל" - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 10 באוקטובר 2010
  7. ^ אלעד טנא, המדינה: דיינים לא מוסמכים לגיור במערך הצה"לי, באתר ynet, 6 בספטמבר 2010
  8. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, הרב דרוקמן: הגיורים בצה"ל נעשים כדת וכדין, באתר וואלה!‏, 7 בספטמבר 2010 (על עמדתו של הרב יעקב יוסף ראו דברי בנו הרב עובדיה יוסף (הנכד): YouTube full-color icon (2017).svg הרב עובדיה יוסף • גיור גרים בצבא ובמדינה, סרטון בערוץ "בית הכנסת מוסאיוף הערוץ הרשמי", באתר יוטיוב (אורך: 45:25))
  9. ^ ראו: י. סגל, השקדן, כרך ג, ירושלים תשע"א, פרק לד – "מאבקו האחרון על פרשת 'גיורי צה"ל'"
  10. ^ שם, עמ' 230–231 (בספר זה לא מוזכר הרב עמאר בשמו אלא בתואר "הרב הראשי הספרדי" או "אותו רה"ר", "הרה"ר ומפלגתו" (מפלגת ש"ס), "מה יעשה הרה"ר ולא יחטא" וכיוצא בזה)
  11. ^ יקי אדמקר, בחדרי חרדים, המלחמה יצאה לדרך: 'העדה' נגד גיורי צה"ל • בפנים: המסמך המלא • בלעדי - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 7 באוקטובר 2010; המבדיל בין ישראל לעמים, חמ"ד וחש"ד, עמ' 331
  12. ^ ידידיה בן אור, הרב עמאר: הגיור בצה"ל נעשה על דעת הרבנות, באתר ערוץ 7, 16 בספטמבר 2010
  13. ^ קובי נחשוני, ועדה ברבנות תבדוק את מעמד הגיור בצה"ל, באתר ynet, 21 באוקטובר 2010
  14. ^ יקי אדמקר ושמואל קליין, בחדרי חרדים, הוועדה לבדיקת הגיורים מתפרקת • חשיפה - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 26 באוקטובר 2010
  15. ^ אברהם הלוי, ‏"עוד לא ראיתי מי שיצא נגד מרן הגר"ע יוסף, ולא ניזוק", באתר כיכר השבת, 21 בינואר 2011; קובי נחשוני, פרשו 3 מ-5 חברי ועדת בדיקת הגיורים בצה"ל, באתר ynet, 26 באוקטובר 2010; יוסי נכטיגל, ‏הגר"ש עמאר: "כל מי ששלח ידו במרן הגר"ע - לא ייצא נקי", באתר כיכר השבת, 19 בפברואר 2011
  16. ^ מנחם כץ, ‏הגר"ע יוסף לגר"ש עמאר: "מחזק ידך בסוגיית הגיור", באתר כיכר השבת, 16 בדצמבר 2010
  17. ^ חשיפה: הרב שמעון אליטוב מונה לחבר בוועדת הגיור, באתר חב"ד און ליין, ‏י' טבת ה׳תשע״א 17.12.2010
  18. ^ יוסי נכטיגל, ‏הגר"ש עמאר: "כל מי ששלח ידו במרן הגר"ע - לא ייצא נקי", באתר כיכר השבת, 19 בפברואר 2011
  19. ^ אביעד גליקמן, ועדת השרים אישרה: לא ניתן לבטל את גיורי צה"ל, באתר ynet, 28 בנובמבר 2010; רוני סופר, ישי התחנן, אך חוק הגיור הצבאי אושר טרומית, באתר ynet, 15 בדצמבר 2010
  20. ^ יצחק טסלר, מבוכה בש"ס בגלל עיכוב הגיור הצבאי, באתר nrg‏, 13 בינואר 2011
  21. ^ בני סגל, ‏שערורייה: הליטאים מכנים את הגר"ש "אפיקורס", באתר כיכר השבת, 3 בינואר 2011; יקי אדמקר, בחדרי חרדים, אין גבולות • "הגר"ש עמאר ידוע בצביעותו" - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 3 בינואר 2011;קובי נחשוני, מתנגדי הגיור הצבאי: "הרב עמאר כופר וצבוע", באתר ynet, 4 בינואר 2011; מוטי לוי‏, הגיור הצבאי מסעיר את החרדים: "הרב עמאר אפיקורס", באתר וואלה!‏, 5 בינואר 2011
  22. ^ ניצן ארליך, ‏"צבועים, תחזירו המילה ´כהלכה´ לתוך מצע הגיור", באתר כיכר השבת, 4 בינואר 2011; מלחמת לוחות המודעות: אנשי הגר"ש עמאר משיבים אש, באתר בחדרי חרדים, 5 בינואר 2011
  23. ^ קובי נחשוני, תומכי עמאר: הליטאים מגיירים לצורך "זימה", באתר ynet, 12 בינואר 2011; יצחק טסלר, מבוכה בש"ס בגלל עיכוב הגיור הצבאי, באתר nrg‏, 13 בינואר 2011
  24. ^ אברהם הלוי, ‏מכתב הבהרות של הגר"ש עמאר: כך הכשרתי הגיורים, באתר כיכר השבת, 24 בינואר 2011
  25. ^ מוטי לוי‏, הרבנים ממליצים: מבחנים קשים יותר למתגיירי צה"ל, באתר וואלה!‏, 16 בינואר 2011; מנחם כץ, ‏המכתבים שהביאו את מרן הגר"ע יוסף ל"פסק הגיור", באתר כיכר השבת, 20 בינואר 2011; יוסי נכטיגל, ‏הגר"ש עמאר: "כל מי ששלח ידו במרן הגר"ע - לא ייצא נקי", באתר כיכר השבת, 19 בפברואר 2011
  26. ^ בעקבות פסיקת הרב עובדיה: המדינה אישרה את כל גיורי צה"ל, באתר ynet, 16 בינואר 2011
  27. ^ מוטי לוי ופנחס וולף‏, כשכיהן כרב ראשי, תמך הרב עובדיה בגיורי צה"ל, באתר וואלה!‏, 14 בדצמבר 2010
  28. ^ אברהם הלוי, ‏מודעות בירושלים: מכשיר גיורי צה"ל - ישא באחריות, באתר כיכר השבת, 14 בינואר 2011
  29. ^ ישראל כהן (עיתונאי), ‏יתד נאמן משחיז סכינים: "זעזוע ומחאה", באתר כיכר השבת, 16 בינואר 2011; קובי נחשוני, הליטאים: "בצה"ל מלמדים כפירה ולא מצוות", באתר ynet, 16 בינואר 2011; י. סגל, השקדן ג, ירושלים תשע"א, עמ' 236–239 (בספר זה לא מוזכר שמו של הרב עובדיה יוסף והוא נזכר תחת הכינוי "אותו פוסק", "אותו רב פוסק", "אותו פוסק גדול" וכיוצא בזה. כמו כן מובעת בעקביות התייחסות צינית לרב עובדיה יוסף ותלמידיו, לדוגמה: "הרי זו נעשתה של כבוד התורה של אותו רב פוסק..." [שלוש הנקודות במקור])
  30. ^ אברהם הלוי, ‏מרגי מחזיר מלחמה: "יתד נגד הגר"ע? שבאבניקים", באתר כיכר השבת, 16 בינואר 2011; יוסי נכטיגל, ‏השר לשרותי דת, יעקב מרגי ל"עדה החרדית": די, נמאסתם, באתר כיכר השבת, 17 בפברואר 2011
  31. ^ ב. ניסני, ‏לפני 20 שנה: העיתונים על מאבק רבנים, באתר כיכר השבת, 19 בינואר 2011
  32. ^ אברהם הלוי, ‏מכתב הבהרות של הגר"ש עמאר: כך הכשרתי הגיורים, באתר כיכר השבת, 24 בינואר 2011
  33. ^ הרב וואזנר שמר על ערוץ פתוח עם הרב עמאר בנושא הגיור (ישראל כהן (עיתונאי), ‏"כתבתי ל-40 רבנים על גיורי צה"ל. רק הרב וואזנר ענה לי", באתר כיכר השבת, 23 בפברואר 2011). בהמשך דווח כי הרב וואזנר הסתייג מהשימוש בחתימתו כנגד הרב עובדיה (מנחם כץ, ‏הגר"ש וואזנר: ´לא חתמתי על מודעה נגד הגר"ע יוסף´, באתר כיכר השבת, 11 בפברואר 2011), ואף ערך ביקור להשכנת שלום בבית הרב עובדיה (ישי כהן, ‏הפגישה בין מרנן הגר"ע יוסף והגר"ש וואזנר זצ"ל • וידאו בלעדי, באתר כיכר השבת, 14 באפריל 2015; יוני גבאי, ‏כחודש אחרי מכתב הגיור: מרן הגר"ש וואזנר בבית מרן הגר"ע, באתר כיכר השבת, 23 בפברואר 2011).
  34. ^ יצחק נחשוני, בחדרי חרדים, 'בלעדי' ל'יתד נאמן' • מאחורי הקלעים של המערכת הליטאית - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 12 באוקטובר 2010; המבדיל בין ישראל לעמים, חמ"ד וחש"ד, עמ' 332
  35. ^ יוסי נכטיגל, ‏השר לשרותי דת, יעקב מרגי ל"עדה החרדית": די, נמאסתם, באתר כיכר השבת, 17 בפברואר 2011
  36. ^ אברהם הלוי, ‏זעזוע: גרפיטי נגד מרן הרב עובדיה יוסף, באתר כיכר השבת, 23 בינואר 2011
  37. ^ שלום בער קרומבי, 'רבנות ראשית או חותמת גומי?', בית משיח 775, י' בשבט תש"ע"א, עמ' 14–20; קובי נחשוני, רבנים בחב"ד נגד גיורי צה"ל: "סכנה קיומית לעם", באתר ynet, 26 בינואר 2011. בתגובה פרסם, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד, מכתב תמיכה ברב עמאר (ניצן ארליך, ‏הרב של כפר-חב"ד מתייצב לצידו של הרב עמאר, באתר כיכר השבת, 27 בינואר 2011)
  38. ^ יקי אדמקר, בחדרי חרדים, תקדים: 'יתד נאמן' מפרסם מכתב של ראב"ד 'העדה' - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 8 בפברואר 2011; ראו: הרב משה שטרנבוך, תשובות והנהגות ו, יו"ד סי' רה, ירושלים תשע"ד, עמ' תיז-תיח
  39. ^ ישמרו דעת: דברי זיכרון על מרן הגרי"ש אלישיב, ירושלים תשפ"ב, עמ' קט
  40. ^ י. סגל, השקדן ג, ירושלים תשע"א, עמ' 240–242
  41. ^ יצחק טסלר, פרשת הגיורים: המוני חרדים יפגינו נגד הרב עובדיה, באתר nrg‏, 15 בפברואר 2011
  42. ^ הנהגה של שלום - עיתון משפחה, באתר עיתון משפחה, ‏28 באוגוסט 2022
  43. ^ יוסי נכטיגל, ‏מפגש דרמטי בבית הראב"ד: הרב יוסף - הגיורים רק לחומרא, באתר כיכר השבת, 16 בפברואר 2011; יקי אדמקר ושמואל קליין, בחדרי חרדים, הראב"ד זעק: "ברור כשמש שהגיורים פסולים" • בלעדי - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 16 בפברואר 2011; יקי אדמקר ושרי רוט, בחדרי חרדים, הגר"ע שיגר 'מסמך הבהרה' להגרי"ש אלישיב ולגאב"ד - והעצרת בוטלה - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 20 בפברואר 2011. לדברי תלמידי הרב אלישיב לפחות אחת מפגישות אלו תועדה בהסרטה (הרב אריה אלישיב, בתוך: ריש"א דגלותא א, ירושלים תשע"ד, עמ' קנג-קנד; ליפא ישראלזון (נכדו), עמודו של עולם, חמ"ד תשע"ו, עמ' שכז-שכט).
  44. ^ אברהם הלוי, ‏טלטלת הגיור: תלמידיו של הגר"ע מארגנים עצרת ענק, באתר כיכר השבת, 2 בפברואר 2011
  45. ^ יוני גבאי, ‏גורמים ספרדיים חושפים: מה חושב מרן הגר"ע על הראב"ד?, באתר כיכר השבת, 17 בפברואר 2011
  46. ^ ב. ניסני, ‏רעידת אדמה: הרבנות מאיימת לאסור שימוש בכשרות "העדה", באתר כיכר השבת, 17 בפברואר 2011
  47. ^ אברהם הלוי, ‏"אם לא תבוטל עצרת השנאה, נרדוף את מארגניה עד עולם", באתר כיכר השבת, 20 בפברואר 2011
  48. ^ הרב יצחק יוסף, השיעור השבועי 460, כ"ה באב תשפ"ג
  49. ^ ישראל כהן (עיתונאי), ‏"יתד נאמן": העצרת נגד הרב עובדיה לא בוטלה, היא נדחתה, באתר כיכר השבת, 21 בפברואר 2011; ישראל כהן (עיתונאי), ‏יתד נאמן: נמשיך במאבק נגד גיורי צה"ל, באתר כיכר השבת, 22 בפברואר 2011
  50. ^ דוד כהן, ‏מסתמן: המחאה נגד "גיורי צה"ל" תבוטל בדקה ה-90, באתר כיכר השבת, 19 בינואר 2011; ב. ניסני, ‏נכדו של הגר"ע: "פחדנו שתהיה שפיכות דמים, לסבא צר מאוד", באתר כיכר השבת, 20 בפברואר 2011; חיים שקדי, ‏"מסמך ההבהרות" של הגר"ע נחשף: כך בוטלה הפגנת הענק, באתר כיכר השבת, 28 באפריל 2011; מספר מחברים, שלחן יוסף: הוראות ופסקים חדשים ממרן גאון ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, ירושלים תשע"ה, עמ' קמד-קמז
  51. ^ י. סגל, השקדן ג, ירושלים תשע"א, עמ' 242–246; יאיר אטינגר, בלחץ רבנים אשכנזים, נסוג הרב עובדיה יוסף מההכשר הגורף שהעניק לגיורים בצה"ל, באתר הארץ, 21 בפברואר 2011; דוד כהן, ‏ראב"ד העדה החרדית: "הרב שהכשיר את הגיורים, חזר בו", באתר כיכר השבת, 26 בפברואר 2011; מנחם רהט, איך הוכשרו גיורי צה"ל, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2011; יהודה שלזינגר, כתבנו לענייני דתות, ‏הקרב על הגיור: נמצאה פשרה, ההפגנה בוטלה, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2012; חיים שקדי, ‏"מסמך ההבהרות" של הגר"ע נחשף: כך בוטלה הפגנת הענק, באתר כיכר השבת, 28 באפריל 2011
  52. ^ ב. ניסני, ‏נכדו של הגר"ע: "פחדנו שתהיה שפיכות דמים, לסבא צר מאוד", באתר כיכר השבת, 20 בפברואר 2011; הרב יעקב בן מאיר, ‏מלחמת הגיור: צבועים, אוי לכם מיום הדין, באתר כיכר השבת, 27 בינואר 2011
  53. ^ אמיר אטינגר, אוריאל בארי, ‏הרב רפי לפינדרוס: "דבריך הם בושה וחרפה, חזור בך", באתר "סרוגים", 2 במרץ 2021; ציוץ של איתי גדסי ברשת החברתית טוויטר, 21 במרץ 2021
  54. ^ יקי אדמקר, בחדרי חרדים, ועדת הרבנים חקרה • ההכרעה: 'נתיב' רפורמי - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 8 במרץ 2011
  55. ^ התחקיר המיוחד של "יתד נאמן" בנושא בזיון הגיור הצה"לי, בפורום בחדרי חרדים
  56. ^ מערכת "כיכר השבת", ‏מסמך מרתק: דעת הרב יעקב עדס על הגיור, באתר כיכר השבת, 2 במרץ 2011; קונטרס "דברי יעקב"- הרב עדס בענייני גרות, בפורום בחדרי חרדים
  57. ^ תחת שם עט: י. סגל. ראו לדוגמה: משה ויסברג, הממשיך של אב בית הדין: הכירו את הגר"י לוין - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 16 בספטמבר 2019
  58. ^ לאחר כשנה בריאיון לשבועון החב"די "בית משיח" תיאר הכתב אורי רווח את הליך מטרת הכתבה: "זכינו להלחם על עניינים של הרבי [מלובביץ']... למרות שלא היה פשוט לצאת נגד אותם רבנים, החלטנו ללכת באופן של 'לכתחילה אריבער' וראינו שאכן הדברים פעלו את פעולתם" (בית משיח 811, כ"ח חשוון תשע"ב, עמ' 43)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0