מלאכת מגבן
מגבן הוא הגדרה תלמודית הלכתית לפעולת הגבנה האסורה בשבת, מלאכה זו אינה אחת מל"ט אבות מלאכה, אלא היא תולדה של מלאכת בונה או של מלאכת לש.
מקור
מקור איסור מגבן הוא בברייתא במסכת שבת ”"תנו רבנן החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת"”, ובגמרא: ”"מגבן חייב משום בונה"” ( תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ה ). אמנם בירושלמי[1] מבואר שמלאכת מגבן היא תולדת מלאכת לש.
פרטי האיסור
המגבן את הגבינה, חייב משום בונה, ותולדת בונה היא זו, שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשה גוף אחד הרי זה דומה לבנין[2]. ויש מהראשונים הסוברים שזוהי דעת רבי אליעזר, אבל חכמים אומרים שאינו אסור אלא משום שבות[3].
השיעור המינימלי בו המגבן מתחייב הוא כגרוגרת[4].
לקריאה נוספת
האנציקלופדיה התלמודית כרך ג, [בונה] עמוד ד טור 1
הערות שוליים
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ז', הלכה ב'.
- ↑ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זמנים, פרק שב"ת, הלכות ז'–ו', ומקורו בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ה .
- ↑ פירוש אחד בחידושי הרמב"ן מסכת שבת דף צה.
- ↑ שבת צה א, רמב"ם הלכות שבת י ג
.jpg){kind=small}
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
