תהילים קכ"ט

שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי - יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי - יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל. ב רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי; גַּם, לֹא-יָכְלוּ לִי. ג עַל-גַּבִּי, חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים; הֶאֱרִיכוּ, למענותם (לְמַעֲנִיתָם). ד ה' צַדִּיק; קִצֵּץ, עֲבוֹת רְשָׁעִים. ה יֵבֹשׁוּ, וְיִסֹּגוּ אָחוֹר - כֹּל, שֹׂנְאֵי צִיּוֹן. ו יִהְיוּ, כַּחֲצִיר גַּגּוֹת - שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ. ז שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר; וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר. ח וְלֹא אָמְרוּ, הָעֹבְרִים - בִּרְכַּת-ה' אֲלֵיכֶם; בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם, בְּשֵׁם ה'.

תהילים קכ"ט הוא המזמור ה-129 בקובץ תהילים (במספור של תרגום השבעים זהו הפרק ה-128). ואחד מחמישה עשר המזמורים השייכים לקובץ שירי המעלות.

תוכן המזמור ומבנהו

מזמור זה הוא מזמור בקשה מה' שינקום באויבי ישראל. המזמור נחלק לשני חלקים. חלקו הראשון, פסוקים א' -ג' מספר בעל המזמור את קורות ישראל וכיצד ניצל מאויביו. בחלקו השני של המזמור, בפסוקים ד'- ח' מבקש המשורר כי ישלם לאויבי ישראל. המזמור כתוב בגוף שלישי ולשונו עתירת שאלות. בעל המזמור משלב דברי שבח והודיה לה' ואף יוצר ניגוד בין ישראל ובין שונאיו של העם.

המזמור בתרבות

ידוע ביצועם של מקהלת מקהלת מונטוורדי בליווי התזמורת הסימפונית של לונדון בניצוח ג'ון אליוט גרדינר.

בליטורגיה

בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" (תהילים ק"ד) ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי מנחה בשבת בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"ט בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] תהילים קכ"ט27521441