קניין אגב
שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה
פרמטרים [ שם הסוגיה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| תלמוד בבלי |
|
|---|---|
| משנה תורה |
|
קניין אגב הוא אחד הדרכים לקניית מטלטלים. קניין זה מתבצע כאשר מקנים קרקע, בצורת ההקנאה של קרקע (כסף, שטר או חזקה), ומקנים לקונה גם את המטלטלים שנמצאים בתוכה - אגב הקניין של הקרקע, ומכאן שמו קניין אגב.
דאורייתא או דרבנן
קנין אגב נלמד מהפסוק ”וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר.” (דברי הימים ב', כ"א, ג'). ונחלקו הראשונים האם זהו המקור, או שזהו רק "אסמכתא" (הוכחה שנהגו כך גם בזמן התנ"ך). לדעת הרשב"א והרא"ש[1] קניין אגב הוא מדרבנן, אך לדעת הריטב"א[2] מקור קניין אגב הוא מהתורה.
נוסח האמירה
הנוסח הטוב ביותר לומר בקניין אגב הוא "קנה המטלטלים אגב הקרקע". אם אמר "קנה המטלטלים עם הקרקע" נחלקו הראשונים אם מועיל הקניין. ביסוד המחלוקת עומד הדין שצורת קניין אגב הוא שבאמצעות הקניין שעושה בקרקע (כסף, שטר או חזקה) נקנית הקרקע ואגב הקרקע נקנים המטלטלים, אך מעשה הקנין עצמו, אינו יכול להקנות את המטלטלים. לכן לדעת רש"י במסכת קידושין (דף כ"ז עמוד ב') כשאמר "עם" משמע שרוצה שהמטלטלים יקנו באמצעות מעשה הקנין כמו הקרקע וזה לא מועיל, אבל לדעת המאירי (שם) גם המילה "עם" יכולה להתפרש כמו "אגב" ולכן הקניין חל.
צבורים בתוכה
לדעת השו"ע כשהמיטלטלים מונחים בקרקע הם ניקנים ממילא יחד עמה ולא צריך המקנה לומר 'קנה אגב'.[3]
לקריאה נוספת
האנציקלופדיה התלמודית - כרך א', בערך אגב
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מסכת בבא קמא דף י"ב עמוד א'
- ↑ מסכת קידושין דף כ"ז עמוד ב'
- ↑ אבל רמ"א הביא חולקים בזה.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
