שמירה בבעלים
| מקרא | ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק י"ד |
|---|---|
| משנה | מסכת בבא מציעא, פרק ח' |
| תלמוד בבלי | מסכת בבא מציעא, דף צ"ה |
| תלמוד ירושלמי | מסכת בבא מציעא, פרק ח' |
| משנה תורה | ספר משפטים, הלכות שכירות, פרק ג' |
| שולחן ערוך | חושן משפט, סימן שמ"ו |
בדיני שומרים ישנו פטור מיוחד הכתוב בתורה ”אם בעליו עימו לא ישלם”, פירוש, אם בעל החפץ היה עם השומר בשעת קבלת החפץ על ידי השומר, השומר לא חייב לשלם את נזקי החפץ, כל עוד לא נעשו על ידי השומר עצמו. בתורה נאמר דין זה לגבי שואל אבל כל שאר השומרים נלמדים בהיקש משואל[1], לפי דעתו היחידה של רב המנונא, אין פטור "בעליו עמו" קיים, אלא אם כן בעליו של החפץ היה עסוק באותה מלאכה עצמה שלשמה הושאל החפץ, ואף זאת רק אם היה עסוק במלאכתו של השואל משעת ההשאלה עד שעת ההחזרה. דעה זו הופרכה בתלמוד, כיוון שהובאו הוכחות מוצקות נגדה, ממשניות וברייתות.
טעם הדין
פרשני המקרא מסבירים הלכה זו בכך, שכאשר המשאיל היה עם השואל בשעת ההשאלה, השואל אינו מקבל על עצמו את חיוב השמירה באופן מלא, שכן גם בעליו של החפץ משתתף בשמירתו. בתלמוד מוסבר כי מדובר בכך שבעליו של החפץ היה עם השואל במלאכתו, בכך שהוא עסק במלאכתו של השואל, אך נוכחות רגילה, שקיימת בעצם בכל השאלה כמעט, אינה פוטרת את השואל מתשלומין[2]. הלכות אלו מבוארות בהרחבה בפרק "השואל" שבמסכת בבא מציעא[3].
פרטי ההלכה
בתלמוד מובאות חקירות רבות של רמי בר חמא, העוסקות בשאלות רבות של מקרים מיוחדים שייתכן שבהם אין קיים דין "בעליו עמו", למשל אדם השואל בעל חיים כדי למטרת רביעה, שייתכן שאין זו נקראת השאלה, כיוון שבעל החיים הושאל למטרה לא אנושית שבעיני אדם רגיל אין החפץ המושאל (במקרה זה - בעל החיים) קיים למטרה כזו, וממילא לא חל על החפץ שם השאלה, אך ייתכן שלמרות זאת התורה חייבה אותו בתשלומין, שכן הוא נהנה למעשה מההשאלה. בנוסף, נשאלת השאלה מה תהיה ההלכה בנוגע לאדם השואל חפץ למטרה שהרווח בה הוא פחות מפרוטה - סכום המינימום כדי להחשיב דבר כשווה ערך. שאלות אלו ורבות אחרות, מסתיימות בתיקו - אין עליהן תשובה הלכתית ברורה, ולכן הכלל במקרים כאלו הוא המוציא מחברו עליו הראיה[4].[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים
- הרב דוד כוכבי, טעם דין בעליו עמו, באתר פורטל הדף היומי
- הרב מאיר נהוראי, בעליו עמו, מדוע פטור? בעלון שבתון, י"א באלול ה'תש"פ.
- הרב יהושע ויצמן, שמירה בבעלים, באתר ישיבת ההסדר מעלות יעקב.
- הרב משה טרגין, אם בעליו עמו לא ישלם, עלון שבות גיליון 152, תשנ"ט.
- הרב רועי הכהן זק, שאלה בבעלים, הכי איתמר, גיליון ד תשס"ט.
- שמואל נחושתן, גדר דין בעליו עמו, אורות עציון, גיליון כט, תשנ"ח.
- הרב דוד סבתו, בעליו עמו להיוצרותה של חידה בדיני שומרים, מרחבים, גיליון ג תשע"ה.
- נחום רקובר, על תעלומות בדיני של השואל, דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן, פרשת משפטים תשע"ח, גיליון 1257.
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ה עמוד א'; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שמ"ו, סעיף י"ט.
- ^ ברור טעם הלכה זו ראו כאן בדברי הרב דוד כוכב בפורטל הדף היומי.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ד עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ו עמוד א'.
