בית דין לממונות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית דין לממונות הוא בית דין שדן בסכסוכים ממוניים על פי המשפט העברי, כיום בדרך כלל על פי בוררות ופשרה הקרובה לדין.

בתי דין לממונות קיימים בדרך כלל בריכוזי המגזר החרדי והדתי בעולם. הבסיס המשפטי לפעולתם משתנה ממדינה למדינה. בישראל, חוק הבוררות מאפשר לאכוף ולהוציא לפועל פסקי דין רק כאשר שני הצדדים הסכימו מלכתחילה על הליך בוררות.[דרוש מקור]

חוק בתי הדין בישראל

בישראל מוקנית על פי חוק סמכות השיפוט לבית משפט, באמצעותו יכול תובע לכוף על נתבע בעל כורחו את ההתדיינות ביניהם, הנעשית על פי שיטת המשפט הישראלית. לצד מערכת בתי המשפט קיימים מוסדות בוררות שונים, שקיומם מתאפשר מכח חוק הבוררות, המאפשר לצדדים לסכסוך ממוני להתדיין בפני בורר המוסכם על שני הצדדים. על פי החוק, הבורר מחויב לעשות את תפקידו בנאמנות, אך אינו מחויב דווקא לשיטת המשפט הישראלית או לחוק הישראלי. לצד מספר עקרונות אותם קובע החוק לבוררות תקינה, ניתן גם תוקף ויכולת אכיפה לפסקי דין שהוצאו במסגרת הליך בוררות תקין.

היות ששיטת המשפט הישראלית אינה חופפת לשיטת המשפט העברי, מאפשרים בתי הדין לממונות התדיינות בעלת תוקף בסכסוכים ממוניים לתובע ונתבע הפועלים לפי שיטת המשפט העברי. קהל היעד של בתי הדין לממונות הוא בעיקר הציבור הדתי והחרדי, הפונה לבתי הדין בשל האיסור ההלכתי לדון בבית משפט ממלכתי. חלק מתפיסות אלה נובעות משאיפה לקיום הליך משפטי על פי דין תורה, ולפי דעות אחרות, מעמדן הוא כשל "ערכאות של גויים". היבט נוסף הוא קיומם של יתרונות טכניים שונים בהליך משפטי זה, בהשוואה לערכאות מקבילות.

גם בתי הדין עצמם מעדיפים את מוסד הבוררות על פני דין בכפייה מנימוקים הלכתיים, כדוגמת אי־היכולת לכפייה כאשר הדיינים אינם סמוכים, ועקב חוסר במסורת שיפוטית הנוגע לשיפוט בכפייה ועל פי עקרונות דין תורה.

בתי דין בישראל

בית הדין הראשון שיוחד לדיני ממונות הוקם בירושלים בשנות התש"ל והרכבו כלל את הרבנים הרב ברוך יצחק לוין והרב בן ציון אבא שאול והרב ישראל גרוסמן.

בשנת תשל"ח הרב הראשי והראב"ד לירושלים הרב יעקב בצלאל ז'ולטי לאחר היבחרו כרב ראשי צירף את בית הדין הזה למועצה הדתית בירושלים, והוא קיים עד היום ומונה חמשה הרכבים שונים. בהמשך, הרב ישראל גרוסמן פרש והקים בית דין לממונות עצמאי תחת מסגרת אגודת ישראל, גם בד"ץ אגודת ישראל קיים עד היום בהרכב דיינים אחד.

הרב אברהם דב לוין שכיהן בראשות שני הרכבים במועצה הדתית כממלא מקום אביו הרב ברוך יצחק, פרש אף הוא בשנת תש"ס והקים בית דין עצמאי לממונות ויוחסין בירושלים בשם "בית דין ירושלים", והוא מונה כיום חמשה הרכבים שונים.

בתי דין לממונת בציבור החרדי

בראשית שנות התש"מ הקים האדמו"ר מבעלז את רשת בתי הדין לממונות של החסידות הפועלים במספר ערים בארץ, כירושלים בני ברק אשדוד ועוד, תחת השם בד"ץ מחזיקי הדת.

אחד מבתי הדין הבולטים בציבור החרדי הוא בית דין צדק בני ברק מיסודו של הרב נסים קרליץ בבני ברק.

בתי דין לממונות בציבור הדתי

בציבור הדתי לאומי פועל בין השאר בית הדין "משפט והלכה בישראל" שהתאחד עם ארגון "גזית" אשר הוקם על ידי הרב ד"ר משה בארי. הארגון המאוחד הוא רשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה גזית", אשר מאגדת שמונה בתי דין: בירושלים, חיפה, פתח תקווה, רמת גן, בית שמש, שדרות, עפרה, קצרין.

קישורים חיצוניים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0