מבריח ארי מנכסי חברו
מבריח ארי מנכסי חברו היא הלכה בדיני ממונות, הקובעת כי אדם שהציל חפץ של אדם אחר שהיה עומד להיפסד, לא מגיע לו תשלום מהבעלים עבור מעשיו. הדין מכונה בחז"ל ובספרות התורנית בשם "מבריח ארי" ולקוח מהדוגמה המובאת בתלמוד, במקרה שאריה ניסה לטרוף בהמות של אדם, ומישהו הבריח את האריה ומנע את טריפת הבהמות.
הסבר הדין
באופן כללי, אדם שנהנה מחבירו, וחבירו נחסר אפילו במעט, מחויב לשלם לו דמי הנאתו, חוב זה נקרא "נהנה". אך במקרה של מבריח ארי שהמציל לא נחסר כלל בהצלת הבהמה, בעל הבהמות פטור מלשלם למבריח האריה תשלום כלשהו[1].
אמנם, במקרה בו היו הוצאות למבריח האריה, מחויב בעל הבהמות לשלם לו את הוצאותיו, שהרי הוא אינו מחויב להוציא הוצאות מכיסו בשביל להשיב אבידה לבעליה.
טעמי הדין
- בבית הבחירה למאירי נכתב כי טעם הדין שאין המציל מקבל תשלום, הוא משום שמחויב להציל את בהמות חבירו מדיני השבת אבדה, ואין נוטלים שכר על מצוות[2].
- הסבר נוסף שנאמר, הוא שאמנם המבריח הציל את נכסיו של הבעלים, אך לא ריבה את נכסיו אלא רק מנע הפסד. ועל מניעת הפסד לא מגיע לקבל כסף, היות שכל מה שזכאי המהנה לקבל כסף בנהנה הוא משום ממוני גבך, אבל אם לא נתרבה כסף הבעלים אלא רק נמנע נזק, אין כאן תביעת ממוני גבך ואינו יכול לתבוע תשלום.
חזקה בקרקע על ידי מבריח ארי
דין נוסף, במקרה שאדם בא לקנות קרקע בחזקה, אין מועילה לו חזקה על ידי סילוק מזיק, אלא רק על ידי פעולה חיובית כמו נעילת גדר ופריצתה[3]. הרשב"ם כותב כי טעם הדין הוא שמבריח ארי הוא משיב אבידה ויש חיוב על כך, ואינו יכול לזכות אחר שמחויב להציל חברו מהיזק, בדיני השבת אבידה[4].
לקריאה נוספת
- הערך "מבריח ארי מנכסי חברו", אנציקלופדיה תלמודית, כרך לח (יד הרב הרצוג תשע"ז), עמ' שצט–תמד.
- ספר חבל נחלתו ז מז
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ח עמוד א'
- ^ בית הבחירה למאירי על תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ח עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ג עמוד א'
- ^ רשב"ם על תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ג עמוד א', דיבור המתחיל האי מבריח ארי וכו'
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
.png){kind=small}
