קניין הגבהה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קניין הגבהה

במשפט העברי, קניין הגבהה הוא קניין, ההופך אדם לבעלים של חפץ מסוים. קניין הגבהה תקף בכל המיטלטלין אך לא בקרקעות, גם בעבדים, ובעציץ נקוב, שמבחינה מציאותית ניתנים להגבהה, אין ההגבהה קונה בהם. קניין הגבהה בדומה לקנין משיכה, מורה על הכנסת החפץ לרשותו.

דיניו

הקניין נעשה בכך שמגביהו מהקרקע שלושה טפחים אך פחות מכך אינו מועיל מאחר שנחשב כמונח עדיין על הקרקרע מדין לבוד[1]. ויש אומרים כי אף אם גרם לחפץ להיות בגובה שלושה טפחים, נחשב הדבר לקניין הגבהה, למרות שלמעשה לא הגביה את החפץ. דוגמה כזו נידונת במסכת בבא מציעא[2] באדם המושך בגד מעמוד גבוה עליו הוא מונח, שהוא קונה אותו בקנין הגבהה.

אך יש אומרים שדי בהגבהת טפח אחד בלבד מהקרקע או המקום שמונח עליו[3].

בתלמוד אמרו שקניין הגבהה קונה בכל מקום, בניגוד לקניין מסירה שניתן לקנות בו רק ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם, וקניין משיכה קונה בסימטא (שיש לו רשות להניח שם את חפציו, בניגוד לרה"ר)[4].

חפץ שדרכו בהגבהה אינו נקנה במשיכה או מסירה, אך בקניין הגבהה נקנה אף חפץ שאין דרכו בכך, מאחר שקניין הגבהה הוא קניין חשוב יותר[5].

נידונים

בתוספות[6] דנו במקרה ואדם גורם לחפץ שיוגבה בדרך עקיפה כגון בקניית פיל על ידי ששם לו חפץ למעלה וגורם לו לקפוץ האם קונה מדין הגבהה.

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0