יחסי החוץ של סין
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה. | |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
יחסי החוץ של סין הם היחסים הבינלאומיים של הרפובליקה העממית של סין בזירה הפוליטית העולמית. סין טוענת כי היא מנהלת מדיניות חוץ ושלום עם כל מדינה ורוצה לשמור על שלום עולמי.
היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של סין
האימפריה הסינית ההיסטורית, קיימה יחסים עם אימפריות ומדינות שכנות במהלך ההיסטוריה. מחמת הגודל הגאוגרפי המרשים של סין וקו החוף הארוך שלה ביחס למדינות הקטנו שסביבה במשך רוב היסטוריה לא הועמדה סין במבחן מלחמתי משמעותי ועמדה במהלך השנים כמעצמה מקומית שאין עליה מערערים.
תקופת שושלת האן
שושלת האן התפרשה על שתי תקופות: שושלת האן המערבית ושושלת האן המזרחית, ובין שתיהן עמדה במשך שנים ספורות שושלת שין. בשנים אלו החלה תקופת מסחר של דרך המשי.
שושלת האן המערבית
- ערך מורחב – שושלת האן המערבית
מדינות שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם סין, במהלך ההיסטוריה. הרפובליקה העממית של סיןמדינות שהחלו את יחסיהן עם סין בשנים 1949–1950מדינות שהחלו את יחסיהן הדיפלומטיים עם סין בשנות השישים של המאה העשריםמדינות שהחלו את יחסיהן הדיפלומטיים עם סין בשנות השבעים של המאה העשריםמדינות שהחלו את יחסיהן הדיפלומטיים עם סין בשנות השמונים של המאה העשריםמדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם סין
התקופה המודרנית
בתקופת שושלת צ'ינג החל מהמאה ה-17 ועד לאמצע המאה ה-19, היתה סין הכוח העקרי באזור מזרח אסיה. עוצמה זו נבעה הן ממיקומה הגאוגרפי[1] והן מפאת אוכלוסייתה העצומה[2]. אלה הפכו את סין למעצמה כלכלית בעלת יצוא משגשג.
החל ממלחמת האופיום הראשונה בין סין למעצמות אירופה, נקלעה סין למה שהסינים רואים כמאה שנות ההשפלה,אז ספגו הסינים תבוסות רבות שדרדרו את מעמדה של סין בזירה העולמית והמקומית. כמו כן באותה תקופה עשרות מליונים מתו ברעב, מגפות, ועימותים מזוינים. גם ברמה הלאומית נפרדו סין מאזורים גאוגרפים נרחבים: האי טיוואן, הונג קונג מקאו וחצי האי הקוראני. ב1949 הכריז מאו דזה-דונג על הקמת הרפובליקה העממית של סין, ומאז החל מעמדה הבינלאומי של סין להתייצב.
לקראת סוף המאה ה-20, כאשר כלכלת סין הפכה לכלכלה השניה בגודלה בעולם, והצבא הסיני נחשב לאחד הצבאות החזקים ביותר, מנסה סין להחזיר לעצמה את גדולתה ההיסטורית.[3] חוקרים[4] מציינים את החשיבות בעובדה שהסינים רואים את עצמם כחוזרים למעמד ישן ולא כובשים אותו.
חגורה אחת דרך אחת
- ערך מורחב – חגורה אחת, דרך אחת
חגורה אחת, דרך אחת, או דרך המשי. הוא מיזם כלכלי של הממשלה הסינית המטרה הסינית היא לאחד את מדינות העולם סביבה, ולהפוך את עצמה למעצמה כלכלית שולטת בעולם, ולהחזיר את דרך המשי ההיסטורית.
שורשי התוכנית נעוצים בפרשנות הגאו-פוליטית של הלפורד מקינדר לפיה השליטה בעולם תלויה בשליטה בנתיבי השיט, כיום ארצות-הברית שולטת בחוג הנזר וסין כמתחרה העקרית שלה מעוניינת ליצור נתיב סחר מתחרה בשליטה סינית.
ארצות הברית מתנגדת לתכנית זו של הסינים, וטוענת כי הסינים מנסים כך להשתלט על העולם, עם זאת הכלכלה בסין הפנימית עדיין לא טובה, בסין חיים למעלה ממיליארד וארבע מאות מליון בני אדם, שחלק גדול מהם חיים כמו במדינות העולם השלישי, והשקעה גדולה של סין במדינות אחרות גורמת לביקורות נגדה[5]
מדיניות פוליטית
קיימות שתי ישויות מדינות בעולם, טאיוואן וטיבט, שסין טוענת לריבונות עליהן. ועל כן, כל מדינה שתכיר באחת מהן לא תוכל לקיים יחסים עם הרפובליקה העממית של סין.
הסכסוך בין סין לטאיוואן
- ערך מורחב – יחסי טאיוואן–סין
בין סין (הרפובליקה העממית של סין), לבין טאיוואן (הרפובליקה הסינית), קיים סכסוך ארוך שנים בשאלה איזו מהן היא סין האמיתית, היות שישנה רק סין אחת, הודיע הרפובליקה העממית של סין כי כל מדינה שתנהל דיפלומטיה עם טאיוואן, לא תוכל לקיים יחסים עם סין. כל מדינה בעולם נאלצה לבחור האם היא מכירה ברפובליקה העממית של סין, או שהיא מכירה ברפובליקה הסינית, רוב מדינות העולם החליטו לקיים יחסים עם סין, ולא עם טאיוואן, כפי שמתואר במפה משמאל.
הסכסוך עם טיבט
- ערך מורחב – הריבונות בטיבט
בדומה לטאיוואן, גם טיבט טוענת לעצמאות, אך מנגד הסינים טוענים כי טיבט היא חלק מסין. בניגוד לטאיוואן בה 14 מדינות באומות המאוחדות מכירות כמדינה עצמאית והיא מתנהלת דה פקטו כמדינה ריבונית עם ממשלה וצבא עצמאים, בטיבט אף מדינה באומות המאוחדות לא מכירה כמדינה עצמאית והיא אינה אלא מחוז הררי ללא צבא או ממשלה מלבד הממשלה הגולה של הדלאי למה.
הרפובליקה העממית של סין היא אינה היחידה שטוענת לריבונות על טיבט, גם הממשלה הטיבטית הגולה טוענת לריבונות על טיבט. וכן טאיוואן (הרפובליקה הסינית) טוענת לריבונות על שטח זה, כמו על כל סין.[6]
מדיניות נוספות
יחסים עם מדינות העולם
אסיה
אסיה היא היבשת בה שוכנת סין, על כן חלק גדול מהמדינות המוזכרות בטבלה זו גובלות עם סין, ומכאן גם ליחסים מתוחים בין המדינות לאורך ההיסטוריה.
| מדינה | כינון היחסים | החלפת שגרירים וקונסוליות | הערות |
|---|---|---|---|
 איחוד האמירויות הערביות
|
1984 | ||
 אינדונזיה (אנ')
|
1950 | ||
 איראן
|
1971 |
| |
 אפגניסטן (אנ')
|
20 בינואר 1955 |
| |
 בהוטן
|
בין המדינות אין קשר דיפלומטי | ||
 בנגלדש(אנ')
|
ינואר 1976 | ||
 הודו
|
1950 |
| |
 המלדיביים
|
1972 |
|
|
 הפיליפינים(אנ')
|
9 ביוני 1975 |
| |
 וייטנאם(אנ')
|
נובמבר 1991 |
|
|
 טאיוואן
|
בין המדינות אין קשר דיפלומטי |
| |
 טג'יקיסטן(אנ')
|
|||
 יפן
|
29 בספטמבר 1972 |
| |
 ירדן(אנ')
|
|||
 ישראל
|
24 בינואר 1992 |
|
|
 כווית
|
22 במרץ 1971 |
|
|
 לאוס (אנ')
|
1989 |
|
|
 לבנון
|
|||
 מונגוליה (אנ')
|
1994 |
| |
 מזרח טימור(אנ')
|
20 במאי 2002 | ||
 מיאנמר, בעבר בורמה(אנ')
|
8 ביוני 1950 |
| |
 מלזיה(אנ')
|
1991[9] |
|
|
 נפאל
|
1960 |
|
|
 סינגפור
|
3 באוקטובר 1990 |
| |
 ערב הסעודית(אנ')
|
יולי 1990 |
|
|
 עיראק(אנ')
|
1958 |
| |
 פלסטין
|
1976 |
|
|
 פקיסטן
|
1950 |
| |
 קוריאה הדרומית
|
24 באוגוסט 1992 |
| |
 קוריאה הצפונית
|
6 באוקטובר | ||
 קטר
|
9 ביולי 1988 |
|
|
 תאילנד
|
נובמבר 1975 | ||
 תימן(אנ')
|
1958 |
|
אוקיאניה
פרט לאוסטרליה וניו זילנד קיימות עוד מדינות איים קטנות שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם סין. במדינות אלו ישנם סינים רבים שהגיעו לאיים אלו במהלך השנים.
מתוך 14 מדינות העולם שמכירות רק בטאיוואן ולא ברפובליקה העממית של סין 4 נמצאות באוקיאניה, מספר גדול ביחס לכמות המדינות ביבשת.
| מדינה | כינון היחסים | החלפת שגרירים וקונסוליות | הערות |
|---|---|---|---|
 אוסטרליה
|
1941 (לפני פיצול סין) |
| |
 איי מרשל(אנ')
|
בין המדינות אין יחסים דיפלומטיים |
| |
 איי שלמה
|
15 בספטמבר 2019 |
| |
 טובאלו
|
בין המדינות אין יחסים דיפלומטיים | ||
 ונואטו
|
26 במרץ 1982 |
| |
 טונגה
|
1998 |
|
|
 מיקרונזיה
|
11 בספטמבר 1989 |
| |
 נאורו
|
בין המדינות אין יחסים דיפלומטיים |
| |
 ניו זילנד
|
1972 |
|
|
 סמואה
|
1976 |
| |
 פיג'י
|
1975 | ||
 פלאו
|
נכון לשנת 2020 אין יחסים דיפלומטיים בין המדינות |
| |
 פפואה גינאה החדשה
|
1976 |
|
|
 קיריבטי
|
ספטמבר 2019 |
|
אמריקה הצפונית
| מדינה | כינון היחסים | החלפת שגרירים וקונסוליות | הערות |
|---|---|---|---|
 אל סלוודור
|
|||
 ארצות הברית
|
דצמבר 1943 לפני פיצול סין. 1979 לאחר פיצול סין |
|
|
 איי בהאמה
|
אמריקה הדרומית
| מדינה | כינון היחסים | החלפת שגרירים וקונסוליות | הערות |
|---|---|---|---|
 אורוגוואי
|
|||
 אנטיגואה וברבודה
|
|||
 אקוודור
|
|||
 ארגנטינה
|
|||
 בוליביה
|
יחסים עם יפן
- ערך מורחב – יחסי יפן–סין
הרפובליקה הסינית המאוחדת (לפני הפיצול עם טאיוואן) ראתה ביפן איום בחצי הראשון של המאה ה-20, כמו במלחמת סין–יפן הראשונה והשנייה. עם הקמתה של טאיוואן ב-1949, הכירה יפן רק בטאיוואן, אך בשנת 1972]] העבירה את ההכרה לרפובליקה העממית של סין כמו רוב מדינות העולם.
יחסים עם ישראל
- ערך מורחב – יחסי ישראל–סין
היחסים ההיסטוריים בין ישראל לסין ידעו עליות ומורדות רבות, את יחסים אלו מקובל לחלק לארבעה שלבים בהיסטוריה, וכן הקשר לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
מהצהרת בלפור עד קום המדינה ופיצול סין
במהלך ההיסטוריה לא ניכר כי הייתה אנטישמיות רבה בסין. כבר במאה ה-8 לספירה הגיעו יהודים לסין על ידי דרך המשי, עם זאת רק כ-400 שנה לאחר מכן נראו עדויות של יהודים בסין.
לאחר הצהרת בלפור, ההסתדרות הציונית החלה ליצור יחסים דיפלומטיים עם מדינות העולם, רק לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר הגיעו יהודים רבים, ובהם בחורי ישיבת מיר לסין, החלו יחסים דיפלומטיים בין ההסתדרות הציונית לסין. בהצבעה באומות המאוחדות אודות הקמת מדינת ישראל נמנעה סין מההצבעה.
שלב ראשון: מפיצול סין עד 1955
בשנת 1949 התפצלה סין לטאיוואן (הרפובליקה הסינית), ולרפובליקה העממית של סין, עד פברואר 1949 הוכרה רק טאיוואן ואילו הרפובליקה העממית של סין עוד לא הכריזה על עצמאותה, טאיוואן הודיע כי היא תכיר בישראל, אם זו תקבל מושב באומות המאוחדות. באוקטובר 1949 הכריזה סין על עצמאות.
יחסים עם קוריאה
שלוש שנים אחרי כינון הרפובליקה הראשונה של קוריאה פלשה קוריאה הצפונית אל קוריאה הדרומית בסיוע סיני וסובייטי, קוריאה הדרומית הצליחה להדוף את ההתקפה בסיוע אמריקני ומאז שורר מצב מתוח בחצי האי הקוריאני כאשר סין היא השותף הכלכלי והפוליטי העיקרי של הצפון.
כיון שהצפון נמצא ביחסי מלחמה רציפים כעם הדרום היחסים בין קוריאה הדרומית לסין מתוחים וקשים.
יחסים עם ארצות הברית
היחסים הדיפלומטיים בין סין לארצות הברית היו יציבים בדרך כלל לאורך ההיסטוריה, מלבד מספר תקופות של מתיחות, בעיקר לאחר התפרקותה של ברית המועצות, אשר במסגרת זאת ארצות הברית הפכה למעצמת העל היחידה בעולם. ישנן גם מחלוקות בין המדינות בנושא זכויות האדם בסין ובנושא מעמדה המדיני של טייוואן. למרות כל זאת, סין וארצות הברית הן שותפות הסחר הגדולות בעולם.
במהלך העשור השני של המאה ה-21 עלה מעמדה של סין בעולם. לטענת ארצות הברית, על רקע הפרת חוקי המסחר מצד סין החלה "מלחמת סחר" בין המדינות, עם הטלת מכסי מגן הדדית. נקודות חיכוך נוספות בין המדינות היו סביב טיוואן, קוריאה הצפונית וסביב נתיבי שיט-בים סין הדרומי ובג'יבוטי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הסינים שלטו אז על כל קו החוף המזרחי, מהים הצהוב ועד הים הסיני הדרומי
- ↑ בשנת 1800 הסינים היוו כ-30% מאוכלוסיית העולם כולו
- ↑ greatgame blog
- ↑ גדעון שלח ניצן דוד פוקס ועוד
- ↑ תוכנית ההשתלטות של סין על העולם
- ↑ יותם יעקבסון, סין וטיבט-יחסים מורכבים, באתר מסע אחר
- ↑ סין מסייעת לבנגלדש להתמודד עם נזקים
- ↑ [www.news.cn אתר חדשות סיני בנושא לאוס]
- ↑ תחילת יחסי ידידות בין סין למלזיה
- ↑ [pqasb.pqarchiver.com מלחמת המפרץ וסין]
- ↑ [יחסי טאיוואן-סין https://focustaiwan.tw/politics/201610130028]
- ↑ EMBASSY OF MICRONESIA IN BEIJING, CHINA
- ↑ פפואה גינאה החדשה
יחסי החוץ של סין28668110