יחסי ארצות הברית–סין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי הרפובליקה העממית של סין–ארצות הברית
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ארצות הבריתארצות הברית
China USA Locator.svg
הרפובליקה העממית של סין ארצות הברית
שטחקילומטר רבוע)
9,596,967.75 9,833,517
אוכלוסייה
1,449,008,592 334,384,717
תמ"ג (במיליוני דולרים)
23,009,780 19,846,720
תמ"ג לנפש (בדולרים)
15,880 59,353
משטר
משטר חד-מפלגתי רפובליקה נשיאותית פדרלית
הוצאות צבא (במיליארדי דולרים)
150 651
מס' החיילים המשרתים בכוחות המזוינים
2,250,000 1,473,900

יחסי ארצות הברית-סין ידעו עליות ומורדות רבות מאז דצמבר 1943, עת כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. ארצות הברית וסין הם שותפות הסחר הגדולות בעולם אך המדינות נתונות בתחרות בינלאומית קשה.

היסטוריה

בזמן הקמת הרפובליקה העממית של סין

מלחמת האזרחים הסינית שהסתיימה ב1949 לא הוכרעה מעולם והכוחות רק התחלקו - הכוח הסיני הקומוניסטי בהנהגת מאו דזה-דונג השתלט על סין היבשתית ואילו הכוחות הלאומנים הליברלים בהנהגת צ'יאנג קאי שק השתלטו על האי טיוואן. כששני הקבוצות טוענות לריבונותם על כלל סין. בהתחלה המשיכה ממשלת ארצות הברית לראות בשלטון הליברלי מטייואן את מייצגה של סין והיא קיימה יחסים דיפלומטיים רק עם טייוואן ולא עם סין. וכל שנות ה-50, החרים משרד החוץ של ארצות הברית, באופן רשמי, את נציגי סין הקומוניסטית, הגם שהתקיימו שיחות בין שגרירי ארצות הברית וסין בז'נבה[1]. בסוף יולי 1955 החלה התחממות ביחסים בין המדינות[2]. וארצות הברית הסכימה לשיחות גלויות של שגרירי המדינות בז'נבה, בעיקר כדי לשחרר את שבוייה שהוחזקו בסין[3]. לקראת תחילת השיחות שחררה סין 11 טייסים שהוחזקו על ידה[4]. עם זאת, הנשיא אייזנהאור הבהיר שהדרך ליחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של סין רחוקה[5], לאור מעורבותה של סין במלחמת קוריאה לצדה של קוריאה הצפונית, מעורבות שארצות הברית נקטה כתוקפנית[6] ואף שלחה כוחות להלחם לצד קוריאה הדרומית - נגד הצבא הסיני.

תקופת הביניים

ב1967 פירסם ריצ'ארד ניקסון, נשיא ארה"ב לעתיד, מאמר[7] בו טען כי אי אפשר להתעלם ממליארד מזרחי העולם וכי חובה על ארה"ב להשפיע על סין באמצעות סחר ושיח ולא באמצעות חרם. אחר שנבחר ב1969 הפשירו מאוד יחסי שני המדינות. ביולי 1971 ביקר היועץ לביטחון לאומי דאז הנרי קיסינג'ר בסין, אם כי בחשאי. אבל וב-15 ביולי 1971 הצהיר ריצ'רד ניקסון כי יבקר באופן רשמי בסין[8]. בעקבות זאת, ב־25 באוקטובר 1971 הוצא המושב של סין באומות המאוחדות מטיוואן לסין. ו1972 קיים ניקסון את דבריו וביקר בסין. מה שהיה לביקור הראשון של נשיא אמריקני בסין.

ב-15 בדצמבר 1978 הודיע הנשיא קארטר על כינון יחסים דיפלומטיים עם סין העממית החל מתחילת 1979, והכרה דה-יורה בטענת סין לריבונות על טיוואן. אם כי דה-פקטו דרשה ארה"ב מסין התחייבות שלא תפלוש לאי טיוואן. ותאפשר את המשך התנהלותו העצמאית[9].

החל משלב זה החלו היחסים להפשיר כשתחת ממשל רייגן היחסים הוגדרו כבר כ"שיתוף פעולה אסטרטגי[10]", כנראה בשל כוחה הגדול של רוסיה הקומוניסטית וחשש מברית קומוניסטית-אסייתית. סברה נוספת העלה רייגן[11] כי תחת הרפורמות של דנג שיאופינג סין כבר בדרכה אל החופש.

כאשר החליט דנג שיאופינג לדכא בכוח את המחאות בכיכר טיאנמן נאבק הנשיא בוש האב בקונגרס כדי להציל את סין מסנקציות כי סבר שלמרות הפשעים המוסרים שננקטו על ידי הממשל הסיני הקשר של סין-ארה"ב חשוב מידי לאינטרס הלאומי[12].

היחסים

היחסים הדיפלומטיים בין סין לארצות הברית היו יציבים בדרך כלל לאורך ההיסטוריה, מלבד מספר תקופות של מתיחות, בעיקר לאחר התפרקותה של ברית המועצות, אשר במסגרת זאת ארצות הברית הפכה למעצמת העל היחידה בעולם. ישנן גם מחלוקות בין המדינות בנושא זכויות האדם בסין ובנושא מעמדה המדיני של טייוואן. למרות כל זאת, סין וארצות הברית הן שותפות הסחר הגדולות בעולם.

מלחמת הסחר

במהלך העשור השני של המאה ה-21 עלה מעמדה של סין בעולם. ועל רקע תחרות בין מעצמות ולטענתה של ארה"ב על רקע הפרת חוקי המסחר מצד סין[13] החלו מתיחויות גוברות והולכות בין ארצות-הברית לסין. תחת הנשיא אובמה החל הצי השביעי של ארצות הברית מבצעי חופש שייט בים סין הדרומי כדי לערער את דרישתה של סין לריבונות שם. ארצות הברית האשימה את סין בריגול סייבר.[14] וכשהשיקה סין את תוכנית דרך המשי החדשה פעלה ארה"ב רבות כדי להשפיע על בנות בריתה לא להשתתף בתוכנית.

בשל הפרות של חוקי המסחר מצד סין, לטענת ארה"ב, החלה "מלחמת סחר" בין המדינות, עם הטלת מכסי מגן הדדית.[15] נקודות חיכוך נוספות בין המדינות היו סביב טיוואן, קוריאה הצפונית[16] וסביב נתיבי שיט-בים סין הדרומי[17] ובג'יבוטי. בנוסף, ארצות הברית החלה מגלה רתיעה מסין בנושאים רבים:

  • הורדת ההשקעה הסינית בארה"ב למספרים אפסיים.[18]
  • הורדת ההשפעה הסינית בקמפוסים בארה"ב.[19]
  • לוחץ על בנות בריתה שלא לשתף פעולה עם וואווי הסינית בזמן התקנת רשתות 5G.[20]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אהרן שי, ממלחמת האופיום עד יורשי מאו: סין בזירה הבינלאומית 1990-1840, זמורה-ביתן, 1990

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד קוליב, העולם הקומוניסטי על פרשת דרכים, הצופה, 5 באוגוסט 1955
  2. ^ דאלס: סימנים לתקופה חדשה ביחסי סין עם המערב, הצופה, 3 באוגוסט 1955
  3. ^ פגישת שגרירי ארצות הברית וסין, הצופה, 1 באוגוסט 1955
  4. ^ סין שחררה 11 הטייסים, הצופה, 2 באוגוסט 1955
  5. ^ "יש יותר מידי חברי קונגרס שיצלבו כל מי שטוען בעד איזה מסחר בין המדינות החופשיות וסין הקומוניסטית״[1]
  6. ^ נגיש הצעות חדשות לפירוק הנשק, הצופה, 5 באוגוסט 1955
  7. ^ https://www.foreignaffairs.com/articles/asia/1967-10-01/asia-after-viet-nam
  8. ^ הנשיא ניכסון: אבקר בסין העממית, מעריב, 16 ביולי 1971
  9. ^ ארצות הברית סומכת ידיה על עמדת סין, מעריב, 17 בדצמבר 1978
  10. ^ https://www.jstor.org/stable/23253507?seq=1
  11. ^ https://www.japantimes.co.jp/opinion/2019/07/29/commentary/world-commentary/every-u-s-president-since-reagan-wrong-china/#.Xa8L4SVRXOQ
  12. ^ https://www.jstor.org/stable/27551766?seq=1#page_scan_tab_contents
  13. ^ סוכנויות הידיעות, סין שבה ומזהירה את ארצות הברית: נגן על האינטרסים שלנו, באתר ynet, 24 במרץ 2018
  14. ^ https://www.hsdl.org/?view&did=788047
  15. ^ שירות כלכליסט, "מלחמת סחר בין ארצות הברית לסין היא האיום הגדול ביותר כיום על הכלכלה העולמית", באתר כלכליסט, 6 באפריל 2018
  16. ^ טל טובי, המלחמה הקרה של ארה”ב וסין, באתר מידה, 1 במאי 2013
  17. ^ סוכנויות הידיעות‏, המודיעין האמריקני: סין הציבה טילים מתקדמים בים סין הדרומי, באתר וואלה!‏, 04 במאי 2018
  18. ^ https://rhg.com/research/chinese-fdi-in-the-us-in-2017-a-double-policy-punch/
  19. ^ https://www.thecollegefix.com/senators-pressure-their-universities-to-drop-confucius-institutes-as-threat-to-america/
  20. ^ https://www.reuters.com/investigates/special-report/huawei-usa-campaign/
  21. ^ https://foreignpolicy.com/2019/03/21/a-rising-china-is-driving-the-us-armys-new-game-plan-in-the-pacific-command-hawaii-beijing-military-pentagon-missiles-inf-treaty/
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0