סח'נין

סח'נין

שם בערבית	سخنين
מדינה
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	מאזן גנאים
גובה ממוצע	‎223 מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)
- אוכלוסייה	33,818 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	33,789 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	69
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+1.5% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	2,943 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	79
תחום שיפוט	11,490 דונם
- דירוג ארצי	121
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   סח'נין (למפת הגליל המערבי רגילה)   סח'נין (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום סח'נין (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום סח'נין 32°51′52″N 35°17′54″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	4 מתוך 10
- דירוג ארצי	170
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4000
- דירוג ארצי	133
לאום ודת   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 94.9%   ערבים-נוצרים: 5%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 8.7% גילאי 5 - 9 9.7% גילאי 10 - 14 9.5% גילאי 15 - 19 8.9% גילאי 20 - 29 17.0% גילאי 30 - 44 20.6% גילאי 45 - 59 16.6% גילאי 60 - 64 3.3% גילאי 65 ומעלה 5.7% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 18 –  יסודיים 10 –  על-יסודיים 9 תלמידים 7,935  –  יסודי 3,996  –  על-יסודי 3,939 מספר כיתות 308 ממוצע תלמידים לכיתה 26.0 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל סח'נין נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
אתר הבית

סַחְ'נִין (בערבית: سخنين, בעברית נכתב גם: סחנין או סכנין) היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר נמצאת בבקעת סכנין בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל) דרומית לכרמיאל וצפונית-מזרחית לשפרעם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995.

היסטוריה

סח'נין ידועה עוד מן התקופה העתיקה, ויישוב בשם דומה נזכר לראשונה בתעודות מצריות^{[דרוש מקור]}. בהתקופה ההלניסטית ובהתקופה הביזנטית היה במקום יישוב יהודי בשם סכנין. בתחומי העיר מצויים שרידי עתיקות, ובהם קבר המיוחס לרבי יהושע דסכנין שחי במאה הרביעית, המכונה בערבית "נבי א-סאדיק". בימי הביניים שימש הקבר כאבן שואבת לעלייה לרגל. אף היום יש העולים לרגל לקבר.

לאחר הכיבוש הערבי של ארץ ישראל הייתה העיר בשליטת המוסלמים, אך לתקופה קצרה הייתה בשליטה נוצרית בעת מסעי הצלב עד לקרב קרני חיטין בשנת 1187.

העיר שימשה כמרכז אזורי חשוב בעת שלטון האימפריה העות'מאנית, ודאהר אל-עומר צירף אותה לתחום השפעתו. לאחר נפילתו של דאהר אל עומר שבה העיר לשליטת העות'מאנים, והמשיכה לשמש כמרכז חשוב לערביי הגליל גם בימי המנדט הבריטי.

לאחר קום המדינה

במלחמת העצמאות נכבש הכפר במבצע דקל על ידי צה"ל, במסגרת קרבות עשרת הימים נגד צבא ההצלה של קאוקג'י. הכפר סירב לאנשי הגדוד הרביעי של צבא ההצלה להיכנס לכפר ונכנע לצה"ל ב-20 ביולי 1948 יום לאחר כניסת ההפוגה לתוקף. צה"ל לא נכנס לכפר מתוך מחשבה שיישמר מעמדו של הכפר על ידי האו"ם כשטח הפקר. אי כניסת צה"ל לכפר אפשרה לאנשי הגדוד הרביעי של צבא ההצלה לכבוש את הכפר שלאחריו הוא העניש את האחראים לכניסת צה"ל. הכפר נכבש סופית ב 30 באוקטובר 1948 במבצע חירם. לאחר הצלחת המבצע ב-29 באוקטובר החלה השתלטות מהירה על המרחב. גדודי חיל המשמר של מחוז חיפה השתלטו על סח'נין, מג'ד אל כרום, דיר חנא ועראבה, כשברוב המקרים משלחות של הכפרים הגיעו וביקשו כניעה.

הכפר נכלל בתחומי מדינת ישראל, ותושביו קיבלו אזרחות ישראלית. בשנת 1978 היו בו כשלושה עשר אלף איש. תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות, מגידולי שדה וגידול זיתים וטבק.

שנות ה-70 היו שנים של התפתחות מואצת באזור, כאשר התפתחה העיר כרמיאל ותוכננה הקמתם של יישובי גוש שגב, במסגרת "ייהוד הגליל". למטרות אלו תוכננה הפקעת אלפי דונמים של אדמה מהכפר ומסביבותיו. מדיניות זו הביאה להתנגשויות אלימות בין תושבי סח'נין ובין כוחות המשטרה ב-30 במרץ 1976 המכונות "יום האדמה". שלושה מתושבי העיירה נהרגו בהפגנות, המצוינות עד היום על ידי ערביי ישראל ביום השנה לקיומן בתהלוכות מחאה ועצרות זיכרון.

בשנת 1995 קיבלה סח'נין מעמד של עיר בטקס בנוכחות ראש הממשלה יצחק רבין.

בשנת 2000 הייתה העיר מוקד לאלימות שפרצה בעת אירועי אוקטובר 2000. בסמוך לפני האירועים חלה תסיסה בעיר, ובין היתר עקב בניית בסיס צבאי גדול במבואותיה המערביים, והסכסוכים הבלתי פוסקים באשר לשטח השיפוט. באירועים עצמם התקיימו הפגנות אלימות בעיר ובסביבותיה, שגלשו אף לאזור התעשייה הסמוך תרדיון השייך למועצה האזורית משגב. שניים מתושבי העיר נהרגו באירועים. כיום קרוי רחוב ראשי בעיר "רחוב שוהדאא' אל אקצה" (רחוב השהידים של אל אקצה) על שם ההרוגים, ואנדרטה גדולה מוצבת לזכרם בכיכר המרכזית.

אוכלוסייה ודת

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים בסח'נין 33,818 תושבים, מתוכם 33,789 תושבי ישראל (מקום 69 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.5% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 88.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,147 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח). דת:

• ערבים - 100%
  • מוסלמים - 94.3%
  • נוצרים - 5.7%

בעיר נמצאת גם קהילה קטנה של סופים ולהם מסגד במזרח העיר.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ספורט

בשנת 2003 עלתה קבוצת הכדורגל של העיר, הפועל איחוד בני סכנין, לליגת העל בכדורגל ואף זכתה בגביע המדינה בכדורגל לשנת 2004. בעזרת תרומות שהגיעו מקטר ובתיווכו של אחמד טיבי, נבנה בעיר אצטדיון מודרני, בעל תכולה של 8,500 מקומות ישיבה, והוא קרוי "אצטדיון דוחא" על-שם עיר הבירה של קטאר. האצטדיון נחנך בשנת 2005.

קישורים חיצוניים

• עיריית סח'נין
• האתר הרשמי של מכללת סח'נין
• ניר יהב‏, כדורגל, מעיין עתיק ומערה יהודית מסתורית: הסודות של סכנין, באתר וואלה‏, 21 ביוני 2016