מערת התאומים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מערה
פרמטרים [ שנת הגילוי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
![]() | |
הכניסה למערת התאומים | |
מידע כללי | |
---|---|
מיקום |
באזור העיר בית שמש, ישראל![]() |
אורך | 75 מטר |
רוחב | 50 מטר |
נחקרה לראשונה | קונדר וקיצ'נר |
גאולוגיה | מערה קארסטית |
גישה | רגלית |
מערת התאומים (בערבית: מע'רת אם אל-תואמין, כלומר 'מערת אם התאומים') היא מערה קארסטית הנמצאת בגדה הצפונית של נחל המערה, בשוליים המערביים של הרי ירושלים, כ-1.5 ק"מ ממזרח למפגש נחל המערה עם נחל זנוח. המערה ממוקמת כשני קילומטרים ממזרח למושב זנוח באזור העיר בית שמש.
מערת התאומים נמצאת על הגדה הצפונית של נחל מערה הזורם מהרי יהודה לים התיכון, כ-10 מטר מעל גובה פני הנחל. רוחבה הוא 50 מטר ואורכה 75 מטר. בכניסה למערה מצוי עץ תאנה גדול.
המערה היא מערה קארסטית, שנוצרה בתהליך ארוך של המסת סלע הגיר על ידי מים. תהליך זה הוא שהביא ליצירת הנטיפים והזקיפים הרבים שבמערה. המערה כוללת חלל מרכזי גדול בעומק כעשרים מטרים שבקצהו ברכה קטנה מעשה ידי אדם המתמלאת ממיימי מעיין, ומערות קטנות יותר שמתפצלות מהחלל המרכזי.
במערה חיים ארבעה מיני עטלפים: נשפון דק אוזן והאפלול מצוי ממשפחת הנשפוניים Vespertilionidae, פרסף גמדי ממשפחת הפרספיים Rhinolophidae ועטלף פירות מצוי ממשפחת עטלפי פרי Pteropodinae. המערה כולה מוגדרת כשמורת טבע.
המערה קרויה מערת התאומים בזכות זקיף המזכיר בצורתו אישה עם ילדיה, הנקשר לאגדה אודות אישה עקרה ששתתה מים מהברכה שבעומק המערה, וילדה תאומים.
בעונת החורף, מהאחד בנובמבר ועד ה-31 במרץ, המערה סגורה למטיילים במטרה להגן על אוכלוסיית העטלפים המצויים בתרדמת חורף.
המערה נחקרה לראשונה בידי הארכאולוגים האנגלים קונדר וקיצ'נר שנכנסו למערה ב-17 באוקטובר 1873 ומיפו אותה. בשנות השבעים של המאה העשרים חקר את המערה ואת הפיר שבתוכה גדעון מן, מטעם החברה להגנת הטבע.
בשנת 2009 החל מחקר מחודש של המערה, על ידי המרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן. התגלה כי המערה שימשה כמערת מפלט בתקופת מרד בר כוכבא, במערה התגלו שרידי עצמות של המורדים וכלי נשקם, ומטמון מטבעות כסף וזהב, ביניהם עשרות מטבעות בר כוכבא. זהו מטמון מטבעות בר כוכבא הגדול ביותר שהתגלה על ידי ארכאולוגים ולא על ידי שודדי עתיקות. במערה התגלתה מחצבה קדומה של בהט (אלבסטר) - משקע קלציטי של מערות ששימש להכנת כלי יוקרה. המחצבה תוארכה בעזרת אורניום-תוריום לתקופת הברונזה התיכונה[1]
-
עטלף פירות. צולם במערת התאומים
-
עטלף פירות. צולם במערת התאומים
-
עטלף פירות. צולם במערת התאומים
-
השלט במערת התאומים
לקריאה נוספת
- בועז זיסו, בועז לנגפורד, רועי פורת ועמוס פרומקין, "הממצאים מתקופת מרד בר־כוכבא ממערת התאומים שבמערב הרי ירושלים", מערות המפלט מתקופת מרד בר־כוכבא - קובץ שני, 2010, עמ' 402–422
- בועז זיסו, בועז לנגפורד, רועי פורת ועמוס פרומקין, "המטבעות ממערת התאומים", מערות המפלט מתקופת מרד בר־כוכבא - קובץ שני, 2010, עמ' 423–453
- בועז זיסו, "ממצאים מימי מרד בר כוכבא במערת התאומים שבמערב הרי ירושלים", קדמוניות 42 (138), 2009, עמ' 118–121
- בועז זיסו, "מערת התאומים שבמערב הרי ירושלים - מערת מפלט מזמן מרד בר כוכבא", חידושים בחקר ירושלים 15, 2009, עמ' 175–186
קישורים חיצוניים
- מערת התאומים - על שמורת מערת התאומים מתוך אתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- מערת התאומים כמערת מפלט במרד בר-כוכבא, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- מטמון גדול של מטבעות מתקופת מרד בר-כוכבא התגלה במערה בהרי ירושלים, באתר הידען
- אביטל להב, נתגלה מטמון מטבעות של לוחמי בר כוכבא, באתר ynet, 9 בספטמבר 2009
- מסיבת העיתונאים בנושא גילוי המטמון של לוחמי בר כוכבא, באתר האוניברסיטה העברית
- בועז זיסו ואחרים, "אתר פולחן(?) פגאני מן התקופה הרומית המאוחרת במערת התאומים", בתוך: אייל ברוך ואחרים (עורכים), חידושים בחקר ירושלים יז, אוניברסיטת בר-אילן, 2012, עמ' 311–341
- אלעד בר אילן, אמא'לה שדים: טיול במערת התאומים, באתר nrg, 28 בספטמבר 2014
- Boaz Zissu et al., "Coins from the Bar Kokhba Revolt Hidden in Meˁarat Ha-Teˀomim (Mŭghâret Umm et Tûeimîn), Western Jerusalem Hills", Israel Numismatic Journal 17 (2009-2010), pp. 113-147