תהילים נ"א

תהילים נ"א לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. בְּבוֹא-אֵלָיו, נָתָן הַנָּבִיא - כַּאֲשֶׁר-בָּא, אֶל-בַּת-שָׁבַע.
לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. ב בְּבוֹא-אֵלָיו, נָתָן הַנָּבִיא - כַּאֲשֶׁר-בָּא, אֶל-בַּת-שָׁבַע. ג חָנֵּנִי אֱלֹקִים כְּחַסְדֶּךָ; כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, מְחֵה פְשָׁעָי. ד הרבה (הֶרֶב), כַּבְּסֵנִי מֵעֲו‍ֹנִי; וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי. ה כִּי-פְשָׁעַי, אֲנִי אֵדָע; וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. ו לְךָ לְבַדְּךָ, חָטָאתִי, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי: לְמַעַן, תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ - תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ. ז הֵן-בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי; וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי. ח הֵן-אֱמֶת, חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת; וּבְסָתֻם, חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי. ט תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר; תְּכַבְּסֵנִי, וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין. י תַּשְׁמִיעֵנִי, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה; תָּגֵלְנָה, עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ. יא הַסְתֵּר פָּנֶיךָ, מֵחֲטָאָי; וְכָל-עֲו‍ֹנֹתַי מְחֵה. יב לֵב טָהוֹר, בְּרָא-לִי אֱלֹקִים; וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי. יג אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ; וְרוּחַ קָדְשְׁךָ, אַל-תִּקַּח מִמֶּנִּי. יד הָשִׁיבָה לִּי, שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ; וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי. טו אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ; וְחַטָּאִים, אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ. טז הַצִּילֵנִי מִדָּמִים, אֱלֹקִים - אֱלֹקֵי תְּשׁוּעָתִי: תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי, צִדְקָתֶךָ. יז ה', שְׂפָתַי תִּפְתָּח; וּפִי, יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. יח כִּי, לֹא-תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה; עוֹלָה, לֹא תִרְצֶה. יט זִבְחֵי אֱלֹקִים, רוּחַ נִשְׁבָּרָה: לֵב-נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה - אֱלֹקִים, לֹא תִבְזֶה. כ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ, אֶת-צִיּוֹן; תִּבְנֶה, חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם. כא אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי-צֶדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל; אָז יַעֲלוּ עַל-מִזְבַּחֲךָ פָרִים.

מזמור נ"א כתב ידי צרפתי

תהילים נ"א הוא המזמור הארבעים ואחד בספר תהילים.

כותרת המזמור

כותרתו של המזמור: "לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד" מופיעה בראשם של תשעה מזמורים ביניהם מזמור זה ומיוחסת לדוד. המשכה של הכותרת מכוון לאירועים מחיי דוד ויש הסוברים כי זהו פרט אוטוביוגרפי בו דוד מתוודה על מעשה בת שבע כאשר בא אליו נתן הנביא. מנגד יש הסוברים כי כותרת זו היא תוספת מאוחרת למזמור שנכתב לשיטתם בימי בית המקדש הראשון. לדידם המזמור מתאר התעלות רוחנית ואין הוא עוסק באירוע מחיי דוד. הכותרת מרמזת אמנם על מעשה דוד ובת שבע וניתן לראות בכך את עיקר החטא. אך עם זאת, במזמור קיים רמז על הלכי רוחו של המשורר: "הַצִּילֵנִי מִדָּמִים", לשיטתו של חננאל מאק יש להטיל ספק שאכן המזמור עוסק בפרשת אוריה החתי.

סוגת המזמור

המזמור כתוב כקינת יחיד, אך בעיקרו אינו פונה אל ה' בבקשת הצלה מרודפים, אלא בבקשה למחילה וכפרה על חטא. בזאת, שונה המזמור ממזמורי תפילת יחיד אחרים, בהם המוקד העיקרי הוא תפילה להצלה.

מבנה המזמור ותוכנו

מבנה וצורה

לאחר פסוקי הכותרת, ניתן לחלק את המזמור לחמישה חלקים:

1. וידוי, חרטה ובקשת מחילה (ג'-ז')
2. היטהרות גופנית ומחילה (ח'-י"א)
3. התחדשות ותמיכה רוחנית (י"ב-י"ד)
4. התחייבות להשיב חוטאים אל ה' ולהגיד תהילתו (ט"ו-י"ז)
5. הביטחון שה' ישעה לתפילת "לב נשבר" ויעדיפה על פני "זבח עולה" (י"ח-י"ט)

את שני הפסוקים האחרונים (כ'-כ"א) יש הרואים כתוספת מאוחרת שנועדה להתאים את המזמור לאמירה על ידי הלויים במקדש. ישנם פרשנים נוספים, ביניהם ראב"ע, הסבורים כי מדובר בתוספת מזמן הגלות, בשל העובדה שציון מוצגת בה כחרבה.

תוכן המזמור

במהלך המזמור, מציג משורר תהילים מספר גורמים שונים המביאים אותו לידי תודעת חטא. פן אחד מודגש בכותרת המזמור: "בְּבוֹא-אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא". פן זה מדגיש את הגורם המתערב כפתח לתודעת החטא. פן נוסף שעולה הוא ההיבט הגופני. בהיבט זה, כאבים פיזיים של המשורר הם המעוררים אותו לידי תודעת חטא. ניתן לראות זאת בפסוק "תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ". היבט שלישי הוא היבט הנובע מתודעת המשורר עצמו, "כִּי-פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד".

מנהגים

הפסוק "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" משמש כפתיחה לתפילת עמידה ברוב נוסחי התפילה.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

מדיה וקבצים בנושא תהילים נ"א בוויקישיתוף

• לגוף ולנשמה תהילים נ"א יהודה כהן, ורד מולאי אתר מקראנט.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] תהילים נ"א25972544