אגרות קודש (רבי מנחם מנדל שניאורסון)
שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים ריקים [ שנת הוצאה בעברית, מהדורות נוספות, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ OCLC, שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| עמוד השער של החלק הראשון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב מנחם מנדל שניאורסון |
| שפת המקור | עברית, יידיש |
| תורגם לשפות | צרפתית |
| סוגה | ספרות תורנית |
| הוצאה | |
| הוצאה | קה"ת |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | רוב האגרות שביידיש תורגם לארבעה כרכים: "אגרות קודש מתורגמות" כפר חב"ד, קה"ת |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 32 |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד |
| ספר קודם | לקוטי שיחות |
| הספר הבא | תורת מנחם - התוועדויות |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 0-8266-5800-8 |
| היברובוקס | קישורים לרוב הכרכים |
אגרות קודש היא סדרת ספרים בת שלושים ושניים כרכים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון לכלל ולפרט. מאגרות אלו ניתן ללמוד על השקפתו של הרבי על כל שטחי החיים.
הסדרה מתפרסת על גבי קשת רחבה של נושאים החל מענייני תורה, הוראות בקשר לניהול מוסדות חב"ד, עצות בענייני פרנסה, בריאות ועבודת ה', דיונים רבים בהלכה, הערות למחברי ספרים על ספריהם ועוד[1].
מתוך מאות אלפי מכתבים[דרוש מקור] לוקטו רק אגרות שיש בהם עניין לציבור והם פורסמו תוך השמטת פרטים אישיים. עד עתה יצאו איגרות מן השנים ה'תרפ"ה - ה'תשל"ז (1935-1977)[2]. חלק גדול מהאגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות". עד לכרך ל"ב פורסמו 12,227 מכתבים.
הדפסת האגרות
בשנת תשמ"ז, לאחר שסיים הספרן הרב שלום דובער לוין לערוך ולהדפיס את האגרות של ששת אדמו"רי חב"ד, הורה לו הרבי להכין לדפוס את מכתביו שלו. הוא השתמש במכתבים שמסר לו הרבי, בהעתקי מכתבים שנשמרו בארכיון המזכירות, באוסף ה"ועד להפצת שיחות" ובמכתבים שמסרו לו נמענים ואספנים.
הכרך הראשון יצא לאור בי"א בניסן באותה שנה. המכתבים נדפסו בסדר כרונלוגי.
בחלק מהכרכים הוסיף העורך בתחילת הספר מבוא ובו סקירה על תוכן המכתבים. מן המכתבים הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט. הם הוגהו מטעויות דפוס ולחלקם צורפו הערות, כגון זיהוי הנמען על ידי העורכים. בסוף כל כרך ישנם מפתחות.
כרך כ"א כולל השלמות - אגרות שלא הודפסו בכרכים הקודמים משום שלא היו אז בידי העורך.
רוב הכרכים נערכו על ידי הרב שלום דובער לוין, אך הכרכים כ"ב-כ"ג נערכו על ידי הרב שלום יעקב חזן[3], והכרכים כ"ה-כ"ז נערכו על ידי הרב ישראל שמעון קלמנסון והרב צבי הירש נוטיק[4].
כרכים כ"ה-ל' יצאו במהדורה נוספת, בעריכת הרב שלום יעקב חזן. מהדורה זו מזוהה עם הזרם המשיחיסטי בחב"ד.
על האגרות וסגנונן
מכתביו של הרבי מתחלקים לכמה סוגים. בהם:
- מכתבים לאנשים פרטיים - אלו מהווים את רובה הגדול של הסדרה. מכתבים אלו מכילים מענות לשאלות, בקשות והתייעצויות שנכתבו לרבי (בחלק מהמכתבים, תוך השמטת פרטים מזהים), מכתבי עידוד, עצות ועוד. מכתבים אלו נושאים פן אישי, אך יש בהם תכנים המהווים הוראה לרבים.
- מכתבי תורה - שנשלחו לרבנים, ראשי ישיבות ואישים תורניים, חלקם כמענה לשאלותיהם, ולעיתים כרצף של התכתבות תורנית. כמו כן נהג לכתוב הערות לספרים שנשלחו אליו על ידי מחברים.
- פניות לרבנים ולאישי ציבור - מכתבים שיוזם הרבי ובהם הוא מנסה לעורר לפעולה בנושאי יהדות אקטואליים (כגון: נסיעת אוניות ישראליות בשבת, תיקון חוק "מיהו יהודי", "שלמות הארץ", עשרת המבצעים ועוד).
- מכתבים כלליים - לפני חגים ומועדים כמו יום סגולה חסידי, נהג הרבי לכתוב "מכתב-כללי" הממוען לכל יהודי. במכתבים אלו עמד הרבי על נקודה כללית הנוגעת למועד הקרב, מבארה בדרכו ומסיק ממנה הוראות למעשה וחיזוק בעבודת ה'. מכתבים אלו תורגמו בשעתם לשפות נוספות ופורסמו בעיתונות. מכתבים אלה נדפסו גם בספר "אגרות מלך", המאסף את אגרות הרבי לכלל הציבור[5]).
- אגרות ברכה - מכתבים ששלח הרבי לחסידיו וליהודים בעולם כברכה לאירועים משמחים - הריון, לידה, יום הולדת, יום הולדת גיל שלש, בר-מצווה, חתונה, וכדומה. מכתבים אלו נשאו תוכן וניסוח קבוע ומשום כך מופיעים בסדרת ה"אגרות קודש" רק דוגמאות מכל נוסח ומכתבים מיוחדים בהם נוסף איחול מיוחד או הערת שוליים לנשוא המכתב.
תוכן כרכי האגרות
|
|
רוב המכתבים בסדרה נכתבו בעברית. אחרים נכתבו ונדפסו ביידיש. מהמכתבים ביידיש תורגמו לעברית ויצאו לאור ארבעה כרכים בשם "אגרות קודש מתורגמות": חלק א - מכרכים א-ו, חלק ב - מכרכים ז-טו, חלק ג - מכרכים טז-כג, חלק ד מכרכים כד-ל. החל מכרך לא מתורגמות האגרות ביידיש בסדרה המקורית. מכתבים שנכתבו במקור באנגלית נדפסו בתרגום לעברית בסדרת הספרים "מכתבים מהרבי".
תרגום של חלק מהמכתבים לרוסית הופיע בשני כרכים.
אגרות קודש באנגלית
כאמור, האגרות בסדרת הספרים "אגרות קודש" נכתבו בעברית או ביידיש או ברוסית. כן נכתבו מכתבים רבים באנגלית לאלו שפנו אל הרבי בשפה זו. רובם של מכתבים אלו הכתיב הרבי למזכירו ד"ר ניסן מינדל שכתב אותם בשעת מעשה בקצרנות, ולאחר מכן הדפיס אותם במכונת כתיבה בעותק כפול. הרבי הגיה ותיקן את המכתב המודפס וכך הוא נשלח ליעדו. העתקי המכתבים ("העתק המזכירות") נשארו בארכיונו של ד"ר מינדל ומעזבונו נדפס חלק גדול מהמכתבים בסדרת ספרים בת 13 חלקים ערוכה לפי נושאים.
בשנים האחרונות מפרסם השבועון "כפר חב"ד", כמעט כל שבוע, מכתבים אחדים בתרגום ללשון הקודש. אוסף מהם החל להופיע בסדרת ספרים בשם "מורה לדור נבוך". עד כה הופיעו בסדרה זו שלושה ספרים. בניגוד לסדרה העברית, סדרה זו אינה מופיעה בסדר כרונולוגי אלא על פי נושאים: דת ומדינה, נישואין, מוסדות, אישים ועוד.
כתיבה לרבי וקבלת תשובות ממנו באמצעות "אגרות קודש"
לאחר פטירתו של הרבי התפתח בחסידות חב"ד (בעיקר בקרב הזרם המשיחיסטי[7]) מנהג לכתוב מכתבים לרבי ולהניחם בכרכי ה"אגרות קודש" כדי לקבל ממנו עצה או ברכה או למסור דו"ח[8]. הנוהגים כך כותבים בקשה או שאלה על דף. הם נוטלים ידיים קודם הכתיבה ומקבלים החלטה להוסיף בלימוד תורה או בקיום מצוות ומוסיפים בצדקה. המכתב נכתב על נייר חלק וכותבים את השם העברי ואת שם האם של הנזכרים במכתב. לאחר מכן הם מכניסים אותו למקום אקראי בספר.
המנהג עורר פולמוס בתוך חב"ד ומחוץ לה. חסידים המצדדים במנהג מביאים כמקור את הצעת הרבי ביחס לקודמו, להניח מכתב בין דפי אחד מספריו ולשלוח אותו אל קברו[9]. הם מצטטים גם את דברי הרבי: "וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסוימת פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל"[10]; וכן את דברי רבי שלום דובער שניאורסון: "אם קורה משהו אצל יהודי, בכוחו של כל אחד לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי!".
המתנגדים למנהג בקרב החסידים מציינים שהרבי השאיר בשנותיו האחרונות הנחיות מפורטות להכרעת ספקות שאלות, כגון התייעצות עם רבנים, התייעצות עם שני רופאים ו"רופא ידיד" במקרים רפואיים ועוד[11]. הם מצטטים את דבריו של הרבי אודות שימוש בספרים למטרת 'גורל': "מצד גודל הזהירות שצריכה להיות בספרי קודש - אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי קודש, ופשיטא שלא בשביל בירור בענייני חול, ויעשו "גורל" בשאר אופנים"[12]. המצדדים במנהג טוענים בתגובה שאין זה 'גורל', אלא דרך לכתוב ולתקשר עם הרבי. לדבריהם, צדיקים הכניסו את עצמם לתוך תורתם, ולכן כאשר מכניסים מכתב או בקשה לספרו של צדיק - הרי זה כאילו נמסר המכתב לידיו[13].
היו רבנים מחוץ לחב"ד שכתבו כי היא מנוגדת לדרכה של תורה[14] או שאין בדבר תועלת ויש לבדוק את הדברים לגופו של עניין (כגון במקרה של שידוך יש לבדוק אם בני הזוג מתאימים, ובמקרה שלא - אין טעם בשימוש ב"אגרות")[15]. הרב מאיר מאזוז כתב שניתן לעשות זאת משום שיש בכך כדי להרגיע, כל עוד הכוונה היא להתפלל לקב"ה שישלח את תשובתו דרך הספר[16]".
לקריאה נוספת
- מגזין תחיינו בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, גיליון 8, עמודים 50–70, על אודות סדרת ה"אגרות קודש".
- במענה למכתביו - מוסף שבועון בית משיח, ג' בתמוז תשע"ז.
קישורים חיצוניים
קריאה:
- כרכים א - כח, בפורמט טקסט, אתר "ספריית חב"ד"
- * כרכים א - כב, פורמט ספר, אתר 770LIVE; כרכים א - כח, באתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks" (כרכים י"ב וי"ד חסרים)
מפתחות
- מפתחות לכרכים א-כ, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks".
תרגום:
- אגרות קודש מתורגמות (שתי כרכים), פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks".
- מכתבים מתורגמים מאנגלית מתוך הסדרה "מורה לדור נבוך"
כתיבה לרבי באגרות קודש
- .igrot.com - אתר המאפשר כתיבת מכתב באגרות הקודש וקבלת תוצאות אונליין.
- - אתר נוסף המאפשר קבלת הסבר מפורט למענה מרב במקרים שהאיגרת בלתי מובנת או כתובה ביידיש
אודות:
הרצאה של הרב שלום דובער לוין על הדפסת הסדרה, סרטון באתר יוטיוב תשרי תשע"ד- מאמר על סדרת הספרים באתר "בית חב"ד"
- * מה זה אגרות קודש, תחקיר של אמנון לוי, ערוץ 10
- מאחורי הקלעים על עריכת האגרות קודש.
הערות שוליים
- ^ שלום דובער לוין, לכבודה של תורה, ר"ח אלול ה'תשמ"ט, יצא לאור לרגל הדפסת הכרך ה-13 של אגרות קודש, על ידי הוצאת ספרים קה"ת עם ועד כפר חב"ד ועם בית אגודת חסידי חב"ד, בכפר חב"ד
- ^ המכתב הראשון שנדפס הוא מכתב לרב יוסף ראזין (הרוגאצ'ובר), מט"ו בטבת ה'תרפ"ה (אגרת ז'תשנט, נדפסה בכרך כא - השלמות). המקור הוצע למכירה ב-2012
- ^ פתח דבר לכרך כ"ב, פתח דבר לכרך כ"ג
- ^ פתח דבר לכרך כ"ה, פתח דבר לכרך כ"ו, פתח דבר לכרך כ"ז
- ^ שני כרכים בהוצאת קה"ת.
- ^ התקשרות גיליון 1109, אגרות קודש כרך הל"א (תשל"ו)
- ^ קובי נחשוני, הרב שרלו על אגרות הקודש: דרישה אל המתים, באתר ynet, 26 באוגוסט 2008
- ^ כתיבה לרבי מקובלת בחסידות חב"ד גם כדיווח על פעילויות שנעשות לפי הוראותיו או על אירועים כיום הולדת, לידה וכדומה. ראו גיליון 'במענה למכתביו' מוסף נושא של שבועון בית משיח ג' תמוז ה'תשע"ז, עמ' 8-9; ומכתב הרבי, נדפס בליקוטי-שיחות, כרך כה, עמ' 502
- ^ "לאחר תפלת הבוקר וחזרת הדא"ח - יקרא כל אחד פ"נ (בחגירת אבנט). אלו שזכו להיכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.". אגרות קודש ח"ד עמ' קמב
- ^ תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ט ח"א ע' 309
- ^ ראו "סודו של הרבי, ד"ר יחיאל הררי, עמודים 271-272
- ^ סיון תשמ"ט, ספר השיחות תשמ"ט חלק ב עמוד 489 הערה 98; הרב יוסף ש. גינזבורג, לשאול באמצעות 'אגרות קודש' של הרבי? באתר צעירי אגודת חב"ד.
- ^ הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, קבלת תשובות באגרות קודש
; מה הן אגרות קודש? - אתר IGROT.COM
- ^ הרב יובל שרלו באתר מורשת תשובה בנושא, הבהרה לתשובה הנ"ל
- ^ הרב שמואל סלוטקי, מותר לפתוח אגרות-קודש כדי לדעת אם הזיווג נכון?, באתר ynet, 25 בפברואר 2008
- ^ תשובה הרב מזוז באתר ישיבת כיסא רחמים
