האר"י
 | |
| קבר האר"י. סמוכים לו רבותיו, משפחתו וחבריו | |
| לידה |
1534 ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 1572 (בגיל 38 בערך) צפת |
| כינוי | האר"י הקדוש |
| מקום קבורה |
 בית הקברות העתיק בצפת |
| מקום פעילות |
 צפת |
| תחומי עיסוק | מייסד שיטת הקבלה הלוריאנית |
| רבותיו |
רבי בצלאל אשכנזי רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) |
| תלמידיו | הגדולים: רבי חיים ויטל ורבי יוסף אבן טבול |
| בני דורו | רבי יוסף קארו |
| חיבוריו | מרבית תורתו הובאה בכתבי תלמידו רבי חיים ויטל, הוא עצמו כתב את אתקינו סעודתא ופיוטים נוספים לשבת |
רבי יצחק לוריא בן שלמה (ה'רצ"ד - ה' באב ה'של"ב) מכונה האר"י הקדוש[1] - גדול מקובלי צפת במאה הרביעית לאלף השישי והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו "קבלת האר"י". תלמידיו נקראו אחריו גורי האר"י.
קורות חייו
האר"י נולד בירושלים לאם ספרדיה ואביו ממשפחת לוריא שהייתה מפורסמת באשכנז ומיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך. לאחר מות אביו, עברה משפחתו לבית דודו במצרים. הוא עצמו חי במצרים בקהילה הספרדית ולמד מפי הרדב"ז ורבי בצלאל אשכנזי. לפי מסורות שמסרו תלמידיו, עד גיל 36 חי בבית דודו רבי מרדכי פרנסיס שהיה ממונה על המכס במצרים והיה סמוך על שולחנו, שם הגה בספר הזוהר, עד שנגלה אליו אליהו הנביא והורה לו לעלות לארץ ישראל. כמו כן, עסק בתקופה זו בהוראה ולפי תעודות מגניזת קהיר, התפרנס גם ממסחר בתבלינים ובתבואה.[2]
בשנת ה'ש"ל עלה האר"י ממצרים לצפת עם אשתו ושתי בנותיו וחי שם במשך שנתיים עד שבתאריך ה' באב ה'של"ב הוא נפטר במהלך המגפה הגדולה שהתרחשה באותה עת, והוא בן 38. שתי בנותיו נישאו בצפת. האחת, עכסה, לר' שלמה בן הרב משה סאגיס, ראש ישיבה בצפת ורבו של המהרי"ט, ר' יוסף מטראני והשנייה לבנו של מרן ר' יוסף קארו. בנו נפטר לאחר שהאר"י גילה סודות קבליים עמוקים לתלמידיו, ובגין זה נענש משמיים.
הרמ"ק הורה לתלמידיו לפני פטירתו, שממשיכו יתגלה בהלוויתו, בתור מי שיראה עמוד של אש ההולך אחר מיטתו. אותו אחד היה האר"י שבא באותה תקופה לצפת וטרם נודע בציבור. מאז לימד מספר מצומצם של תלמידים את כל אשר ידע, כאשר הוא הסביר כי לשם כך הגיע לעולם וזה כל יעודו בחייו. בכיר תלמידיו היה רבי חיים ויטל.
| תקופת חייו של האר"י על ציר הזמן |
|---|
 |
דמותו והשפעתו על לימוד הקבלה
האר"י לא חשש מלהתעסק בטראומה הנפשית של הפזורה היהודית שנגרמה על ידי גירוש ספרד. צרה זו שניחתה על עולמו של היהודי יצרה שאלות ותהיות קיומיות. הרב שרצה לחזק את רוח תלמידיו החיים בגולה המשיל זאת לאור השבוי בקליפות הטומאה כשם שישראל מצויה בגולה בן האומות (גויים), ובבוא המשיח יבוא גם התיקון, ובני ישראל יאספו למולדתם הוותיקה והעולם כולו ייגאל.
באחת ההקדמות בספר עץ החיים מתאר הרב חיים ויטל את האר"י כך:
לא היה מי שישיג חכמה זו על אמתתה כמוהו, כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות על כל דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס, ומעשה בראשית ומעשה מרכבה, בשיחות עופות ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים, בסוד כי אבן מקיר תזעק ושלהובי פחמים ובשיחת מלאכים.
והיה מדבר ברוחות מהגלגולים רוח טוב ורוח רע. והיה מכיר בריח הבגדים כמו אותו ינוקא דפרשת דברים, ובעופות אלמים. ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו, ואחר כך מסירהו. והיה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף, ובבתי הקברות, ובעלותן בכל ערב שבת לגן עדן. והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם הבא, והיו מגלין לו רזי תורה.
וגם היה יודע חכמת הפרצוף, ושרטוטי הידיים, ופתרון חלומות על אמיתתם, ובגלגולים ישנים וגם חדשים. והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם, ומה פסוק קרא בעליית נשמתו לגן עדן בלילה, והיה מלמד פירוש שורש נשמתו. והיה קוראו במצחו זכיות ועבירות שחישב. והיה נותן לכל אחד ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת, או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדה"ר.
והיה יודע כמה טעיות נפלו בספרים. והיה יודע להכות בסנורים. והיה יודע כל מה ששנו החברים. והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענוה, ויראת ה' ואהבת ה', ויראת חטאו, וכל מדות טובות ומעשים טובים היה בו.
וכל זה היה יודע בכל עת ובכל שעה ורגע. וכל החכמות האלו תמיד היו מונחים בחיקו. ועיני ראו ולא זר. וכל זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו, אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו. ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, וזהו הביאו לידי רוח הקודש, והיה אליהו נגלה לו תמיד.
לפי דעת כמה מקובלים, חזר בגלגול בדמותו של ר' שלום שרעבי (הרש"ש):
הנה מצינו לגדול בתורה וחסידות, המפורסם בקבלה, רב שר-שלום שרעבי, אשר אמרו עליו כי הבטחה שהבטיח רבנו הארי לתלמידיו כשהיה טובל בתוך הטבילה כשהוליכוהו לקברו, שאמר להם: אם תזכו, אבוא אליכם פעם אחרת! כי בא להם הרב הארי בגילגול ברבנו שלום שרעבי זיע"א
— "תוכחת חיים" להרב ר' חיים פלאג'י
האר"י השפיע בצורה כה ניכרת על עולם הקבלה עד שמחלקים את תורת הקבלה לשנים - לפני האר"י (ובכלל זה קבלת הרמ"ק שהיה מרבותיו), ואחרי תקופת האר"י (ובכלל זה תורת החסידות). ההבדל העיקרי שבין השגת הקבלה שקדמה לאר"י לזו שבאה לאחריו נובע מתפיסת המציאות של העולם ומשמעותה של הבריאה. בעוד התפיסה הקבלית שקדמה לאר"י קיבלה שמעשה הבריאה היה בחינה של שלמות אלוקית והגאולה הארצית היא זו שתחזיר את המציאות לאותה שלמות אלוקית, הרי שהאר"י קיבל שמעשה הבריאה תחילתו דווקא במעין קלקול בתוכנית האלוקית שהוא מכנה "שבירת הכלים". תורת הקבלה על פי האר"י נקראת קבלת האר"י או קבלה לוריאנית.
בתקופת המאה השישית לאלף השישי, היה לימוד הקבלה של האר"י בשיא תפוצתו. אבל, לאחר האכזבה מתקוות הגאולה שנקשרו בדמותו של שבתי צבי שהאמונה במשיחיותו התבססה רבות על לימוד הקבלה של האר"י כפי שהבינו אותה המקובלים השבתאים, לימוד הקבלה הוגבל על ידי הרבנים.
פיוטיו
מכתבי האר"י בעצמו נשארו בידינו שלשה פיוטים לסעודות שבת שכתב בארמית: אזמר בשבחין לליל שבת, אסדר לסעודתא לשבת בבוקר ובני היכלא לסעודה שלישית, בשלושת הפיוטים רמוז שמו של האר"י באקרוסטיכון.
ישנו גם פיוט אחד בעברית - "יום זה לישראל אורה ושמחה", שבראשי מחרוזותיו מופיע האקרוסטיכון "יצחק לוריא חזק" (נדפס ברוב הסידורים). אך לגביו נחלקו החוקרים, אם אכן האר"י כתבו כפי שמופיע בסידורים, או שהייחוס לאר"י מוטעה, ולמעשה חברו פייטן אחר. לדעת רבי ראובן מרגליות מדובר בסבו של האר"י ששמו זהה גם כן רבי יצחק לוריא בן שלמה. חוקר הספרות ושירת ימי הביניים שמעון ברנשטיין טען שמחבר הפיוט הוא המשורר יצחק חנדלי שחי במאה השלישית לאלף השישי בחצי האי קרים, לדעת פרופ' טובה בארי מחבר הפיוט הוא יצחק סלמה.
תלמידיו "גורי האר"י"
עיקר תורתו ידועה לנו מכתבי תלמידיו, המכונים בשפה מליצית גורי הארי. תלמידיו הגדולים היו ר' חיים ויטל, ר' שמואל אוזידא, ר' יונתן סאגיס, ר' יוסף אבן טבול, ר׳ יהודה משען ור' משה יונה, אך מקובל לראות ברבי חיים ויטל את גדול תלמידיו. בין הספרים שבהם פרסם ר' חיים ויטל את תורת רבו יש למנות את "ספר עץ חיים", את אוצרות חיים, אדם ישר ומבוא שערים.
בין תלמידיו הנוספים היו רבי יוסף ארזין, רבי אברהם הלוי ברוכים, רבי יצחק כהן, הרב יהודה רומנו, רבי משה הלוי מינץ, רבי משה נג'ארה. גם רבי ישראל סרוק כתב חיבורים שבהם פירש את קבלת האר"י.
כתבי האר"י
ערך מורחב – כתבי האר"י
האר"י כתב מעט דברים בקבלה, בעיקר פירושים על ספר הזוהר (נדפסו בספר שער מאמרי רשב"י). עיקר תורתו של האר"י באה מתלמידיו והופצה באיחור מה, כיון שרבי חיים ויטל (רח"ו) לא הפיץ את כתביו. למעשה, המפיץ הראשון של תורתו (אם כי בשינוי מהרח"ו) היה רבי ישראל סרוק, שהפיץ את רעיונותיו באיטליה. בין כתבי התלמידים השונים קיימים הבדלים רבים בסוגיות מרכזיות. עקב כך, מקובלי ירושלים, ובעיקר הרש"ש, אסרו (בעקבות הוראת הרח"ו) על עצמם ועל אחרים ללמוד מכתבי "חברים", אלא רק מכתבי ויטל המקוריים. כיום, המגמה אצל המקובלים היא לימוד שיטת ויטל, והרחבת העניינים אצל השאר.
תורתו של האר"י מובאת בעיקרה בספר עץ חיים וכמו כן לוקטו דברי תורתו של האר"י על ידי בנו של רח"ו - רבי שמואל ויטל בסדרה של שמונה ספרים הידועה בשם "שמונה שערים" המסודרים כהסבר על תורת הגלגולים ופירוש על התורה ומאמרי חז"ל וכמו כן פירוש על התפילות ועל הכוונות שיש בכל מצווה.
הספר הראשון שנדפס והמתאר את כל שרשרת האצילות, היה "עמק המלך" לרבי נפתלי בכרך, המבוסס על קבלת סרוק. במשך הדורות נכתבו ספרים נוספים שמשקפים את תורתו ומסכמים אותה, אם כי בפרשנות שונה בין מחבר לחברו, הם:
- קל"ח פתחי חכמה - מיוחס לרמח"ל.
- לשם שבו ואחלמה - רבי שלמה אלישיב.
- ויקהל משה - רבי משה בן מנחם פראג.
- חסדי דוד - רבי דוד מאג'א"ר.
- תלמוד עשר ספירות - רבי יהודה לייב הלוי אשלג בעל פירוש הסולם על הזוהר.
סידור האר"י
- ערך מורחב – נוסח האר"י
האר"י לא ערך סידור, אבל חיבר כוונות ויחודים לתפילה ורשם על המחזור בו התפלל בבית הכנסת בצפת שינויי נוסח אחדים. תלמידיו ותלמידי תלמידיו ערכו סידורים עם הכוונות שמסר והתאימו את נוסח התפלה לכוונות. תלמידו רבי חיים ויטל רשם בספרו שער הכוונות את כוונות התפלה שמסר לו האר"י. ישנם כמה וכמה סידורים בכתבי יד ובדפוס הנקראים בשם "סידור האר"יז"ל", נוסח התפלה בסדורים אלו יש ונערך על ידי מקובלים או בני סמכא ויש שנערך על ידי סופרים ומדפיסים שונים לפעמים בנוסח שאינו תואם את הכוונות כלל. כמו כן חלק מההדפסות מלא בשיבושים.
מביניהם מפורסמים שמונה סידורים הקרויים נוסח האר"י[3]:
- סידור אור הישר - ר' מאיר הכהן פופרש, נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תס"ט.
- סידור הרמ"ז- סדור החכם משה זכות, שקיבל מהר"ר יעקב צמח, שקיבל ישירות מהר"ר חיים ויטאל.
- סידור שער השמים מהשל"ה - בכוונות מביא את הרמ"'ק. השל"ה ציווה להדפיס את נוסח אשכנז אך בכמה מקומות ציין לשנות לנוסח ספרדי. נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תק"ב.
- סידור משנת חסידים - ר' עמנואל חי ריקי חיבר ספר קבלה על ביאורים כוונות התפלה בשם משנת חסידים, ומדפיסים הוסיפו נוסח תפלה לספר והדפיסו אותו כסידור לראשונה בזאלקווא בשנת תק"ד. אך נוסח התפלה בסידור לא תואם את הביאורים והכוונות.
- סידור חמדת ישראל - להרב שמואל ויטאל, בנו של מוה"ר חיים ויטאל. יצא לאור לראשונה על ידי האדמו"ר בעל המנחת אליעזר, ממונקץ'. בהוצאה שנייה, על ידי מכון "אהבת שלום" ע"פ שבעה כתבי יד.
- סידור האריז"ל - העתקות שונות של תלמידי האר"י היו בנמצא, וגרסה אחת שלו נדפסה לראשונה בזאלקווא בשנת תקמ"א. הכוונות התחברו לפי נוסח ספרד. אך נוסח התפלה שונה בכמה מקומות מנוסח ספרד.
- סידור ר' אשר - ר' אשר בן שלמה זלמן מרגליות, סדר תפלה מכל השנה עם כוונת האר"י בלבוב בשנת תקמ"ח. בהקדמת העורך ("התנצלות המביא לדפוס") ר’ אשר מרגליות הכותב שהגהותיו על פי הספרים עץ החיים, מחברת הקודש ופרי עץ חיים מאת ר’ חיים וויטל, ספר הייחודים לאר"י וסידור של ר’ שבתי מראשקוב[4]
- סידור ר' שבתי - ר' שבתי מראשקוב[5] מתלמידיו של הבעש"ט וסופרו, הרכיב את סידורו מהסידור קול יעקב אך השמיט את המקומות בהם שינה הקול יעקב מכוונות האריז"ל ומצטט רבות מסידור האריז"ל. סידורו נשאר בכתב יד. בשנת תקנ"ד[6] נדפס בקוריץ "סדר תפלה מכל השנה עם כוונות האר"י". הנוסח הוא כמנהג ספרד (אשכנז חסידי) ובנוי על סידור כת"י רבי שבתי מראשקוב וסידור רבי אשר מרגליות בתוספת ייחודים מהבעש"ט.
- סידור קול יעקב, או סידור ר' יעקב קאפיל - חיברו ר' יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש, מחבר הספר שערי גן עדן, שהיה חי מעט לפני תקופת הבעש"ט, היה מונח בכתב יד, עד שנדפס לראשונה בסלויטה בשנת תקס"ד. נוסח התפלה ברובו הוא נוסח אשכנז. בכמה מקומות הוא מציין שהוא נוטה מקבלת האר"י לקבלת הרמ"ק.
- סידור רבי שניאור זלמן מליאדי, על פי נוסח האריז"ל, שוה לכל נפש ללא כוונות. נדפס לראשונה בשקלוב בשנת תקס"ג.
מקום קבורתו
מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפת, בסמוך לקבר רבו רבי משה קורדובירו (הרמ"ק), ובנו רבי משה (בסמוך לקבר רבי שלמה אלקבץ, כיום מסומן), וכן סמוך לקבר רבי משה מטראני (המבי"ט), רבי דוד בן זמרה (הרדב"ז), רבי שלמה אלקבץ, רבי אלעזר אזכרי, רבי אלעזר קורדובירו (בנו של הרמ"ק).
ראו גם
לקריאה נוספת
תולדותיו
- מאיר בניהו, ספר תולדות האר"י, ירושלים: מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית תשכ"ז.
- דוד תמר, ראשיתו של האר"י במצרים, ציון מד (תשל"ט) עמ' 229-240.
- מאיר בניהו, תעודות מן הגניזה על עסקי מסחר שלאר"י ועל בני משפחתו במצרים, בתוך: ספר זיכרון להרב יצחק נסים - קהילות ואישים, ירושלים: יד הרב נסים תשמ"ה, עמ' רכה-רנג.
- דותן גורן, לתולדות מקווה האר"י בצפת, אריאל 207-206 (תשע"ד) עמ' 164-155.
משנתו
- מאיר בניהו, האר"י בשירת המקובלים ותיקון חמשה באב ליום פטירתו, בתוך: טמירין ב, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ה, עמ' קצו-קפא.
- יוסף אביב"י, בנין אריאל, ירושלים תשמ"ז.
- יוסף אביב"י, קבלת האר"י, כרך ראשון: כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ; כרך שני: עריכות משנת ש"פ ואילך, החיבורים היסודיים; כרך שלישי: חטיבות, סוגות, בחינות, האצלות, משמעויות; מכון בן צבי, ירושלים תשס"ח.
- דניאל אברמס, קבלת האר"י - אוסף מאמרים מאת גרשם שלום, הוצאת כרוב, לוס אנג'לס, תשס"ח.
- טוני לביא / עקיבא אורצל, אלקים הרב והפילוסוף - סודות הבריאה בספר הזהר ובתורת האר"י, זמורה ביתן 2004.
- רחל אליאור ויהודה ליבס, קבלת האר"י, דברי הכנס הבינלאומי הרביעי לחקר תולדות המיסטיקה היהודית לזכר גרשם שלום (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך י), ירושלים תשנ"ב
- רחל אליאור, "הזיקה המטאפורית בין האל לאדם ורציפותה של הממשות החזיונית בקבלת האר"י", קבלת האר"י (בעריכת ר' אליאור וי' ליבס), ירושלים: האוניברסיטה העברית תשנ"ב: 47--57 [מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך י, ירושלים תשנ"ב: 47-57
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מחבר:האר"י |
- "לוּרְיָא, יצחק בן שלמה אשכנזי (האר"י)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 27–28, באתר HebrewBooks
- האר"י, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- דוד תמר, האריז"ל - תולדותיו והנהגותיו, באתר דעת.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] שבחי האר"י, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית- מסכת חייו של האר"י, באתר הידברות
- מאמרים של פרופ' יהודה ליבס על האר"י וממשיכיו
- רבי יצחק לוריא אשכנזי-האר"י הקדוש באתר "MyTzadik" (בעברית)
- משה אידל, אחד מעיר ושניים ממשפחה - עיון מחודש בבעיית תפוצתה של קבלת האר"י והשבתאות, פעמים, 44, קיץ תש"ן, עמ' 30-5
- תמר אלכסנדר, דמותו של האר"י בסיפור הספרדי-יהודי - סיפור 'האנוס והלחם' בתוך מעם לועז, פעמים, 26, תשמ"ו 1986, עמ' 107-87
- פיוטי האר"י באתר הזמנה לפיוט - מלים, לחנים, ביצועים ומאמרים מלווים
- רחל אליאור, הזיקה המטאפורית בין האל לאדם ורציפותה של הממשות החזיונית בקבלת האר"י
- שיפוץ מבנה מקווה ע"ש האר"י הקדוש אשר ממוקם בצפת - קיץ 2013.
- הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הילולת האר"י הק' זי"ע, ה' באייר ה'תשע"ט (6 באוגוסט 2019), באתר JDN.
הערות שוליים
- ^ ראשי התיבות פורשו בצורות שונות. ביניהן: אשכנזי רבי יצחק, האלקי רבי יצחק, האדון רבי יצחק, אדוננו רבי יצחק
- ^ אליאב שוחטמן, מקורות חדשים מן הגניזה לפעילותו המסחרית של האר"י במצרים, פעמים, 16, תשמ"ג 1983, עמ' 64-56
- ^ על פי הרב אברהם דוד לבוט, בהקדמתו לספרו שער הכולל, מהדורת קה"ת תשס"ה (מהדורה ראשונה נדפסה בוילנא תרנ"ו)
- ^ על פי ההערות במפעל הביבליוגרפיה העברית
- ^ אין להתבלבל עם רבי שבתי בן יצחק סופר מפרמישלה שחיבר סידור על פי דקדוק שגם נקרא סידור ר' שבתי.
- ^ בשנת תקמ"ח נדפסה מכתביו של ר' שבתי חוברת של 12 עמודים של כוונות לתפילות בשם: סדר כללות תיקון ועליות העולמות מכל השנה בקיצור מכתבי האר"י. שם מופיעות כוונות הודו לפני ברוך שאמר.
