רבי יהושע בן קרחה
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| רבותיו | רבי עקיבא |
|---|---|
| תלמידיו | רבי אלעזר ברבי שמעון, רבי יהודה הנשיא |
| בני דורו | רבי מאיר, רשב"ג השני, רבי יהודה, רבי יוסי בן חלפתא, רבי אלעזר בן שמוע, רבי יוחנן הסנדלר |
רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא. יש המזהים אותו עם רבי יהושע בנו של רבי עקיבא, שהיה קירח[1].
בגלל סגולות מיוחדות שהיו בו, מינתה הממשלה הרומית את רבי אלעזר בן רשב"י לתופס גנבים; כעס על כך רבי יהושע, ואמר לו: "חומץ בן יין![2] עד מתי אתה מוסר עמו של אלקים להריגה?" ענה לו רבי אלעזר: "קוצים אני מכלה מן הכרם"[3]. ענה לו רבי יהושע: "יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו"[4]. כלומר, לדעת רבי יהושע, אין לשתף פעולה עם הממשל, והקב"ה הוא שייפרע מן הגנבים.
במשנה
במשנה לא מוזכרות אמרות הלכתיות רבות בשמו של רבי יהושע בן קרחה, וההלכות הבודדות המוזכרות בהקשר אליו הן או בשם תנא אחר, או נאמרות במשותף לו ולתנא אחר. כך במקום אחד מביא הוא הלכה בשמו של רבי אלעזר בן עזריה[5]. ובמקום אחר בשם רבי יוחנן בן נורי[6], וכך הוא פוסק הלכה ביחד עם רבי יוסי בן חלפתא, בעניין בנייתה של יריחו[7].
לעומת דברי ההלכה המעטים, רבים הם דברי האגדה המוזכרים בשם רבי יהושע בן קרחה.
משנתו
רבי יהושע בן קרחה אומר: ”כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה” (בבלי, כתובות, דף ס"ח ע"א), והוא גוזר זאת בגזירה שווה בנושא הצדקה כתוב בספר דברים: ”הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ; וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא” (דברים ט"ו, ט), ובנושא עיר הנידחת כתוב שם: ”יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת-יֹשְׁבֵי עִירָם, לֵאמֹר: נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם” (דברים י"ג, יד).
בשני הנושאים נמצאת המילה "בליעל", ועל כן גם המתעלם מהצדקה כאילו עובד עבודה זרה, כמו בעיר הנידחת.
רבי יהושע בן קרחה אומר: ”כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר” (בבלי, סנהדרין, דף צ"ט ע"א).
בכל מקום שיש מחלוקת אומר רבי יהושע בן קרחה: ”דבר מדברי תורה הולכין אחר המחמיר, מדברי סופרים, הולכין אחר המיקל”[8].
לפי רבי יהושע בן קרחה, החולק על רבי אליעזר מצווה על בית דין לשאוף לפשרה בין הצדדים (לבצוע) ”מצוה לבצוע שנאמר 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'[9] והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע”[10]
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי יהושע בן קרחה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 650-648, באתר היברובוקס
- רבי יהושע בן קרחה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ כך סברו רש"י, הרשב"ם, רבינו גרשום, המאירי,הערוך, ואחרים, על פי התלמוד שמביא את אמרתו של בן עזאי לגבי רבי עקיבא בבבלי, מסכת בכורות: ”כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקירח הזה” (בכורות דף נ"ח ע"א). לעומתם התוספות (מסכת שבת, דף ק"נ ע"א, ד"ה ומטו) - הוכיחו לדעתם שהדבר אינו ייתכן. אך ראה בסדר הדורות שהאריך בזה כשיטת רש"י
- ^ "חומץ בן יין" פירושו אדם שמעשיו נלוזים והוא בן למשפחה טובה, בן לאיש בעל מעלות.
- ^ מְכַלֶּה קוֹצִים מִן הכֶּרֶם" – הופך דבר טוב לדבר טוב יותר.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ג ע"ב.
- ^ ”המאהיל ידיו על האבן המנוגעת...רבי יהושע בן קרחה מטהר משום רבי רבי אלעזר בן עזריה” (תוספתא, מסכת נגעים, פרק ז', הלכה ג').
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאיים, פרק ד', הלכה ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק י"ד, הלכה ב'.
- ^ תוספתא, מסכת עדויות, פרק א', הלכה ג'.
- ^ ספר זכריה, פרק ח', פסוק ט"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ו' עמוד ב'
