רבי אלעזר בן עזריה
 | |||||
| תקופת הפעילות | הדור השלישי לתנאים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| השתייכות | הסנהדרין ביבנה | ||||
| רבותיו | רבי אליעזר ורבי יהושע | ||||
| תלמידיו | רבי יהודה | ||||
| בני דורו | רבי טרפון, רבי עקיבא | ||||
| אב | רבי עזריה בן רבי אבטולס | ||||
| |||||
רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע), תנא בן הדור השלישי לתנאים, בן דורו של רבי עקיבא. כיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין לצדו של רבן גמליאל דיבנה. ידוע בייחוסו – כהן, דור עשירי לעזרא הסופר[1]. בנו של רבי עזריה בן רבי אבטולס, דודו הוא התנא שמעון אחי עזריה.
מינויו לנשיא
כאשר חכמי יבנה החליטו להדיח את רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות ולמנות במקומו חכם אחר, הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה בשל חכמתו, ייחוסו ועושרו. רבי אלעזר בן עזריה היה כבן שמונה עשרה בעת מינויו לנשיא (ועל פי התלמוד הירושלמי – 16 שנה), וכאשר התייעץ עם אשתו אם להיענות בחיוב להצעה שניתנה לו להיות נשיא על ישראל, ענתה אשתו שאין לו שערות לבנות של זקנה, וראוי לדרשן להיות עם שערות לבנות ולהראות זקן. באותו יום שאמרה לו אשתו כך גדלו לו כשמונה עשרה שערות לבנות בדרך נס, וכשדרש באותו היום אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה" – אני נראה כמו בן שבעים שנה, אף על פי שאני בן שמונה עשרה. מאוחר יותר החכמים התפייסו עם רבן גמליאל והוא הוחזר לתפקידו כנשיא, אך רבי אלעזר המשיך לשמש עמו כנשיא ברוטציה של שבוע אחד מכל שלושה (לפי חלק מהמקורות שבוע אחד מכל ארבעה). תחת הנהגתו, ועל פי גישתו החינוכית, סילקו את שומר פתח בית המדרש ופתחו את שערי בית המדרש כך שכל תלמיד שירצה לבוא, יוכל. בו ביום נוספו לבית המדרש ארבע מאות או שבע מאות ספסלים (מחלוקת) לתלמידים החדשים.[2] בנוסף, באותו יום נשנתה כל מסכת עדיות.
תורתו
רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי הפשט של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם".[3] כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית; רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה",[4] "פיקוח נפש שדוחה את השבת"[5] ואחרות.
שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים[6]: הוא התיר להוציא בשבת פרה לרשות הרבים ברצועה שבין קרניה, כיוון שהדבר נחשב ל"תכשיט" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את הבהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוין מותר,[7] והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים[8]. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו פניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת שכנתו יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.
עושרו
אודות עושרו העצום מסופר כי מעשר הבהמה שהפריש מבעלי החיים שבעדר בביתו, הגיע לסכום של שלושה עשר אלף מדי שנה[9].
על עושרו התבטאו חז"ל: ”משמת ר' אלעזר בן עזריה פסק העושר מן החכמים”[10].
באחרית ימיו, גר כנראה, בציפורי שבגליל, ומקום קבורתו מזוהה ליד המושב עלמה.
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "רבי אלעזר בן עזריה: עשה אוזניך כאפרכסת", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 143-137.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אלעזר בן עזריה |
- הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן עזריה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמודים 186–190, באתר HebrewBooks
- רבי אלעזר בן עזריה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יא עמוד א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כח עמוד א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף יז עמוד ב
- ^ משנה, מסכת מכות, פרק א', משנה י'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קלב עמוד א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כג עמוד א.
- ^ וכן נפסק במשנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שביתת יום טוב, פרק ד', הלכה ט"ז.
- ^ וכן נפסק במשנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שביתת יום טוב, פרק ג', הלכה י"ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כג עמוד א.
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:ירושלמי) אין פרק מו במסכת סוטה.תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק מ"ו, הלכה ב', וראו גם מסכת סוטה, דף מט עמוד ב
