רבי אברהם שלמה בידרמן
 | |||||
| רבי אברהם שלמה בידרמן, בערך בשנת 1999 | |||||
| לידה |
5 במרץ 1927 א' באדר ב' ה'תרפ"ז  קרקוב, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 בינואר 2000 (בגיל 72) ט"ז בשבט ה'תש"ס  ירושלים, ישראל | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||||
| מקום מגורים | ירושלים | ||||
| תקופת הפעילות | 1987–2000 (כ־13 שנים) | ||||
| |||||
|
| |||||
רבי אברהם שלמה בידרמן (א' באדר ב' ה'תרפ"ז, 5 במרץ 1927 – ט"ז בשבט ה'תש"ס, 23 בינואר 2000) היה האדמו"ר מלעלוב בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בקרקוב שבפולין לרבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר השישי מלעלוב. בבריתו כובד בסנדקאות רבי ישעיה הלברשטאם מטשחויב[1].
בחורף תרפ"ח[2] בהיותו כבן שנה עלה עם אביו לארץ ישראל והתגורר בשכונת בתי ורשה בירושלים.
בשנת ה'ת"ש נכנס ללמוד בישיבת קמניץ אצל הרב משה ברנשטיין ולמד בחברותא עם רבי ישראל גרוסמן,
בשנת תש"ב כשעבר אביו לתל אביב החל ללמוד בישיבת בית יוסף בבני ברק, והיה חביב לפני ראש הישיבה הרב יעקב ישראל קניבסקי שקבע איתו לימוד שבועי ביום שישי בשולחן ערוך יורה דעה[3].
בשנות מגורי אביו בתל אביב, הסתופף רבי אברהם שלמה בצל רבי אהרן מבעלזא[4].
בט"ו בשבט תש"ז נשא את חיה ברכה עלקה[5], בת רבי יהודה זונדל הגר אדמו"ר מסאווראן, חתנו של הרב שמואל אהרן שזורי. מסדר הקידושין בחתונתם היה הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
לאחר נישואיהם, עבדה אשתו כמזכירה של שר הסעד יצחק מאיר לוין.
בסביבות שנת תש"ח פתח אביו את בית המדרש "בית דוד" בירושלים ומינה את בנו לרב המקום, כשהוא מוסר שם שיעורים ביורה דעה לבחורים[6].
בשנת ה'תש"י (1950) היה בין מקימי ארגון "חבר פעילי המחנה התורתי" (לימים נקרא יד לאחים) ביחד עם מספר אברכים ובחורים בהם הרב שלום דובער ליפשיץ[דרוש מקור].
בגיל 24 קיבל סמיכה מהרב יוסף צבי קאליש ועוד כמה מרבני תל אביב[7].
בשנת תשט"ו הקים אביו ישיבת קטנה "תורת משה" בירושלים ומינה את בנו לעמוד בראשות הישיבה.[8]
בתחילת שנת תשכ"ט, בברכת אביו, נסע למגדל העמק ופתח כולל אברכים ומינה את הרב אשר סופר לראש הכולל. בחודש אייר אותה שנה, מסר את ניהול הכולל לרב יצחק דוד גרוסמן[9].
בראשית תשל"א הקים כולל אברכים בעפולה, בראשה העמיד את חתנו הרב שלמה ווסרמן. כן הקים שם תלמוד תורה "מדרש פנחס" על שם רבי פנחס הורוביץ בעל ה'הפלאה', כאשר במשך העשור שהתלמוד תורה היה קיים למדו שם עשרות ילדים[10].
יש מספרים שאביו ביטא את רצונו בפני כמה ממקורביו שהוא ימלא את מקומו[4].
לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר מלעלוב (לצד אחיו רבי שמעון נתן נטע בידרמן שהוכתר לאדמו"ר מלעלוב קרלין[11]), ואחיו הרב פנחס יצחק והרב ישכר דוב קבלו את מרותו[4].
נפטר כשעה לאחר צאת השבת, אור לט"ז בשבט ה'תש"ס, לאחר מחלה קצרה. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים בסמוך לקבר אביו.
על פי צוואתו, שני בניו, רבי שמעון נתן נטע ורבי יצחק מאיר אייזיק, הוכתרו לאדמו"רים.
משפחתו
אחיו וגיסיו
- רבי שמעון נתן נטע.
- רבי אלתר אלעזר מנחם.
- הרב פנחס יצחק.
- הרב ישכר דוב, אדמו"ר מלעלוב ברחוב בר אילן בירושלים.
- הרב שמואל שמעלקא, אדמו"ר מלעלוב בשכונת עזרת תורה.
- רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד.
- רבי משה יוסף מילצקי, אב"ד בירושלים.
- רבי יצחק מאיר האגר האדמו"ר מסוואראן בעל ה"מאור יצחק".
- רבי יששכר דוב האגר האדמו"ר מסוואראן סטוניבץ, אב"ד ירושלים.
- רבי אלתר בן ציון האגר האדמו"ר מזבלטוב.
- רבי יחיאל מיכל האגר, ראש כולל בירושלים.
- רבי אברהם יהושע העשיל האגר, מראשי מערך הכשרות הארצי.
- רבי שמואל אלעזר היילפרין, רב שכונת בית ישראל.
- רבי נתן וולף, ראש ישיבת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי.
בניו
- בנו, רבי שמעון נתן נטע (נפטר כ"ו אייר תשס"ח). שימש כאדמו"ר בעיר ביתר עילית. נקבר בהר הזיתים. בנו רבי יהודה זונדל (חתנו של רבי שמשון משה שטרנברג, האדמו"ר מקוזניץ) הוכתר למלא את מקומו כאדמו"ר מלעלוב ביתר[12] והקים בעיר בית מדרש על שם אביו "קדושת שמעון"-לעלוב, וכן יסד בעיר רשת כוללים "ברכת שמעון"-לעלוב[דרוש מקור].
- בנו רבי יצחק מאיר אייזיק בידרמן, ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בירושלים. יש לו בתי מדרש גם בביתר עילית (שם גם קיימת ישיבת חסידי לעלוב על שם אביו), טבריה, בית שמש, ארצות הברית, לונדון ואנטוורפן.
- בתו מאטיל, מנהלת תיכון "בית מלכה" של חסידות בעלז, אשת הרב שלמה ווסרמן, רב חסידי לעלוב.
- בתו רבקה, אשת הרב ישראל שלמה שיינפלד, רב קהילת קאסאן בקריית הרצוג (נפטר בא' טבת תשס"ד), בנו של רבי יהוסף חיים שיינפלד.
- בנם, הרב דוד משולם פייש שיינפלד, מכהן כרב בשכונת קרית הרצוג בבני ברק.
- בתו לאה (נפטרה בי"ד סיוון תשע"ב), אשת הרב אברהם ירחמיאל רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא-אוסטרובא (גבעת שאול).
מתורתו
- אמרי קודש, בסופו: "אל מול פני המנורה", לזכרו של רבי אברהם שלמה, ירושלים : מכון לבת־אש – לעלוב, תשס"א, באתר אוצר החכמה 187 עמודים, יצא במהדורה מורחבת בשם "אמרי אש"
לקריאה נוספת
- אשל אברהם, יו"ל על ידי חבורת האברכים דחסידי לעלוב בעיה"ק טבריא, תשע"ח
הערות שוליים
- ^ שמואל הניג, משה איש האלוקים ח"א, עמ' 76
- ^ שמואל הניג, משה איש האלוקים ח"א, עמ' 78
- ^ האדמו"ר רבי אברהם שלמה מלעלוב, המבשר מוסף תורני, י' שבט תשע"ה
- ^ 4.0 4.1 4.2 קדוש במלוכה-אדמו"רי לעלוב, די וואך, פסח תשע"ט, עמ' 39.
- ^ נפטרה בי"ג בטבת תשפ"ג. אבל בלעלוב, נפטרה אשת האדמו"ר. בחדרי חרדים
- ^ רבי אברהם שלמה מלעלוב, באתר MI TZADIK.
- ^ מכון לבת א"ש, אמרי קודש לעלוב, עמ' צח.
- ^ ראו: ישיבות ומוסדות תורה, באתר ארכיון המדינה, עמ' 242
- ^ מכון לבת א"ש, אמרי קודש לעלוב, עמ' קא.
- ^ שמואל הניג, משה איש האלוקים ח"ב, עמ' 8.
- ^ קובץ אור הגנוז ח"ב, חסידי לעלוב קארלין, תשמ"ז, עמ' 64
- ^ 3 שנים מפטירת האדמו"ר - בנו בן ה-14 נכנס לנעליו, באתר בחדרי חרדים.
