רבי אהרן מרדכי רוטנר
 | |
| לידה |
אלול ה'תרפ"ז הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
כ"ט בתמוז ה'תשפ"ג (בגיל 95) ירושלים |
| השתייכות | חסידות בעלז |
| תחומי עיסוק | דיין, מקובל |
| תפקידים נוספים | ר"מ בישיבת טשעבין |
| רבותיו | רבי אהרן רוקח, רבי אהרן פרסבורגר, רבי יוסף צבי דושינסקי |
רבי אהרן מרדכי רוטנר (כ"ו באלול ה'תרפ"ז[1] – כ"ט תמוז ה'תשפ"ג) היה מקובל, דיין של חסידות בעלז בירושלים ומרבני ישיבת טשעבין וישיבת המקובלים שער השמים.
קורות חייו
נולד לרבי נחמן וחנה רוטנר. אביו היה רב ושו"ב בבערעזיף(אנ') הסמוכה לחוסט[2]. אמו היתה בתו של רבי מאיר ווייס, דיין בטעטש וחסיד בעלז. למד בישיבתו של רבי אהרן פרסבורגר בבאניהאד[3] וכן באונגוואר[דרושה הבהרה].
במלחמת העולם השנייה גורש למחנות במילדורף ואושוויץ, ואיבד בה את שני הוריו. הוא עצמו כבר הוכנס לתאי הגזים, אך ברגע האחרון ניצל[4]. בתום המלחמה למד במחנות העקורים מפי רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג. התחבר שם עם רבי שמואל צבי הורוביץ שלימים תמך בו רבות כלכלית ואף היה למחותנו. נהג לחגוג מדי שנה את נס הצלתו בשואה בשבת פרשת אמור.
בי"ב באדר תש"ז עלה במטפונטו שבאיטליה על ספינת המעפילים שבתאי לוז'ינסקי כדי לעלות לארץ ישראל. לאחר כשבוע עגנה הספינה בחוף ניצנים שם נעצר עם שאר הנוסעים על ידי הבריטים, והם נלקחו למחנה בקפריסין שם שהה במשך תקופה עד עלייתו לישראל.
לאחר עלותו לארץ ישראל למד אצל רבי יוסף צבי דושינסקי. בשנות בחרותו, בשנים תשי"א-תשי"ב, שימש כמשב"ק של רבי אהרן רוקח מבעלז.
אחיו רבי יעקב בן ציון, רבה של חליסה, דאג לכל מחסורו, ובטבת תשי"ג[5] השיאו[6] לחיה טויבה (נפטרה בב' בתשרי תשס"ז) בתו של רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא ירושלים.
בצעירותו פעל רבות להקמת הת"ת מחזיקי הדת בעלזא בירושלים וגייס סכום גדול לבנייתו[דרוש מקור].
בשנת תשע"ב יצא לאור קונטרס "ויעש כן אהרן", בו מנהגים ואמרות מרבי אהרן מבעלזא שנרשמו מפי רבי אהרן מרדכי.
נקבר בהר המנוחות סמוך ונראה לציון רבו רבי אהרן רוקח מבעלזא.
הנהגותיו
עד שנותיו האחרונות נהג להתפלל קבלת שבת בכותל המערבי.
היה מגיע מדי יום לישיבת טשעבין, שם היו התלמידים מתייעצים עמו בענייני תורה וחסידות, וגם נהג למסור שם שיחות לעיתים. כך גם היה פוקד מדי יום את ישיבת שער השמים והיה לומד בחברותא עם ראש הישיבה הרב ראובן גרוס, ופעם בשבוע היה מגיע לישיבת בעלז בירושלים למסור שיעור בחומש-רש"י ואלשיך.
צעירים ובחורים רבים היו סועדים אצלו את סעודות השבת מתוך רצון לחזות בהנהגותיו היחודיות. הסעודות ארכו זמן רב ובמהלכם למד קטעים רבים מתוך ספרי חסידות שונים. את המאכלים בסעודה היה מחלק בעצמו.
משפחתו
צאצאיו:
- מרים חנה, אשת הרב אברהם יהושע העשיל טברסקי, האדמו"ר מטשארנוביל באשדוד.
- רויזה בלומה, אשת הרב מאיר אברהם אביש הורוביץ, האדמו"ר מבית יצחק ספינקא בוויליאמסבורג.
- דוד נחמן רוטנר, סופר בעיתון המבשר.
- רבקה, אשת הרב יהודה יחיאל שיינפלד, האדמו"ר מטאלטשווא, בן רבי יהוסף חיים שיינפלד רב שכונת קריית הרצוג בבני ברק.
- חתנו הרב מרדכי ראטה האדמו"ר משומרי אמונים - בני ברק.
- צירל, אשת הרב ישעיה משולם פייש רוטנברג, האדמו"ר מראזלא בביתר עילית.
- אסתר, אשת הרב משה אלעזר מוסקוביץ, בן הרב נפתלי מוסקוביץ, האדמו"ר ממעליץ באשדוד. רב קהל תוצאות חיים במודיעין עילית.
- הרב ברוך צבי רוטנר, האדמו"ר מבית יוסף - ספינקא בשכונת חפציבה בבית שמש וראש ישיבת עריבות התורה בעיר.
- הילדה גולדה נפטרה בצעירותה מחנק.
אחיו היו: יצחק אברהם (עביר) ווייס[7] ממייסדי שיכון ויז'ניץ בבני ברק; רבי יעקב בן ציון רוטנר רבה של שכונת חליסה בחיפה.
עמדותיו
- התנגד בחריפות לצילום תמונת דיוקנו[8].
- לא סמך על ההיתר עסקה הנהוג בזמנינו. כאשר שימש כמסדר קידושין הקפיד שעדי הקידושין לא יהיו בעלי חשבון בנק ומשכנתה, כדי לוודא שאינם נכשלים בחשש איסור ריבית.
- התנגד לשתיית משקאות קרים[9]. לסועדים אצלו בשבתות הוגש תה חם בלבד.
- החמיר לא להשתמש בחשמל בשבת, כשיטת החזון איש.
- הקפיד לקנות בערב שבת דגים חיים כהנהגת רבו רבי אהרן רוקח מבעלז, נהג גם להכינם בעצמו כפי שלימדו רבו.
קישורים חיצוניים
- היסטוריה בירושלים: המשב"ק הישיש הצביע באתר כל רגע.
הערות שוליים
- ^ על פי הנכתב כאן, זוהי שנת לידתו. ואילו התאריך י"ב טבת ה'תרצ"א שנרשם בתעודת הזהות שלו בעת עלייתו לישראל, אינו תאריך אמיתי.
- ^ אשכול אודותיו באתר אידישע וועלט פארומס.
- ^ נאמנים ונחמדים, סיפורי צדיקים שסיפר אחיו רבי יעקב בן ציון רוטנר רבה של חליסה, סיוון תשע"ט, עמ' תרכ"ג.
- ^ הרב פנחס פרידמן, בהספדו על רבי אהרן מרדכי
- ^ דוד זילברשלג, צנצנת המן, חיפה תשע"ה, עמוד ת"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ על פי ההסכמה שנתן לספר נאמנים ונחמדים.
- ^ שינה את שם המשפחה כשם הנעורים של אמו, לצורך מעבר בין מדינות אחרי מלחמת העולם השניה.
- ^ למשל בתמונה זו הוא מסתיר את פניו בידיו בכדי למנוע את צילומו.
- ^ כך קיבל מרבו רבי אהרן רוקח מבעלז, ראה: יהודה דוב וינברג, קונטרס והשתיה כדת, לונדון תש"פ, עמוד ל"ד הערה פ"ח, באתר אוצר החכמה.