ארגון הגג למוסדות חב"ד
![]() | |
תחום | מוסדות חסידות חב"ד בישראל |
---|---|
שפה רשמית | עברית |
מדינה | ישראל |
מקום פעילות | ישראל |
מייסדים | אפרים וולף, שלמה מיידנצ'יק, זושא וילימובסקי, שמואל חפר |
חברים | אפרים וולף, שלמה מיידנצ'יק, זושא וילימובסקי, שמואל חפר, אריה ליב קפלן, יוסף ישראל בלוי, ברק'ה וולף |
נשיא | מנחם מנדל שניאורסון |
יושב ראש | אריה ליב קפלן |
תקופת הפעילות | 1973–1990 (כ־17 שנים) |
ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש היה ארגון גג שכלל תחתיו את כלל מוסדות חסידות חב"ד בישראל. הארגון הוקם בשנת 1973 ונוהל על ידי אפרים וולף, אריה ליב קפלן, שלמה מיידנצ'יק, זושא וילימובסקי ושמואל חפר.
הארגון עמד בקשר רציף עם אדמו"ר חב"ד השביעי מנחם מנדל שניאורסון וקיבל ממנו הוראות בנוגע לפעולותיו. בשנת 1990 פורק הארגון בהוראת האדמו"ר בעקבות אי שביעות רצונו מפועלם של חברי הארגון, וחבריו פוטרו מניהול המוסדות המייצגים בחב"ד.
רקע
ארגון "כולל חב"ד" אשר הוקם בידי שניאור זלמן מלאדי האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד בשנת 1805, היה במשך עשרות שנים ארגון הגג המארגן והמפקח על מוסדות חב"ד בארץ ישראל. עם זאת, במשך השנים הקימו אדמו"רי חב"ד מספר מוסדות בארץ ישראל אשר לא היו תחת "כולל חב"ד" כגון ישיבת תורת אמת בירושלים, רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ועוד[1].
בשנת 1941 הקים אדמו"ר חב"ד השישי, יוסף יצחק שניאורסון, את ארגון "אגודת חסידי חב"ד בישראל" במטרה להפיץ את תורת חסידות חב"ד בארץ ישראל. עם השנים הפכה האגודה למעין ארגון גג נוסף בישראל מה שיצר שאלות לגבי סמכויות של כמה מוסדות חב"ד בארץ. בעקבות כך, בשנת 1944 שלח יוסף יצחק שניאורסון מכתב אל "כולל חב"ד" בו הוא מורה כי עליהם להישמע להוראות אגודת חסידי חב"ד[1].
הקמת ארגון הגג ופעילותיו
בפגישה עם מנהל בית הספר "בית רבקה", שמואל חפר, הביע האדמו"ר השביעי של חב"ד, מנחם מנדל שניאורסון, את רצונו בהקמת ארגון שיאגד את כלל מוסדות חסידות חב"ד בישראל[2][3]. בשנת 1979 הקים שניאורסון את ארגון הגג[4] במטרה שיעסוק בנושאים שאינם חלק מתחום האחריות של מוסדות חב"ד הקיימים וכן על מנת שייצג את מוסדות חב"ד בפני גורמים שונים[5].
את מלאכת הקמת הארגון הטיל האדמו"ר על שמואל חפר, מנהל ישיבת חב"ד בלוד אפרים וולף, ויו"ר ועד כפר חב"ד שלמה מיידנצ׳יק. להם הורה האדמו"ר לצרף גם את שליח חב"ד בצפת, אריה ליב קפלן אשר מונה על ידו ליו"ר הארגון[6]. לדברי קפלן הוא היה זה שהציע לראשונה את ארגון הגג לאדמו"ר[5]. אסיפות ארגון הגג התנהלו בדרך כלל במשרד הישיבה בלוד[6]. בהמשך שנת 1979 שלח שניאורסון מכתב אל שמואל חפר בו הביע תרעומת על חוסר הפעילות של הארגון[7].
תחת שם הארגון פעלו אריה קפלן, יוסף ישראל בלוי ודובר חב"ד ברק'ה וולף להשגת תקציבים ממשלתיים למוסדות חב"ד בישראל, ובהוראת שניאורסון מונה יודק׳ה איידלקופף לאחראי על תרומות מתורמים פרטיים[6].
מאז הכרזת האדמו"ר שניאורסון על מיזם לימוד "הרמב"ם היומי" ב-1984 נטל על עצמו ארגון הגג את ארגון טקסי סיומי הרמב"ם בישראל. בטקס הסיום הראשון, בשנת 1985, השתתפו אלפים מקרב היהדות החרדית, בהם האדמו"ר מגור שמחה בונים אלתר[8].
בשנת 1986, בעקבות התנגדות מנהיג הליטאים אלעזר מנחם שך למינוי משה יהודא ליב לנדא כרב העיר בני ברק לאחר פטירת אביו, הורה שניאורסון למסור ליו"ר ארגון הגג קפלן שאם הוא לא יצליח להביא את מינויו של לנדא בפועל, הרי שהוא יכול להפסיק את פעילותו כשליח חב"ד בישראל ולחזור לניו יורק[א][9].
טקס סיום הרמב"ם השני התקיים בשנת 1986 בהיכל מנורה מבטחים שבתל אביב ובמהלכו התרחש עימות בין 500 תלמידי בית הספר למלאכה שהושארו בחוץ בהוראת ארגון הגג ובין מאבטחי המקום ושוטרי משטרת ישראל. בעקבות כך, שניאורסון הביע תרעומת על אנשי ארגון הגג[10] ובחורף 1987 אמר מזכירו של האדמו"ר, יהודה לייב גרונר לקפלן כי יש "רוח קרירה" מהאדמו"ר בנוגע לארגון הגג בעקבות העימותים שהתרחשו בטקס[8].
המחלוקת עם צעירי אגודת חב"ד
במהלך 1989 התגלעו חילוקי דעות בין הנהלת צעירי אגודת חב"ד בישראל לבין ארגון הגג בעניין האחריות על ייצוג סניפי ובתי חב"ד בישראל. בעקבות כך, ב-6 במאי של אותה שנה הוציאו חברי בית דין רבני חב"ד חוות דעת המצהירה שכל הפעילות המסועפת של חב"ד בישראל הינם באחריות הבלעדית של צעירי אגודת חב"ד וכי אין לגופים אחרים בחב"ד רשות לפנות אל הסניפים בענייני ייצוג, תקציבים, כספים ושום עניין אחר ללא תיאום והסכמה מראש של צעירי אגודת חב"ד[11][12][13][14].
בעקבות חוות הדעת נשלח מטעם ארגון הגג ערעור בפני מזכירות מנחם מנדל שניאורסון. כעבור כמה ימים, ב-11 במאי, פנתה המזכירות אל מזכיר בית הדין יצחק יהודא ירוסלבסקי וביקשה ממנו להקפיא את חוות הדעת[12][14]. בבוקר 12 במאי קרא שניאורסון למזכיריו יהודה לייב גרונר וירחמיאל בנימין קליין והודיע כי כל סניפי חב"ד נמצאים בסמכות מרכז צעירי אגודת חב"ד. הוא ביקש מהם לטלפן לקפלן וירוסלבסקי ולהודיעו להם את דבר ההחלטה, וכן לטלפן לראש אגודת צעירי חב"ד יוסף יצחק אהרונוב ולהודיע לו שהוא עומד במשרתו ואף אחד לא יכול לשנות זאת[12][14][15][16].
ארגון הגג והתרגיל המסריח
התרגיל המסריח
ערך מורחב – התרגיל המסריח
במהלך שנת 1990, שנה וחצי אחרי הקמת ממשלת ישראל העשרים ושלוש שהייתה ממשלת אחדות בין מפלגות הליכוד והמערך תחת יצחק שמיר כראש ממשלה, שלח יו"ר המערך שמעון פרס את סגנו יוסי ביילין לשיחות חשאיות עם ראשי מפלגות החרדים במטרה להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון ובמקומה להרכיב ממשלת שמאל-חרדים. לאחר שהושגה הסכמה עם החרדים הגישה סיעת המערך הצבעת אי אמון בממשלה. בעקבות זאת, פיטר שמיר את פרס מהממשלה ושאר שרי המערך התפטרו גם הם. ב-15 במרץ 1990 נפלה הממשלה בהצבעת אי אמון.
בליל 11 באפריל הציג פרס את ממשלתו החדשה, ולמחרת אמורה הייתה הכנסת לאשר אותה. ואולם בבוקרו של אותו יום התברר ששניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל, אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי, נעדרים מהמשכן. ורדיגר עשה זאת בהוראת הרב שך, ומזרחי בהוראת הרב שניאורסון. לאחר שפרס נאלץ להודיע על כישלונו, הטיל הנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה על שמיר, שהצליח להקים את ממשלת ישראל העשרים וארבע תחת ראשותו.
מעורבות ארגון הגג בתרגיל וכישלונם
בשנים 1989–1990 המערך דאג לחזק את קשריו עם עסקני חב"ד. בינואר 1990, בשליחות פרס, דאגו יועציו נמרוד נוביק ומני ברזילאי לכרטיסי טיסה לרוסיה לחברי ארגון הגג ברק'ה וולף ואריה קפלן וכן גם לאשתו דבורה קפלן. מטרת הנסיעה הרשמית הייתה חיזוק היהדות ברוסיה[17]. בעת ההכנות להפלת ממשלת שמיר, קיימו אנשי המערך שיחות עם אנשי ארגון הגג, תוך הבטחת תקצוב מוסדות חב"ד ב-4 מיליוני שקלים מקופת המדינה. לצד זאת ארגון הגג לא תמך במפורש בהפלת הממשלה[18]. בפגישה של פרס עם עסקני הארגון הבטיח לתקן את החקיקה בנושא "מיהו יהודי" כך שיוכר רק גיור כהלכה, בתמורה לכך שלא יפריעו למהלכיו[19]. במהלך דיוני מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אשר עסקו בשאלה האם להיות שותפים למהלכיו של פרס לא הביאו חברי ארגון הגג את דעתו של שניאורסון בנושא ויצרו בפניהם את הרושם שהאדמו"ר אינו מתנגד להקמת ממשלה בראשות המערך[20][21][22].
בבוקר ה-1 באפריל 1990, הגיע כתב 'קול ישראל' עודד בן עמי אל שניאורסון ושאל לדעתו בנוגע להתפרקות הממשלה בישראל. האדמו"ר ענה כי הוא שבע רצון כל זמן שיצחק שמיר ממשיך לכהן כראש הממשלה משום שהוא תומך במדיניותו הניצית נגד מסירת שטחים[19][23][24][25][26]. בעקבות דברים אלה ששודרו באותו יום בישראל הצהיר אליעזר מזרחי כי לא יוכל לתמוך בהקמת ממשלה בראשות פרס[19].

תגובות למעורבות ארגון הגג בתרגיל
באפריל, בעקבות שידור דעת שניאורסון ברדיו, מסר מזכירו של שניאורסון, יהודה לייב גרונר, לחברי מועצת גדולי התורה כי אין הוראה מפורשת של האדמו"ר כיצד להצביע אך עם זאת, עמדתו הכללית היא בעד ממשלת ליכוד[26]. למרות זאת, כישלון התרגיל גרר תרעומת רבה מצד חברי מועצת גדולי התורה על כך שאנשי ארגון הגג גרמו להם להבין שהרב שניאורסון לא יתנגד להקמת ממשלה בראשות פרס[27][26], חברי המועצה ובראשם נשיא המועצה, האדמו"ר מויז'ניץ משה יהושע הגר, אמרו לרב מרדכי שמואל אשכנזי כי אילו היו יודעים את דעת שניאורסון בנושא, הרי שהמועצה הייתה נוהגת אחרת[22][21]. המעשה התקבל בתור ביזיון של גדולי התורה ואף גרר קריאות לחרם על חב"ד[28].
בבוקר ה-19 באפריל, בעקבות האירועים, כינס בית דין רבני חב"ד[29][22] בפעם הראשונה בתולדותיו[22], כינוס חירום בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד בו השתתפו אלפי חסידי חב"ד. בכינוס התנערו רבני חב"ד מאנשי ארגון הגג וטענו שהם סילפו את דברי האדמו"ר. בסיומו הקריא מזכיר בית הדין יצחק ירוסלבסקי את החלטת בית הדין הקובעת כי על רקע דעת האדמו"ר, חל איסור לתמוך במפלגה התומכת במשא ומתן על מסירת שטחים[29][22]. כמו כן התייחסו חברי בית הדין בחומרה אל מעורבותם של חברי ארגון הגג בעניין:
הכינוס מוקיע, פה אחד, אותם מעסקני חב"ד אשר סילפו את עמדתו הברורה של כ"ק אדמו"ר שליט"א, וגרמו בזה עגמת נפש ופגיעה בכבוד ובאחדות המחנה החרדי. לפיכך מוצהר בזאת כי אותם עסקנים לא מוסמכים לייצג את עמדות חב"ד בכל עניין שהוא.
— אהרן דב הלפרין, אלפי חסידי חב"ד בהתכנסות חירום מיוחדת, כפר חב"ד (שבועון) גיליון 426, א' באייר תש"ן, עמ' 39
בנוסף הביעו הרבנים את צערם בפני חברי מועצת חכמי התורה שכבודם נפגע בעקבות אותו רושם מוטעה שנוצר[30]. ב-26 באפריל, במענה לאחד מחברי מועצת גדולי התורה שרצה לוודא האם הודעת רבני חב"ד בכנס החירום משקפת את רצון האדמו"ר שניאורסון ענה האדמו"ר בחיוב[31].
פירוק הארגון ואחרית דבר
ב-19 באפריל 1990 כתב שניאורסון לקפלן: ”1) כפשוט לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג”[32][33]. ב-22 באפריל התכנסו חברי בית דין רבני חב"ד, אשר עוד לא ידעו על ביטול ארגון הגג, והודיעו על הדחת הרב לייבל קפלן מניהול ארגון הגג והחלפתו באפרים וולף. בנוסף הודיעו על הדחת ברק'ה וולף מתפקידו כדובר חב"ד בישראל[33].
ב-6 בינואר 1991 לאחר שמזכיר בית הדין, ירוסלבסקי, פנה לשניאורסון בנוגע לכך שאנשים מארגון הגג ממשיכים להפריע לו ולמוסדות חב"ד, ענה לו האדמו"ר:
..בהתאם לזה שבזמן האחרון נתקבלה ידיעה - לא רק ממקור אחד אלא מכמה מקורות - שמחדשים המלחמה נגדי [הכוונה הנלחמים נגד ועד רבני אגודת חסידי חב"ד, אגודת חסידי חב"ד וצעירי אגודת חסידי חב"ד וכיו"ב], אף שהפעם זה לא בנוגע לעניין של פיקוח נפש, שדעתי בזה הי' כמפורסם כו"כ שנים, אבל ע"פ עדות, יותר משנים, הם אלו שנלחמו בי בעניין דפקוח נפש (והצליחו לצוד עוד כמה למחנם), לזה בקשתי שידפיסו עוד הפעם - בהקדם האפשרי - בכפר חב"ד אותו הפרטי-כל מאסיפת אנ"ש הידועה (ושם נתפרסם גם שמות הנלחמים).
— הזוכר למזכירו, עמ' 45
שניאורסון הוסיף שאין לסמוך עליהם בשום עניין[34], והשווה אותם פעם אחר פעם, במספר התכתבויות, לאנשי מדין (אשר מתוארים בתנ"ך כעם שנלחם בבני ישראל)[35][36][37][38][39][40][14][41].
ב-7 במאי 1991, במענה להצעת שליחי חב"ד באוסטרליה שניאור חיים גוטניק ויצחק גרונר על הקמת ארגון גג באוסטרליה כתב שניאורסון "הגג שבעבר לא הצליח ודי למבין"[42].
ביאורים
- ↑ כך על פי הרב שלום בער לבקובסקי
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שלום דובער לוין, פרק מ"ג, תולדות חב"ד בארץ הקודש, תשמ"ח
- ↑ כרך ו, ימי תמימים, עמ' 39
- ↑ כרך ח, ימי תמימים, עמ' 37
- ↑ ייסודה להתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, כ"ה שבט תשס"ט, עמ' 31
- ^ 5.0 5.1 ייסודה להתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, כ"ה שבט תשס"ט, עמ' 32
- ^ 6.0 6.1 6.2 יוסף ישראל בלוי, פרק שישי, חייל בדור השביעי
- ↑ כרך ז, ימי תמימים, עמ' 296
- ^ 8.0 8.1 חרדים 10, ר' לייבל, אמרתי כששבתי מ-770, מצבנו לא טוב. עליך יהיה לתת אתנן, באתר חרדים10, 2025-04-27
- ↑ לשמך תן כבוד, עמ' 64
- ↑ יחיאל מאיר הרשקוביץ, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' מנחם מענדל הרשקוביץ, עמ' 63
- ↑ הזוכר למזכיריו, עמ' 30
- ^ 12.0 12.1 12.2 הזוכר למזכיריו, עמ' 31
- ↑ הזוכר למזכיריו, עמ' 34
- ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 כשהרבי קבע: מהו הבסיס המרכזי של צבא השליחות בישראל, באתר חב״ד און ליין
- ↑ הזוכר למזכיריו, עמ' 32
- ↑ הזוכר למזכיריו, עמ' 33
- ↑ שלום ירושלמי, קנה לך חב"ד, כל העיר ירושלים גיליון 593, 12 בינואר 1990, עמ' 17
- ↑ חרדים 10, פגישות חשאיות נחשפות, 'חבית חומר הנפץ' מתפוצצת - ונפילה למלכודת סבוכה, באתר חרדים10, 2025-04-16
- ^ 19.0 19.1 19.2 חרדים 10, כשעודד בן עמי שאל את הרבי: "אז רצוי שמר שמיר יהיה ראש הממשלה?", באתר חרדים10, 2025-04-17
- ↑ אהרן דב הלפרין, האמת והשלום אהבו, כפר חב"ד (שבועון) גיליון 426, א' באייר תש"ן, עמ' 15
- ^ 21.0 21.1 אהרן דב הלפרין, האמת והשלום אהבו, כפר חב"ד (שבועון) גיליון 426, א' באייר תש"ן, עמ' 16
- ^ 22.0 22.1 22.2 22.3 22.4 בן כספית, הודחו הבכירים התומכים במערך, מעריב גיליון 12925, 22 באפריל 1990, עמ' 3
- ↑
הרבי מילובביץ ועודד בן עמי, סרטון בערוץ "Eliran Tal", באתר יוטיוב (אורך: 01:48)
- ↑ הרבי אמר שלא להתערב בפוליטיקה, אבל במי צריך לבחור?, באתר חב"ד אינפו, 23 במרץ 2021
- ↑ שלום ירושלמי, יוסי אליטוב, אריה ארליך, בחזרה אל "התרגיל המסריח" • ההוראה, הדרמה והמהפך, באתר כיכר השבת
- ^ 26.0 26.1 26.2 אמנון לוי, אין הוראה של הרבי מלובביץ', יש רצון, חדשות גיליון 1862, 11 באפריל 1990, עמ' 3
- ↑ חרדים 10, האדמו"ר מויז'ניץ כואב ושבור מאוד, א שטאך אין הארצן ל'מועצת', באתר חרדים10, 2025-04-21
- ↑ אמנון דנקנר, בלדה על שמעון פרס, חדשות של שבת גיליון 1864, 13 באפריל 1990, עמ' 3
- ^ 29.0 29.1 אהרן דב הלפרין, אלפי חסידי חב"ד בהתכנסות חירום מיוחדת, כפר חב"ד (שבועון) גיליון 426, א' באייר תש"ן, עמ' 38
- ↑ אהרן דב הלפרין, אלפי חסידי חב"ד בהתכנסות חירום מיוחדת, כפר חב"ד (שבועון) גיליון 426, א' באייר תש"ן, עמ' 39
- ↑ כרך ב', ליקוטי מענות קודש - מילואים, עמ' 147
- ↑ תצלום כתב היד, באתר חב"דפדיה
- ^ 33.0 33.1 חרדים 10, השיחה הסתיימה וברק'ה נותר עומד, רועד ודומע. משהתעשת קמעא, אץ-רץ לבית הרב, באתר חרדים10, 2025-05-19
- ↑ הזוכר למזכירו, עמ' 46
- ↑ הזוכר למזכיריו, עמ' 45
- ↑ {{{מחבר}}}, הבסיס המרכזי של צבא השליחות באה"ק, התקשרות א'קמב, צעירי אגודת חב"ד בישראל, ד' בסיוון תשע"ו, עמ' 15
- ↑ הזוכר למזכירו, עמ' 52
- ↑ הזוכר למזכיריו, עמ' 59
- ↑ הזוכר למזכיריו, עמ' 41
- ↑ הזוכר למזכיריו, עמ' 44
- ↑ מענות קודש - תש"נ, עמ' 111
- ↑ ליקוט מענות קודש - תשנ"א, עמ' 129
ארגון הגג למוסדות חב"ד41367433