המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר
ShebaNew.svg
מגדל האשפוז המרכזי
מגדל האשפוז המרכזי
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי, בית חולים שיקומי, בית חולים לילדים
בעלים ממשלת ישראל
מנכ"ל יצחק קרייס
היסטוריה
תאריך ייסוד 1948
שמות קודמים בית חולים תל השומר
שירותים
מספר מחלקות 11[1]
מיטות 1550[2]
http://www.sheba.co.il
גאוגרפיה
כתובת דרך שיבא 2, רמת גן
מיקום תל השומר, רמת גן
סמל המרכז עד 2020
חלל הכניסה המרכזי במגדל האשפוז המרכזי, אוקטובר 2007
בית החולים לילדים על שם אדמונד ולילי ספרא
מרכז ברוך ותחיה פדה לשיקום המבוגר

המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר הוא בית החולים הממשלתי הגדול ביותר בישראל, הממוקם באזור תל השומר השייך לרמת גן. בית החולים קרוי על שם חיים שיבא.

בית החולים זכה במקום התשיעי בדירוג בתי החולים הטובים ביותר בעולם המפותח של מגזין ניוזוויק בשיתוף חברת Statista לשנת 2020[3].

הפעילות במתחם המרכז הרפואי

המרכז הרפואי כולל שלושה בתי חולים עם הנהלות נפרדות – בית החולים הכללי, בית החולים לילדים (על שם ספרא) ובית החולים השיקומי (המאגד את מחלקות השיקום, הגריאטריה והפסיכיאטריה). למחלקת השיקום מופנים רבים מפצועי צה"ל, מסורת שהחלה עוד מהקמת בית החולים במלחמת העצמאות[4].

המרכז הרפואי "שיבא" הוא בית החולים הגדול ביותר בישראל[5] ובין הגדולים במזרח התיכון. במרכז הרפואי נכון לשנת 2018 עובדים כ-1,250 רופאים, וכ־2300 עובדי סיעוד וכוח עזר. בבית החולים ישנן 1,430 מיטות, והוא משתרע על שטח של 800 דונם, מתוכם 400,000 מ"ר שטח בנוי, 5,300 מקומות חנייה (350 מהם מסומנים כמקומות חנייה לנכים), ו-78 מעליות[2].

במרכז הרפואי קיימות 11 מחלקות, אשר רבות מהן שוכנות בבניינים משלהן. בקמפוס המרכז הרפואי פועלים מתקני שירותים לטובת העובדים במרכז הרפואי והבאים בשעריו: שני מרכזי קניות, חניון בן שמונה קומות, 4 בתי מלון[6], 3 בנקים[7], 7 מסעדות[8], 4 בתי כנסת, תחנת דלק ואף מתקן לרחיצת מכוניות. בשנת 1987 הוקם ליד מגדל האשפוז מרכז של בנק הדם של מד"א, אשר עבר למקום מבניין ישן ברחוב שבטי ישראל ביפו.

במתחם שוכנות יחידות ממשלתיות של משרד הבריאות וביניהן מינהל הסיעוד הממשלתי והמכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות. במתחם בית החולים נמצא גם מקום מושבם של "הועד הארצי של עובדי בתי החולים הממשלתיים" ושל ארגון י.ע.ל (יד עזר לחולה), הפועל בכל בתי החולים הממשלתיים בארץ. בנוסף, ב-1998 הוקמה "סדנת גל" שהיא מועדון שיקומי לנכי צה"ל הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, ומאובחנים כנפגעי תגובת קרב מתמשכת.

בעבר שכן בשטח בית החולים, בתוך מבנה בריטי ישן, "בית הלוויות הצבאי", ממנו יצא מסע ההלוויה של ראש הממשלה יצחק רבין, עד לשנת 2007 בה עבר בית הלוויות אל בסיס הרבנות הצבאית בצריפין בסמוך אל "בית החולים אסף הרופא". בסמוך לבית החולים ממוקמים בסיסים של חיל הרפואה ובהם מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר), יחידת הרפואה האווירית של חיל האוויר (ירפ"א) וכן מתקן האשפוז הצבאי. בסמוך אל מתקן האשפוז הצבאי ואל הכניסה הישנה של בית החולים, ליד בית החולים השיקומי שוכן המכון הלאומי לשיקום (מפעל "גפיים").

עם הקמתו של המרכז השיקומי מתוכננות לעבור אליו כל יחידות השיקום הנמצאות בסמוך אל בסיס חיל הרפואה מחוץ אל בית החולים.

בשטח המרכז הרפואי פועלים גם ארגונים שונים בהם מסר – המרכז הארצי לסימולציה רפואית ומרכז פעילות של "אשל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל".

היסטוריה

שטח המרכז הרפואי שוכן על חלק מ-1,700 הדונם שרכש הבנקאי וסוחר הקרקעות משה ליטוינסקי יחד עם אחיו אמיל. בשנות ה-30 של המאה ה-20 תכנן האדריכל ריכרד קאופמן להקים במקום את המושבה "תל ליטוינסקי". בשל מאורעות הזמן, מומשה התוכנית רק בחלקה הקטן ומרביתה הגדולה לא יצאה אל הפועל. שטח המושבה הופקע מידי האחים ליטוינסקי ראשית על ידי הצבא הבריטי, ולאחר מכן על ידי מדינת ישראל.

כבר בשנת 1935 תכננה ממשלת המנדט להקים בית חולים במקום ולצורך כך הודיעה על הפקעת 35 דונם באזור[9].

בשנת 1941 הקים הצבא האמריקאי בית חולים במקום שנקרא "בית חולים אמריקאי מס' 24". באוקטובר 1943 הוא נסגר. ב-1944 פתחו הבריטים בית חולים שנקרא "בית חולים מס' 26 של חיל האוויר המלכותי".

באפריל 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נכבש המקום על ידי חטיבת אלכסנדרוני. ד"ר חיים שיבא שהיה מפקד השירות הרפואי הורה לשפצו ולהפכו לבית חולים צבאי. ב-21 ביוני 1948, בעת ההפוגה הראשונה, נפתח במקום "בית החולים הצבאי מס' 5" שהיה הגדול מסוגו במדינת ישראל.

בשנת 1951 נפתחה בתל-השומר המחלקה הראשונה בארץ ל- כירורגיה פלסטית בניהולו של הד"ר ליאו בורנשטיין.

לאור ההחלטה להפוך את בתי החולים הצבאיים לאזרחיים, הפך "בית החולים הצבאי מס' 5" ב-1 ביוני 1953, ל"בית החולים תל השומר". במקביל, אוחדו בית החולים הירקון ובית החולים בפרדס כ"ץ לתוך בית החולים תל השומר[10].

בשנת 1955 נפתח בתל השומר מרכז לשיקום נכים[11].

בשנת 1962 ייסד הכירורג הפרופ' מרק מוזס את המחלקה לכירורגיית כלי דם. המחלקה הראשונה בארץ, לניתוחי כלי דם[12].

בתחילת שנות ה-60 הקימה עיריית רמת גן בית חולים ליולדות בסמוך לבית החולים[13][14].

בפרוץ מלחמת ששת הימים הוחלט במשרד הביטחון להקים מחלקה לנפגעי חוט השדרה בארץ, ובהמלצתו של סר לודוויג גוטמן מאנגליה, אחד מגדולי הרפואה השיקומית בעולם, מונה ד"ר רפאל רוזין להקימה ולעמוד בראשה. בשנת 1973 הקים את המחלקה לנפגעי חוט-השדרה בבית החולים תל השומר. כאשר המחלקה הייתה בשלבי התארגנות ראשונים פרצה מלחמת יום הכיפורים. בזמן המלחמה טיפל הצוות הרפואי בפצועים הרבים שהגיעו מהחזית, במחלקה שפעלה במבנים זמניים, עם ציוד חסר ובתנאים קשים. לאורך תקופה זו טיפלה מחלקת השיקום בפצועי צה"ל, נפגעי פעולות תגמול ותקריות גבול וכן בפצועי מבצע שלום הגליל.

באפריל 2017 נחנך בבית החולים חדר מיון חדש, הגדול בישראל[15].

ב-2020 בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל הוקם אגף לטיפול בחולי הקשים של מחלת נגיף קורונה 2019, במתחם התת-קרקעי יש 45 מיטת אשפוז, מוניטורים וגם מכונות הנשמה[16].

עם פטירתו של ד"ר שיבא בשנת 1971 שונה שמו של בית החולים ל"מרכז הרפואי על שם חיים שיבא".

בשנת 1992 פרופסור יוליוס הגש מונה למנהל מרכז קרדיולוגיה ילדים ופיתוח את הענף במשך כ-20 שנים בהן המשיך לכהן כמנהל המרכז

גלריה

בתי הכנסת בבית החולים

בשטח בית החולים שיבא קיימים ארבעה בתי כנסת פעילים.

  • בית הכנסת המרכזי – בלובי מגדל האשפוז.
  • בית כנסת שיקום – בסמוך לבריכת השחייה בבית החולים השיקומי.
  • בית כנסת גלעד – במתחם גלעד. פעיל בשבתות וימים טובים בלבד.
  • בית כנסת שערי טובה – בו בשבתות קיימת הספקת מזון וסעודות שבת בשפע ובריווח מטעם ארגון החסד אתה עמדי של חסידי ויז'ניץ בראשות רבי אברהם זולדן מאלעד במשך שנים רבות מנדבת כספו של הנגיד והנדבן רבי דן גרטלר מבני ברק.

רב בית החולים המרכזי של שיבא הוא הרב ישראל סלומון.

תוכניות עתידיות

Gnome globe current event 1.svg
פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

בשנים הבאות מתוכנן להעביר את כל יחידות השיקום הנמצאות מחוץ לשטח בית החולים, במתחם מחנה דורי, אל תוך בית החולים השיקומי. זאת מתוך מטרה להפשיר את הקרקע לבניית שכונת מגורים חדשה[17]. כמו כן מתוכנן להעביר את כל יחידות הגריאטריה אל תוך בניין בית החולים הגריאטרי[18].

מנהלי המרכז הרפואי

לקריאה נוספת

  • יעל גבירץ, רוח שיבא : תולדות המרכז הרפואי על שם שיבא, 2008-1948, רמת גן: המרכז הרפואי על שם שיבא, 2008.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שיבא-בית החולים של המדינה / מחלקות
  2. ^ 2.0 2.1 נתונים על המרכז הרפואי שיבא
  3. ^ Newsweek, World's Best Hospitals 2020 - Top 100 Global, Newsweek, ‏2020-02-24 (באנגלית)
  4. ^ על-פי ההיסטוריה שלנו, באתר האינטרנט של המרכז הרפואי
  5. ^ איילה הורביץ, שיבא - בית החולים הגדול בישראל, באתר nrg‏, 7 במאי 2007
  6. ^ מלון אפרופו - 33 חדרים, מלון שיבא בייבי - 50 חדרים, מלון שי-לב - 36 חדרים, 72 מיטות, מלונית בית הילד - 20 חדרים
  7. ^ בנק יהב, בנק דיסקונט ובנק לאומי
  8. ^ ארומה, פינתי, מקדונלד'ס, בונז'ור, בורגר קינג, פיקנסין ומסעדת י.ע.ל
  9. ^ בית־חולים ליד כפר אזר, דבר, 3 באוקטובר 1935
  10. ^ בי"ח של אלף מיטות בתל השומר עובר לרשות המדינה, מעריב, 8 באפריל 1953
    בית החולים "תל השומר" הועבר למשרד הבריאות, דבר, 21 באוגוסט 1953
  11. ^ מרכז לשיקום נכים ע"ש וייצמן הוקם בתל השומר, הצופה, 19 באפריל 1955
  12. ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך :מוזס, מרק עמוד 278
  13. ^ רמת־־גן מקימה בית חולים ליולדות, חרות, 9 באוקטובר 1957
  14. ^ ישעיהו אביעם, עירית רמת־גן החלה בעבודות־נקיון בשטח המסופח של תל־השומר, מעריב, 11 ביוני 1962
  15. ^ אורית א. בראון, ‏בשורה למטופלים: חדר המיון הגדול והחדיש בארץ נחנך בביה"ח שיבא, באתר מעריב אונליין, 4 באפריל 2017
  16. ^ עמיר קורץ, כך הקימו בשיבא יחידת טיפול נמרץ תת-קרקעית לחולי קורונה - בתוך 72 שעות, באתר כלכליסט, 19 במרץ 2020
  17. ^ אתר למנויים בלבד עדי כהן, "עיר קטנה של בריאות": לגור בבית עם גינה במיקום לא שגרתי ב-5,200 שקל בחודש, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2020
  18. ^ גיא נרדי, ‏חברת מגדל נכנסת לשותפות בפרויקט משרדים ומסחר בתל השומר, באתר גלובס, 6 באפריל 2020
  19. ^ ד"ר איתי גל, המנכ"ל שמחליף את רוטשטיין בשיבא: פרופ' איציק קרייס, באתר ynet, 21 ביוני 2016


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0