רבי ברוך שמואל דויטש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרב שמואל דויטש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ברוך שמואל דויטש
לידה י"ג בחשוון ה'תש"ג
בני ברק
פטירה י"ז באב ה'תשפ"ה (בגיל 82)
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום פעילות ישראל
מקום מגורים ירושלים
תחומי עיסוק ראש ישיבה
השכלה ישיבת פוניבז', ישיבת בריסק
חיבוריו ברכת כהן
תקופת פעילות מ-ה'תש"ל
השתייכות הפלג הירושלמי
רבותיו רבי אלעזר מנחם מן שך
אב בנימין זאב דויטש
אם לאה
חותנים
תפקידים נוספים

ממנהיגי הפלג הירושלמי

במסירת שיעור בישיבת באר מרדכי
הרב דויטש במוצאי שמחת תורה בישיבה

רבי ברוך שמואל הכהן דויטש (י"ג בחשוון ה'תש"ג - 1942 - י"ז באב ה'תשפ"ה, בני ברק), היה ראש ישיבת באר מרדכי במודיעין עילית, מראשי ישיבת קול תורה, חבר מועצת גדולי עולם התורה וממנהיגי הפלג הירושלמי. מחבר ספר ברכת כהן[1].

ביוגרפיה

נולד בבני ברק, כבנם הבכור של הרב בנימין זאב דויטש מנהל בית היתומים "בתי אבות" שע"י ישיבת פוניבז', ומרת לאה (קורנליה) לבית אדלר[2].

למד בישיבת פוניבז' לצעירים, ולאחר מכן המשיך בישיבה הגדולה, שם דבק במורו ורבו הרב שך. בעקבות רצונו להשתלם בסדר קדשים עבר בהסכמת הרב שך לישיבת בריסק, ולמד אצל רבי יושע בער סולובייצ'יק, רבי יושע בער ביקשו לייסד את שיעורו של בנו הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק[דרושה הבהרה].

נישא לשרה, בתו של הרב ירוחם גורליק. לאחר מכן התגרש ונישא לאידלה בת רבי שמואל קיבלביץ, מראשי ישיבת עץ חיים. נפטרה בארצות הברית בכ' בכסלו ה'תשנ"ה[3]. הרב דויטש אב לשבעה ילדים.

בקיץ תשס"א נישא לפרידה ברכה (גודמן) בת הרב אברהם יוסף סרעברו. ועבר להתגורר במודיעין עילית לתקופה קצרה, משם עבר לשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

בחודש אדר תשפ"ב התמוטט כתוצאה מאירוע לבבי ומאז הוא הונשם ואושפז באשפוז ביתי.[4]

נפטר בי"ז באב תשפ"ה. הלוויתו יצאה בערב מבית החולים מעייני הישועה בבני ברק ובהמשך מביתו בירושלים לחלקת הרבנים החדשה בהר המנוחות.

כרב וראש ישיבה

בשנת ה'תש"ל בגיל 27 מונה על ידי רבי ברוך שמעון שניאורסון לר"מ בישיבת טשעבין.

במקביל לכהונתו בישיבת כוכב מיעקב טשעבין, בשנת ה'תשל"ו כשהקים האדמו"ר מקרלין סטולין כולל חושן משפט ("בית אולפנא דרבי יוחנן") בירושלים, מונה לראש הכולל, יחד עם ידידו רבי יצחק דזימיטרובסקי ורבי פנחס פרנקל. במשרה זו שימש עד לשנת ה'תשמ"ט.

בשנת ה'תשמ"א התמנה לר"מ בישיבת קול תורה בבית וגן, ובהמשך כאחד מראשי הישיבה. בחלק מהשנים שימש כראש הקיבוץ.

כיהן כרב בית הכנסת בני הישיבות בבית וגן.

במשך תקופה כיהן גם כראש ישיבה בישיבת אמרי צבי במודיעין עילית.

מסר שיעורים בקביעות בישיבות וכוללים שונים [5]. בשנת ה'תש"ס סייע להקמת ארגון וכתבתם, כשהוא עומד בנשיאות הארגון ובראשות החלטת חלוקת המלגות. כמו כן עמד במשך השנים בין חברי ועדת הרבנים של קרן אברהם הכהן. שימש גם כן כחבר נשיאות במכון "תורת הקרבנות". כמו כן עמד בראש הוועדה הרוחנית של פרויקט המאגר התורני אוצר החכמה[6] ושימש כאחראי המבקרים ב"מהדורת בני תורה".

נודע בבקיאותו בספרי שו"ת רבים, והועסק על ידי מכונים שונים כגון מכון ירושלים, המאור, אורייתא ועוד, כמבקר ומייעץ. הוא ערך חלק מספרי רבי אהרן קוטלר "משנת רבי אהרן" וכן היה מראשי העורכים של ספרי שיעורי ר' שמואל רוזובסקי

בשל מוצאו ההונגרי עסק בקירוב ליהדות של יהודי הונגריה שנותרו שם. בשנת 2007 ביקר בבודפשט[7] עיר מוצאם של הוריו, ודרש בהונגרית לפני סטודנטים יהודיים.

עסק בלימודו גם באותם החלקים שממעטים לעסוק בהם במסגרת הלימוד הנהוג בישיבות, כגון סדרי זרעים, טהרות וקדשים. שימש כראש כולל בכולל שבו עוסקים בשעות אחר הצהריים בלימוד חלקים אלו בעיון, וכן מסר מידי ערב שיעור דף היומי, ומידי מוצאי שבת מסר שיעור בעיון בו הקיף את עיקרי הסוגיות של הדף היומי שנלמדו באותו שבוע. כמו כן, הוא היה מוסר חבורות בביתו לעתים קרובות לבחורים מישיבות בריסק חברון ופוניבז'.

ישיבת באר מרדכי

ערך מורחב – ישיבת באר מרדכי

בקיץ ה'תשע"ח בעקבות בקשתם של ראשי ישיבת קול תורה והתמנותו למנהיג הפלג הירושלמי, הקים כולל אברכים בשכונת בית וגן בירושלים. מיד לאחר מכן נפתחה לצדה ישיבת באר מרדכי בשכונת נחלאות (כיום במודיעין עילית). שם כיהן כראש הישיבה ומסר שיעורים ושיחות. הישיבה מנתה בתחילה כ־30 בחורים בני בגילאי ה"קיבוץ", מישיבות פוניבז', חברון, חדרה, גרודנא ועוד. בשנת תשע"ט נפתח רישום לבני שיעור א'. נכון לשנת תשפ"ג, מונה הישיבה כ־110 בחורים וכ-20 אברכים.

פעילות

עם אחיו רבי אשר דויטש

לצד פעילותו התורנית היה הרב דויטש שותף לפעילות ציבורית. הוא היה ממייסדי ההתארגנות הליטאית אב"ת (התאחדות בני תורה) שקדמה להקמת מפלגת דגל התורה, היה אחד ממקורביו הבולטים של הרב שך ומונה על ידו למספר תפקידים ציבוריים (ביטוי לכך שבנאום השפנים המפורסם של הרב שך ביד אליהו כובד לקרוא פרקי תהילים לפני הנאום). הוא עמד במשך שנים בראש ועדת הרבנים ("הוועדה הרוחנית") של העיתון יתד נאמן וכן בראשות ועדת הרבנים של דגל התורה, ודבק בקו השקפתי שהתווה הרב שך.

בעקבות מספר שינויים שנעשו בתלמוד תורה המסורה בירושלים, מונה על ידי הרב שך לשמש כחבר וועד ההנהלה, על מנת שיתוקנו השינויים. שימש כחבר בעמותה המנהלת את החינוך העצמאי. וכן מונה על ידי רבי יוסף שלום אלישיב לחבר ועדת הרבנים לענייני חינוך.

היה ממובילי ההתנגדות להקמת הגדוד החרדי נצח יהודה. לאחר פטירת הרב שך קיבל עליו את מרותו של רבי יוסף שלום אלישיב[8]. עם הפיצול בציבור הליטאי הצטרף לפלג הירושלמי בראשות הרב שמואל אוירבך. עם הקמת היומון הפלס התמנה לכהן כחבר בוועדה הרוחנית.

לדעת הרב דויטש מייסדי המכללות החרדיות מבקשים לעקור את החרדיות[9]. הרב דויטש היה מרבה לצטט את מה ששמע מהרב שך שהגיוס לצבא כרוך באיסור חמור של ייהרג ואל יעבור.

לאחר פטירת הרב שמואל אוירבך הוקמה מועצת גדולי עולם התורה, הממשיכה את דרכו של רבי שמואל אוירבך, בה נתמנה לשמש כחבר, והיה לאחד ממנהיגי הפלג הירושלמי.

הלוויתו

בהלוויתו שיצאה מבית החולים מעיני הישועה בבני ברק נכח קהל עצום .

הספידוהו הרב מאיר צבי ברגמן, הרב צבי פרידמן, הרב אליעזר דינר.

אחר כן יצאה הלוויה מביתו בשכונת סנהדרייה בירושלים בהשתתפות רבבות.

הספידוהו הרב עזריאל אויערבאך, הרב אהרון פלדמן, הרב משה יהודה שלזינגר, הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, הרב שמואל מרקוביץ, והרב יונה זלושינסקי.

בשם התלמידים נפרד ממנו הרב שמשון אורצל, בניו הרב חיים צבי, הרב שלמה זלמן, הרב מאיר, והרב יעקב.

כן הספידהו דרך הטלפון הרב משה שטרנבוך, והרב מלכיאל קוטלר.

תלמידיו

משפחתו

אחיו, רבי אשר דויטש - כיהן כר"מ בישיבת פוניבז' וממנהיגי הפלג הירושלמי.

גיסו הוא הרב ברכיהו שינקר ראש ישיבת תפארת התלמוד.

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


ברוך_שמואל_דויטש21183389Q6889897