חצרון בן ראובן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חצרון הוא אישיות מהתנ"ך, בנו הרביעי של ראובן ונכדו הרביעי של יעקב ושל לאה. לחצרון היו שלושה אחים: חנוך, פלוא וכרמי.[1][2][3][4] למשפחתו של חצרון קראו משפחת החצרוני.[5]

יש חוקרים הסוברים ששמו של חצרון מגיע מהמילה הערבית חצר (chatzar) שפירושה דק, צר וגבוה. לעומת זאת מרטין נות סובר שהשם מגיע מהשורש ח'צר, שפירושו ישוב קבוע, והוא מפרש את השם חצרון כאיש היישוב הקבוע, כלומר שהוא לא נודד אלא נשאר במקומו.[4]

כמו כן, יש שבט ערבי בשם "דרומי ד'חצ'רן".[4]

הערות שוליים

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0