אפרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֶפְרַיִם הוא בנו השני של יוסף הצדיק, אבי שבט אפרים

שמו ולידתו

נולד במצרים בשנת ב'רל"ג[1], במהלך "שבע השנים הטובות" כאח תאום למנשה הבכור. אמו הייתה אסנת בת פוטי פרע כהן און.

מקור שמו של אפרים מוסבר בספר בראשית: "וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם, כִּי הִפְרַנִי אֱלֹקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי"[2].

בספר הכתב והקבלה מבאר: "בארץ עניי- עם כל הגדולה והתפארת והכבוד שהיו לו, ועם עושר התבואה שהיה בידו בכל זאת היה מצרים בעיניו ארץ עניי להיותו מרוחק מבית אביו ונפרד מארץ הקדושה".

ציונים ומורשת

אפרים נחשב אחד משבטי ישראל, על אף שהוא עצמו אינו מבני יעקב אלא נכדו. על פי קביעתו של יעקב, בנו יוסף לא נכלל במניין השבטים, ושני בניו אפרים ומנשה, נכללים במניין השבטים תחתיו[3], "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ־לִי" [4]

משמעות קביעה זו של יעקב הינה לשנים ארוכות קדימה, בני ישראל נחלקו לשלושה עשר קבוצות, - "שבטים", ולפי סדר זה חנו בני ישראל בכל מסעותיהם במדבר, וכן ב כל קבוצה קיבלה נחלה נפרדת לפי שבט האב.

שמו של אפרים (יחד עם אחיו, מנשה) נקבע לדורות כברכה שעל פיה כל אב יהודי מברך את בניו, על פי קביעתו של יעקב: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל"[5] שעם ישראל יברך בשמם של אפרים ומנשה, וכן נוהגים לברך בנוסח זה בברכת הבנים: "יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה".

בברכה זו ניכרת חשיבותו של אפרים על פני אחיו מנשה בעיניו של יעקב: כשהביא יוסף את בניו אפרים ומנשה לאביו יעקב כדי שיברכם, החזיק יוסף את אפרים בימינו, כדי שיעקב יחזיקו בשמאלו - ואת מנשה יברך יעקב בימינו, משום שמנשה היה הבכור. אולם יעקב שִׂכֵּל את ידיו והניח את יד ימינו על אפרים בעת שברך את נכדיו בברכת "המלאך הגואל": "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"[6]. למרות מחאת יוסף, מבהיר יעקב כי הוא עושה זאת במכוון ומציין כי מנשה "יִהְיֶה לְּעָם" אולם "אָחִיו הַקָּטֹן (אפרים) יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם"[7].

יהושע בן נון שהנהיג את בני ישראל לאחר פטירת משה רבינו, היה מצאצאי אפרים[8].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ סדר הדורות (הלפרין) חלק א, עמ' 86
  2. ^ בראשית, מ"א, נ"ב.
  3. ^ האור החיים מפרש, שיעקב החשיב את יוסף במדרגה יותר גבוהה משאר השבטים ולכן אפרים ומנשה זכו להיכלל במניין השבטים על אף שאינם בניו: "כי יוסף הוא בחינת יעקב ובמדרגת אב לשבטים יקרא" -אור החיים, ספר בראשית, פרק מ"ח, פסוק ו'
  4. ^ ספר בראשית, פרק מ"ח, פסוק ה'.
  5. ^ ספר בראשית, פרק מ"ח, פסוק כ'
  6. ^ בראשית, מ"ח, ט"ז.
  7. ^ בראשית, מ"ח, י"ט.
  8. ^ "וּבְנֵי אֶפְרַיִם... נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ" (דברי הימים א', ז', כ'-כ"ט).


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0