יואב סגלוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יואב סגלוביץ')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יואב סגלוביץ
ניצב יואב סגלוביץ
ניצב יואב סגלוביץ
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיעה כחול לבן, יש עתיד – תל"ם, יש עתיד
חבר הכנסת
30 באפריל 2019–מכהן
(שנתיים ו־20 שבועות)
כנסות ה־2124
ניצב במשטרת ישראל

תפקידים נוספים:

יואב סגלוביץ (נולד ב-23 באפריל 1959, ט"ו בניסן ה'תשי"ט) הוא סגן השר לביטחון הפנים וחבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד; בעברו היה ניצב במשטרה, שכיהן כמפקד אגף החקירות והמודיעין מינואר 2009 עד אוגוסט 2013. הקים את יחידת המשטרה להב 433 – היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן.

ביוגרפיה

יואב סגלוביץ נולד ב-1959 לרואה החשבון נחום (חומי) ולתחיה סגלוביץ. גדל והתחנך בתל אביב, שירת בצה"ל כקצין מודיעין בחטיבת הצנחנים. לאחר שחרורו למד משפטים באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו התגייס לשורות משטרת ישראל ושירת כתובע משטרתי במרחב שרון. בהמשך מונה לראש מחלקת חקירות בתחנת נתניה, לסגן מפקד התחנה ולמפקד תחנת כפר סבא, תפקיד אותו נאלץ לעזוב בטרם עת לאחר סכסוך עם מפקד המרחב בני קניאק.

פעילות ציבורית

סגלוביץ עבר לתפקידי הדרכה במכללה לקציני משטרה בכירים ובמרכז ללימודי משטרה. בספטמבר 2002 מונה למפקד מרחב אילת, תפקיד אותו עזב מוקדם מהמתוכנן, לאחר כשנה וחצי בלבד, לצורך הקמת היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית של המשטרה במטה הארצי וקודם לדרגת תת-ניצב. במסגרת זו עמד בראש צוות החקירה של צחי הנגבי שנחשד במינויים פוליטיים פסולים וכן הוביל את חקירת שר האוצר אברהם הירשזון ואת חקירת פרשת הנשיא משה קצב, שהחלה מתלונת קצב על ניסיון סחיטה.

הקמת להב 433

ביולי 2007 מונה לראש מטה אגף חקירות ומודיעין ובתחילת 2008 קודם לדרגת ניצב והקים יחידה חדשה של המשטרה, להב 433 שאיגדה תחתיה את יחידות העלית של המטה הארצי: היחידה הארצית לחקירות בינלאומית (יאחב"ל), היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), היחידה הארצית למלחמה בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), היחידה הארצית למלחמה בגנבות רכב (אתג"ר) ויחידת הגדעונים (יח' 33).

מינוי למפקד אגף חקירות

בינואר 2009 התמנה למפקד אגף חקירות ומודיעין. הוא אישר את המלצות צוות החקירה בעניינו של ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט להעמידו לדין בפרשת המינויים הפוליטיים אך החליט לסגור את התיק בפרשת הבית בכרמיה. כמו כן המליץ ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז להעמיד לדין את שר החוץ אביגדור ליברמן באשמת שוחד, תיק אשר נסגר בסופו של דבר לאחר דחיות רבות על ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. סגלוביץ טען במספר רב של ראיונות כי: "תיקים ציבוריים בהם נידונים מקרים של בכירים, נבחרים ואישי ציבור ראויים להתברר בבית המשפט ולא להסתיים בהסדר טיעון. ליברמן הוא חשוד שהיה צריך להעמיד לדין על עבירות שביצע".[1]

סגלוביץ הוביל את החקירה המסועפת של פרשת הולילנד מראשיתה, כנגד אישים בכירים רבים בהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בתקופת כהונתו נחקרו פרשיות שחיתות רבות כנגד ראשי רשויות ואישים בכירים נוספים בהם הרב הראשי האשכנזי לשעבר יונה מצגר והרב יאשיהו פינטו.

בנובמבר 2013 קיבל סגלוביץ את אות אביר איכות השלטון בקטגוריית צבא וביטחון.[2]

פעילות פוליטית

ב-29 במאי 2016, הודיע סגלוביץ על הצטרפותו למפלגת "יש עתיד".[3] בתחילת דרכו הפוליטית הוביל וכתב את תוכנית נחשון (אורכב 08.11.2020 בארכיון Wayback Machine), תוכנית למאבק בשחיתות השלטונית וחיזוק מערכת האכיפה.[4] בגיבוש התכנית נשען על מאמרו בנושא "שחיתות חוקית" שהתפרסם מטעם העמותה המכון הישראלי לדמוקרטיה.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, מארח במשכנו את פורום המפכ"לים והניצבים בדימוס של משטרת ישראל ב-2016

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת בשנת 2019, אוחדו הרשימות של המפלגות יש עתיד, חוסן לישראל ותל"ם לרשימת "כחול לבן", סגלוביץ שובץ במקום ה-28 ברשימה ונבחר לכנסת לאחר שהרשימה זכתה ל-35 מנדטים. במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצג באותו המיקום שוב ונבחר לכנסת.[5] במהלכה, היה חבר ועדת הכנסת.[6]

הכנסת ה-23

בשנת 2020 במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, הוצג במקום ה-28 ברשימת "כחול לבן" ונבחר לכנסת.[7] לאחר מערכת הבחירות, התנגד סגלוביץ להחלטתו של ראש מפלגת "כחול לבן", בני גנץ, להיכנס לממשלה. אכן סיעת "כחול לבן" התפלגה בעקבות המהלך, וסגלוביץ החל לכהן בכנסת העשרים ושלוש מטעם הסיעה "יש עתיד-תל"ם". באותה שנה, דורג במקום ה-2 כשיאן נוכחות בעבודת הכנסת ע"פ "שקוף".[8]

סגלוביץ בולט בפעילותו למיגור תופעת האלימות כלפי נשים, כך קידם את הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (אלימות כלכלית), שהפכה להצעת חוק ממשלתית, את הצעת החוק איזוק אלקטרוני לגברים אלימים והפעיל כלים פרלמנטריים רבים לפיקוח על הממשלה בתחום.[9] במהלך הכנסת ה-23 כיהן בתפקיד יו"ר השדולות למאבק בשחיתות שלטונית והאלימות בחברה הערבית, וכמו כן חבר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל ומ"מ ועדת החוץ והביטחון. בנוסף, פעיל ביותר בוועדה לקידום מעמד האישה ולשיווין מגדרי ובוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית. במהלך הקדנציה, היה חבר משלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית לארגון לשיתוף פעולה וביטחון באירופה – אבש”א (OSCE).[10]

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 בשנת 2021 הוצב במקום ה-11 ברשימת "יש עתיד" לכנסת.[11]

חיים אישיים

סגלוביץ' נשוי לדורית ולהם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צבי זרחיה, הרכש החדש של לפיד: השוטר שחקר את אביגדור ליברמן - והמליץ להעמידו לדין, באתר TheMarker,‏ 29 במאי 2016
  2. ^ זוכי אות אביר איכות השלטון 2013 באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל, 11 בנובמבר 2013
  3. ^ יהונתן ליס, יניב קובוביץ, ניצב בדימוס יואב סגלוביץ' מצטרף למפלגת יש עתיד, באתר הארץ, 29 במאי 2016
  4. ^ ניצב (בדימוס) יואב סגלוביץ' | יש עתיד, www.yeshatid.org.il
  5. ^ רשימת מועמדים, bechirot23.bechirot.gov.il
  6. ^ חבר הכנסת יואב סגלוביץ - תפקידים בכנסת ה-22, main.knesset.gov.il
  7. ^ רשימת מועמדים, bechirot22.bechirot.gov.il
  8. ^ עידן בנימין, בדיקת שקוף לסיכום מושב הקיץ: מי הח״כים שהגיעו לעבוד בכנסת?, שקוף, ‏2020-10-13
  9. ^ חבר הכנסת יואב סגלוביץ', באתר הכנסת
  10. ^ חבר הכנסת יואל סגלוביץ - תפקידים בכנסת ה-23, main.knesset.gov.il
  11. ^ רשימת יש עתיד לכנסת ה24, ועדת הבחירות המרכזית


ראשי אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל
ירחמיאל ירון נעמן סתוי ישורון שיף אברהם זלינגר מתתיהו סלע אריה שור יעקב קדמי אהרן שלוש יחזקאל קרתי
1948 1950 1951–1953 1953–1958 1958–1963 1963–1975 1975–1977 1977–1980 1980–1986
יגאל מרקוס יהושע כספי עוזי ברגר אלכס איש-שלום יוסי לוי סנדו מזור יוחנן דנינו יואב סגלוביץ מני יצחקי גדי סיסו יגאל בן-שלום
1986–1988 1988–1991 1990–1993 1993 1993–1996 1996–1997 2006–2008 2009–2013 2017-2013 2020-2017 -2020
ראשי אגף החקירות ראשי אגף המודיעין
סנדו מזור יוסי סדבון משה מזרחי אבי כהן חיים קליין אילן פרנקו אורי בר-לב
1997–1998 1998–2001 2001–2004 1997–1998 1998–2002 2002–2004 2004
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0