ישוה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יִשְׁוָה הוא אישיות מהתנ"ך, בנו השני של אשר ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה. לישוה היו שלושה אחים: ימנה, ישוי, בריעה, ואחות אחת: שרח.[1]

שמו

על פי מחקר המקרא ישוה וישוי הם אותם אנשים, אך נתבלבל שמו של ישוה. דעה זאת מבוססת על כך ששני הבנים מופיעים בסמיכות, ושבספר במדבר[2] לא נכתב על משפחתו של ישוה אלא רק על זו של ישוי.[3]

יש שהציעו שפירוש השם הוא איש ה', כמו השם אישי, או בקיצור ישי, וכך גם אחיו ישוי,[4] והיו שהציעו שהשם ישוה מגיע מהשורש שוה, במשמעות ראוי או יאה. החוקר ג. ריקמנס סובר שהשם מגיע מערבית, ופירושו שכן או התגורר.[3]

במדרשים ובחז"ל

יש מדרש האומר, שישוה וישוי נקראו בשם זה משום שדעתן נוחה עם אחיהם ומשווין דעתן עמהם.[5]

במדרש המובא בספר הישר מסופר שאמו של ישוה נקראה הדורה, בתו של אבימאל בן עבר בן שם.[6]

בספר היובלים, הקרי הוא שישוה וישוי הם אותו אדם והוא נקרא ישוע, והכתיב הוא ישוה וישלו, כלומר שלישוי קוראים ישלו.[7]

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"ז
  2. ^ בפרשת פנחס, שם מופיעה רשימה של ראשי משפחות בני ישראל
  3. ^ 3.0 3.1 ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ג
  4. ^ דעת מקרא בראשית מו יז
  5. ^ ראו תורה שלמה פרשת ויגש
  6. ^ ספר הישר (מדרש), טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  7. ^ Sefer ha-yovlim :ha-mekhuneh Midrash Bereshit Zuṭrata/, Vienna :, 630, 1870.; ספר היובלים פרק מד


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0