רבי יהושע וולק כץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי יהושע פלק כץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהושע וולק כץ

רבי יהושע וולק (פלק)[1] בן אלכסנדר הכהן (ה'שט"ו, 1555 בערך - י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה ממפרשי הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים. מכונה בדרך כלל על שם פירושיו, פרישה ודרישה או סמ"ע.

חייו

נולד בקראקא שבפולין. היה תלמידם של המהרש"ל והרמ"א, והוא מביא מדבריהם בחיבוריו. התעניין גם בתורת הקבלה, פילוסופיה ואסטרונומיה, וחיבר חיבורים בעניינים אלו, שלא הודפסו.

עמד בראשות ישיבה עם תלמידים רבים. רבים מתלמידיו כיהנו לאחר מכן כראשי ישיבות, אב"ד, דיינים ומנהיגי קהילות, עד שבנו מעיד שכמעט שלא נמצאה קהילה ברחבי פולין שלא שימש בה אחד מתלמידיו.[2] חותנו, ישראל איידלס, היה עשיר ובנה עבורו בית, בו התגוררו הוא ותלמידיו ושם חיבר את ספריו. ספריו העיקריים נקראו בשם הכולל "בית ישראל" לכבוד חותנו.

בשנת 1611 סידר את הגט מווינה יחד עם רבי מנוח הנדל, רבה של וינה. בהמשך עורר גט זה מחלוקת הלכתית עזה, שהסתיימה בקבלת עמדתו של הסמ"ע.

נפטר בלבוב. הניח אחריו שלושה בנים, אלכסנדר סנדר, יוסף יוזפא ומשה. אשתו ביילא שהתפרסמה כצדיקה וכמלומדת עלתה לארץ ישראל לאחר פטירתו.[3]

חיבוריו

בית ישראל

חיבר ספר בית ישראל על הטור והשולחן ערוך, הכולל ארבעה חלקים. שלושה מהם על הטור: "דרישה" ו"פרישה"[4] והגהות. חלק הדרישה כולל פלפולים בדברי הטור, וחלק הפרישה כולל פירושים פשוטים יותר בדברי הטור. החיבור נדפס לראשונה יחד עם הטור במהדורת לובלין בשנת ה'שצ"ה -ה'שצ"ח (16351638). בהוצאה זו נדפסו רק החלקים יורה דעה ואבן העזר. הפירוש נדפס אחר כך ברוב ההוצאות של הטורים.

החלק השלישי של החיבור הוא "הגהות דרישה ופרישה" על הטור, הכולל חידושי דינים שנערכו כהערות על ה"דרכי משה". המדפיס במהדורת דירנפורט (אנ') 1796-1790 כותב כי "הגהות דרישה ופרישה" על טור חושן משפט העתיק "מכתיבת ידו" של המחבר. ונעלם ממנו שהספר בשלימותו נדפס בטורים בהוצאת פרנקפורט דמיין תע"ב-תע"ו. החיבורים הללו נדפסו אחר כך ברוב ההוצאות הבאות של הטור. בשער לספר ארץ החיים לנכדו של הסמ"ע, הרב אברהם חיים בן שמואל פיבוש, נכתב שההגהות נכתבו על ידי בנו של הסמ"ע- הרב יוסף (יוזפא) (דפוס פיעטרקוב שנת תרצ"א).

סמ"ע

החלק הרביעי מסדרת "בית ישראל" הוא החיבור "ספר מאירת עיניים" על שולחן ערוך חלק חושן משפט, המכונה בקיצור "סמ"ע". מטרת החיבור היא לפרש את דברי השולחן ערוך והרמ"א, למצוא את המקורות להלכותיהם, ולהוסיף דינים חדשים. רבי יהושע מסר את חיבורו להדפסה בבית הדפוס של ר' משה כ"ץ בפראג (Prague), ולפני שהמדפיסים החלו בעבודתם נפטר המחבר, ובצוואתו ביקש שיתמידו בלימוד חיבוריו וידפיסו אותם. הספר נדפס לראשונה בפראג בשנת ה'שע"ד - ה'שע"ה (1614), ומאז חזר ונדפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך. בכוונתו של רבי יהושע היה לכתוב פירוש על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך הוא הספיק לכתוב רק על חלק חושן משפט[5].

נוספים

כמו כן חיבר קונטרס בכללי דיני תפיסה בספיקות. כמו כן חיבר קונטרס ובו ביאר ענייני איסורים שונים שהמון העם היו רגילים להיכשל בהם, מתוקף תפקידו כמפקח בבית הדין של ועד ארבע הארצות, ובפרט באיסור ריבית. הקונטרס יצא לאור בזולצבך (Sulzbach) בשנת ה'תנ"ב (1692). הקונטרס חזר ונדפס לאחר מכן פעמים נוספות.

בנו רבי יוסף יוזפא כ"ץ בהקדמה לספר דרישה ופרישה על יורה דעה[6] מונה חיבורים נוספים שאבדו:

ובכן חיבר כמה חבורים סיני ועוקר הרים, לא הניח שום דבר אשר לא כתב עליו ביאורים, הן על ארבע עשר מסכתות שבששה סדרים הן על רי"ף, ר"ן, סמ"ג, מרדכי, הרא"ש והטורים. הן על ספרי קבלה פילסופיא תכונה קלים וחמורים. כרך גדול דרשות על התורה, מקרא משנה אגדה ומדרשים אשר דרש בימיו לפני זקנים ונערים, ביאורים על התורה ועל פירוש רש"י העלה הכל על ספרים. כרך עם שו"ת, מלבד שאר תשובות אשר הנה והנה נפזרים. ובהיותו בחיים נשרפו חדושי הלכות אשר חידש על ארבעה עשרה מסכתות - כלים ונחרצים עד גמורים גמירא. ושתי שנים אחרי מותו נשרפו בק"ק לבוב בהשריפה דתוך העיר כל ספריו שלמד מתוכו מתוכם והגיה אותם וכתב וביאר כל דבר הקשה ורשם על הגליון מלא על כל גדותם אשר לא יערכנו ספריו זהב וזכוכית, גם הכרך דרשות שעשה והביאורים על רש"י והתורה והכרך שאלות ותשובות את כל אלו נאבד ונשרף בעונותינו הרבים, רק בערך מאה ועשרים תשובות שלא באו עדיין לכרך נשארו.

ביאורים על המרדכי למסכת ברכות ומסכת בבא קמא נדפסו על ידי רבי שלמה גאטסמאן; ישורון - חלק ב אדר תשנז [7].

ביאורים על המרדכי למסכת פסחים נדפסו על ידי הרב אברהם יוסף חבצלת; "עולת שלמה" עמודים רנה-רפט.

תלמידיו

בין תלמידיו הידועים נמנים:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לפי מחקריו היסודיים של הגינאלוג פאול יעקבי הנמצאים במרכז הבינלאומי לגינאלוגיה יהודית שבספריה הלאומית בירושלים, השם נכתב פלק ולא פאלק, ועד לסוף המאה הי"ח או ראשית המאה הי"ט השם פלק היה שמו הפרטי הגרמני של כל יהודי מרכז-אירופי ששמו העברי היה יהושע.
  2. הקדמת בן המחבר לספר דרישה ופרישה על ארבעה טורים (נדפס בראש חלק יורה דעה).
  3. ראו עוד על דמותה בהקדמת בן המחבר לחיבור "דרישה ופרישה" על ארבעה טורים (הודפסה בראש חלק יורה דעה) וראו עוד בשם הגדולים בערכו של בעלה, בקובץ בית אהרן וישראל גיליון פד עמ' קנב-קנג וב"תולדות חכמי ירושלים" חלק ב' עמוד 52. על חידושיה ההלכתיים ראו גם באורח חיים סימן רסג, במגן אברהם, דגול מרבבה, מחזיק ברכה, הגהות חתם סופר ומחצית השקל, וכן בשו"ת "מנחת שמואל" (ונגרוב, אורח חיים סימן ל') ובמאסף ישורון כרך ב' עמוד קטז.
  4. שמות החיבורים הם משחק מילים על דברי הגמרא תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מא עמוד ב: "שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש; אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתין שדרשת מה תהא עליהן? אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך קבלתי שכר על הפרישה". המחבר משנה את המשמעות המקורית של המילה "פרישה" מ'התרחקות' ל'פרשנות'. ונראה שכוונתו לרמוז לתקוותו שגם הוא יקבל שכר הן על ה'פרישה' והן על ה'דרישה'.
  5. בסמ"ע לחושן משפט (סימן לד ס"ק נ"ד) הוא כותב: "וכתבתי לשונו בסמ"ע ביורה דעה בהלכות גרים", משמע מדבריו שהחיבור ליורה דעה היה כתוב לפניו, על כל פנים באופן חלקי.
  6. הקדמת פרישה ודרישה מבן המחבר
  7. [ישורון https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20408&st=&pgnum=126]


תקופת חייו של רבי יהושע וולק כץ על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0