רבי מנחם מנדל מקוצק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן
לידה 1787
ה'תקמ"ז
גוריי
פטירה 27 בינואר 1859 (בגיל 72 בערך)
כ"ב בשבט תרי"ט
מקום קבורה קוצק
מקום מגורים טומשוב, קוצק
מקום פעילות פולין
השתייכות קוצק
רבותיו רבי יעקב יצחק מפשיסחה
רבי שמחה בונים מפשיסחה
חיבוריו ראו בהמשך
בת זוג גליקל ניי
אב רבי יהודה לייבוש מורגנשטרן
צאצאים רבי דוד מורגנשטרן מקוצק
רבי בנימין מורגנשטרן
רבי משה ירוחם מורגנשטרן
הרבנית שרה צינא בורנשטיין
הרבנית ברכה רפופורט
אדמו"ר מקוצק
אלול תקפ"זשבט תרי"ט
→ -
בנו רבי דוד מורגנשטרן ←
הקבר הגדול של: רבי מנחם מנדל (מצבה שלישית משמאל), שנים מבניו - רבי דוד (משמאל לו) ורבי בנימין (מימין לו), נכדו רבי יעקב יושע (מצבה ראשונה משמאל) וחתנו רבי דוב זאב (מצבה ראשונה מימין) בבית הקברות היהודי בקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק. התפרסם בחריפותו, בחדות אמרותיו, בהנהגתו התקיפה ויוצאת הדופן ובחתירה קיצונית לאמת.

ביוגרפיה

נולד בגוריי שבמחוז לובלין שבפולין. אביו, רבי יהודה לייבוש, היה מתנגד[דרוש מקור]. סבו של רבי לייבוש מצד אמו היה רבי דוד היילפרין מברודי אב"ד אוסטרהא וזאסלאב[1], תלמיד הבעש"ט. בצעירותו נשלח לזמושץ', לישיבתו של רבי יוסף הוכגלרנטר, שם בלט כבר אז בלמדנותו המופלגת, וכונה 'העילוי מגוריי'. בגיל עשרים (תקס"ז) נשא את הרבנית גליקל, בת הרב אייזיק ניי[2], מנכבדי העיר טומשוב. חותנו הבטיח להחזיקו על שולחנו כל ימי חייו, והוא עבר להתגורר בטומשוב.

לאחר נישואיו למד בבית מדרשו של החוזה מלובלין, שם נקשר לתלמידו של החוזה - רבי יעקב יצחק מפשיסחה (היהודי הקדוש), מייסד חסידות פשיסחה. לאחר פטירת היהודי הקדוש היה תלמידו הבולט של ממלא-מקומו, רבי שמחה בונים מפשיסחה.

בי"ב אלול שנת ה'תקפ"ז נפטר רבי שמחה בונים, ורוב חסידיו בחרו ברבי מנחם מנדל למנהיגם. תחילה התיישבו רבי מנחם מנדל וחסידיו בעיירה טומשוב, אולם לאחר מכן, בעקבות חילוקי דעות ומנהגים עם רבי יוסף מיאריטשוב וחסידיו[3], עברו לעיירה קוצק.

בשנת ה'תקצ"א תמך במרד הפולני יחד עם תלמידו רבי יצחק מאיר אלתר. עקב כך נאלץ לברוח לברודי שהייתה תחת שלטון אוסטריה, בהמשך הצליח לחזור לקוצק. יש טוענים כי באותה תקופה החליף את שמו מהלפרין למורגנשטרן[4].

בליל שבת פרשת תולדות תקצ"ט התעלף רבי מנחם מנדל במהלך ה"טיש", ומאז חלה למשך תשעה חדשים. בסוכות ה'ת"ר החלים וחזר לערוך שולחנות[5].

רבי מנחם מנדל נפטר בכ"ב בשבט תרי"ט ונקבר באוהל בבית החיים בקוצק[6]. לפני פטירתו אמר: "כל מי שיניח את ראשו בתורה, הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא "לייטשי מטשוטשים"[7] (פירושו: רגש ריקם)[8] ילך לנוקבא דתהומא רבה"[9]. אחרי פטירתו קיבלו רוב החסידים ובהם בניו וחתניו את הנהגתו של רבי יצחק מאיר אלטר בוורשה, ומיעוטם נשארו בקוצק אצל בנו רבי דוד.

מחלוקת קאצק-איזביצא

לאחר סוכות ת"ר, בתום תקופת מתיחות קצרה, עזב תלמידו רבי מרדכי יוסף ליינר (האדמו"ר מאיזביצה) את החצר עם חלק מהחסידים, והפך לאדמו"ר עצמאי. קיימות מספר השערות לסיבת עזיבתו את חצר קוצק: לפי המקובל העזיבה ארעה עקב חילוקי דעות אודות היחס הראוי כלפי המוני החסידים שהחלו לגדוש את קוצק, שחלקם התקרבו במיוחד גם לרבי מרדכי יוסף שסבר כי יש לקרבם ולא לנהוג בתובענות מקצינה שתותיר רק את יחידי הסגולה. עם הזמן התפתחה 'אדמו"רות' סביבו, למורת רוחו של הרבי מקוצק[10].

לפי המסופר, הקפיד הרבי מקוצק על אלו שהלכו לתלמידו הפורש במקביל להליכה אליו, וכתוצאה מהקפדתו נפטרו באותה שנה:

מעת שהלך ממנו הרה"ק הרב מרדכי יוסף לא דיבר מאיתו... כל אשר חזרו מאיזבצא לקאצק הכירם, וצעק מה אתם חושבים עלי, האם אני מנקה ארובות העשן (קוימען קעהרער)? ולא הוציאו שנתם רח"ל

שיח שרפי קודש (מערכת רבי מנחם מנדל מקאצק אות מ"ח).

.

בעקבות עזיבת הרבי מאיזביצה[דרוש מקור][מפני ש...] הפסיק הרבי מקוצק כמעט לחלוטין את הקשר עם חסידיו, והסתגר בביתו במשך 20 שנה עד לפטירתו[11]. בשנים אלה כמעט שלא יצא מביתו ורק מקורבים מעטים הורשו להיכנס אל חדרו. למרות זאת, המשיכו חסידים רבים להגיע לקוצק.

עקב שמועות כזב ועלילות שווא שנפוצו אז על ידי המשכילים בעקבות הסתגרותו של הרבי מקוצק ופרישת תלמידו, כתב החידושי הרי"ם לחסיד רבי אלעזר מפולטוסק:

בכ"ז אדר ראשון שנת ת"ר הייתי בקאצק, וברוך ה' הכל טוב. שלשה שבתים היה יושב עם ה'עולם' (=הקהל). הקולות בוודאי יצאו מזדים ארורים אשר כקוץ מכאיב בעיניהם מה שיש בעולם הרוצים ללכת בתורת ה', ובעיר בארזין נגיד אחד דיבר סרה, ועשו החסידים בפומבי כמשפט הראוי לו, ונתחייבו לשלם אלף זהובים, וברוך ה' פה לא נשמע עוד.

מאיר עיני הגולה אות שסא

לאחר הפירוד אמר הרבי מקאצק לתלמידו החידושי הרי"ם: 'אתה לא עזבתני, הנני מבטיח לך אז איך וועל דיר אובדינען ביי די קינדער' (אגמול לך אצל ילדיך)[12].

תורתו

הרבי מקוצק לא השאיר אחריו כתבים או ספרים מודפסים, מלבד מכתבים בודדים[דרוש מקור][13], ביניהם מכתב לרבי יצחק מאיר אלתר משנת תקפ"ח[14]. על פי המקובל, שרף קודם פטירתו את כל כתביו, ויש הטוענים שלא כתב כלל[15]. נכדו, רבי ישראל מפילוב, הסביר שאביו וסבו לא השאירו אחריהם חידושים כיון שאת כל כוחם שיקעו בהעמדת תלמידים[16]. בתחילת הנהגתו אמר לתלמידיו שילמד עמהם כרשב"י בדורו[דרושה הבהרה].[17] ש"י עגנון כתב[18]: "סיפר לי הרב חנוך בורנשטיין: רב אחד בא אצל זקנו הגאון 'אגלי טל' חתנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, ואמר לו שהוא מחבר ספר על קוצק וביקש ממנו שיספר לו קצת דברים על קוצק. גער בו אותו גאון, ואמר: מקוצק נשתיירו ספרים חיים! ולא נענה לו".

למרות זאת, במשך השנים יצאו ספרים רבים המלקטים את אמרותיו על פי עדות שומעיהם. בספר "שם משמואל", שחיבר האדמו"ר השני מסוכוטשוב רבי שמואל בורנשטיין, נכדו של הרבי מקוצק, מפוזרים רבות מאמרותיו של הרבי. אמרות נוספות מובאות בספר "שפת אמת" ובספרי חסידות נוספים שיצאו לאור אחר פטירת הרבי מקוצק.

הספר הראשון שנועד ללקט את אמרותיו של הרבי מקוצק הוא 'אוהל תורה', שנדפס בלובלין בשנת ה'תרס"ט על ידי הרב אליעזר ציגלמן.

כמו כן, ישראל ארטן שעוד הכיר אחדים מגדולי חסידי קוצק ושמע מפיהם, קיבץ בשנת ת"ש את דברי תורתו של הרבי בספר 'אמת ואמונה'[19], וקיבל את ברכתו של האדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור[20]. הספר נחשב למקור מוסמך[21]. בשנת תשס"ה יצא לאור מהדורה חדשה של הספר עם מקורות וביאורים, ובשנת תשפ"א יצא לאור בעריכה מחודשת עם הוספות רבות ופרקי תולדות.

כמו כן הודפס ספר 'להבות קודש' על ידי מוסד הרי"ם לוין בשנת תש"מ.

הגותו

החיים בקוצק התנהלו בשיתופיות כבמעין קומונה ובעוני רב מתוך עיקרון.

תפיסתו של רבי מנחם מנדל הייתה רדיקלית, טוטאלית וקיצונית; הוא שנא את הבינוניות, כאמרתו: "רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות"[דרוש מקור], ותבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות, אף מתוך התנגשות עם החברה הסובבת. אמרה נוספת המשקפת גישה זו; "מה לי עם כל אלפי החסידים, די לי בשלוש מאות צעירים שיחבשו עלה כרוב לראשם ויחגרו חבל פשוט למתנם, יעלו עמי על הגגות, ונצעקה יחדיו, ה' הוא האלוקים".

גישתו הייתה חריגה בקרב החסידים. בעוד שרוב מובילי החסידות הדגישו את אהבת ישראל, את החדווה והשמחה ואת מידת הרחמים, הרי שר' מנחם מנדל שם דגש על קונפליקט שעל האדם לקיים עם עצמו במטרה להגיע לחקר האמת וכן על מסירות מוחלטת של תלמיד לרבו ועל ציות מוחלט לדברי הרב, בבחינת "כזה ראה וקדש".

הרבי מקוצק עצמו הטיל מרה בתלמידיו, ולא היסס לבקר את עצמו ואת האחרים באופן נוקב וחריף. הוא קבע רף גבוה של למדנות תורנית הנדרש מהמעוניינים ללמוד בקוצק. הוא מיעט להיפגש עם חסידיו, עוד לפני תקופת ההתבודדות הארוכה שגזר על עצמו לאחר מכן, ולעג לציפיותיהם שיהיה אדמו"ר ככל האדמו"רים (עשיית מופתים וכדומה). אימרתו הידועה בנושא, "אותות ומופתים - באדמת בני חם" (כלומר: לא בבית מדרשנו). כאשר באו לספר לו על אדמו"ר שהיה מפורסם במופתיו, הגיב: האם יכול להראות "מופת" לעשות יהודי לחסיד[22]. גישתו עוררה, כצפוי, כעס הן בקרב המתנגדים והן בקרב החסידות הממוסדת יותר (וגם התעניינות שנגמרה באכזבה מטעם קבוצות משכילים, שציפו, לנוכח ההתנגדות אליו, שיצטרף למחנם[דרוש מקור]). בתקופת השיא שלה כללה חסידות קוצק כמה אלפי חסידים.

תלמידיו

לרבי מקוצק היו תלמידים רבים. בתקופת השיא כללה חסידות קוצק כמה אלפי חסידים, ובתוכם רבים מרבני פולין[23]. יהודה ליב לוין מונה בספרו מאה ועשרים תלמידים עיקריים[24]. עם תלמידיו החשובים נמנים:

משפחתו

מאשתו הראשונה, הרבנית גליקל:

  • רבי דוד מורגנשטרן, האדמו"ר השני מקוצק. צאצאיו של רבי דוד נהגו באדמו"רות במקומות שונים: פילוב, סוקולוב, לומאז ועוד.

מאשתו השנייה הרבנית חיה, בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (חותנו של רבי יצחק מאיר אלתר בעל ה'חידושי הרי"ם'):

  • רבי בנימין מורגנשטרן, חתנו של בן דודו רבי אברהם מרדכי אלטר (בנו של ה'חידושי הרי"ם' ואבי ה'שפת אמת').
  • רבי משה ירוחם מורגנשטרן, חתן רבי איצ'ה בלאס מגור, מחסידי קוצק.
  • הרבנית שרה צינה, אשתו של רבי אברהם בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב ובעל ה"אבני נזר" ו"אגלי טל".
  • הרבנית ברכה, אשתו של רבי דב זאב הכהן רפפורט, רבה של העיר קוצק.

לקריאה נוספת

  • יהודה אריה לייב לוין, בית קוצק, מהדורה מורחבת, ירושלים, מוסד הרי"ם לוין, תש"נ.
  • משה בצלאל אלטר, עמוד האמת, תל אביב תש"ס.
  • משה שנפלד, אמת מקאצק תצמח, בני ברק תשכ"א.
  • פנחס זליג גליקסמן, דער קאצקער רבי, פיטרקוב תרח"צ (ביידיש).
  • אוהל תורה, ליקוט מאמרותיו, לובלין תרס"ט.
  • ישראל יעקב ארטן, אמת ואמונה - דברי תורה, ירושלים ת"ש.
  • שמחה מורגנשטרן. אמת ואמונה - מהדורה חדשה עם ביאורים מקורות והרחבות, ערוך על תורה, נ"ך, ש"ס, מועדים, דרכי עבודת ה', שנות ההנהגה. כ"ב בשבט תשפ"א.
  • שאול מייזליש (עורך), אין שלם מלב שבור - אמרות הרבי מקוצק, תל אביב.
  • להבות קודש - על התורה, נ"ך, מועדים, ליקוטים וחידושים על הש"ס, מוסד הרי"מ לוין, ירושלים תש"ם.
  • מאיר אוריין, סנה בוער בקוצק - נתיב חייו של רבי מנחם מנדל, ירושלים תש"מ.
  • שמחה רז, כוכב השחר - אמרות רבי מנחם מנדל מקוצק, ירושלים תשמ"ח.
  • יעקב לוינגר, "אמרות אותנטיות של הרבי מקוצק", תרביץ נה (תשמ"ו, עמ' 109–135).
  • הנ"ל, "תורתו של הרבי מקוצק לאור האמרות המיוחסות לו על ידי נכדו, ר' שמואל מסאכאטשוב", שם (עמ' 413–431).
  • ד"ר יוסף פאקס, רבי מנחם מנדל מקוצק, ירושלים תשכ"ז.
  • אברהם יהושע השל, קאצק - אין געראנגל פאר אמתדיקייט, תל אביב תשל"ג.
  • אברהם יהושע השל, קאצק (ביידיש). תרגום עברי לחלק מפרקי הספר: קוצק - במאבק למען חיי אמת, הוצאת מגיד.
  • אליהו כי טוב, חסידים ואנשי מעשה, פרק 'כחודו של מחט' (ניתן לרכישה כספר נפרד).

קישורים חיצוניים

מידע ביוגרפי ומאמרים:

אמרותיו:

קישורים נוספים:

הערות שוליים

  1. ^ כשהבעש"ט היה מבקר בזאסלאב, היה מתאכסן בביתו (שבחי הבעש"ט ומזכרת גדולי אוסטראה אות ס).
  2. ^ 'בית קוצק' עמ' יז. אולם לפי גירסא אחרת, היה שמו יצחק איזייק רייז ('דער קאצקער רבי', גלקסמאן, עמ' 149; 'אהבת דוד', גוטטער, עמ' ו; 'עטרת צבי', קאצק ליקוואה, עמ' 212; 'בדרכי פולין', אברהם מרדכי אלתר, עמ' 507; מכתבים ואגרות קודש, הרב דוד מנדלבוים, עמ' 135).
  3. ^ ראו בספר 'פנת יקרת' (ניו יורק תשכ"ח, עמ' 86–89) ובספר 'בית קוצק' (עמ' מ-מה).
  4. ^ אולם נינו, אהרן ישראל בורנשטיין (בנו של ה'שם משמואל') בספרו 'מראה הדשא' עמ' קפח הערה 6 טוען כי אין זה נכון, אלא אביו של רבי מנחם מנדל כבר שינה את שם המשפחה וגם אחיו הבכור של רבי מנחם מנדל נקרא מורגנשטרן. כך גם כתב יצחק אלפסי בספרו 'הרבי מקוצק' תשי"ב עמ' י הערה 1.
  5. ^ יהודה ליב לוין, 'בית קוצק' (ירושלים תש"ע, עמ' עב); 'אמת ואמונה' (בני ברק תשפ"א, עמ' ת-תב).
  6. ^ בית החיים נהרס בימי המלחמה. בשנת תשמ"ה נמצא מקום האהל על ידי האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר שהקים שם מצבה (ראו אמת ואמונה, תשפ"א, עמ' תקה).
  7. ^ ובנוסח אחר: 'לייטשים טשוטשים' ('מראה הדשא' פ"ג עמוד סב).
  8. ^ המשמעות היא: "חסידות ריקנית, התעטפות בטלית של חסידות שאין מאחוריה כלום" ('מראה הדשא' שם), כלומר: אדם שטחי בלי פנימיות (ראו 'אמת ואמונה' תשפ"א עמ' שמט).
  9. ^ עדות נכדו רבי שמואל בורנשטיין בספרו 'שם משמואל' (תרומה תרע"ב, עמ' עו).
  10. ^ ראו "בית קוצק" (תש"ע, פרק יא עמוד עה ואילך); "הרבי מקוצק" (תשי"ט, עמוד סב).
  11. ^ יש המטילים ספק בקיומה של הסתגרות זו, ראו בספר אמת ואמונה (מהדורת תשפ"א, פרק 'כצאת השמש בגבורתו').
  12. ^ 'שיח שרפי קודש' (ח"ה דף לא: אות ו).
  13. ^ אמת ואמונה הוצאת מחודשת, תשפ"א עמוד תצז
  14. ^ צילום המכתב בספר "מכתבים ואגרות קודש" (עמ' 136–137), באתר HebrewBooks.
  15. ^ ישראל ארטן בהקדמה לספר 'אמת ואמונה'.
  16. ^ הקדמה לספר "אהבת דוד".
  17. ^ רבי יוסף לוינשטין, שיח שרפי קודש ח"ג אות ה. ראה עוד 'אמת ואמונה' תשפ"א עמוד שצב
  18. ^ ספר, סופר וסיפור (1978).
  19. ^ בספר 'שארית נתן' (אשדוד ה'תשע"ג, עמ' שפד) מובא בשם רבי נתן לוברט: "יכול אני להראות שכל מה שנכתב בספר "אמת ואמונה" מהרבי מקוצק זי"ע כבר נמצא בש"ס ובמדרשים, זוהר הקדוש או ב'פרי עץ חיים', ומהו כח הצדיקים? שגילו והוציאו את האור הצפון בתורה הקדושה".
  20. ^ בנו הלב שמחה מגור כותב במכתבו למחבר הספר כי אביו הגיה את הספר "ואמר לפעלי טבא יישר... והסכמה על דברי קדשו של רבינו מקאצק מן המותר".
  21. ^ רוב הספר מלוקט מתוך הספרים 'רמתים צופים'; 'שפת אמת'; 'שם משמואל'; 'שיח שרפי קודש'; 'אוהל תורה' וספרים נוספים. החלק האחר קיבל המחבר מפי זקני חסידי קוצק בני הדור הקודם.
  22. ^ שיח שרפי קודש ח"ב אות לט.
  23. ^ רבי אהרן וַלדן (וואלדען), 'שם הגדולים החדש', עמוד 92.
  24. ^ יהודה ליב לוין, 'בית קוצק' (חלק ראשון פרק טו וחלק שני).
  25. ^ ה'שפת אמת החזיק עצמו כל חייו 'קאצקער חסיד' (אור זרוע לצדיק ח"א עמוד רמא, ראה עוד 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תנא)
  26. ^ קוויטל מפורסם שהוגש לפני האמרי אמת מגור.


תקופת חייו של רבי מנחם מנדל מקוצק על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0