רבי יחיאל מאיר מגוסטינין

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יחיאל מאיר ליפשיץ (הרי"ם מגוסטינין) (ה'תקע"ו, 1816 - כ"א בשבט ה'תרמ"ח, 1888) שנודע בכינויים 'בעל התהילים' או 'היהודי הטוב מגוסטינין' היה ממנהיגי החסידות בפולין לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מקוצק.

חייו

נעוריו

נולד בעיירה אופוטשנה שבפולין לרבי יעקב צבי, חתנו של רב העיירה רבי יהודה לייב ליפשיץ, שנפטר כשלוש עשרה שנה לפני הולדת רבי יחיאל מאיר. בילדותו, נפטרו הוריו, ואחי אימו רבי נח שמואל ליפשיץ (17801832), מונה להיות לו לאפוטרופוס. בבית דודו הושפע מתנועת החסידות, שכן דודו היה מתלמידי המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין.

בנעוריו למד אצל רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא. לאחר נישואיו, עבר ללמוד תורה בעיירה גוסטינין. לאחר שחמיו נפטר, פתח מכולת למוצרי טאבק לפרנסתו. חנותו נוהלה בידי אשתו והוא המשיך בלימוד התורה.

הגעתו לקוצק

בהשפעת רבי מאיר מקובל, מתלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחה, נסע יחיאל מאיר לרבי מנחם מנדל מקוצק, והפך להיות מבכירי תלמידיו. רבי יחיאל מאיר העריץ את רבו, והתבטא אודותיו שכאשר היה מניע את השטריימל שלראשו, היו מתנועעים עמו כל העולמות. רבי מנדל הוא זה שהשפיע עליו להיות רבה של גוסטינין לאחר שהדבר נדרש עם עזיבת רב העיירה. במשך תקופת הסגר שהטיל על עצמו רבי מנדל, היה רבי יחיאל מאיר מהיחידים שביקרוהו.

קשריו עם רבנים אחרים

לאחר פרישת הרבי מאיזביצא מקוצק התלבט רבי יחיאל מאיר האם לעזוב או להישאר, הלך בדרך וישב בפרשת דרכים עד שנראה לו כעמוד אור והלך אחריו וחזר לקוצק.[1]

לאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, נסע לרבו הרי"ם מגור, ולאחר פטירתו עבר רבי יחיאל מאיר לטשכנוב, לרבי אברהם לנדא (אביהם של רבי זאב וולף מסטריקוב ורבי דוב בעריש מביאלה). בתקופה זו ביקר גם אצל רבי יעקב אריה גוטרמן, הרבי הזקן מראדזימין. בין חבריו ניתן למנות את רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור, שאמר שכאשר הוא מתפלל ואומר 'ושים חלקנו עמהם' (מתפילת עמידה) הוא חושב על הרבי מגוסטינין. כמו כן, גם רבנים ופוסקים שלא השתייכו לחסידות כגון רבי ישראל יהושע מקוטנא ורבי יעקב גזונדהייט מוורשה[דרוש מקור], שעל ספרו ההלכתי 'תפארת יעקב' כתב רבי יחיאל מאיר הסכמה[דרושה הבהרה].

הכתרתו לאדמו"ר

מאז שהפך להיות מחבורת תלמידיו המובחרים של הרבי מקוצק, פנו אליו רבים שיהיה אדמו"ר. דבר זה נעשה רק בשנת ה'תרל"ה (1875), לאחר מותו של רבי אברהם מטשכנוב. אז ייסד ישיבה גדולה בגוסטינין, שם קבע את מרכז חסידיו.

הנהגותיו

רבי יחיאל מאיר נהג להרבות בצדקה. כמו כן, היה מקפיד על מצוות הכנסת אורחים, ולפעמים לא אכל כי לא מצא אורח שיאכל עמו.

רבי יחיאל היה גם מעורב בחיי הציבור היהודי בפולין. הוא חתם, בין השאר, על כרוזי האיסור על ספרי מינות והעדפת השימוש באתרוגי ארץ ישראל על פני אתרוגי קורפו. כמו כן, רבי יחיאל מאיר הרבה בקריאת ספר התהילים, וקבע שקריאה בו יכולה לעזור בריפוי כאבים שונים.

פטירתו

רבי יחיאל מאיר נפטר בכ"א בחשוון ה'תרמ"ח (1888). לאחר הלוויתו, אמר רבי אברהם מסוכטשוב לנכדו רבי דוד: "חבל שלא לקחתיך עימי לגוסטינין - שם ראינו יהודי אמיתי".

בניו ותלמידיו

בניו

  • רבי ישראל משה ליפשיץ (נפטר ב-1918) האדמו"ר מפרושקוב, אף הוא תלמיד חכם מחסידי קוצק. את מקומו ירש בנו רבי מנחם מנדל (נפטר ב-1934) שניהל חצר קטנה בוורשה.
  • רבי לייביש ליפשיץ.
  • חתנו היה רבי אהרן יעקב זילברשטיין.

תלמידיו

משנתו

רבי יחיאל מאיר הכניס במשנתו את עקרונות לימוד התורה והחינוך החריף והשנון של רבי מנדלי מקוצק והעביר אותו לעם. רבי יחיאל מאיר בנה את משנתו על חסידות עממית שצמחה מקוצק, חסידות שהעבירה את עקרונות הלימוד הקשים לפשוטי העם.

לקריאה נוספת

  • רבי אברהם יצחק ברומברג, היהודי הטוב מגוסטינין, מגדולי התורה והחסידות חלק י"א, ירושלים תשט"ז.
  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, חלק ב' עמ' רז-רי, הוצאת מוסד הרב קוק, תשס"ה.
  • מי הים השלם, הוצאת מכון זיכרון קדושי פולין, ה'תשנ"ה 1995
  • ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' רס"ט-רע"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. קאצק - אין געראנגל פאר אמתדיקייט מהמחבר אברהם יהושע השל