רחב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רחב הזונה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רָחָב הייתה אשה שסייעה למרגלי יהושע בריגולם לפני הכניסה לארץ שהתחילה בכיבוש יריחו. עזרתה הייתה חיונית להם, כמתואר בספר יהושע. בגמרא מובא שהיא התגיירה ונישאה ליהושע לאחר התנחלות השבטים ואף יצאו ממנה נביאים כהנים.

בתנ"ך

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שליחת המרגלים ליריחו

בספר יהושע מתואר המאורע בו רחב הסתירה בעלית גג ביתה את שני המרגלים (על פי המדרש היו אלה כלב בן יפונה ופינחס[1]) ששלח יהושע ליריחו, וסייעה לבריחתם, ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת הערים שכבש יהושע בארץ כנען. היא הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח שהיא ומשפחתה יינצלו אחר הכיבוש. כדי לוודא את זיהויה נדרשה לתלות חוט שני שכונה "תקוות חוט השני" בחלון ביתה אשר בחומה, אשר דרכו הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם.

כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר, אולם רחב ומשפחתה שהיו בביתה לא נפגעו, כפי שהובטח לרחב על ידי המרגלים: ”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הָרִיעוּ כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָעִיר וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַ-ה' רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ” (ספר יהושע, פרק ו', פסוקים ט"ז-י"ז). רחב ומשפחתה מוצאים מן העיר ולאחר מכן מתיישבים בקרב ישראל[2]

למרות שבהצלת רחב ומשפחתה קיימו בני ישראל את השבועה שנשבעו לה, במדרש מובא כי הם נענשו על כך שעברו על ציווי ה' "כי החרם תחרימם"[3].

עיסוקה של רחב

בתנ"ך נכתב כי רחב הייתה אשה זונה: ”וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב” (ספר יהושע, פרק ב', פסוק א'). תרגום יונתן מתרגם את מקצועה של רחב: "פונדקיתא".[4], ומשמע שמפרש שהיא היתה "מוכרת מזונות", וכך מפרש רש"י, עם זאת רש"י בפירושיו לתנ"ך ולתלמוד מפרש שרחב עסקה גם בזנות כמשמעה.[5]. אולם רד"ק מפרש שגם לשיטת תרגום יונתן רחב עסקה בזנות, שכן בלשון התרגום "פונדקיתא" היא כינוי לזונה, כפי שנראה בתרגום יונתן לגבי "שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת"[6] שתרגם 'נשים פונדקן'. גם המלבי"ם מפרש שרחב הייתה זונה ומשום כך המרגלים הלכו אליה על מנת לתשאל אותה, כי כל גדולי הארץ ביקרו אצלה. על פי הגמרא[7] עצם הזכרת שמה של רחב היה גורם להתאוות לה. רחב קיבלה את המרגלים בסבר פנים יפות כדרך שמקבלת את קרוביה[8] וגם הם הוצרכו להישמר מלעבור איתה עבירה[9].

חז"ל מבארים כי כוונתה של רחב בהצלת המרגלים הייתה שיכופר לה בכך על החטאים אותם עברה במסגרת עיסוקה זה[10].

נישואיה ליהושע

בגמרא מובא שרחב התגיירה ונישאה ליהושע[11] המפרשים מקשים על קשרי נישואין אלה שלכאורה נאסרו בציווי ה' על שבעת העממים "לא תחיה כל נשמה" ו"לא תתחתן בם"? הרד"ק מפרש כי רחב ובית אביה היו נכרים בארץ ולא משבעה גויים, ומביא דעה נוספת שאומרת כי רחב התגיירה כבר כשהגיעו אליה המרגלים, ואילו האיסור לקיים ולהתחתן עם שבעת העמים חל רק בכניסתם של ישראל לארץ[12]. בספרי תרצו כי למרות האיסור יהושע התחתן עם רחב על פי הדיבור[13].

דמותה בספרות חז"ל

בגמרא נאמר שרחב הייתה בת עשר כשיצאו בני ישראל ממצרים וזנתה כל ארבעים שנה שהיו במדבר (זבחים קטז:). כשנכנסו בני ישראל לארץ הייתה בת חמישים, התגיירה ונישאה ליהושע בן נון.[14] התלמוד מציג את רחב כנאה ביותר”"תנו רבנן, ארבע נשים יפהפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר"”[15], ומתאר את מעשיה[16]. על פי המדרש מקור שמה הוא שהייתה רחבה בזכויות.[17]

בילקוט שמעוני[18] היא מוזכרת כמי שהכירה במלכות ה' ברמה הגבוהה ביותר מבין הגויים המוזכרים בתנ"ך (יתרו ונעמן) כאשר אמרה ”כי השם אלקיכם הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת” (פרק ב', פסוק י"א) ועל כך אמר לה הקב"ה: את אמרת מה שלא ראית בעיניך, חייך שבנך עומד ורואה מה שלא ראו הנביאים כמד"א: נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים (ספר יחזקאל, פרק א', פסוק א'). במדרש שיר השירים היא מתוארת כצדיקה[19].

על תשובתה של רחב נאמר בגמרא[20]: ”אמרה רחב: רבונו של עולם, בשלשה דברים חטאתי, בשלשה דברים ימחול לי, בחבל ופשתים וחלון” רש"י פירש את חטאיה שהיו המנאפים עולים וירודים אליה דרך החלון. מתשובתה של רחב לומדים חז"ל: ”גדולה תשובה יותר מן התפילה, שכל התפילה שנתפלל משה רבנו לא קיבל ממנו להכניסו לארץ ישראל, אבל רחב הזונה נתקבלה בתשובה...” (אליהו זוטא, פרשה כ"ב)

מצאצאיה היו שמונה נביאים כהנים - ירמיהו, חלקיהו, שריה, מחסיה, נריה ובנו ברוך, שלום ובנו חנמאל,[21][22][23] אף חולדה הנביאה, בת ירושלים הנזכרת בספר מלכים ב', היא לפי אחת הדעות בתלמוד מצאצאי רחב.[24]

במדרש נדרש עליה הפסוק ”לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים” (ספר משלי, פרק ל"א, פסוק כ"א) שבשעה שבאו ישראל להחריב יריחו לא נתייראה מפני שנתנו לה כסימן את תקוות חוט השני[25].

הערות שוליים

  1. ^ מדרש בראשית רבה, פרשה ט"ז, באתר "דעת"
  2. ^ ספר יהושע, פרק ו', פסוק כ"ה.
  3. ^ מדרש זוטא על איכה, פרשה א.
  4. ^ תרגום יונתן, יהושע ב', א'
  5. ^ רש"י על יהושע, ב', ט"ו ועל תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז עמוד ב' דיבור המתחיל אמרה ימחל לי
  6. ^ מלכים א', ג', ט"ו
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו עמוד א' וכן בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ה' עמוד ב'
  8. ^ ילקוט מעם לועז, יהושע, עמ' לא
  9. ^ רש"י על ספר יהושע, פרק ו', פסוק כ"ג.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז עמוד ב'
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד עמוד ב'.
  12. ^ רד"ק על ספר יהושע, פרק ו', פסוק כ"ה.
  13. ^ ספרי על פרשת בהעלותך.
  14. ^ מדרש רבה קוהלת, ‏פרשה ח, פסקה י, טקסט דיגיטלי באתר ספריא;
    תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד עמוד ב'
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו עמוד א'
  16. ^ "דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים" (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז עמוד ב'; ילקוט שמעוני שמות - פרק יח).
  17. ^ תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ב
  18. ^ על יהושע, פרק ב'
  19. ^ שיר השירים רבה, פרשה ו': כל זמן שישראל עושין רצונו של מקום, רואה איזה צדיק יש באומות העולם כגון יתרו או רחב , מביאו ומדבקו בישראל.
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז עמוד ב'.
  21. ^ "אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים, כ', י"ז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע, ו', כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא איכה פרשה א לד) ועוד בילקוט שמעוני ופסיקתא דרב כהנא.
  22. ^ "יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כה).
  23. ^ (ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ').
  24. ^ "רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה" (בבלי, מגילה, י"ד ע"ב).
  25. ^ מדרש משלי פרשה לא, כא.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0