שיחה:הייטב בעיני ה'/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לא ידעתי שצריך לתייג, תודה לך איסתרק שהסבת את תשומת ליבי, מתייג את בעלי זכות הצבעה
הבעיה הייתה שאתה לא בעל זכות הצבעה, אז אתה לא יכול לפתוח דיון חשיבות.
לדעתי הדיון צריך להיות דיון העברה לטיוטה ולא חשיבות. (אמנם אין צורך בדיון, אבל בכל זאת הייתי מעדיף לקיים דיון במקרה זה).
כתוב שם (הפניה מדוייקת) גם שרק בעל ז"ה יכול לפתוח דיון כזה.
(נכתב לפני הודעת אפרון).
הפותח הוא בז"ה.
לדעתי יש לי ז"ה, אבל כדאי שתבדקו, אולי אני טועה.
יש, סליחה.
360 עריכות? איך בזה?
לא הבנתי, אבל זה לא כל כך מסובך: יש סקריפט שבודק את זה, תתקין בהעדפות>>גאדג'טים.
אני רואה שאנשים פה אוהבים חיים קלים. ובכן עיינו כאן.
יש לי, שאלתי עליו, הטעות מוסברת בהמשך...
ז"ה מקבל כל משתמש שיש לו 100+ עריכות במרחב הראשי שנערכו ב30 הימים האחרונים.
זה לא מקובל זה מחוייב.
מצטט "זכות הצבעה ניתנת רק למשתמש רשום בעל ותק של 30 ימי פעילות במכלול שערך 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (עריכות של דפי שיחה, שיחות תמונות, שיחות קטגוריות, שיחות תבניות, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות)"
אכן טעיתי, משום מה נתקע לי בטעות שצריך 1000, טעות טיפשית, התנצלותי.
קרא שוב את דבריי בדקדוק עצום. ונורא.
אכן.
לטעמי הערך עומד בהידור ב"מה המכלול איננו - ויקיטקסט". זאת טרם הדיון לגוש"ע האם ערך עומד ברף חשיבות אנצי'.
לגבי חשיבות, אני חושב שלכל דרך ושיטה בעבודת ה' יש מקום לערך (כשיש מתנדבים לכתיבתה).
לגבי מוכנות הערך כערך במכלול, אינני מביע דעה.
אתה מוזמן לכתוב את השיטה הקדושה.
זה נמצא בערך של החסידות, בניגוד ל"וייטב" שינה משתייכת לחסידות ספציפית.
למעשה, הערך צריך לעבור לטיוטה. לא כותבים ערך באמצעות העתקה והדבקה של ציטוטים.
מהערך כאן נראה ש'הייטב' זו שיטה שרשומה על שם סלונים בטאבו.
אולי רשומה בטאבו, אבל עושים בה שימוש גם מחוץ לסלונים, משאי"כ השיטה הקדושה שהיא פרשנות של ההליגער ישייעס משה שקיימת רק באיזור ארמונות חן (אגב, היה כמדומה שהיה פעם את הערך שוואנצונעס...)
אם איני טועה, עיקרון זה (במילים אחרות, כמובן) מבואר היטב בקונטרס "דברי סופרים", בעיקר "בשולי הגליון" (הוא מבאר בזה יסוד "איסור מוקצה" ועוד ועוד).
ר' אלחנן בקונט' דברי סופרים מתכוון לדבר אחר, הוא אומר שסמכותם של חכמים, שמכוחה נחשבים דבריהם הלכה לכל דבר, מנובעת מכך שזהו רצון ה'.
עריכה: שו"ר מה שציינת, ותשובתי: ר' אלחנן ב"בשולי הגליון" מתכוון לדבר אחר, הוא אומר שהטעם של תקנות חכמים מסוימות הוא משום שהבינו שזה רצון ה' שיתקנו, אבל אחר שתיקנו כן הפך הדבר להלכה גמורה.
לעומת זאת, כאן מוצגת גישה שיש ללכת עפ"י רצון ה' בלי קשר להלכה ולפעמים אף בניגוד לה.
בניגוד להלכה? לא ראיתי זאת בערך
לא זה עיקר החילוק, ומ"מ ידוע שחסידים רבים אמרו כן (ואי"ז קשור לסלונים בדווקא).
כלומר, במקום לומר:
"לפי דרך זו, כאשר אדם מתלבט האם לעשות דבר מה או לא לעשותו, אין לו להתמקד בשאלה האם הדבר מותר על פי ההלכה או לא, מה שמצמצם את הדיון לתרי"ג מצוות ולארבעת חלקי השולחן ערוך בלבד, אלא יש לבחון האם הדבר כשר וטוב בעיני הא-ל"
אומר הגר"א וסרמן:
כאשר חז"ל התלבטו האם לעשות דבר מה או לא לעשותו, לא התמקדו בשאלה האם הדבר מותר על פי החומש או לא, מה שמצמצם את הדיון לתרי"ג מצוות ולחמשה חומשי תורה בלבד, אלא בחנו האם הדבר כשר וטוב בעיני הא-ל
מדוייק?
אם כן, זה אותו "עיקרון", רק שיטת "הייטב" מוסיפה שכאו"א יכול לקבוע מה זה רצון השם בהנוגע לו (משא"כ הקוב"ש התייחס רק לחכמי הדורות).
אחרי הכל הם היו שכנים בברנוביץ' אז אולי באמת המקור הוא בסלונים, (מחקר מקורי).
הבדל קטן...
לא, אלא אומר הגר"א וסרמן: כאשר חז"ל התלבטו האם לתקן דבר מה, ולהפכו להלכה מדרבנן או לא לתקנו, לא התמקדו בשאלה האם הדבר מותר על פי החומש או לא, מה שמצמצם את הדיון לתרי"ג מצוות ולחמשה חומשי תורה בלבד (דאורייתא), אלא בחנו האם הדבר כשר וטוב בעיני הא-ל.
אבל זה ח=לא קשור לשיטה, מה שחז"ל עשו, למה שמצווה/צריך/יכול כל יהודי לעשות.
לא הבנת, אני באתי לחלק בין מה שחז"ל עשו לבין עניין הערך.
מצטט:
"יש שלשה חלקי תורה א) הנקרא צווי. ב) הנקרא דבור. ג) שאין עליו לא צווי ולא דבור אלא רצון ד' בלבד.
ודבר זה לעשות רצונו ית"ש כל באי עולם מצווין ועומדין מתחלת ברייתן ע"ז דכל הנמצאים נבראו לעשות רצון קונם וכל פעל ד' למענהו."
אמת, הוא מתייחס לתקנות חז"ל ותקנות הנביאים וכדו', אבל העיקרון של קיום רצון ה' במקום "אשר לא צויתי ולא דברתי" - מבואר היטב.
ר' אלחנן ב"בשולי הגליון" מתכוון לדבר אחר, הוא אומר שהטעם של תקנות חכמים מסוימות הוא משום שהבינו שזה רצון ה' שיתקנו, אבל אחר שתיקנו כן הפך הדבר להלכה גמורה.
לעומת זאת, כאן מוצגת גישה שיש ללכת עפ"י רצון ה' בלי קשר להלכה ולפעמים אף בניגוד לה.
, כאן מוצגת גישה שיש ללכת עפ"י רצון ה'... ולפעמים אף בניגוד לה?
היכן זה מובא בערך?
לא בניגוד אלא בנוסף.
ברור, לכן התפלאתי על איסתרק שכתב כך.
אינו מובא, ולא זה עיקר החילוק, ומ"מ ידוע שחסידים רבים אמרו כן (ואי"ז קשור לסלונים בדווקא), ולחידוד העניין נקטתי.
אבל זה לא נושא הערך ואין לזה קשר לכאן.
נו, זה אומר שכאן מוצגת גישה כיצד לממש העיקרון הזה (והקוב"ש לא איירי בזה כלל).
לא קראתי את כל הדיון אבל מה שקפץ לי לעין הוא המשפט "ולפעמים אף בניגוד" להלכה. אם כך אין לדבר כזה מקום במכלול.
בעניין החשיבות, כרגע בוודאי שיש להעביר לטיוטה. אם זה ישופר, אפשר לדון שוב.
זה ציטוט מדברי מכלולאי ולא מהערך...
נו, אז? אם זה משקף את השיטה...
בלי קשר לנושא הספציפי, אני חושב שלא צריך להתנגד על משהו שקפץ לך, אלא לפני שמתנגדים לנסות להבין את הנושא לעומק.
בדיוק לכן הצהרתי כגילוי נאות שלא בדקתי, אם מדובר על ניגוד להלכה אין שום דבר שיכול להצדיק את זה ואין מה להבין.
שמעון, אני מעריך את הרגש היהודי החם שלך. באמת! אבל בפעם הבאה תחשוב יותר לפני שאתה כותב...
רק לדוגמא: ערכים אלו מתנגדים להלכה... אין לדבר כזה מקום במכלול?!
וביהדות עצמה, ההלכה עצמה (במקרים חריגים - כלומר, באין ספור פעמים), מתנגדת להלכה (הרגילה). או לדוגמא: שיטה פלונית, או מאן דאמר פלוני, מתנגד להלכה (המקובלת למעשה). אין שום דבר שיכול להצדיק את זה ואין מה להבין?!?...
עיין כאן ותהנה...
אין קשר בין דתות למיניהם לערך המציג את עצמו כשיטה ביהדות ובפועל מדובר בכזו המנוגדת להלכה. אם כך, יש לכתוב בפתיח "שיטה זו אשר מתיימרת להיות חלק מהיהדות הינה מנוגדת להלכה". בדיוק בגלל מקרים כאלו הערך הראשון שציטטת בטיפול ולא ניתן לצפות בו.
מחלוקות בהלכה קיימות, כאן דובר על משהו שמנוגד אליה.
שוב: דיברתי על מילות המשתמש, לא בדקתי את העניין.
לא בדקת - אז אולי נכתב בפתיח "אשר מתיימרת"? אולי מדובר ב"מחלוקת בהלכה"?...
קודם תבדוק, תעיין ואח"כ תדבר בכזה וודאות.
ולדעתי אפי' אחר שבדקת את הערך
אל תגיב לפני שלמדת את השיטה לעמקה או לפחות התיעצת עם אחד שלמד אותו לעומק
אחזור בפעם האחרונה: דיברתי על מילות המשתמש, לא בדקתי את העניין ולא דיברתי בודאות.
עיין נא בערך עבירה לשמה#חסידות ומתנגדים, שם מבואר שהעניין שנוי במחלוקת בין גדולי עולם. המכלול, כמובן, אינו צמוד להשקפה הליטאית בדווקא.
בקיצור - אין טעם להסיק ממילים כאלה של משתמש לגבי ערך בלי לקרוא אותו.
קטונתי. אבל ממה שראיתי בערך זה רעיון שנמצא עוד לפני הרמב"ם, בחובות הלבבות שער עבודת ה פרק ד. לא הבנתי מה מיוחד
יישר כח לכבוד הרב לכוויטש על הערך, למדתי ממנו רבות!
מתייג גם את אוהב ישראל
הערך אכן יפה מאד, אבל אציין כי המושג עצמו כבר מוכר לי מזמן, וקצת היה לי מוזר לפגוש בו במסגרת אנציקלופדיה.
איני יודע להצביע מה בדיוק הפריע לי, אבל אנסה להגדיר את התחושות שלי:
הרי השיטה הזאת איננה שיטה חדשה או מהלך חדש שמקורה בחסידות סלונים, אלא היא בעצם הגדרה מחודשת של מצוות "בכל דרכך דעהו" (שהיא הלכה פסוקה בשו"ע או"ח סי' רלא), והיא באה לחדד אותו יותר ולהלביש אותו במילים רעננות.
לכן סבורני כי מקומו בערך על בכל דרכך דעהו, אם מושג זה זכאי לערך.
וככלל, מה הפרמטר לקבוע מה זכאי לערך ומה לא? האם ניתן לכתוב ערך על המנהג בחסידות צאנז לערוך ריקודין קדישין בשעת אמירת 'בואי בשלום' וכדומה?
ובמילים אחרות - האם כל הגדרה באיזה חסידות כבר זכאית לערך משלה?
מכלולאים פעילים - מה דעתכם?
לא ממש עברתי עליו, אבל אם אפילו חצי ממה שכתוב פה הוא לעניין - לדעתי הוא זכאי לערך.
יישר כח גדול הגר"ד שליט"א. הצצתי קצת ב דף המשתמש שלך והשתאיתי מהדברים הנכונים ומהניסוח המעולה. כל מילה שם היא לענ"ד הייטב בעיני ה'.
אולי כדאי לקחת חלקים מדף המשתמש שלך ולשימם בעמוד הראשי באופן קבוע. מה רבינו עמוס - רבינו הרב ר' יוסף - רבינו שרגא סוברים בנידון???
השאלה לא מה אנו סבורים, אל מהו הייטב?
אין נושאים ישנים יותר