שלג בישראל
שלג בישראל אינו שכיח. הוא יורד לרוב באזורים הגבוהים ביותר, ובעיקר בעונת החורף. המקומות היחידים שבהם יורד שלג מדי שנה הם בהר החרמון, בצפון רמת הגולן ובהר מירון, שהם אזורים גבוהים יחסית (1,000 עד 2,000 מטר מעל גובה פני הים). לעיתים יורד שלג גם באזורים נמוכים יותר, בגבהים של 700–900 מטר מעל פני הים, כמו צפת, ירושלים, מעלות-תרשיחא והרים ביהודה, שומרון והנגב (בהם שדה בוקר, מצפה רמון ודימונה).
שלג באזור מישור החוף של ישראל נדיר ביותר. אירוע שלג במישור החוף התרחש בפברואר 1950.
למעט הר החרמון, מרבית המקרים של ירידת שלג באזורי ההרים מתרחשים בדרך כלל בתקופת החורף בישראל מחודש ינואר ועד למחצית מרץ. מקרים של שלג בהרי הצפון והמרכז מחוץ לתקופה זו נדירים, אולם מתועדים. בחודשי אפריל מתועדים האירועים הבאים: ב-7 באפריל 1870, ב-2 באפריל 1990 ב-12 באפריל 1949 ועוד פעם ב-12 באפריל 2015, שבהם ירדו שלגים בפסגות הרי הצפון והמרכז חלק מהם כולל את ירושלים. מנגד בחודש נובמבר מתועדים האירועים הבאים: ב-28 בנובמבר 1953, ב-30 בנובמבר 1908 שבהם ירדו שלגים בפסגות הרי הצפון והמרכז, וכן בנובמבר 2004 תועדו בהפרש של 4 ימים שני אירועי שלג בפסגות הרי הצפון. אירוע חריג במיוחד עם שלג בכל אזורי ההרים, אירע ב-12–14 בדצמבר 2013.
היסטוריה
שכיחות השלג בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה
גם בתקופת התנ"ך היה השלג בארץ ישראל נדיר למדי. כך הוזכר אירוע שקרה "ביום השלג", בימי דוד:
הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת האריה [הָאֲרִי] בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג.
בעת ביקורו בבית המדרש בכפר ברעם, המיוחס כבית מדרשו של הנביא עובדיה, שמע רבי משה באסולה על שלג בתקופת הקיץ, "שעל אבן אחרת שנפלה היה כתוב: אל תתמהו על השלג שבא בניסן, אנחנו ראינוהו בסיון"[1].
שכיחותם הגבוהה של גגות שטוחים או בעלי שיפוע קל בלבד באזור לאורך ההיסטוריה, מלמדת בין השאר על שכיחותם הנמוכה של השלגים באזור. גגות הרעפים שנמצאו באזור החל מהתקופה הרומית עד התקופה הערבית מיוחסים להשפעות אירופאיות[2]. בין הגורמים בסופו של דבר לכניסתם (המאוחרת) של רעפי מרסי לשימוש בארץ ישראל, מצוינים החורפים הקשים והמושלגים של שנות ה-70 של המאה ה-19[3].
במחקר משלהי המאה ה-19, שערך מנהל התחנה המטאורולוגית שליד בית החולים של המיסיון האנגלי בירושלים, נמצא שמבין 22 עונות חורף בשנים 1860–1881 ירד בירושלים שלג ב-14 מתוכן (47 אירועי שלג בסך הכל, 22 פעמים בפברואר, 10 פעמים בינואר, 10 פעמים במרץ, 3 פעמים בדצמבר ופעמיים באפריל) ושממוצע ימי השלג היה שלושה בשנה.
דיווחים היסטוריים על שלג לפני קום המדינה
בתקופת בית שני, מסופר בספר מקבים א' כי שלג כבד בהרי יהודה בשנת 143 לפנה"ס, היה בין הגורמים לדיודוטוס טריפון לסגת מיהודה עם חילו[4].
בחז"ל מסופר על הלל הזקן שלמד תורה מפי שמעיה ואבטליון, כאשר מוצאים אותו על גג בית המדרש ועליו רום שלש אמות שלג[5], אירוע שככל הנראה התרחש בירושלים[6].
יוסף בן מתתיהו מתאר את כיבוש ציפורי בידי הורדוס בחורף שנת 39 לפסה"נ: "בעת סופת-שלג עזה מאוד הגיע עד העיר ציפורי וכבש אותה"[7].
| תאריך/תיארוך | מקום | היערמות | תיאור |
|---|---|---|---|
| 1494 | ירושלים, רמלה | 4-5 אמות, בירושלים | מוג'יר א-דין דיווח על שלג שירד בירושלים "יומם ולילה" בכמות שלא הייתה זכורה "זה שבעים שנה" עד לגובה "ארבע אמות ומעלה, ודווח כי במקומות אחדים היו יותר מחמש אמות"[8] על השלג ברמלה מצויין כי אירוע כמוהו קרה רק שמונים שנה לפני-כן[9] |
| פברואר 1509 | ירושלים | מוג'יר א-דין מספר על שלג שירד במשך חודש ימים. בתים ושווקים נתמוטטו ורבים נהרגו תחת המפולת. באין יכולת לקבור את המתים מחוץ לעיר נקברו במקום שמתו בו. העיר נותקה מן הארץ, היוקר האמיר ורבים גוועו ברעב[10] | |
| מרץ 1670 | ירושלים, שכם ועזה | מתוך כתב יד ערבי: "ירד הרבה גשם ושלג, שכמותם לא נראו כבר שלוש עשרה שנה... ובשל השלג והגשם הרבים נותקו הדרכים ללבנט עד סוף התקופה. הרבה גשמים ושלג ירדו באל-קודס אל-שריף וסביבותיה, ולא ידוע כי ירד שלג בארצות ירושלים, שכם ועזה אלא השנה"[11] | |
| ינואר/פברואר 1706 | ירושלים | ר' גדליה מסימיאטיץ', תלמיד רבי יהודה החסיד, דיווח כי ירד שלג [בירושלים] שבוע תמימה בחודש שבט, עד שכל החצרות היו מלאים שלגים... ולא זכר שום אדם שהיה בימיו שלג הרבה כנ"ל"[12] | |
| חורף (1753-1754) וקיץ 1754 | ירושלים | רבי יהוסף שוורץ בספרו תבואות הארץ מספר את ששמע אודות השנה ההיא, כי בחורף "היה שלג הרבה מאד" ועל ליל חג השבועות (27 במאי 1754): "שהתמיד השלג בשנה ההיא עד חדש סיון וכמעט לא נמצא מנין בבית הכנסת פה עיר הקודש בחג השבועות כי בלילה ההוא ירד השלג כל כך עד שלא יוכל כמעט איש לצאת חוצה בשחרית עת התפילה"[13] | |
| 1787 (31 בינואר - 2 בפברואר) | ירושלים | "שיעור קומת אדם והותר" | בספרי גדולי הפוסקים בירושלים תועד אירוע נדיר של שלג: "מה שלא ראינו ולא ספרו לנו אבותינו... בחצרות למעלה מפתחי הבית... וברחובה של עיר שיעור קומת אדם והותר ומיום ששי לא יצא איש ממקומו ואפילו דלתות העיר הנעולין בלילה לא נפתחו... בתי כנסיות נמוכים בארץ וכסה השלג כל השערים לא נפתחו ולא היה מי שהתפלל שם"[14] |
| פברואר 1797 | ירושלים | אדוארד רובינסון מדווח בספרו "הגאוגרפיה הפיזית של הארץ הקדושה" על אירוע שלג כבד שאירע בירושלים, דווח על "שלג עמוק במשך 12–13 יום"[15] גם הנוסע האנגלי ויליאם ג'ורג' בראון מתאר את האירוע: "במשך שנים עשר או שלושה עשר יום נח שלג עמוק מאוד על הקרקע"[16] | |
| 1818 | ירושלים | רגל (30.5 ס"מ) | אדוארד רובינסון מדווח כי "היה מונח שלג בעומק של רגל אחת במשך חמישה ימים"[17] |
| דצמבר 1832/ינואר 1833 | צפת | ר' מנחם מנדל מקאמיניץ כותב בספרו קורות העתים: "בשנת תקצ"ג בחודש אלול ראיתי בצפת כמה חורבות... שרק הכיפה מהבתים נפלו... שבחדש טבת... ירד השלג... והיה מונח השלג שם על הכיפות עד שנימוחו ונפלו בעשרה ימים... שנתקלקלו אילני האתרוג... הפסיד השלג והקור כל החמורים"[18] "היה שם שלג עשרה ימים"[19] | |
| ינואר/פברואר 1836 | ירושלים | רבי יהוסף שוורץ כותב באגרת לאחיו "ירד שלג במידה רבה, עד שלא נמס אלא לאחר שנים-עשר יום"[20], גם ר' משה ריישר כותב ששמע מחמיו כי: "ירד שלג רב מאד ג' וד' ימים רצופים יום ולילה לא ישבות והתחיל מיום ד' עד אשר בשבת לא היו יכולים לפתוח פתחיהם... ולא נמס כי אם לאחר שנים עשר ימים"[21] | |
| תחילת 1854 | ירושלים, יפו | תשע זרתות, בירושלים | ג'יימס פין הקונסול הבריטי בירושלים מתאר: "שנה כה מופלאה... לא ידע אף הזקן בתושבים, אפילו ביפו ירד שלג – דבר שלא נשמע כמוהו בשפלה ההיא. בירושלים רבץ שלג עמוק משך ימים רצופים. מאז ינואר נראה לא אחת על האדמה שלג בעבי תשע זרתות, בעוד הוא מוסיף לרדת"[22] |
| פברואר 1858 | ירושלים | עד 2 רגל (61 ס"מ) | הרופא הראשי בבית החולים רוטשילד ד"ר ברנהרד נוימן, בספרו "עיר הקודש", כותב כי: ירד שלג עד שהאדמה הייתה מכוסה בו במקומות מסוימים עד לעומק של 2 רגל, והוא נשאר למשך כמה ימים[23] |
| חורף 1874/1875 | אברהם משה לונץ, חוקר ארץ ישראל, סיקר אז את תופעת השלגים בתולדות האזור וכתב שרק בשנים 1794 ו- 1798 הייתה תופעה דומה[24] | ||
| 28–29 בדצמבר 1879 | ירושלים | 43 ס"מ | |
| 3-4 בפברואר 1882 | צפת | כמטר | ר' דוד שוב ב"זיכרונות לבית דוד" מספר: "בקומנו בבוקר... החל השלג לרדת... וביום השבת בבוקר היה כבר השלג בגובה מטר על פני הארץ, ובקושי יכלו האנשים לצאת ולבוא. וגם את החמין מן התנורים לא יכלו להביא אל הבתים. ורבים היו מוכרחים להתענות ביום השבת ההוא"[25] |
| 22-21 בינואר 1884 | ירושלים | 38 ס"מ[26] | |
| 14–16 בפברואר 1898 | חברון | כ-30 ס"מ | |
| 10–18 במרץ 1910 | ירושלים | ירד שלג במשך שמונה ימים רצופים בתנאי קור קיצוניים (עד 8 מעלות מתחת לאפס) | |
| 10–17 בפברואר 1911 | ירושלים | מטר | ירד שלג במשך שמונה ימים רצופים, עומק השלג הגיע למטר אחד[27] |
| 9–12 בפברואר 1920 | ירושלים | 65-97.5 ס"מ | ב-11 בפברואר 1920 דיווח היומון "דואר היום" כי נמדדו 60 ס"מ של שלג. בהתייחסות למאורעות אלו ולחורף 1920, פורסם בעיתון "דבר" בשנת 1938 שבאירוע זה נמדדו 65-97.5 ס"מ שלג בירושלים[28] |
שלג 1950 בישראל
ערך מורחב – שלג 1950 בישראל
בשנת 1950 אירע אירוע השלג הנרחב ביותר בישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870[29], אירוע שלג בסדר גודל כזה לא אירע שוב מאז. במהלך האירוע ירד שלג ברוב חלקי הארץ, כולל מישור החוף והנגב.
ב-27 בינואר 1950 החל לרדת שלג בהרי הצפון, תוך ירידה ניכרת בטמפרטורות בכל רחבי הארץ, בהמשך התפשט השלג להרי אפרים והרי יהודה.
ב-28 בחודש ירד שלג בחיפה ונערם לגובה של 15 ס"מ. בתל אביב-יפו ירד שלג במשך 10 דקות[30]. אולם כשבוע מאוחר יותר, ב-6 וב-7 בפברואר החל לרדת שלג כבד בכל רחבי הארץ. עומקו הגיע ל-60 ס"מ בצפת, ל-70 ס"מ בירושלים, ל-17 ס"מ בחיפה, ול-12–19 ס"מ בתל אביב ובלוד. כן ירד שלג בפתח תקווה, נתניה והשומרון, בראשון לציון, רחובות ובהרי הנגב.
רבים מילידי הארץ לא ראו כלל שלג עד אותו יום וכמוהם גם רבבות עולים חדשים שהגיעו לארץ במסגרת העלייה ההמונית ששהו בדיור עלוב במעברות וללא ציוד חורף ובגדים מתאימים[31][32]. כמו כן דווח על שלג ביריחו, תופעה נדירה ביותר[33].
חיילים משחקים בשלג בבסיס תל ליטווינסקי, לימים תל השומר, 1950
_(cropped).jpg)
שלג 1992 בישראל
- ערך מורחב – חורף 1991–1992 בישראל
ב-1 בינואר 1992 התחילה סערה, ושלגים ירדו במקומות נמוכים: החל מ-200-300 מטר בצפון ובמרכז. שלגים ירדו במקומות הבאים: הר הגלבוע, נצרת, כרמיאל, גבעת המורה בעפולה, דימונה, ערד ועוד. בירושלים נערמו כ-30 ס"מ, בפסגות הגליל 75 ס"מ ובהר הנגב בין 10-20 ס"מ. פתיתי שלג שלא נערמו נצפו גם בחיפה, מישור החוף הצפוני ועמקי הצפון. בדרום הארץ הרוחות הצפוניות מערביות נשאו את השלג עד הרי אילת.
במהלך חודש פברואר היו שלושה אירועי שלג, ביניהם שניים חריגים מאוד. השלג הראשון היה ב-5-6 בפברואר ונערם לכ-5 סנטימטרים.
ב-9–10 בחודש היה אירוע שלג קיצוני בצפון ישראל. שלג זה היה חריג מאוד ביחס לאקלים הארץ-ישראלי וירד במקומות חריגים ביותר כגון: מישור החוף הצפוני (נמל חיפה, עכו, נהריה[34]), עמק יזרעאל, עמק החולה, טבריה עילית, הגליל המערבי, ועוד. גם במרכז הארץ היו אירועים חריגים, כאשר ירד שלג ברעננה ובהרצליה[35]. כן ירד שלג בערד, דימונה ומצפה רמון. בבאר שבע ירד שלג קל לכ-15 דקות, ואף בקדש ברנע זכו לשלג. גם לערבה ולהרי אילת השלג הגיע, ואף הצטבר לגובה של חצי מטר בחלק מהמקומות.[35]
בעקבות השלג הכבד, מקומות יישוב רבים ברחבי ישראל הושבתו ועמודים ועצים רבים קרסו - מה שגרם לפגיעה ברשתות החשמל.
גם לקראת סוף החודש הגיע גל חורפי במיוחד, שהביא שלג רב ברחבי הארץ.
שלג 2013 בישראל
- ערך מורחב – הסופה במזרח התיכון (2013)
בין ה-12 עד 14 בדצמבר 2013 פקד את ישראל אירוע שלג חריג, במהלכו ירדו עשרות ס"מ של שלג בהרי הצפון, המרכז וכן שלג קל מאוד בהרי הדרום, והעיר ירושלים נצבעה לבן. אירוע זה נחשב לחריג במיוחד בשל עוצמת השלג ובכך שהגיע בחודש דצמבר בתחילתו של החורף בישראל. באירוע זה נערם השלג בירושלים לגובה של 40–80 ס"מ, ובפסגות הרי שומרון נערם עד לגובה של 80–90 ס"מ. השלג החל לרדת בהרים שגובהם הטופוגרפי 400 מ', ובכך הפך לאירוע השלג המשמעותי ביותר אי פעם בחודש דצמבר בארץ ישראל, יחד עם האירוע משנת 1879 (אלא שאז השלג ירד רק בשלהי החודש ב-28–29 בדצמבר).
במהלך אירוע זה בחלקים החמים יותר של ישראל ירדו גשמים עזים אשר גרמו לשיטפונות. כבישים רבים בישראל נחסמו כתוצאה מהכמויות הגדולות של השלג וכתוצאה מהשיטפונות. השלג והשיטפונות גרמו גם להשבתה זמנית של הפעילות בנמל התעופה בן-גוריון, מה שאילץ את שר החוץ האמריקני ג'ון קרי לקצר את פגישתו עם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן ברמאללה על מנת לחזור לישראל לפני שהכבישים ונמלי התעופה יושבתו.[36]
שני אנשים גוררים עגלת לחם ברחוב יפו, 12 בדצמבר 2013
שלג בשכונת מאה שערים בירושלים, 13 בדצמבר 2013
שלג בירושלים, 13 בדצמבר 2013
רכבים תקועים בשלג של סופת 2013 בירושלים, 14 בדצמבר 2013
.jpg)
.jpg)
שלג 2015 בישראל
ב-19–20 בפברואר 2015 היה אירוע שלג חריג נוסף. רוב הגליל העליון נצבע לבן, בחרמון נערמו כ-3 מטרים של שלג, ואף בהרי הנגב השלג הגיע לעומק של 10 ס"מ, בעמק החולה תועד שלג נדיר בגובה של 70 מטרים מעל פני הים ואף נערם בחלק מיישובי העמק לראשונה מאז חורף 1991–1992.
בנוסף, שלג נערם גם בכרמל ובפסגותיו הגבוהות ובכפרים עספיא ודלית אל-כרמל נערמו לכ-10 ס"מ, שלג גם ירד בשכונות הגבוהות של חיפה אך הצטבר רק באוניברסיטה. גם בהר הגלבוע נערם שלג לראשונה מחורף 1992 ונערם לגובה של כ-5 סנטימטרים גם בנצרת נוף הגליל והר יונה נערם שלג לכ-10 סנטימטרים לאחר שנערם בו שלג גם בינואר באותה שנה.
באזור המרכז שלג ירד באזורים ש-150 מטר ומעלה כולל אף מקומות בשפלה כגון בית שמש וצרעה, גם במעלה אדומים ואף מדבר יהודה מקומות נוספים בהם השלג פחות נפוץ נערם השלג ל-5 ס"מ, בירושלים, גוש עציון, והאזורים הגבוהים של יהודה ושומרון נערם השלג לכ-20 עד 40 סנטימטרים.
בדרום פסגות הרי אדום ואף הרי אילת היבשים והנמוכים יותר קיבלו שלג. לראשונה משנת 2000 שלג ירד בבאר שבע. השלג נערם בעומר, במיתר וברמת חובב.
דימונה קיבלה את אירוע השלג הכבד ביותר משנת 1992 בו השלג נערם לגובה שבין כ-5 ס"מ עד ל-20 ס"מ בפסגות ההרים באזור כגון הר אבנון, בנוסף לראשונה מ-1998 הצטיידו במפלסות שלג ובוטלו הלימודים בעיר.
שלג נערם לכ-3–5 ס"מ בהרי אזור מכתש רמון והר חריף.
היחס לאירועי השלג בארץ ישראל
באגרת לאחיו כותב רבי יהוסף שוורץ: "שלג אינו שכיח כאן כלל, אבל שמחים לקראתו כי הוא מבשר ריבוי גשמים"[37].
קיים קשר ישיר בין היחס לשלג לצורך הדחוף בירידת גשמים בארץ לאורך כל התקופות.
כבר בתנ"ך אנו מוצאים יחס כזה לירידת השלג[38]:
כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן־הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם־הִרְוָה אֶת־הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל.
בספרי דרשו חז"ל שבכלל הברכה האמורה בארץ ישראל "למטר השמים תשתה מים", אף מי שלגים[39].
חז"ל גם דרשו את פסוקי איוב[40] על ברכת השלג בייחוד בהשקאת מורדות ההרים[41].
מאידך בתהלים[42] נמנים אירועי שלג גם בין תופעות הטבע הקיצוניות[43].
חלק גדול מהעדויות על אירועי שלג משמעותיים עוסקות בתיאורי הנזקים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ינון רייכמן, שנת השלג הגדול, ynet, 11 בינואר 2007
- אוסף תמונות של אירוע השלג באתר Nostal.co.il
הערות שוליים
- ^ אברהם יערי (עורך), מסעות ארץ ישראל, תל אביב: תש"ו, עמ' 142
- ^ סגולה (מגזין) 122, אב תש"פ, אנט לנדס-נגר, גגות אדומים
- ^ גיל גורדון, זמנים : רבעון להיסטוריה, גליון 96, סתיו 2006, "גגות מתעופפים ברוח" : כניסתם של רעפים ותעשיית החרסית לארץ ישראל
- ^ ספר המקבים א, יג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ה עמוד ב'
- ^ מקומם של כלל הזוגות (ראש הסנהדרין הגדולה והנשיא) בכלל. מקום המצאם של שמעיה ואבטליון, בפרט, נזכר בכמה התרחשויות, כולם לא התרחשו אלא בירושלים.
- ^ מלחמת היהודים א, פרק טז, ב
- ^ Al-ins al-ǧalīl bi-tā'rīẖ al-Quds wa al-Ḫalīl: 2:.,מצרים: 1866, חלק 22
- ^ אשר בן ישראל, שלג בירושלים בשנת 899 להג'רה, דואר היום, 9 בפברואר 1932
- ^ מחניים נא, תשכ"א, ד"ר יוסף ברסלבי, החורף כגורם במלחמות ישראל
- ^ Institute of Arab Manuscripts (עורך), مجلة معهد المخطوطات العربية - כרך 6, מצרים: 1960, עמ' 102
- ^ אברהם יערי (עורך), מסעות ארץ ישראל, תל אביב: תש"ו, עמ' 354–355
- ^ תבואות הארץ, לבוב: תרכ"ה, עמ' 356. הוא מתאר גם את גל הקור של אותה שנה שמתו 25 אנשים בנצרת. ייתכן שמדובר באותו אירוע אותו הזכיר ד"ר ברנהרד נוימן, אף הוא מפי השמועה, כי "בשנת 1743 ירדה כמות שלג יוצאת דופן בירושלים, ונאמר שהקור היה כה חמור עד ש-25 איש קפאו למוות באזור נצרת". אלא שהוא הזכיר רק את גל הקור של חורף אותה שנה, וגם לא מתואם בחישוב השנה. ראה: Die heilige Stadt und deren Bewohner in ihren naturhistorischen, culturgeschichtlichen, socialen und medicinischen Verhältnissen, 1877, עמ' 66
- ^ ספר ברכות מים סימן קלה, שו"ת מקור ישראל סימן קה
- ^ Edward Robinson (מחבר), Physical Geography of the Holy Land, 1865, עמ' 290
- ^ William George Browne (מחבר), Travels in Africa Egypt and Syria from the Year 1792 to 1798, 1806, עמ' 413
- ^ Edward Robinson (עורך), Physical Geography of the Holy Land, 1865, עמ' 290
- ^ בוים מנחם מנדל בן אהרן (מחבר), קורות העתים לישורון בארץ ישראל, ירושלים: תר"צ, עמ' 4
- ^ בוים מנחם מנדל בן אהרן (מחבר), קורות העתים לישורון בארץ ישראל, ירושלים: תר"צ, עמ' 16
- ^ אברהם יערי (עורך), אגרות ארץ ישראל, 1949
- ^ משה ריישר (מחבר), שערי ירושלים, למברג: תרכ"ו, שער ג' טבעי הארץ
- ^ James Finn (עורך), עתות סופה, 1980, עמ' 273
- ^ Bernhard Neumann (עורך), Die heilige Stadt und deren Bewohner in ihren naturhistorischen, culturgeschichtlichen, socialen und medicinischen Verhältnissen, 1877, עמ' 66
- ^ גיל גורדון, זמנים : רבעון להיסטוריה, גליון 96, סתיו 2006, "גגות מתעופפים ברוח" : כניסתם של רעפים ותעשיית החרסית לארץ ישראל
- ^ דוד שוב (עורך), זיכרונות לבית דוד, ירושלים: תרצ"ו, עמ' ס"ז
- ^ ד.א, שלג בהרי ארץ ישראל, דבר, 1 במרץ 1938. עדותו של הגיאולוג אדוארד האל שביקר בעיר באותו הזמן, על "שלג כבד שלא פסק עד שכל הארץ הייתה מכוסה עד לעומק של 2 רגל ומעלה" וכי אירוע כזה "לא התרחש במשך חמש שנים", לא תואמת עדויות מאוחרות יותר, או את העדר העדויות במקורות אחרים. אדוארד האל (עורך), Mount Seir, Sinai and Western Palestine, לונדון: 1885, פרק 19. Palestine Exploration Fund - Quarterly Statement for 1894, Annual Meeting.
- ^ ד"ר א.ב. רוזנשטיין, השלגים בירושלים, הצפירה, 2 באפריל 1920
- ^ ד.א, שלג בהרי ארץ ישראל, דבר, 1 במרץ 1938
- ^ שלג בכל חלקי הארץ עד דרומה מבאר-שבע, חרות, 7 בפברואר 1950
- ^ והארץ עטתה לובן, על המשמר, 29 בינואר 1950
- ^ שלג וכפור ברחבי הארץ, דבר, 6 בפברואר 1950
- ^ ינון רויכמן, שנת השלג הגדול, באתר ynet, 11 בינואר 2007
- ^ התמוטט בי"כ בעיר העתיקה, על המשמר, 7 בפברואר 1950
- ^ גשום וסוער-חורף 1991/2, באתר www.israelweather.co.il
- ^ 35.0 35.1 כשהכנרת עלתה על גדותיה. הסערה הגדולה, באתר ynet, 2014-02-22
- ^ "Snow closes roads in Israel, is a source of wonder in Egypt". 13 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אברהם יערי (עורך), אגרות ארץ ישראל, 1949
- ^ על יחס ספציפי דומה לירידת שלגים ביהודה, ראה תהלים קמז, ובפירושי הראב"ע והרד"ק שם.
- ^ ספרי על דברים יא, יא
- ^ ל"ז, ו'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ג' עמוד ב'
- ^ קמ"ח, ח'
- ^ ראה דרשת חז"ל על פסוק זה: תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ב עמוד ב' ובתוספות שם
