יורדי מצרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יורדי מצרים (הנקראים שבעים נפש) הם שבעים צאצאיו של יעקב אבינו שירדו איתו למצרים.

המקור

בפסוקים המתארים את ירידת יעקב למצרים כתוב[1]: ”כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, יֹצְאֵי יְרֵכוֹ, מִלְּבַד נְשֵׁי בְנֵי יַעֲקֹב – כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְמִצְרַיִם, נֶפֶשׁ שְׁנָיִם. כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים.”

את ההבדל בין שני הפסוקים מבאר רש"י ש"הבאה" הכתוב בפסוק הראשון פירושו המגיעים עכשיו ואלה היו 66, ואילו "הבאה" בפסוק השני פירושו שהגיעו כבר ונמצאים כאן ואלה היו 70 אנשים יחד עם יוסף ושני בניו ויוכבד שנולדה בכניסתם למצרים.

הגדרת השבעים

מספירת השמות הנמנים בפרשה עולה שהיו רק שישים ותשעה אנשים ולא שבעים. על שאלה זו עמדו חז"ל ומפרשי המקרא, ונתנו כמה הסברים.

באגדה

במדרש ישנה הקבלה בין שבעים האומות לשבעים יורדי מצרים: ”יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל[15] - כשהפיץ דור הפלגה היה בידו להעבירם מן העולם ולא עשה כן, אלא יצב גבולות עמים קיימם ולא אבדם "למספר בני ישראל" - בשביל מספר בני ישראל שעתידין לצאת מבני שם ולמספר שבעים נפש של בני ישראל שירדו למצרים הציב גבולות עמים שבעים לשון”[16].

רבי אברהם אבן עזרא[17] הביא את שאלת חכמי ישמעאל ששאלו איך יתכן שמחמשים וחמשה זכרים, יולידו עם ישראל תוך מאתיים ועשר שנה, שש מאות אלף זכרים מבן עשרים שנה, לבד מנשים וטף, ושם בחכמתו הרבה הוכיח את היתכנות הדבר.

שבעים נפש

  • רְאוּבֵן.
    • חֲנוֹךְ. אבי משפחת החנוכי ובכור ראובן.
    • פַלּוּא. אבי משפחת הפלאי[18]. פירוש שמו: לשפוט או להבדיל. אותה המשמעות כמו לשמות יהושפט ושפטיה.[19]
    • חֶצְרוֹן. אבי משפחת החצרוני[20]. פירוש שמו: יש חוקרים הסוברים ששמו נגזר מהמילה הערבית חצר (chatzar) שפירושה דק, צר וגבוה. לעומת זאת מרטין נות סובר שהשם מגיע מהשורש ח'צר, שפירושו ישוב קבוע, ולדעתו משמעות השם היא "איש היישוב הקבוע", שאינו לא נודד אלא נשאר במקומו[21].
    • כַּרְמִי. אבי משפחת הכרמי.[22] פירוש שמו: יש חוקרים הסוברים שהשם כרמי נגזר משם של מקום, כמו המקומות כרם התל וכרם יהואלי המוזכרים בחרסי שומרון. לעומת זאת, יש חוקרים הסוברים שהשם הוא תאופורי מקוצר ופירושו כרם האל[23].
  • שִׁמְעוֹן.
    • יְמוּאֵל. נקרא גם נמואל, אבי משפחת הנמואלי[24]. יש שכתב, שדרך הכתוב להשמיט אות מעיקר השם, וכשמקצר הנון קוראהו ימואל[25]. המלבי"ם פירש[26], שמתו הרבה מבני ימואל ולפיכך שינו את שמם לנמואל.
    • יָמִין. פירוש שמו: בר מזל, מאושר.[21]
    • אֹהַד. משפחתו לא מוזכרת בתורה כי הוכחדה עם השנים[27].
    • יָכִין. אבי משפחת היכיני[28]. בדברי הימים נכתב יריב במקום יכין[29], על שם המריבה שעשו עם משה במעשה כזבי בת צור[30]. פירוש השם יכין: ככל הנראה שם תאופורי מקוצר, כמו יהויכין. פירוש השם הוא מלשון המילה לייצב או לקיים.[21]
    • צֹחַר. מוזכר רק ברשימה הראשונה[31] והשנייה[32] של בני שמעון, אך ברשימה השלישית[33] הוא לא מופיע ובמקומו נכתב זרח. רש"י[34] כתב שצחר הוא זרח ומשמעות שמותם דומה. ראב"ע כתב[35], שהיו לו שני שמות. יש שמבארים שהושמט מפני שנכחד או שלא נולדו לו ילדים, וזרח נכתב במקומו למרות שלא היה בנו של שמעון אלא צאצא רחוק יותר, ככל הנראה משום שהיה משפחה גדולה וחשובה.[36].
    • שָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית. אבי משפחת השאולי. חז"ל, ואחריהם גם רש"י, פירשו שזהו בנה של דינה משכם בן חמור.[37] לפי תרגום יונתן שאול בן הכנענית הוא זמרי, שעשה מעשיהם של כנענים בשיטים, ולכן נקרא בן הכנענית.[38] פירוש שמו: השם שאול הוא בינוני סביל משורש ש-א-ל. יש מספר הצעות לפירוש השם. יש הצעה האומרת שפירושו הוא שהילד שאול מה'. יש הצעה נוספת האומרת שפירושו מושאל לה' ונמסר לרשות ה'[39]
  • לֵוִי.
  • יְהוּדָה.
    • שֵׁלָה. בנו השלישי של יהודה מבת שוע אשתו. בשל התמהמהותו של יהודה מנתינת תמר לשלה, נאלצה תמר להנשא ליהודה בערמה. שמו של שלה משורש של"ה שמתאר אשליה ואכזבה[40].
    • פֶּרֶץ. בנה של תמר. אבי שושלת דוד המלך. נקרא בשמו על שם שהתפרץ לצאת ראשון ממעי אמו לאחר שאחיו התאום, זרח, כבר החל לצאת.
    • זָרַח. תאומו של פרץ. נקרא בשמו על שם חוט השני הזורח שנקשר בידו בעת לידתו לאות כי יצא ראשונה[41].
      • בְּנֵי פֶּרֶץ חֶצְרוֹן: אבי משפחת החצרוני. מאבותיו של דוד המלך. יש המזהים אותו עם יפונה אבי כלב[42]. חָמוּל. אבי משפחת החמולי. ההשערה כי פירוש שמו הוא מי שה' חמל עליו, כקיצור של חמואל או חמולאל[21].
  • יִשָׂשכָר.
    • תּוֹלָע. אבי משפחת התולעי. משערים כי כונה על שם משלח ידו -תולעת השני[19].
    • פֻוָּה. אבי משפחת הפוני. משערים כי כונה על שם משלח ידו -פואה[19].
    • יוֹב. נקרא גם ישוב. אבי משפחת הישובי. יש שכתב ש"יוב" שמו, ואחר שנתיישב ללמוד תורה זכה ונקרא ישוב[43], או שהרבה ישיבות במצרים[44], או שאביו יששכר הוסיף לו אות אחת משמו[45]. יש המשערים כי פירוש שמו הוא תפילה לקל שישוב (הקל) או שישוב (הילד) כמנצח ממלחמה או מאבק[19]. חז"ל דרשו, שהוא השיב עצה לשבטים לעשות עגלות למשכן[46].
    • שִׁמְרוֹן. אבי משפחת השמרוני.
  • זְבוּלֻן.
    • סֶרֶד. אבי משפחת הסרדי. פירוש שמו: במדרש[47] נכתב כי משמעות שמו היא "שרד", ונקרא כך כי שימש את בני יששכר. במדרש נוסף נכתב כי משמעות שמו היא תלמיד חכם.
    • אֵלוֹן. אבי משפחת האילוני. לפי המדרש, אלון נקרא בשם זה משום שהיה ישר באורחותיו, שכן אלון בלשון הקודש פירושו מישור[47]. יכול להיות שמקור השם אלון הוא מהעץ אלון, שהוא עץ חזק, ומכאן שאלון מסמל חוסן ועוצמה[48].
    • יַחְלְאֵל. אבי משפחת היחלאלי. בתרגום השבעים לספר בראשית נקרא יחלואל[21]. פרוש שמו: מיחל לה' ולישועתו[47]. מרטין נות סובר שהשם מגיע מהמילה יחל שהוא עתיד מקוצר לשורש הערבי/ארמי "חלה", שפירושו מתוק, ערב[21]. לפי הצעה זו, פירוש השם הוא בקשה שימתק הקל לילד, כלומר שיעשה איתו חסדים[49].
  • דִּינָה. בתו של יעקב. לפי רבי אברהם אבן עזרא[50] הייתה תאומתו של זבולון. נשואת מעשה שכם ודינה ומעשה שמעון ולוי. חז"ל דורשים כי נישאה לשמעון ושאול בן הכנענית נולד ממנה. ישנה גם מסורת לפיה דינה הרתה לשכם ונולדה ממנה אסנת שנתגלגלה למצרים, אומצה בידי אשתו של פוטיפר ונישאה ליוסף[51].
  • גָד.
    • צִפְיוֹן. נקרא גם צפון[52]. אבי משפחת הצפוני. פירוש שמו: יש מדרש האומר שנקרא כך משום שמשה רבנו צפון (קבור) בנחלתו[53]. מדרש אחר אומר שנקרא צפיון משום שכל מי שהיה נלחם מולו צפוי היה להפסיד.[47]
    • חַגִּי. אבי משפחת החגי. פירוש שמו: יש שמשערים כי שמו הוא קיצור של שם תאופורי כמו חגי-ה[21]. יתכן שנקרא על שם שנולד בחג[54], או על שם הפחד שמטיל על אויביו[55][47]. השם חגי (או חגיב) שכיח במכתבי יב ואף ידוע בחותמות עבריות שנמצאו בארץ ישראל[21].
    • שׁוּנִי. אבי משפחת השוני. פירוש שמו: במדרש ביארו שנקרא בשם זה מפני שכוחו היה משונה, כלומר חזק באופן ניכר מאשר שאר הבריות.[47].
    • אֶצְבֹּן. אבי משפחת האזני[56].
    • עֵרִי. אבי משפחת הערי. פירוש שמו: במדרש ביארו שנקרא בשם זה משום "שמתערה כאזרח רענן" (ספר תהילים, פרק ל"ז, פסוק ל"ה).[57][47]. יש שפירשו כי מקורו של השם ערי הוא מהשם ער[19] ופירושו זריז.
    • ארודי. אבי משפחת הארודי. פירוש שמו: במדרש מבואר ששמו ע"ש שהיה תוקף ומתאכזר לאויביו כערוד שנושך ומשבר עצם.[47]. יש הסוברים שפירוש שמו הוא בעל החטוטרת.[48].
    • אַרְאֵלִי. אבי משפחת האראלי. פרושים אפשריים לשמו: מלאך, ונקרא כך על שהיה קל במרוצתו כמלאך[58], אריה[59], וירושלים[60]. יש חוקרים הסוברים שאראלי הוא אראל דוד, המוזכר בכתובות מישע, שהוא, לפי חוקרים אלוף איש ממשפחת הגדי[48].
  • אָשֵׁר.
    • יִמְנָה. אבי משפחת הימנה. פירוש שמו: מנה, והיא הודאה לקל על מנת חלקו[21] או בקשה על מנת חלקו של הילד[61], או ששמו נגזר מ"מיומן", שמיומנת עליו ברכת אשר בהיותו בכורו המקבל כפליים בירושתו[47].
    • יִשְׁוָה, יִשְׁוִי. ישוי הוא אבי משפחת הישוי. פירושים לשמותם: שווה, על שדעתם של אחיהם שווה עמהם[47], קיצור של איש ה',[62], או שמקור שמו מערבית ופירושו שכן או התגורר[63].
    • בְּרִיעָה. אבי משפחת הבריעי. פירוש שמו: בדברי הימים, השם משמש כרמז לרעה[64]. פרושים נוספים הם בן - ריעה, ע"ש יעקב שה' רעה אותו[65], או מלשון רעות וידידות[66].
      • בְּנֵי בְּרִיעָה חֶבֶר. אבי משפחת החברי. יש המפרשים את שמו במשמעות חברות ושותפות[67], ויש שאינם מסכימים לפרשנות זו[21]. מַלְכִּיאֵל. אבי משפחת המלכיאלי. משפחתו התיישבה בבִּרְזָיִת ויתכן שמלכיאל עצמו משל בה[68]. הישוב נקרא כך על שם שבנותיו של מלכיאל היו נאות כיון שמשחו עצמן בשמן, או שראויות לכהנים גדולים הנמשחים בשמן[69].
    • שֶׂרַח. סיפרה ליעקב אבינו כי בנו יוסף חי במצרים. זכתה לאריכות ימים[70] ולכניסה לגן עדן בעודה בחיים[71].
  • יוֹסֵף.
  • בִּנְיָמִין.
    • בֶּלַע אבי משפחת הבלעי. בנימין העניק שמות לבניו על שמו של אחיו האובד יוסף, ובלע נקרא על שם שנבלע יוסף בין האומות[72].
    • בֶּכֶר. משפחתו נכחדה במלחמה שפרצה אחרי פטירתו של אהרן הכהן[73]. נקרא על שם דודו, יוסף, שהיה בכור לאמו[74].
    • אַשְׁבֵּל. אבי משפחת האשבלי. נקרא גם ידיעאל[75]. נקרא על שם דודו יוסף ששבאו הא-ל[72].
    • גֵּרָא. משפחתו נכחדה במלחמה שפרצה אחרי פטירתו של אהרן הכהן[73]. נקרא על שם דודו יוסף שהפך לגר[72].
    • נַעֲמָן. משפחתו נכחדה במלחמה שפרצה אחרי פטירתו של אהרן הכהן[73]. נקרא על שם דודו יוסף שהיה נעים ביותר [72]. בספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק מ' מובא בן בשם זהה לבלע בן בנימין[76], וישנם הסוברים שהוא הוא הנמנה בין בני בנימין יורדי מצרים כי בן בנו נחשב כבנו[77]. יש אומרים שנעמן בן בלע נקרא על שם דודו[78].
    • אֵחִי אבי משפחת האחירמי. נקרא על שם יוסף, שהיה אחי אביו[72].
    • רֹאשׁ. משפחתו נכחדה במלחמה שפרצה אחרי פטירתו של אהרן הכהן[73], ויש שכתב שנכללה במשפחת האחירמי יחד עם בני אחי[79]. נקרא על שם דודו יוסף שהיה בכור רחל ועטרה לראשו של אחיו הקטן[72].
    • מֻפִּים. נקרא גם שפופם[80]. אבי משפחת השופמי. נקרא מופים כאות אבל על שדודו יוסף לא היה בחופת אחיו בנימין, ואחיו לא היה בחופתו[72], ושפופם על שם שהיה יוסף שפוף בין האומות[80], או שהוא לשון יופי, על שם יוסף שהיה יפה[81].
    • חֻפִּים. אבי משפחת החופמי. נקרא חופים כאות אבל על שדודו יוסף לא היה בחופת אחיו בנימין, ואחיו לא היה בחופתו[72].
    • אָרְדְּ. משפחתו נכחדה במלחמה שפרצה אחרי פטירתו של אהרן הכהן[73]. נקרא על שם דודו יוסף שירד אל בין אומות העולם[72].ורבינו בחיי[82] מפרש שנקרא על שם שאמר יעקב[83]: "כי ארד אל בני אבל שאולה". בספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק מ' מובא בן בשם זהה לבלע בן בנימין[84], וישנם הסוברים שהוא הוא הנמנה בין בני בנימין יורדי מצרים כי בן בנו נחשב כבנו[85]. יש אומרים שארד בן בלע נקרא על שם דודו[86].
  • דָן.
  • נַפְתָּלִי.
    • יַחְצְאֵל.אבי משפחת היחצאלי.
    • גוּנִי. אבי משפחת הגוני.
    • יֵצֶר. אבי משפחת הַיִּצְרִי.
    • שִׁלֵּם. אבי משפחת השִּׁלֵּמִי. בספר דברי הימים א', פרק ז', פסוק י"ג נקרא שלום.

הערות שוליים

  1. ↑ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוקים כ"ו-כ"ז.
  2. ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"ג עמוד ב'
  3. ↑ רש"י בראשית מו, טו
  4. ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"ג עמוד א'.
  5. ↑ פסיקתא דרב כהנא בשלח פיסקא יא
  6. ↑ ילקוט שמעוני בראשית רמז קנב, ראו אור החיים על ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק ח', שהקשה למה מנו את ה' דווקא במנין בני לאה.
  7. ↑ בראשית רבה, פרשה צ"ד, פסקה ט'
  8. ↑ וכן כתבו מפרשי המקרא רשב"ם בראשית מו, ח, אבן עזרא בראשית מו, כג, אור החיים בראשית מו, ח, מהר"ל בגבורות ה' פרק י"ג בשם יש אומרים.
  9. ↑ הכתב והקבלה בראשית מו, כו
  10. ↑ פירושי רבי יהודה החסיד בראשית מו, כו. לפירוש זה, "כל הנפש הבאה מצרימה שבעים" אינו כולל את יוסף ובניו.
  11. ↑ רא"ש פסחים פרק י סימן מ, פירוש הטור על התורה בראשית מו, כז בשם יש מפרשים, שו"ת חכם צבי סימן קי"ד
  12. ↑ בראשית מו, כג
  13. ↑ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק ט"ו
  14. ↑ כך גם הוצגה הקושיה בדברי רש"י
  15. ↑ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק ח'.
  16. ↑ ברש"י שם
  17. ↑ אבן עזרא הקצר פרשת בשלח יג יח.
  18. ↑ ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק ג'
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 19.4 ראו ערכו באנציקלופדיה מקראית כרך ו
  20. ↑ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ו'
  21. ^ 21.00 21.01 21.02 21.03 21.04 21.05 21.06 21.07 21.08 21.09 ראו ערכו באנציקלופדיה מקראית כרך ג
  22. ↑ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ו'
  23. ↑ ראו ערכו באנציקלופדיה מקראית כרך ד
  24. ↑ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק י"ב
  25. ↑ נחלת שבעה שטרות מו
  26. ↑ ספר במדבר, פרק כ"ו
  27. ↑ רש"י לספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק י"ג
  28. ↑ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ב'
  29. ↑ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק כ"ד
  30. ↑ רבי מיוחס על ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק י"ג
  31. ↑ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"ב
  32. ↑ ספר שמות, פרק ו', פסוק ט"ו
  33. ↑ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק י"ג
  34. ↑ לבמדבר כ"ו
  35. ↑ שיטה אחרת על ספר בראשית, פרק י', פסוק ט"ו
  36. ↑ ספר הג"ן, הדר זקנים ודעת זקנים על ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק א'. אולם בספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק כ"ד נמנה זרח בכלל בני שמעון.
  37. ↑ בראשית רבה פ י – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  38. ↑ תרגום ירושלמי (יונתן)/ספר בראשית/מו – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  39. ↑ ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ח
  40. ↑ פירוש הרמב"ן לתורה לספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק ה'
  41. ↑ רש"י לספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק ל'
  42. ↑ ראו רש"י לספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ט"ו
  43. ↑ המיוחס לרש"י על ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוק א'
  44. ↑ שכל טוב על ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"ג
  45. ↑ דעת זקנים על ספר בראשית, פרק ל', פסוק י"ח
  46. ↑ ספרי זוטא, במדבר ז,יח
  47. ^ 47.00 47.01 47.02 47.03 47.04 47.05 47.06 47.07 47.08 47.09 ראו תורה שלמה פרשת ויגש
  48. ^ 48.0 48.1 48.2 ראו אנציקלופדיה מקראית כרך א
  49. ↑ ראו דעת מקרא על ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"ד
  50. ↑ בפירושו לספר בראשית, פרק ל', פסוק כ"א
  51. ↑ על פי פרקי דרבי אליעזר תחילת פרק לח
  52. ↑ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ט"ו
  53. ↑ ראו תורה שלמה פרשת פנחס
  54. ↑ דעת מקרא, בראשית מו טז
  55. ↑ פחד וטלטלה מכונים בספר ישעיהו, פרק י"ט, פסוק י"ז "חגא"
  56. ↑ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ט"ז
  57. ↑ מתערה הוא, לפי רוב המפרשים, מכה שורש
  58. ↑ הרדוף, דוד מנדל, ילקוט השמות הפרטיים שבתנ"ך ומדרשיהם, באתר אוצר החכמה
  59. ↑ דעת מקרא על ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ט"ז
  60. ↑ דעת מקרא על ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק ט"ז
  61. ↑ ראו דעת מקרא לספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"ז
  62. ↑ דעת מקרא בראשית מו יז
  63. ↑ ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ג בערכו של החוקר ג. ריקמנס
  64. ↑ ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוק כ"ג
  65. ↑ ספר בראשית, פרק מ"ח, פסוק ט"ז
  66. ↑ דעת מקרא, בראשית מו יז
  67. ↑ ראו דעת מקרא על ספר בראשית פרק מו פסוק יז
  68. ↑ ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוק ל"א, ראו שם פרושי רש"י ומלבי"ם
  69. ↑ רש"י לספר דברי הימים א', פרק ז', פסוק ל"א
  70. ↑ בראשית רבה, פרשה צ"ד, פסקה ט'
  71. ↑ מסכת דרך ארץ זוטא
  72. ^ 72.0 72.1 72.2 72.3 72.4 72.5 72.6 72.7 72.8 תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ו עמוד ב'
  73. ^ 73.0 73.1 73.2 73.3 73.4 ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק י"ג ברש"י.
  74. ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ו עמוד ב', ורבינו בחיי בראשית מ"ג, ל.
  75. ↑ ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוק ו' וראו רש"י שם
  76. ↑ ראו רש"י לספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק מ'
  77. ↑ ראו פירוש ראב"ע לספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ל"ח ומלבי"ם על ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ג'
  78. ↑ ראו רמב"ן לספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק י"ג
  79. ↑ רבי מיוחס על ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ל"ח
  80. ^ 80.0 80.1 ראו פירוש רש"י לספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ל"ט
  81. ↑ טעמי מסורת המקרא לרבי יהודה החסיד
  82. ↑ בפירושו לספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק ל'
  83. ↑ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ל"ה.
  84. ↑ ראו רש"י לספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק כ"ד
  85. ↑ ראו פירוש ראב"ע לספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ל"ח
  86. ↑ ראו רמב"ן לספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק י"ג
  87. ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ג עמוד א'
  88. ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ג עמוד ב'
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יורדי_מצרים&oldid=2868509#שמרון"