כאבול
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | كابول | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | סאלח ריאן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 74 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 12,627 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם, תושבי ישראל | 12,603 תושבי ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 158 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +1.9% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,713 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 137 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 7,370 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 164 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   כאבול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 196 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3809 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 182 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל כאבול נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כָּאבּוּל (בערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1976. היישוב שוכן בגליל המערבי, צפונית לעיר שפרעם ומזרחית לכביש 70.
יש מספר סברות לגבי מקור השם "כאבול". האחת מהמושג "גבול", והשנייה "כבול", שמשמעותה אדמה פורייה המניבה פירות רבים.
היסטוריה
העיר נזכרת לראשונה בתיאור נחלת שבט אשר בספר יהושע[4], ולאחר מכן נזכרת "ארץ כבול" שהעניק שלמה המלך לחירם מלך צור, לאחר שהאחרון סיפק חומרים ואומנים לשם בניית בית המקדש:
”ויהי מקצה עשרים שנה אשר-בנה שלמה את-שני הבתים את-בית ה' ואת-בית המלך: חירם מלך צ(ו)ר נ(י)שא את-שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל-חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל: ויצא חירם מצ(ו)ר לראות את-הערים אשר נתן-לו שלמה ולא ישרו בעיניו: ויאמר מה הערים האלה אשר-נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה”[5].
יוסף בן מתתיהו מזכיר מספר פעמים את העיר (לעיתים גם בשם "כבולון"), כמקום שבו התבצרו המורדים היהודים עם פלישת הכוחות הרומיים לעכו הסמוכה[6], המקום בו נערך לקרב נגד פלקידוס, שנשלח על ידי קסטיוס גאלוס לשרוף את הכפרים הקרובים לעכו (אולם מלבד "קרבות זעירים", עימות רציני לא התרחש)[7], וכעיר המסמנת את קצהו המערבי של היישוב היהודי בגליל באותה עת[8].
היישוב היהודי המשיך להתקיים במקום גם לאחר החורבן, ובמקום ישבה בתקופת המשנה והתלמוד משמרת הכהנים "שכניה"[9].
היישוב נזכר רבות אצל חז"ל, ובין היתר יצא מהמקום האמורא רבי זכאי דכבול[10]. בנוסף, נזכרת בתלמוד המסורת הבאה:
”שלש עיירות היה קטמוס שלהן עולה לירושלם בעגלה, כבול ושיחין ומגדול צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים, ומגדל צבעייא מפני הזנות”[11].
ב-1515 חודש היישוב היהודי בכפר. על פי תעודות המס, ב-1533 5 משפחות מתוך 12 היו יהודיות. בשנים 1555-1556 מנו היהודים רוב משלמי המסים בכפר, 15 משפחות מתוך 25. עם הרעת המצב הביטחוני והכלכלי במאה ה-17 נדלדלו היישובים בגליל ובהם גם היישוב כבול[12].
על פי המסורת מצויים בתחומה של כאבול קבריהם של מיכה הנביא, רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי ורבי שלמה אבן גבירול[13].
_4.jpg)
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים בכאבול 12,627 תושבים, מתוכם 12,603 תושבי ישראל (מקום 158 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה +1.9% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 65.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,936 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[14]
אתרים
במערכת החינוך בכאבול ישנם שישה בתי ספר: ארבעה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על-יסודיים. בנוסף ישנם חמישה מסגדים ומוסדות ציבור אחרים.
_5_crop.jpg)
קישורים חיצוניים
- רבקה שפק-ליסק, כאבול הייתה עיר ישראלית/יהודית בעבר
- מידע על אתר כאבול, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- אתר האינטרנט של מועצה מקומית כאבול
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ ספר יהושע, יט, כז.
- ↑ ספר מלכים א, ט, י-יד.
- ↑ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ב, 503
- ↑ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 43.
- ↑ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ג, 38.
- ↑ ב-1980 הוקם, סמוך לכאבול, היישוב הקהילתי שכניה.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ד', הלכה ה'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'.
- ↑ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490 ו-495
- ↑ מדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל, מהדורת 2008 עמודים 236-239
- ↑ פרופיל כאבול באתר הלמ"ס
