חנניה בן אחי רבי יהושע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־06:08, 29 באוגוסט 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חנניה (או חנניא) בן אחי רבי יהושע היה תנא בדור השלישי. שלא כרבים מהתנאים, הוא אינו מזוהה בשמו של אביו, אלא בשמו של דודו, רבי יהושע בן חנניה. לעיתים מופיע שמו בברייתות כ"חנניה" סתם[1], ובמשנה אינו מופיע כלל.

למד תורה מדודו, רבי יהושע[2], והיה עד לפעולתיו בסנהדרין שביבנה. לאחר כשלונו של מרד בר כוכבא, ומותם של רבי עקיבא ורבי יהודה בן בבא, נותר חנניה כגדול החכמים בארץ. לאחר מכן ירד לבבל, והקים ישיבה בנהר פקוד, שם אף עיבר שנים, עד שהתלמידים שבארץ ישראל גדלו מספיק כדי לחזור ולעשות זאת בעצמם[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כגון בבלי שבת, לו, ב; בבלי עירובין, כו, א ועוד
  2. בבלי נידה, כד, ב
  3. ירושלמי נדרים, פ"ו, הל"ח (דף כג, א בדפוס ראם); בבלי ברכות, סג, א


ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0