כפר כנא
ערך זה עוסק במועצה מקומית בישראל. אם התכוונתם לכפר בדרום לבנון, ראו | כנסיית החתונה בכפר כנא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | كفر كنا | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | מוג'אהד עואודה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 229 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 24,537 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 94 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.6% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,444 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 94 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 10,040 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 128 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   כפר כנא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
2 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 224 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3899 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 158 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל כפר כנא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כפר כַּנָּא (ערבית كفر كنا) היא מועצה מקומית בגליל התחתון, כשישה ק"מ צפונית-מזרחית למרכז העיר נצרת. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1968.
היסטוריה
היישוב הקדום "קנה" מוזכר כבר במכתבי אל-עמארנה המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפני הספירה[4]. בתקופת בית ראשון היה במקום יישוב יהודי, וכך גם בתקופת בית שני, כפי שעולה מכתביו של יוספוס פלאוויוס, שהתגורר בכפר[5] ובצר אותו כששימש מושל הגליל בזמן מרד הגדול, וכן מממצאים ארכאולוגים. לאחר חורבן בית המקדש השני, החל בתקופת האמוראים, ולאורך כל תקופת המשנה והתלמוד היה יישוב יהודי במקום, ולפי המסורת קבורים במקום רבא ורב הונא. עוד התיישבה במקום משמרת הכהנים "אלישיב". ליד היישוב נמצא קברו של רבן שמעון בן גמליאל. בתקופה הביזנטית החלו מתיישבים במקום גם נוצרים, וביישוב התגלו שרידי כנסייה מהמאה ה-6. מתחתיה התגלתה רצפת הפסיפס של בית כנסת מהמאה ה-4[6].
היישוב מוזכר גם בימי הביניים כתחנת דרך בין מצרים לסוריה וכן במאה ה-16 כיישוב פורח ועשיר שבו בכפר בתי צביעה לאריגים. לפי המפקד הטורקי שנערך ב-1555 התגוררו ביישוב 65 משפחות יהודיות, חלקן יוצאי גירוש ספרד ו-375 משפחות נוצריות. ככל הנראה במאה ה-17 הגיע היישוב היהודי במקום לסופו. במאה ה-19 הוקמה הכנסייה הקתולית על חורבות הכנסייה העתיקה מהמאה ה-6 וכן הוקמה ביישוב כנסייה יוונית אורתודוקסית.
במלחמת העצמאות נלחמו תושבי הכפר נגד צה"ל, אך המקום נכבש ביולי 1948 במסגרת מבצע דקל.
היישוב מקום המדינה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בכפר כנא 24,537 תושבים (מקום 94 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.6%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 74.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,298 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[7] 88.5% מתושבי הכפר הם מוסלמים ו-11.5% הם נוצרים, אך בדומה למצב בכל רחבי ישראל, הולך חלקם של הנוצרים באוכלוסייה וקטן בהתמדה.
בכפר כנא אזור תעשייה המעסיק מאות פועלים מהעיירה ומהאזור, ובו מפעלים גדולים ויצרנים של מוצרים שונים כמו מפעל לדודי שמש וחשמל, מפעלי בלוקים, מפעלי צמיגים ושיש.
חברי הכנסת לשעבר ואסל טאהא ועבד אל-מאלכ דהאמשה מתגוררים ביישוב.
בשנים 2003–2004 פעלה באזור חוליית חופשיי הגליל אשר הייתה אחראית לרצח אולג שייחט. ברצח היו מעורבים שני תושבי הכפר.
בנובמבר 2014 נהרג אזרח תושב היישוב, ח'יר חמדאן, לאחר שנורה על ידי שוטרים. בעקבות כך פרצו הפגנות מחאה בכפר כנא ובמוקדים נוספים, ונערכה שביתת מחאה כללית ברשויות הערביות.
קישורים חיצוניים
- ורד לוי, כפר כנא: הפגנות אלימות, אסלאם קיצוני ונקמה, אתר ידיעות אחרונות
- ד"ר רבקה שפק-ליסק, כפר כנא היום - כפר כנה היהודי בעבר, 15 ביוני 2008, באתר אומדיה
- Cana of Galilee - Site of our Lord's first miracle
- יוסי יובל, כפר כנא: על אמונות וריקוד על שתי חתונות, באתר ynet, 21 בספטמבר 2011
- טלי חרותי-סובר, רינה רוזנברג, מה היה קורה אילו | אתר התיירות הכי מפורסם שאתם לא מכירים, באתר TheMarker, 13 בספטמבר 2015
- מידע על אתר כפר כנא, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ על כפר כנא באתר משרד התיירות
- ^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 16.
- ^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן, עמ' 129, כפר כנה.
- ^ פרופיל כפר כנא באתר הלמ"ס
