לשכת הגזית
לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה[1], אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני. לשכה זו הייתה מקום מושב הסנהדרין הגדולה, בית הדין היהודי העליון, שמנה שבעים ואחד חכמים.
מבנה ומיקום
על מבנה לשכת הגזית נאמר "לשכת הגזית בסילקי גדולה הייתה"[2], בסילקי הוא מבנה ציבורי רומי. צורת מבנה זה היא כנראה בסגנון הלניסטי בעלת תקרה מקומרת הנשענת על עמודים, כפי שתיאר ר' יהודה[3] את ארמון שרי אלכסנדריה: "מי שלא ראה דיופלוסטון (מלשון דיו סטוין - שתי שורות עמודים שהיו בארמון) של אלכסנדריא של מצרים ... בסילקי גדולה הייתה סטיו (שורת עמודים) לפנים מסטיו...
הלשכה הייתה בנויה מאבני גזית מרובעות ומכאן שמה לשכת הגזית.
מיקום
מזרח מערב
התלמוד הבבלי מספר על שימוש נוסף של הלשכה, חוץ מישיבת בית הדין ”לשכת הגזית בסילקי גדולה היתה, פייס במזרחה, וזקן יושב במערבה. והכהנים מוקפין ועומדין בכוליאר והממונה בא ונוטל מצנפת מראשו של אחד מהן, ויודעין שממנו פייס מתחיל”[2]
הגמרא לומדת מכאן שני דברים
- הלשכה חציה בנויה בשטח קודש וחציה בשטח חול.
- ללשכה היו שני שערים אחד כלפי הקודש, העזרה, ואחד כלפי החול, החיל. (שגם לו קדושה יחסית, אך מכיוון שקדושתו פחותה משל העזרה, נחשב חול לעניינים מסוימים).
הגמרא במקום מבארת את הסיבות:
- בלשכה ישבו הסנהדרין ומכיוון ש"אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד" חייב להיות חלק בחול שבו יוכלו הדיינים לשבת. בנוסף, נערך הפיס בלשכת הגזית, ועל פי הנדרש בתלמוד הפיס חייב להיערך בקודש.
- על מנת שללשכה יהיה מעמד גם של חול וגם של קודש צריכים היו להיות לה שני שערים אחד פונה לקודש ואחד פונה לחול, כי אילו היה שער אחד בלבד, מעמד הלשכה כולה היה כפתחה, אף על פי שחלקה בנוי במקום אחר.
על פי נתונים אלו, נחלקו הפרשנים לגבי מיקומה
לפי שיטת הרמב"ם לשכת הגזית מוקמה בפינה הצפון מזרחית של העזרה (תרשים), בין לשכת פרהדרין לחומת העזרה המזרחית שמעברה הייתה לשכת המצורעים. הלשכה נבנתה כך שחלקה הדרומי היה בקודש, בעזרה, בעוד שחלקה הצפוני היה בחול, בחיל. לפי שיטת תוספות ר"י הלבן הייתה הלשכה בפינה הצפון מערבית של העזרה.
צפון דרום
בגמרא במסכת יומא נאמר לגבי מיקום הלשכות בעזרה ”"ג' שבצפון לשכת העץ לשכת הגולה לשכת הגזית לשכת העץ"” מכאן יוצא שלשכת הגזית נמצאת בצפון העזרה, אולם במסכת מידות, באותו נושא בדיוק נאמר ”"שֶׁבַּדָּרוֹם, לִשְׁכַּת הָעֵץ, לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה, לִשְׁכַּת הַגָּזִית"” ככל הנראה[4] זו אינה טעות דפוס אלא מחלוקת בין הגרסאות. הרמב"ם[5], ובעקבותיו רוב המפרשים והפוסקים, פסק את גרסת הגמרא ביומא.
שיטות שונות על מיקום הלשכה
- לדעת הרב זלמן קורן (בספרו 'ועשו לי מקדש' עמ' 119), הלשכה היתה בנויה במערב המקדש.
- לדעתו של חוקר המקדש אלחנן אייבשיץ (בספרו 'הבית השני בתפארתו', פרק יד) הלשכה היתה בנויה אמנם בכותל העזרה הצפוני, אולם החלק המקודש היה במערבה, ואילו החלק ה"חול" היה בחלקה המזרחי.
- בספר "בית השם" מבואר באריכות שלשכת הגזית היתה בקומה שניה, בשטח נרחב מעל העזרה, מפאת גודלה של הלשכה, בה ישבו הסנהדרין בחצי גורן ברדיוס של כ-25 אמות, ע"פ חשבון של גברא באמתא יתיב, וזאת מלבד שטח "החול" שבלשכה.
תפקיד
בלשכת הגזית ישבה הסנהדרין הגדולה בצידה המערבי, בחול, בצורת חצי גורן ושם דנה ועסקה בענייני ההלכה. בידי סנהדרין זו הייתה נתונה סמכות השיפוט הגדולה ביותר שניתנה לחכמי ישראל, כגון שפיטת שבט שלם, משפט נביא שקר, כהן גדול ועוד. ריה"ל כותב בספר הכוזרי, מאמר שלישי, שעצם ישיבת החכמים ב"מקום אשר יבחר ה'" נותן להם סיוע אלוהי ותוקף נוסף לפסיקותיהם. גם הר"ן אומר בספרו דרשות הר"ן, (דרוש אחד עשר) שהישיבה במקדש מוסיפה סמכות לחכמים ומביא שם את הגמרא[6] "כיון דחזו (ראו) דנפישי (מתרבים) רוצחים ... אמרו, נגלה מארעין (ממקומנו) ונקים בן 'ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא', מלמד שהמקום גורם".
בנוסף לתפקידה כמקום מושב הסנהדרין, בלשכה גם התקיימו פייסות (גורלות) הכהנים בצידה המזרחי, בקודש: הכהנים עמדו במעגל והכהן הממונה הֵפִיס ביניהם מי יזכה בעבודות המקדש. בלשכה גם אמרו הכהנים את קריאת שמע, עשרת הדיברות וברכות נוספות בבוקר.
מלבד לשכת הגזית היו עוד שני בתי דין בהר הבית, על פתח הר הבית ועל פתח העזרה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: לשכה |
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת מדות, פרק ה', משנה ד'
- ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ה עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"א עמוד ב'
- ^ על פי כתבי היד
- ^ הלכות בית הבחירה ה יז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ח' עמוד א'
| חלקי בית המקדש השני | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקרא | |||||||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | |||||||||
| שערי המקדש | |||||||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם | |||||||||
| סנהדרין | ||
|---|---|---|
| מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
| נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי • שמעיה • (בני בתירא) • הלל הזקן • רבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • הלל נשיאה • רבן גמליאל השישי | |
| מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
| שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • פר העלם דבר של ציבור | |