הלל נשיאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלל נשיאה
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות הדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל
אב רבי יהודה נשיאה השלישי
צאצאים רבן גמליאל השישי
נשיא הסנהדרין ה־עשרים

הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל. על פי המסורת המעבר ללוח העברי המחושב נקבע על ידו.

תקופתו

הלל חי בארץ ישראל, במקביל לזמן בו חיו ופעלו אביי ורבא בבבל, ומעט אחריהם. קרוב לתקופתו של הלל זכתה הנצרות בהכרתו של הקיסר קונסטנטינוס, ולהגמוניה באימפריה הרומית ששלטה בארץ ישראל. הדבר הביא לרדיפות נגד היהודים, המתוארות באיגרתו של רב שרירא גאון, לחורבן רבות מישיבות ארץ ישראל, להגירה יהודית החוצה מארץ ישראל ולפגיעה במעמדה של ההנהגה היהודית בארץ ישראל. שיאן של רדיפות אלו היו במסגרת מה שמכונה מרד גאלוס שבמהלכם הוחרבו ציפורי וערים נוספות על ידי הצבא הרומי. לא ברור הזמן המדויק שבו הלל עלה לנשיאות אך נראה שהוא כיהן עדיין כנשיא עד זמנו של יוליאנוס הכופר. במכתב שכתב הקיסר יוליאנוס ל"קהילת היהודים" (Ad Communitatem Iudaeorum), הוא מציין כי הזהיר את "אחי יולוס, הפטריארך (נשיא) המכובד ביותר שלכם", שיש לאסור את הטלת המס שהיהודים מעבירים לנשיאות בארץ ישראל. מקובל לזהות את הפטריארך יולוס עם הלל נשיאה[1][2][3].

המקורות על הלל

הלל אינו מוזכר במפורש באף אחד מן התלמודים. רבי יצחק אייזיק הלוי מסביר שהסיבה שהוא לא מופיע בתלמודים היא שלאחר דיכוי מרד גאלוס לא נשארו חכמים בישיבות ארץ ישראל ולא היה משא ומתן בין הלל השני לאמוראים[4]. מה שידוע עליו מגיע מדברי רב האי גאון ומדברי הראשונים, כך שהמידע הקיים הוא מועט.

כל "הלל" שנאמר בתלמוד כוונתו להלל הזקן, או לרבי הלל נכדו של רבי יהודה הנשיא (שחי בדור הראשון לאמוראים). במקום אחד בתלמוד הבבלי, במסכת פסחים[5], יש אזכור של השם הלל אשר היעב"ץ שיער בהגהותיו על התלמוד שמדובר בהלל נשיאה, אך רבים גורסים שם בגמרא "רב הלל". ישנו גם רבי הלל בן וולס, המוזכר בתלמוד הירושלמי[6]שנדרש לשאלה שרבן גמליאל ברבי כבר ענה עליה, ולא סביר שזהו בנו, אלא דור מאוחר יותר שנדרש לדון מחדש בשאלת כלאי דלעת יוונית.

הלל היה צאצא למשפחת הנשיאים של רבן גמליאל ורבי יהודה הנשיא, השושלת של הלל הזקן. בכתבי הגאונים והראשונים הוא נזכר כ"הלל בנו של רבי יהודה נשיאה", אבל יש השערות שונות לגבי הייחוס המדויק שלו. יש הטוענים שהוא היה בנו של רבי יהודה נשיאה הראשון, אחרים שיערו שהיה בנו של רבי יהודה נשיאה השני (נכד של הנ"ל), אך רבי יצחק אייזיק הלוי ועוד הוכיחו וקבעו כי היה בנו של רבי יהודה נשיאה השלישי.

הכינוי "הלל נשיאה", או "הלל השני", בא להבדילו מראש המשפחה, הלל הזקן. יש שמכנים אותו "הלל השלישי", כיון שקדם לו הלל בן רבן גמליאל ברבי אחי רבי יהודה נשיאה הראשון.

תיקון הלוח העברי

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גיבוש הלוח העברי הנוכחי

המסורת על תיקון הלוח

הלל נשיאה מפורסם בעיקר כמי שהוביל את מעבר הלוח העברי לקביעוּת על פי חשבון, במקום על פי ראיית הלבנה, כפי שהיה מקובל עד אז.

לפי המסורת, שמובאת לראשונה בספר העיבור[7] בשם רב האי גאון. תקנה זו תיקן הלל בשנת ד'קי"ט (359). תאריך זה מקובל גם לפי ראיות היסטוריות עקיפות.

הרמב"ן, בחיבורו "ספר הזכות", מציין זאת גם כן: "מימי הלל בנו של רבי יהודה נשיאה, שנת תר"ע לשטרות, בטלה (סמכות) הסנהדרין בארץ ישראל, ובטלו ממנה מומחים, והוא שתיקן סדר העיבור ומנה שנים וקידש חדשים לדורות".

צורך השעה

דף מלוח שנה עברי מהעת הנוכחית

תקנתו זו של הלל הייתה צורך השעה. הצרות התגברו, וגזירות שמד רבות נגזרו על היהודים. בנוסף לכך, היו ניסיונות שונים של הנוצרים לשבש את קידוש החודש ואת קביעתם של התאריכים והמועדים היהודיים. גם סמכויותיה של הסנהדרין קוצצו ונשללו ממנה בזו אחר זו.

לנוכח כל הצרות הללו, שתכפו ובאו, ריחפה סכנה ממשית מעל האפשרות שהעם המתפזר בגלות יוכל להמשיך ולשמור על המועדים, בהיעדר סמכות תורנית עליונה שתמשיך את קביעת ראשי החודשים והשנים, וכתוצאה מכך עלול להתבלבל התאריך האחיד שלפיו נקבעים המועדים, ולא יהיה אפשרי לחגוג אותם בזמנם.

רבי יצחק אייזיק הלוי טוען שבעקבות מרד גאלוס התפזרו החכמים והסנהדרין לא יכלה להתכנס והיה חשש שיפסק עיבור השנים שיכול להעשות רק על ידי הסנהדרין ולכן ניצל הלל השני את זמן מלכותו של יוליאנוס הכופר שהיה נוח ליהודים כדי לכנס את הסנהדרין ולקדש את החודשים לכל השנים הבאות מחשש שיחזרו זמנים שבהם הסנהדרין לא תוכל להתכנס[8].

תיקונו של הלל

בראות הלל את כל זאת, עמד הוא ובית דינו ותיקנו, שמעתה לא ייקבע ראש החודש על פי מופעי הירח, אלא לפי חשבונות מסודרים וקבועים, שיסודם הוא המולד ומהלך הירח הממוצע (="אמצעי" בלשון הראשונים). גם קביעת השנה המעוברת נתונה לחשבון קבוע, במקום בית דין שישב ודן בכל פעם האם לעבר את השנה.

ראשונים רבים דנו בתקנת הלל, ויש מחלוקות מה בדיוק היה כלול בה, ומנין הייתה להלל הסמכות לכך. יש שטוענים, שהסמכות לכך היא מתוקף הלכה למשה מסיני, שקובעת שהלוח ייקבע לפי חשבון במקרים מסוימים או בכלל. אולם יש שטוענים שלהלל הייתה סמכות לכך מכח היותו נשיא הסנהדרין, בית דין של סמוכים היכולים לקדש את החודש, והלל קידש את כל החודשים והשנים העתידים מראש.

רמת פירוט הלוח של הלל שבוצע על ידו

גם בנושא זה היו מחלוקות במשך הדורות.
ואולם, מניתוח של מסמכים שנתגלו בגניזה הקהירית ומראָיות אחרות עולה, שכללי הלוח התגבשו במשך השנים מאז תקנתו של הלל ובמשך הדורות, והגיעו לחתימה סופית רק כחמש מאות שנה אחריו. בתוך תקופה זו, ומעט אחריה, היו הכללים שמורים בסוד, ולכן קשה לעקוב אחרי התפתחות הפרטים, וחוקרים שונים העלו כמה השערות בנושא זה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צבי גרץ, תרגום: שאול פנחס רבינוביץ, דברי ימי ישראל חלק שני, וורשה: דפוס ה. ישראל אלאפין, תרנ"ג, עמ' 425
  2. ^ Menahem Stern (מנחם שטרן), Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem 1980, Vol.2, CXXXVI. Julian, pp. 562-563
  3. ^ יש המפקפקים בזיהוי זה וטוענים כי הפטריארך המוזכר במכתב הוא רבי יהודה נשיאה השני, ראה למשל רבי זכריה פרנקל במבוא הירושלמי, דף קמ"ו, עמוד ב', ברסלאו, תר"ל, באתר היברובוקס
  4. ^ ר' יצחק אייזיק הלוי, כרך חמישי, סוף המשנה עד חתימת התלמוד, 1901, דורות הראשונים, עמ' 394
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט"ו עמוד א'
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ב', הלכה ח'
  7. ^ מאמר שלישי שער שביעי
  8. ^ רבי יצחק אייזיק הלוי, ארבעים, דורות הראשונים, עמ' 394


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0