צפניה בן כושי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות תנ"כית ריקה.

צְפַנְיָה בֶּן-כּוּשִׁי הוא נביא שניבא בזמן המלך יאשיהו מלך יהודה[1]. ספר צפניה קרוי על שמו ומספר על נבואותיו. צפניה הוא הנביא היחידי במקרא שייחוסו נזכר ארבעה דורות לפניו. צפניה מנבא את אחת מנבואות הזעם והתוכחה, מהקשות אשר מופיעות בתנ"ך[2].

על פי הרמב"ם, צפניה היה ראש הקבלה בדורו, הוא קיבל את מסורת התורה שבעל-פה מחבקוק הנביא והיא הועברה על ידו לירמיהו[3]. לדעת האברנבאל[4] היה צפניה מבית דינו של ירמיהו.

שמו ומוצאו

השם צפניה הוא שם תאופורי מהשורש צ-פ-ן (שמשמעותו להניח דבר יקר במסתור לבל יאבד או יינזק) בתוספת מרכיב שם אלוקים, ושמו מורה על היותו יודע מצפוני ה' וסודותיו[5] ועל כך שגילה דברים צפונים ונסתרים[6]. השם צפניהו נמצא על גבי חותם מתקופת מלכי יהודה ובמכתבי יב[7]. יש הסוברים כי השם "כּוּשִׁי" בא בגלל צבע עורו ואין קשר לארץ המוצא כוש, זאת מפני ששמות אבותיו הנזכרים בפתיחה הם שמות תיאופוריים עבריים[8]. האברבנאל כותב כי אזכורם של אבות אבותיו ביחוסו- אמריה וחזקיה- מראה על גדולת השגתו, קדושת אמריו וחוזק נבואותו[9].

על אבותיו של צפניה אמרו חז"ל: ” תנא כל שמעשיו ומעשה אבותיו סתומין ופרט לך הכתוב באחד מהן לשבח כגון (צפניה א, א) דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל צְפַנְיָה בֶּן כּוּשִׁי בֶן גְּדַלְיָה בידוע שהוא צדיק בן צדיק” (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו עמוד א'). אביו של צפניה היה גם הוא נביא[10]. האבן עזרא[11] סובר כי סב-סבו של צפניה הוא חזקיהו מלך יהודה ואמריה סבו של צפניה הוא אח של מנשה. לפי זיהוי זה ניתן להסיק כי צפניה היה משבט יהודה. חלק הפרשנים שאחריו[12] מביאים בפירושם את הזיהוי הזה אך האברבנאל דוחה אותו. הרד"ק[13] אינו בטוח בזיהוי אך לשיטתו רשימת היחס נותנת חשיבות לייחוסו החשוב של צפניה: ”יש אומרים כי חזקיה זה חזקיה מלך יהודה ואפשר אלא שאין בזה ראיה אבל באמת גדולים היו אבותיו לפיכך נזכרו...”[14].

לפי המסופר בו על החברה ביהודה באותם ימים, סוברים המפרשים[15] שצפניה ניבא לפני תנועת התשובה הגדולה אותה הנהיג יאשיהו. חטאי אנשי יהודה שבהם מאשים אותם צפניה, כלומר: עבודת האלילים, היו קיימים עוד בזמנו של מנשה מלך יהודה ונמשכו גם בתקופת אמון מלך יהודה, עד המהפכה הגדולה שהתבצעה בשנה השמונה עשרה למלכותו של יאשיהו. מנגד יש הסבורים שניבא גם אחרי התרחקות העם מעבודה זרה בהשפעת יאשיהו. בסדר עולם מתבאר שנבואותיו וזמן פעולתו מגיעים לתקופה מאוחרת יותר, בזמן מלכות יהויקים, בה צפניה מנבא על חורבן העיר הקרב ובא[16]. זאת ועוד גם ביטויים המופיעים בספר כמו "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל" (ספר צפניה, פרק ג', פסוק י"ג) מעידים על מצבו של העם ביהודה בזמן החורבן.[17]. בפסיקתא דרב כהנא הוא אף מוזכר כנביא שלאחר החורבן.[18]

חז"ל[19] מתארים את צפניה כמי שניבא "בבתי הכנסיות ובבתי המדרשות", בשונה מהנביאים האחרים שניבאו באותו הדור, ירמיהו שניבא בשווקים וחולדה שהתנבאה לנשים. כמו כן חז"ל מנו אותו בין שמונת נסיכי אדם[20].

האברנבאל מציין כי יתכן שיאשיה בן צפניה, מעולי בבל הנזכרים בספר זכריה הא בנו של צפניה הנביא[21].

נבואותיו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ספר צפניה

ספר צפניה הוא נבואה אחת שמתייחסת למספר נושאים[22]. כיתר נביאי דורו, נבואותיו של צפניה מתרות בעם ישראל על מעשיהם הרעים, על עבדם עבודה זרה, ועל המצב המוסרי הירוד בירושלים ובפרט של ראשי העם ומנהיגיו. צפניה מנבא על העונש הצפוי להם ומתמקד בתיאור "יום ה' הגדול" בו יפרע הקב"ה מעמו על מעשיהם. הוא מתאר את הצער והמצוקה שיחוו אז עם ישראל ואומר שלא ישארו בעם אלא שארית. הוא מבקש מהעם לחזור בתשובה ולעזוב את חטאיהם כדי למנוע את חרון האף הקשה. האברבנאל כותב כי נבואות צפניה חוזות גם את חורבן בית המקדש השני[23].

בנוסף התנבא צפניה על נקמת ה' בעמים ששעבדו את ישראל ובזו להם (כמו מואב, עמון, אשור ועוד) וחזה שה' ישמידם מעל פני האדמה.

בסוף ספרו מנחם הנביא את ישראל ומנבא את הגאולה העתידה בה ישבו ישראל בארצם לבטח, ה' ישיש בהם ובכל העולם תתגלה גדולת ה' ואהבתו לעמו.

קברו

קבר צפניה מזוהה בדרום הר הלבנון[24], מקודש גם למוסלמים (א-נבי צאפי, הממוקם בג'בל צאפי (ער')) והיווה במשך שנים אתר עלייה לרגל ליהודים ומוסלמים. יש המזהים את קברו בחיטין.[25][26]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צפניה בן כושי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ כך כתבו הרד"ק והאברבנאל שהתנבא בשנותיו הראשונות של יאשיהו כמלך, עוד קודם ששב הוא ועמו בתשובה, והרמב"ם בהקדמה למשנה תורה הביא את דברי סדר תנאים ואמוראים שקיבל מחבקוק
  2. ^ ספר צפניה, פרק א', פסוקים ב'-ג' נבואה זו נאמרת לעם ואלה שכבר גלו.
  3. ^ סדר תנאים ואמוראים; הקדמת משנה תורה להרמב"ם; פירוש רבי יעקב בן שמשון על מסכת אבות, פרק א', משנה א'; רבי מנחם המאירי, בית הבחירה, פתיחה למסכת אבות; ספר יוחסין מאמר ראשון.
  4. ^ רבי יצחק אברבנאל, נחלת אבות, הקדמה.
  5. ^ הקדמת האברבנאל על תרי עשר.
  6. ^ הקדמת האברבנאל על יחזקאל.
  7. ^ זאב וייסמן, עולם התנ"ך: תרי עשר ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 122
  8. ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: נחום, חבקוק, צפניה, ירושלים, מאגנס, 2006, עמ' 17
  9. ^ הקדמת האברבנאל על תרי עשר.
  10. ^ אגדת בראשית, פרק יד.
  11. ^ האבן עזרא על ספר צפניה, פרק א', פסוק א'.
  12. ^ כמו הרד"ק והמלבי"ם.
  13. ^ הרד"ק על ספר צפניה, פרק א', פסוק א'.
  14. ^ רד"ק על ספר צפניה, פרק א', פסוק א'.
  15. ^ רד"ק, אברבנאל, מלבי"ם ועוד
  16. ^ "דבר ה' אשר היה אל צפניה".. כולם נתנבאו סמוך לחורבן" (סדר עולם רבה פרק כ)
  17. ^ זאב וייסמן, עולם התנ"ך: תרי עשר ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 119-118.
  18. ^ פסיקתא דרב כהנא, אות קג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) מובאת בילקוט שמעוני ישעיהו רמז תמ"ה
  19. ^ ילקוט שמעוני לצפניה סימן תקסו
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב עמוד ב'.
  21. ^ האברבנאל על ספר זכריה, פרק ו', פסוק י'.
  22. ^ הקדמת האברבנאל על תרי עשר.
  23. ^ הקדמת האברבנאל על תרי עשר.
  24. ^ ספר יוחסין מאמר חמישי.
  25. ^ ר' אוצר מסעות, "מסע דפליסטינא" מאת ר' שמואל ב"ר שמשון, עמ' 63
  26. ^ כפר חיטין באתר אגודת אהלי צדיקים - גדר אבות


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0