רבי אליעזר זאב רוזנבוים (ראחוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

האדמו"ר מראחוב
רבי אליעזר זאב רוזנבוים
לידה י' בסיון תרפ"ט
ראחוב
פטירה י"ח בכסלו תשנ"ט (בגיל 69)
רמת גן
מקום קבורה בית הקברות ויז'ניץ בני ברק
תאריך עלייה תש"ח
מקום פעילות רמלה, רמת גן
רבותיו סבו רבי שלמה איזקסון, רבי יוסף צבי דושינסקי, רבי שמואל וואזנר
חיבוריו ארז בלבנון
אב רבי יצחק רוזנבוים
צאצאים הרב יחיאל מאיר רוזנבוים
חותנים רבי שלמה איזקסון מרומאן
האדמו"ר מראחוב ה־השני
תשי"בתשנ"ט
→ רבי יצחק רוזנבוים
רבי יחיאל מאיר רוזנבוים ←

רבי אליעזר זאב רוזנבוים (י' בסיון תרפ"ט - י"ח בכסלו תשנ"ט) היה האדמו"ר מראחוב.

ביוגרפיה

נולד בסיון תרפ"ט לרבי יצחק רוזנבוים, בן רבי מאיר מקרעטשניף וחתן רבי שלמה איזקסון מרומאן, בצעירותו עברו הוריו מראחוב לווישווה שם כיהן אביו כאדמו"ר מראחוב. בשואה נרצחו הוריו ותשעת אחיו ואחיותיו לנגד עיניו. לאחר השואה עבר לרומאן, שם למד עם סבו רבי שלמה איזקסון שולחן ערוך יורה דעה במשך כחצי שנה[דרוש מקור].

ניסה להסתנן לארץ באוניית המעפילים כנסת ישראל ובג' בכסלו תש"ז גורש לקפריסין שם שהה כשנה במחנה מעצר, עם הגיעו לארץ בחשוון תש"ח נכנס ללמוד בישיבת בית יוסף צבי אצל רבי יוסף צבי דושינסקי בירושלים, שם למד עם קרוב משפחתו (וגיסו לעתיד) רבי צבי הירש רוזנבוים. בתקופת מלחמת השחרור עבר ללמוד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק. לאחר המלחמה למד בישיבת גאוני וולאז'ין בתל אביב, שם גם נסמך לרבנות[דרוש מקור].

באב תשי"א נשא את רעכיל בת בן דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנה, בעצת רבי אהרן מבעלזא עברו הזוג מיפו (שם התגורר חמיו רבי חיים מרדכי) לרמלה, שם הקים בית מדרש והחל לנהוג באדמו"רות, בשנת תשכ"ה עבר לרמת גן, שם פתח בית מדרש ברחוב מודיעין ובי"ב בתמוז תשכ"ז עבר לרחוב ברקאי הסמוך לבני ברק.

בשנותיו האחרונות לקה בליבו מספר פעמים ובי"ח בכסלו תשנ"ט נפטר ונקבר בבית הקברות ויז'ניץ.

צאצאיו

ספרו

נכדיו רבי יצחק מרדכי ורבי דוד צבי בני בנו רבי יחיאל מאיר ערכו מכתביו את הספר ארז בלבנון על התורה.

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0