אלן הודג'קין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אלן הודג'קין (באנגלית: Alan Lloyd Hodgkin; 5 בפברואר 1914 - 20 בדצמבר 1998) היה פיזיולוג וביופיזיקאי בריטי, שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1963 יחד עם אנדרו הקסלי וג'ון אקלס.
ביוגרפיה
הודג'קין נולד בבאנבורי שבאוקספורדשייר. ב-1930 זכה במדליית ארד בתחרות לבתי ספר שארגנה החברה המלכותית להגנה על ציפורים. בהמשך, הוא למד ביולוגיה וכימיה בקולג' טריניטי (Trinity) שבקיימברידג', שם סיים את לימודיו ב-1936. בטריניטי, הומלץ לו ללמוד כמה שיותר פיזיקה ומתמטיקה, וכך עשה. בטרם סיים את לימודיו, החל לעשות ניסויים חובבניים על מערכת העצבים של צפרדעים, שאותם המשיך מאוחר יותר. בין השנים 1937–1938 עבד במעבדה של הרברט ספנסר גסר ברוקפלר שבניו יורק, שם למד לנתח אקסון של לוליגו שקוף (Loligo vulgaris). ב-1938 חזר לקיימברידג', והתחיל לעבוד עם אנדרו הקסלי. כבר ב-1939 פרסמו השניים מאמר ב-Nature, שבו הציגו את הפעם הראשונה בה נמדדו פוטנציאלי פעולה מתוך סיב עצב[1]. מדידה זו הוכיחה כי תיאורית הממברנה של ברנשטיין שהייתה מקובלת עד אז לגבי המנגנון מאחורי תופעת פוטנציאל הפעולה איננה נכונה, והיוותה את הבסיס להמשך מחקרם של השניים אחרי מלה"ע השנייה.
במהלך מלחמת העולם השנייה התנדב לשירות רפואה בחיל האוויר. בין השנים 1940–1945 פיתח רדאר מוטס. במסגרת זו, הוטס הודג'קין בטיסת המבחן של בריסטול בלנהיים מחומש ברדאר הסנטימטרי הראשון. לאחר מכן שב לקיימברידג', שם יחד עם אנדרו הקסלי פיתח תאוריה לגבי פוטנציאל פעולה, באמצעות אחד היישומים הראשונים של אלקטרופיזיולוגיה, באמצעות שימוש בשיטת קיבוע מתח ("Voltage clamp"). שיטה זו שומרת על מתח קבועה של התא באמצעות הזרקה של יונים עם מטען חשמלי נגדי בעת שינוי של מתח הממברנה. בחלק השני של מחקרם, השתמשו השניים באקסון ענק מדיונוני רחף, עליו עבד הודג'קין קודם לכן, מה שאפשר להם לעקוב אחר הזרמים היוניים. דבר זה לא התאפשר בנוירונים אחרים, משום שהטכנולוגיה של אותה עת לא הצליחה לעקוב אחרי זרמים יוניים בתאים כה קטנים. השניים פרסמו סדרה של חמישה מאמרים עוקבים ב-1952, בהם ביססו מודל מתמטי למנגנון שמאחורי פוטנציאל הפעולה המניח שני זרמים עצמאיים של יונים, נתרן ואשלגן, העומדים בבסיס פוטנציאל הפעולה.
ב-1963 זכה בפרס נ ובל לרפואה ולפיזיולוגיה על מחקרו המשותף עם אנדרו הקסלי שעסק בפוטנציאלי פעולה בעצבים. את הפרס הם חלקו עם ג'ון אקלס, שמחקריו עסקו בפעילותן של סינפסות. מחקריהם של הקסלי והודג'קין הובילו אותם לשער שיש תעלות יונים, השערה שאוששה כמה עשורים מאוחר יותר, לאחר פיתוח של שיטות עליהם זכו ארווין נהר וברט זקמן בפרס נובל לרפואה ולפיזיולוגיה לשנת 1991.
ב-1965 זכה במדליית קופלי מטעם החברה המלכותית.
בין השנים 1966–1976 היה הודג'קין נשיא האיגוד לביולוגיה ימית של בריטניה (Marine Biological Association of the United Kingdom). ב-1973–1984 היה נשיא אוניברסיטת לסטר. ב-1948 הצטרף לחברה המלכותית. ב-1972 הוענק לו תואר אבירות מטעם מסדר האימפריה הבריטית, וב-1973 הצטרף למסדר ההצטיינות. בין השנים 1970–1975 הוא היה נשיא החברה המלכותית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- כתבה בעקבות פטירתו באתר BBC (באנגלית)
- מאמרם של הודג'קין והקסלי על פוטנציאל חשמלי (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ A. L. HODGKIN AND A. F. HUXLEY, Action potentials recorded from inside a nerve fibre., Nature, vol. 144, pp. 710-711, 1939
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) | |
