חלום יעקב
חלום סולם יעקב, מיכאל לוקס לאופולד ווילמאן, 1691וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.
חלום יעקב הוא מאורע שהתרחש במהלך מסעו של יעקב צפונה מבאר שבע שבכנען לחרן שבארם נהריים, בעקבות ציווי הוריו לאחר לקיחת הברכות מעשו אחיו. המאורע פותח את פרשת ויצא שבספר בראשית.
המאורע
במהלך מסעו של יעקב לחרן, קופצת לו הדרך והוא הולך ביום אחד דרך שלוקחת שלושה ימים עד חרן. כשמגיע לחרן מצטער יעקב על שעבר על מקום שאבותיו התפללו ולא התפלל ומחליט לחזור. לאחר שקפצה לו שוב הדרך מגיע להר המוריה שם הוא עוצר ללינה[1], או מחוץ לעיר לוז[2].
על אף שהגעתו למקום הייתה באמצע היום, הוכרח יעקב לעצור וללון באותו מקום בלילה. לשיטת רש"י, השמש שקעה במיוחד לכבודו באמצע היום, בכדי שיהיה נצרך ללון דווקא במקום הזה[3]. במדרש מופיעים עוד הסברים לכך שנשאר במקום זה ולא המשיך: או בגלל שנחסמה לו הדרך[4], או בגלל ששמע את מלאכי השרת אומרים "בא השמש"[5].
לפני הלינה יעקב לוקח אבנים[6] מאבני המקום ושם מראשותיו להגנה מפני החיות[7]. לפי המדרש היו אלו אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק[8].
החלום
בשינת הלילה הוא רואה בחלום סולם שמוצב על הארץ וראשו מגיע לשמים, ומלאכים עולים ויורדים בו, רוחב הסולם שמונת אלפים פרסה,[9] העולים בסולם הם מלאכי ארץ ישראל ששמרו עליו עד עכשיו, והיורדים הם מלאכי חוצה לארץ שילוו אותו מעכשיו,[10] לפי מדרש אחר העולים הם המלאכים שהפכו את סדום והיורדים הם מלאכים שרצו לראות את יעקב שדמותו חקוקה על כסא הכבוד.[11] לאחר מחזה הסולם, ה' מתגלה ליעקב בחלום ומבטיח לו שיתן לו ולזרעו את הארץ שהוא שוכב עליה. יש מהמפרשים שכתבו שה' קיפל את כל ארץ ישראל תחתיו[12], ויש שהסבירו שכיון שאבן השתייה תחתיו, ממנה השפע מגיע לכל העולם[13]. בנוסף, זרעו ירבה כעפר הארץ והם יהיו ברכה לכל האנושות. בנוסף מבטיח ה' לשמור על יעקב בכל מקום שילך, להשיב אותו אל הארץ שבו הוא נמצא, ומצהיר שלא יעזוב אותו עד קיום כל הבטחותיו.[14]. במדרש מובא שה' ביקש ממנו בחלום לעלות בסולם, ואם היה עולה לא היה יורד לעולם ועם ישראל לא היו גולים ומשתעבדים לארבעת המלכויות אך יעקב פחד לעלות[15].
לאחר החלום
יעקב מקיץ משנתו ונפעם מכך שלא ידע ש"יש ה' במקום הזה", ומכריז שהמקום הוא "בית אלוקים" ו"שער השמיים". בבוקר הוא מגלה שהאבנים התחברו לאבן אחת והוא מקים כמצבה על האבן עליה הניח את ראשו בלילה, ויוצק עליה שמן שיורד אליו משמים[16]. הסיבה שהוא יוצק שמן היא לקדש אותה כדי להקריב בחזרתו קורבנות,[17] או בתור הקרבת קורבן[18], או כדי להבדילה משאר האבנים,[19][20] וה' לוקח את האבן ומשקיע אותה בתהום ולכן נקראת אבן השתייה,[21] וקורא למקום "בית אל", ונודר שאם אלוקים יגן עליו בדרכו וישיב אותו בשלום לבית אביו, הוא יקבע את המקום כבית אלוקים ויתן מעשר לאלוקים מכל מה שיתן לו.
במדרשי חז"ל
המקום
בבראשית רבה מובאת מחלוקת בין אמוראים על מיקום הסולם עליו חלם יעקב: לדעת רבי יהודה בר סימון "הסולם הזה עומד בבית המקדש ושיפועו מגיע עד בית אל", ומדבריו עולה כי המקום בו התרחש הסיפור היה הר המוריה[22]. לעומת זאת, לדעת רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא הסולם עמד בבאר שבע: "רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר הסולם הזה עומד בבאר שבע ושיפועו מגיע עד בית המקדש"[23]. מדברי התלמוד הבבלי עולה שהמקום בו התרחש חלום יעקב הוא הר המוריה[24].
האבנים
במסכת חולין מתייחס התלמוד לסתירה בין תחילת הסיפור, ממנה נראה שיעקב שם מראשותיו יותר מאבן אחת – ”וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו” (כ"ח, י"א), לבין סוף הסיפור, בו כתוב שיעקב לקח את ”הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו” (כ"ח, י"ח).[25] התלמוד פותר את הסתירה באמצעות דברי רבי יצחק, שיעקב אכן לקח כמה אבנים, אלא שבשנתו התאחו האבנים לאבן אחת, כיוון שכולן רצו לזכות שיעקב יניח עליהן את ראשו, "וכל אחת ואחת אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו"[26].
בבראשית רבה מובאות דעות שונות בנוגע למספר האבנים שלקח יעקב, אולם לכל הדעות התאחות האבנים מסמלת את העתיד שאלוקים מייעד ליעקב[27]:
- לדעת רבי יהודה יעקב הניח מראשותיו שתים עשרה אבנים, אשר מסמלות את שנים עשר השבטים שהקב"ה רוצה להעמיד. כאשר התאחו האבנים הוא ידע ששנים עשר השבטים עתידים להיוולד ממנו.
- לדעת רבי נחמיה יעקב נטל שלוש אבנים כדי לייצג את שלושת האבות. והתאחותן הודיע לו שהוא אינו שונה מאבותיו אברהם ויצחק, וגם עליו יְיַחד האל את שמו.
- לדעת 'חכמים' היו אלו שתי אבנים בלבד, והתאחותן גילתה לו שבעוד מאבותיו יצאה 'פסולת' – מאברהם יצאו ישמעאל ובני קטורה, ומיצחק יצא עשו, ממנו לא תצא פסולת, אלא כל בניו יהיו חלק מעמו של אלוקים.
לפי פרקי דרבי אליעזר, יעקב לקח שתים עשרה אבנים מאבני המזבח עליו נעקד יצחק[28].
הסולם והמלאכים
במדרש רבה מובאות מספר דעות לגבי מה מסמלים הסולם והמלאכים שעולים ויורדים בו.
לפי בר קפרא, הסולם מסמל את הכבש של המזבח במקדש, והמלאכים מסמלים את הכהנים שעולים ויורדים בכבש כדי להקריב את הקרבנות.
לפי רבנן (חכמים), הסולם מסמל את הר סיני והמלאכים מסמלים את משה ואהרון.
לפי דעה נוספת במדרש, המלאכים שעולים בסולם, הם מלאכי ארץ ישראל שליוו את יעקב בדרכו עד כה, וסיימו את תפקידם. והמלאכים שיורדים הם מלאכי חוצה לארץ שיורדים על מנת ללוותו בדרכו לחרן.
פרשנות
המילה "סולם" מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, ב"חלום יעקב". שורש המילה עשוי להיות ס-ל-מ, ובאכדית יש לשורש זה משמעות של גֶרֶם מדרגות. בלשון חז"ל ובעברית מודרנית משמעות המילה סולם היא מתקן לטיפוס לגובה העשוי שלבים[29].
בפרשני המקרא ישנן מספר גישות באשר לסמליות החלום:
- חלק מהפרשנים סוברים שהחלום מסמל את ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל: כל מלאך מסמל מעצמה אחת, והמלאכים "עולים ויורדים" - לכל מעצמה ישנה תקופה של עליה, אך אחריה תבוא תקופה של ירידה[30].
- לפי פרשנים אחרים, החלום מסמל את הקשר בין ה' לבין האדם, באמצעות הקרבנות, התפילה או הנבואה; המלאכים העולים מסמלים את התפילות או הקרבנות העולים מבני האדם אל ה', והמלאכים היורדים מסמלים את הברכה האלהית או את הנבואה היורדת מה' אל בני האדם. (דעת מקרא)
בספרים חיצוניים ובתרבות
לפי ספר היובלים[31], הגיע יעקב למקום בשנת 2,115 לבריאת העולם, בא' בניסן (ראש השנה למלכים ולרגלים) בלוח העברי.
בתרבות
הנושא מופיע באמנות הציור באופן נרחב. הצייר מארק שאגאל צייר מספר יצירות הנוגעות לנושא זה, ועונות לשם "סולם יעקב". המפורסמת ביניהן הוא הציור "סולם יעקב" שנגנב ונמצא לאחר כ-20 שנה.
בעקבות פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע, בשנת 2004, הוקמה ברחבת בית עיריית באר שבע אנדרטה לזכר 16 חללי הפיגוע. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל יעקב כהן והיא מבטאת את סולם יעקב, דרכו עולים המלאכים לשמים. גוף האנדרטה הארוך מרמז על שילדת אוטובוס חרוך. בימין האנדרטה כתוב ציטוט מתוך התיאור המקראי של חלום יעקב.
למרגלות שכונת גבעת מרדכי בירושלים מצוי הפסל "מעלות", הידוע יותר בשמו העממי "סולם יעקב", של הפסל עזרא אוריון.
לקריאה נוספת
- מרדכי ברויאר, פרקי בראשית, הוצאת תבונות, תשנ"ט, עמ' 510–518
קישורים חיצוניים
- גליה דורון, סולם יעקב
- יצחק (איציק) פלג, מהו ה'סלם' שראה יעקב בחלומו?
- מתיה קם, פליפ טריה, חלום יעקב, באתר "תרבות•il"
סולם יעקב (חלום מקראי), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ רבינו בחיי על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י'.
- ^ רשב"ם על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"א. לפי השיטות שהעצירה לא הייתה בהר המוריה יש שמסבירים שהר המוריה נעקר ממקומו בירושלים והגיע לשם.רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ז.
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"א.
- ^ ילקוט שמעוני בראשית רמז קיז'
- ^ ילקוט שמעוני בראשית רמז קיח
- ^ לשיטת רבי יהודה בילקוט שמעוני בראשית רמז קיט. היו אלו שנים עשר אבנים כדי לדעת שאם התחברו שממנו יצאו שנים עשר שבטי ישראל, בתרגום יונתן על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"א מופיע שהיו ארבעה. לשיטת רבי נחמיה, בילקוט שמעוני בראשית רמז קיט היו שלושה כדי לדעת שאם התחברו ה' ייחד שמו עליו כמו על אברהם יצחק שלושת האבות ולשיטת רבנן היו שנים, כי 'מיעוט רבים שניים' כדי לדעת שאם התחברו לא יצא ממנו פסולת כמו ישמעאל ועשיו. ילקוט שמעוני רמז קיט.
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"א.
- ^ ילקוט שמעוני רמז קיט.
- ^ ילקוט שמעוני ויצא ויחלום והנה סולם. תנא: רחבו של סולם שמונת אלפים פרסה, דכתיב: "עולים ויורדים בו"; עולים תרין, ויורדים תרין, דכי פגעו בהדי הדדי הוו להו ארבעה; וכתיב ביה במלאך: "וגויתו כתרשיש", וגמירי דתרשיש תרי אלפי פרסי הוי.
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ב; בראשית רבה, פרשה ס"ח, פסקה י"ב
- ^ תרגום יונתן על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ב
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ג
- ^ כלי יקר על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ג
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י'
- ^ ילקוט שמעוני; ויקרא רבה, פרשה כ"ט, פסקה ב'
- ^ בראשית רבה, פרשה ס"ט, פסקה ח'
- ^ רשב"ם על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ח
- ^ רבינו בחיי על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ח
- ^ כי השמן רישומו ניכר רבי סעדיה גאון מובא ברבינו בחיי בראשית כח' יח'
- ^ רבינו בחיי על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ח; ילקוט שמעוני, בראשית, רמז ק"כ
- ^ ילקוט שמעוני, בראשית, רמז ק"כ
- ^ בראשית רבה, פרשה ס"ט, פסקה ז', תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"א עמוד ב'
- ^ בראשית רבה, פרשה ס"ט, פסקה ז'; ראו גם רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ז אשר מפרש שלפי ר' יוסי בן זמרא יעקב לן בבאר שבע ושם הוא חלם את החלום.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ח עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"א עמוד ב'
- ^ פרשני הפשט, ובהם אבן עזרא ורשב"ם מיישבים את הסתירה בכך שיש להוסיף את המילה 'אחת'- וייקח אחת מאבני המקום.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"א עמוד ב'
- ^ בראשית רבה, פרשה ס"ח, פסקה י"א
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק לה: "וישם אותם מראשותיו באותו המקום להודיעו שעתידין לעמוד ממנו שנים עשר שבטים. שנעשו כלן אבן אחת להודיעו שכלם עתידין להיות גוי אחד בארץ"
- ^ למשל משנה, מסכת בבא בתרא, פרק ב', משנה ה':"מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות, כדי שלא תקפוץ הנמיה"
- ^ מדרש תנחומא פרשת ויצא ב'; פרקי דרבי אליעזר ל"ה; מובא בפירוש הרמב"ן.
- ^ פרק כ"ז
