ג'ון בלייר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון בלייר
John Blair
ג'ון בלייר
ג'ון בלייר
לידה ויליאמסבורג, קולוניית וירג'יניה, האימפריה הבריטית
פטירה ויליאמסבורג, וירג'יניה, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות האפסיקופלי, ויליאמסבורג, וירג'יניה, ארצות הברית
שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית
2 בפברואר 179025 באוקטובר 1795
(5 שנים ו־37 שבועות)
תחת נשיא בית המשפט העליון ג'ון ג'יי
ג'ון ראטלדג'
נשיא ממנה ג'ורג' וושינגטון

ג'ון בלייר הבןאנגלית: .John Blair Jr;‏ ) היה פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי, שנמנה עם האבות המייסדים של ארצות הברית.

בלייר היה אחד המשפטים המיומנים בתקופתו. כחוקר המשפט ההוא נמנע מההמולה הפוליטית, והעדיף לפעול מאחורי הקלעים. אף על פי כן, הוא היה מסור לרעיון של האיחוד הקבוע של המדינות שקיבלו את עצמאותן ותמך בנאמנות בעמיתיו בני וירג'יניה, ג'יימס מדיסון וג'ורג' וושינגטון בוועידת החוקה. תרומתו הגדולה ביותר כאחד מהאבות המייסדים הייתה לא בוועידת החוקה בפילדלפיה, אלא מאוחר יותר כשופט בבית המשפט לערעורים של וירג'יניה וכשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, שם הוא השפיע על פירוש החוקה בכמה פסקי דין חשובים. בני זמנו של בלייר שיבחו אותו על חוזקותיו האישיות כאדם עדין וטוב לב, ובשל יכולתו לחדור במהירות ללב השאלות המשפטיות שדן בהן.

ראשית חייו

ג'ון בלייר נולד בוויליאמסבורג שבקולוניית וירג'יניה כבן למשפחה בולטת במושבה. אביו, ג'ון בלייר האב, היה חבר במועצת המושבה ולזמן מה היה מושל המושבה בפועל.[1] דוד אביו, ג'יימס בלייר, היה המייסד והנשיא הראשון של קולג' ויליאם ומרי. ג'ון בלייר הבן למד בקולג' זה וב-1754 קיבל ממנו תואר בוגר אוניברסיטה. ב-1755 הוא נסע ללונדון כדי ללמוד משפטים במידל טמפל. עם שובו לווירג'יניה כדי לעסוק בעריכת דין הוא נדחף עד מהרה אל החיים הציבורים, והחל את הקריירה הציבורית שלו זמן קצר לאחר תום מלחמת הצרפתים והאינדיאנים כאשר נבחר לבית הנבחרים (House of Burgesses) של וירג'יניה כנציג קולג' ויליאם ומרי. בתפקיד זהה הוא שימש בשנים 17661770. לאחר מכן ועד 1775 הוא היה פקיד מועצת המושל, שהייתה הבית העליון של בית המחוקקים הקולוניאלי.

המהפכה האמריקאית

בלייר הצטרף בתחילה לאגף המתון של הפטריוטים. הוא התנגד לעמדותיו הקיצוניות של פטריק הנרי במחאה על חוק הבולים, אך פיזור בית הנבחרים של וירג'יניה על ידי הפרלמנט גרם לשינוי דעותיו. בתגובה לסדרה של מיסים שהוטלו על המושבות על ידי הפרלמנט, הצטרף בלייר לג'ורג' וושינגטון ולאחרים ב-1770 ושוב ב-1774 כדי לנסח הסכמי אי-יבוא שקראו לתומכיהם להפסיק לייבא סחורות בריטיות עד שהמיסים יבוטלו. בהמשך השנה הוא הגיב לחוקי הכפייה שהועברו על ידי הפרלמנט בהצטרפות לאלו שקראו לקיומו של הקונגרס הקונטיננטלי ובתמיכה באנשי בוסטון שסבלו מקשיים כלכליים בשל צעדי הפרלמנט.

עם פרוץ המהפכה האמריקאית, נעשה בלייר מעורב באופן פעיל בממשלת וירג'יניה. הוא היה חבר הוועידה שניסחה את חוקת וירג'יניה של 1776 ושימש כחבר במספר ועדות חשובות, כולל ועדת 28 החברים שניסחה את הצהרת הזכויות של וירג'יניה והמתווה להקמת ממשלה. הוא שימש כחבר במועצה המייעצת למושל פטריק הנרי בשנים 1776–1778. לאחר מכן בחרה אותו המועצה כשופט בבית המשפט של המדינה וזמן קצר לאחר מכן כשופט בבית המשפט העליון שלה. ההוא גם נבחר לבית המשפט העליון של וירג'יניה לדיני היושר, שם עמיתו היה ג'ון וית', שבהמשך היה יחד עמו נציג לוועידת החוקה. מינויים שיפוטיים אלו הפכו את בלייר באופן אוטומטי כחבר בבית המשפט לערעורים של וירג'יניה.

בבית המשפט לערעורים של וירג'יניה, היה בלייר חבר בהרכב שדן בפסק הדין "וירג'יניה נגד קאטון ואחרים" (.The Commonwealth of Virginia v. Caton et al) מ-1782, שקבע את התקדים שבתי המשפט יכולים להגדיר חוקים כנוגדים לחוקה. החלטה זו בישרה את החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין מרבורי נגד מדיסון.[2] ב-1786 הכיר בית המחוקקים בידענותו המשפטית של בלייר, והוא מונה כיורשו של תומאס ג'פרסון בוועדה לשינוי חוקי וירג'יניה.

שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית

ב-24 בספטמבר 1789 מינה הנשיא ג'ורג' וושינגטון את בלייר כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית ויומיים מאוחר יותר אישר הסנאט של ארצות הברית את המינוי.[3] ב-2 בפברואר 1790 הוא נשבע אמונים. עומס התיקים בבית המשפט העליון במהלך כהונתו של בלייר על כס השיפוט היה קל, כשבמשך שש שנים נפסקו החלטות ב-13 תיקים בלבד. עם זאת, בלייר היה חבר בצוות השיפוט בפסק הדין "צ'יזהולם נגד ג'ורג'יה" (Chisholm v. Georgia) שנחשב לתיק החשוב הראשון של בית המשפט.[2] הוא התפטר מכהונתו ב-25 באוקטובר 1795.

מותו ומורשתו

ג'ון בלייר נפטר בויליאמסבורג ב-31 באוגוסט 1800, בגיל 68.הוא נטמן בבית הקברות האפיסקופלי שבויליאמסבורג. הוא היה חבר הבונים החופשיים וב-1778 הוא היה הנשיא הגדול של הלשכה הגדולה של וירג'יניה.[4] על שמו נקרא רחוב בעיר מדיסון שבוויסקונסין.[5]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון בלייר בוויקישיתוף
  • ג'ון בלייר באתר המדריך הביוגרפי של השופטים הפדרליים (באנגלית)

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0