ויליאם וודס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויליאם וודס
William Woods
ויליאם וודס
ויליאם וודס
לידה ניוארק, אוהיו, ארצות הברית
פטירה וושינגטון הבירה, ארצות הברית
שם מלא ויליאם ברנהאם וודס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות סידר היל, ניוארק, אוהיו, ארצות הברית
שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית
21 בדצמבר 188014 במאי 1887
(6 שנים ו־20 שבועות)
תחת נשיא בית המשפט העליון מוריסון וייט
נשיא ממנה רתרפורד הייז
שופט בבית המשפט הפדרלי המחוזי של ארצות הברית בסבב התשיעי
22 בדצמבר 186921 בדצמבר 1880
(11 שנים)
הנשיא ממנה יוליסס סימפסון גרנט
→ מושב חדש
דון פרדי ←
שירות צבאי
השתייכות
תקופת הפעילות 18621866 (כ־4 שנים)
דרגה Union Army brigadier general rank insignia.svg בריגדיר גנרל
תפקידים בשירות
מפקד רגימנט הרגלים ה-76 של אוהיו
מפקד הגיס ה-15
פעולות ומבצעים

מלחמת האזרחים האמריקאית

ויליאם ברנהאם וודסאנגלית: William Burnham Woods;‏ ) היה משפטן, עורך דין, פוליטיקאי ואיש צבא אמריקאי מאוהיו, שכיהן כשופט בית משפט פדרלי מחוזי וכשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.

ראשית חייו

ויליאם וודס נולד בניוארק, אוהיו. הוא היה אחיו הגדול של צ'ארלס וודס, שכמוהו שירת כגנרל במלחמת האזרחים. הוא למד באוניברסיטת וסטרן ריזרב (כיום אוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב), שבהדסון, אוהיו ולאחר מכן המשיך את לימודיו באוניברסיטת ייל, שם הוא קיבל ב-1845 תואר בוגר אוניברסיטה בהצטיינות.[1]

לאחר סיום לימודיו הוא שב לניוארק ולמד משפטים בקריאה עצמית בהדרכת ס.ד קינג, עורך דין מקומי בולט, שאצלו הוא עבד כפקיד. ב-1847 התקבל וודס ללשכת עורכי הדין ונכנס לשותפות במשרדו של קינג, שנמשכה עד 1862.

וודס היה חבר נאמן במפלגה הדמוקרטית. ב-1856 הוא נבחר כראש עיריית ניוארק. ב-1858 הוא נבחר לבית המחוקקים של אוהיו וזמן קצר לאחר מכן הוא נבחר כיושב ראש הבית. הוא גם שימש כמנהיג המיעוט בבית המחוקקים.[1]

שירות צבאי

אף על פי שוודס התנגד למלחמת האזרחים, הוא התנגד לעבדות וראה בניצחון האיחוד כדבר הכרחי. ב-1862 הוא עזב את בית המחוקקים של אוהיו והתגייס לצבא האיחוד. הוא הוצב כלוטננט קולונל ברגימנט הרגלים ה-76 של אוהיו, שלחם בזירה המערבית. וודס השתתף בקרב שילה ובמצור על ויקסבורג וקיבל דרגת ייצוג של בריגדיר גנרל.

וודס פיקד על הרגימנט שלו תחת פיקדו של ויליאם שרמן במהלך המערכה על אטלנטה (אנ') והצעדה אל הים. במהלך המערכה על הקרוליינות (אנ') הוא לחם בהצטיינות בקרב בנטונוויל (אנ'), בו הוא פיקד על בריגדה. הוא קודם לדרגת ייצוג של מייג'ור גנרל ובראשית 1865 הוא הועלה לדרגת בריגדיר גנרל. בפברואר אותה שנה הוא השתחרר מן השירות.

לאחר המלחמה החליט וודס להתיישב בדרום והוא חי במשך שנה במוביל, אלבמה, שם הוא חידש את עיסוקו בעריכת דין. הוא עבר לבירת המדינה מונטגומרי, שם הוא המשיך את עיסוקו המשפטי. במונטגומרי הוא רכש שטח אדמה וגידל כותנה. הוא העסיק עבדים משוחררים אפרו-אמריקאים, ככל הנראה במעמד של אריסים.

שופט פדרלי

בבית המשפט הפדרלי המחוזי

ב-8 בדצמבר 1869 מונה וודס על ידי הנשיא יוליסס סימפסון גרנט כשופט בבית המשפט הפדרלי המחוזי בסבב התשיעי. ב-22 בדצמבר אושר המינוי על ידי הסנאט של ארצות הברית. וודס כיהן על כס השיפוט עד 23 בדצמבר 1880, עת מונה לבית המשפט העליון.

בפסק הדין "ארצות הברית נגד הול" ( United States v. Hall) מ-1871 פסק וודס שחוק האכיפה של 1870 תאם את חוקת ארצות הברית על פי התיקון ה-14 לחוקה. הוא קבע שהקונגרס יכול לחוקק חוקים לאכיפת "הזכויות היסודיות" של מגילת הזכויות נגד מעשים או מחדלים של המדינות. משמעות הדבר הייתה שהקונגרס היה יכול לחוקק חוקים להפללת הפרות זכויות אלו על ידי אנשים פרטיים, לכל הפחות במקרים בהם המדינות לא פועלות בנדון.

פסק הדין "תיקי בתי המטבחיים" (Slaughter-House Cases), שבחן את סוגיית היקף יישומו של התיקון ה-14, היה התיק החשוב ביותר בו שפט וודס בערכאות נמוכות. הוא מצא שחוק המדינה, שיצר מונופול בעסקי בתי המטבחיים, הפר את סעיף הזכויות והחסינויות של התיקון ה-14, ולפיכך בטל. שלוש שנים מאוחר יותר הפך בית המשפט העליון של ארצות הברית את פסק דין זה על פניו בתיקי בתי המטבחיים. כבר באותה עת, בשלב מוקדם יחסית של הקריירה שלו, יצר וודס פירוש רחב לסעיפי התיקון ה-14.[1]

בבית המשפט העליון של ארצות הברית

ב-15 בדצמבר 1880 מונה וודס על ידי הנשיא רתרפורד הייז כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית במקומו של ויליאם סטרונג שפרש מכהונתו. ב-21 בדצמבר אישר הסנאט את המינוי ברוב של 39 מול 8 וב-5 בינואר 1881 הוא הושבע לתפקידו.

וודס היה האדם הראשון שמונה לבית המשפט העליון שמוצאו היה ממדינות הקונפדרציה לשעבר מאז 1853. אף על פי כן, הוא היה ידוע כאיש הצפון, בעברו, איש צבא האיחוד לשעבר וחבר המפלגה הרפובליקנית, ולפיכך אושר מינויו על נקלה על ידי הרוב הרפובליקני בסנאט.

וודס לא נחשב לאחד התורמים הגדולים לפסיקות בית המשפט העליון. הוא כיהן על כס השיפוט שש שנים עד למותו.

מותו

ויליאם וודס נפטר ב-14 במאי 1887 בוושינגטון די. סי. ונטמן בבית הקברות סידר היל שבניוארק. במלחמת העולם השנייה נקראה על שמו אחת מאוניות ליברטי.[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0