המכלול:אולם דיונים/דיוני חשיבות/עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/חרדים

דיוני חשיבות

דף דיונים ראשי

• המכלול:אולם דיונים/דיוני חשיבות

דפי משנה כלליים

• דיונים על "המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים"
• דיונים על "המכלול:חשיבות אנציקלופדית"

דפי משנה פרטניים

• דיונים על "המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים חרדים"
• דיונים על "המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי משפטנים"
• דיונים על "המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי סופרים ומחברי ספרים"
• דיונים על "המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי ציירים ופסלים"
• דיונים על "המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי רבנים"
• דיונים על "המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי רשימות, מפלגות ומועמדים ישראלים"

נא לא לערוך את כל הדף, אלא לערוך פסקאות בודדות באמצעות קישורי "עריכה" לצד הכותרות. נא לחתום בסוף תגובה, באמצעות ארבעה סימני טילדה (~~~~). נא להקפיד על כללי ההתנהגות ונימוס ודרך ארץ בדיונים: להתבטא בצורה ראויה כלפי בני חבורת העורכים, ולהימנע מסטייה לנושאים אחרים ושימוש בטיעונים לא ענייניים.

זהו דף דיונים על דף המדיניות: המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/חרדים

הצעתי זו באה כדי לקבוע מדיניות מחייבת ומכילה כלפי אישים חרדיים שאינם תורניים שיש להם השפעה נרחבת על קבוצות בציבור החרדי.

דרכי הדיונים

א. הדיונים יתנהלו באופן הבא: 1. פרסום הצעה. 2. כל פרט שיש עליה התנגדות - תגרום להוצאת הפרט לדיון נפרד. 3. בתום דיון ממושך ולאחר מיצויו - הצבעה במועצת על ההצעה שבקוצנזוס. 4. הגעה להסכמה על הפרטים שבמחלוקת, בהעדר הסכמה - יקויימו כללי המכלול:מלחמת עריכה, ולסיום תיערך הצבעה מחייבת במועצת. 5. בנפילת הצעה או פרט מההצעה במועצת, חוזרים לנקודה הראשונית = פרסום הצעה חילופית או ניסוח חילופי של הפרט.

ב. אם לא תהיה התנגדות כאן, אבקש שלא לקיים דיונים על כלל ההצעה, כי אם רק על חלקיה. זאת מהסיבות דלהלן: 1. כדי שלא יהיו דיונים על הצעה כמקשה אחת. 2. כדי שנפילת פרטים מההצעה לא תגרום לנפילת כל ההצעה. 3. וכדי שנוכל לאשרר את הדברים שיש עליהם קונצנזוס.

ג. מכלולאי שירצה להציע הצעה אחרת, יפנה באישי למציע ההצעה המקורית, כדי להגיע להסכמה על ניסוח מחודש של ההצעה. אחרת, במקום להתדיין על נקודות התורפה, יציע כל אחד הצעות אחרות, וניגרר להצבעות אין סוף.

ההצעה

א. ראשי ומנהלי מוסדות

1. יו"ר מוסדות המאגד תחתיו כמה מוסדות חינוך, עם למעלה מ-400 תלמידים בו זמנית, והוא משמש בתפקיד למעלה מ-7 שנים, זכאי לערך.
2. מנהל רשת חינוך חרדית זכאי לערך.
3. מנהל אחד מתוך כמה מנהלים – אינו זכאי לערך.
4. מנהל תלמוד תורה או בית ספר או מוסד לימודי אחר – אינו זכאי לערך.
5. ראשי מוסדות צדקה ארציים, אם מחזור הכספים השנתי גדול משש מיליון ש"ח - זכאים לערך באם הם מנהלים יחידים או ראשיים.
6. ראשי ארגונים ארציים מפורסמים – זכאים לערך באם הם מנהלים יחידים או ראשיים.
7. ראשי מוסדות צדקה אזוריים או קהילתיים, וכן ארגונים אזוריים או קהילתיים - אינם זכאים לערך.

ב. עסקנים ציבוריים

1. רק אלו העוסקים בנושאים כלל ארציים, או כלל מגזריים, ואוזכרו ב-2 כלי תקשורת שאינם מפלגתיים, למשל בחדרי חרדים ועיתון משפחה. כמובן שצריך להביא סימוכין מהימנים לפועלם.
2. עסקנים מגזריים או אזוריים שהשפעתם לא חורגת מאזורם או קהילתם או עירם – לא יזכו לערך.
3. מזכיר מועצות גדולי התורה בעבר ובהוה זכאי לערך.

ג. גבאים ומשב"קים

1. גבאים ומשב"קים אינם זכאים לערך.
2. גבאים ומשב"קים מפורסמים ביותר זכאים. במקרי ספק, ידונו בדפי השיחה.
3. גבאים ומשב״קים בעלי השפעה ציבורית רחבה או מעורבות בענינים מדיניים זכאים לערך.

ד. שלוחי חב"ד

1. חב"ד מתייחדת בגודלה ובהיקף פעילותה, ולכן זה נחשב כעין מדינה. ולכן נושאי המשרות הבכירים בחב"ד, כגון מזכירי הרבי מליובאויטש, זכאים לערך.
2. שליח רשמי ראשי למדינה בעולם, המשמש בתפקיד למעלה מ-5 שנים, זכאי לערך.
3. שליח רשמי ראשי לעיר בארץ ישראל, המשמש בתפקיד למעלה מ-5 שנים, ובעיר יש מעל 40,000 איש, שברובה היא עיר יהודית, זכאי לערך (יש בערך 30 ערים שעונים להגדרה הזו, מתוך 70 הערים בישראל).
4. שליח רשמי הממונה על למעלה מ-20,000 יהודים בעולם ו-40,000 יהודים בישראל, המשמש בתפקיד למעלה מ-5 שנים, זכאי לערך.
5. שלוחים בתפקידים ניהוליים רשמיים, העומדים בראש פירמידה, למעלה מ-5 שנים, כגון המרכז לענייני חינוך, וצא"ח.
6. כל התפקידים בחב"ד, אשר מגיע להם ערך לפי הכללים, שיש בהם כמה נושאי תפקיד זהה, בלי ראש פירמידה, זכאים כל נושאי התפקיד לערך. ככל ויש ראש פירמידה – זכאי רק ראש הפירמידה לערך, ואילו אלו שתחתיו אינם זכאים.
7. כבכל המקרים יש חריגים במקרים של פרסום והשפעה גדולה, ואלו יידונו בדפי השיחה. כן יש חריגים אשר לפי הכללים הללו מגיע ערך, אך למעשה לא מגיע להם, כגון שליח בעיר שיש בה אישים, ישיבה או קהילה עם השפעה יותר מאשר השליח עצמו (כגון לוד, קריית גת, אלעד, קריית מוצקין ורמלה המושפעת מלוד) וכדומה.

דיון

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏, אני מתכבד לפתוח כאן בדיון על הקוים מנחים לאישים חרדים שאינם נושאים במשרה תורנית. כמדומני שכללתי כאן הכל. אם החסרתי משהו - תכתבו ואתקן.

ההצעה לא כוללת ערכי רבנים, סופרים ומחברי ספרים, פוליטיקאים, על כל אלו נדון בהמשך וראו בטיוטות דלהלן:

• לטיוטת הצעה לערכי רבנים ראו טיוטה:המכלול:אולם דיונים/דיוני חשיבות/עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/רבנים
• לטיוטת הצעה לערכי מחברי ספרים ראו טיוטה:המכלול:אולם דיונים/דיוני חשיבות/עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/סופרים
• לטיוטת הצעה לערכי פוליטיקאים חרדים ראו טיוטה:המכלול:אולם דיונים/דיוני חשיבות/עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/רשימות, מפלגות ומועמדים ישראלים.

אם לא מוצא חן בעיניכם, תוכלו לפתוח בפסקה נפרדת הצעת תיקון. או אולי להציע הצעה נפרדת לגמרי בדף נפרד. ספרא - שיחה - היכנסו לדיוני חקיקת חוקת המכלול 02:00, 16 ביולי 2020 (IDT)

דיון על סעיף א' - ראשי ומנהלי מוסדות

ספרא אשמח למספר הבהרות בטרם דיון לגופו של עניין.

1. מה ההבדל בין סעיף 1 ו2? דהיינו הבדל בין מייסד לראש? אני מעוניין בדוגמא שתסביר את המשמעות.
2. מה מגדיר את ההבדל בין מוסד חינוך לרשת חינוך לתלמוד תורה/בית ספר.
3. האם יש התניה שעל המוסד החינוכי/רשת/ת"ת או בי"ס יהיה ערך או שהזכות ניתנת גם ללא שעל המוסד עצמו יש ערך.
4. באיזה נישה נכללים ישיבות? האם יש הבדל בין ישיבה קטנה או גדולה? ומה עם כוללים. אני כמובן מתכוין לראשי הישיבה הכוללים החבורה וכו'
5. מה עם ראשי ארגונים שאינם מוסדות צדקה כגון אגודות רפואיות. בסגנון עזר מציון ויד שרה או גם בסגנון למענכם וכדו'. מה היקף הפעילות הנדרש?
6. מה עם עמותות מסוגים אחרים כמו דרשו אחינו הידברות ערכים וכו'
7. מה עם ארגוני ההצלה והסיוע למיניהם. לדוג' ידידים זק"א הצלה ישראל חברא קדישא וכו'
8. מה עם ראשי מוסדות שהם פנים קהילתיים. כמו איחוד מוסדות גור. אני לא מספיק בקיא אבל אני מניח שלכל חסידות בסדר גודל בינוני ומעלה יש ארגון דומה. שיש לו גם מייסדים מנהלים וכו'.

אשמח להבהרות על הנ"ל. מקוה • שיחה • כ"ד בתמוז ה'תש"ף 12:24 (IDT)

אבהיר כאן, ואכתוב את זה יותר ברור בגוף ההצעה.

בסעיף 1 - מייסד יחידי של מוסד לימודי גדול יש לו חשיבות מיוחדת. כך לדעתי. ייתכן ויחלוקו עלי.

בסעיף 2 התכוונתי לראש מוסדות, היינו אם יש כמה מוסדות תחת אותו שם עם יו"ר או מנהל אחד לכל המוסדות - היו"ר או המנהל זכאי לערך. ייתכן שיש לסייג שהוא שימש בתפקידו כעשר שנים. אחרת הוא לא דמות משפיעה. לכאורה זה התשובה גם לשאלתך האחרונה.

בסעיף 3 הכוונה לרשת של תלמודי תורה, או רשת של בתי ספר. ולזה הכוונה מנהל רשת חינוך. לשאלתך - יש מקום לחשוב אם צריך התניה שיש ערך על הרשת. לכאורה לא צריך ערך, מאחר וכל רשת של כמה מוסדות חרדיים זכאית לערך.

סעיף 4 מכוון על כל 3 הסעיפים שקדמו לו. אי זכאות למנהל אחד מתוך כמה. כי אם למנהל הראשי או ליו"ר. ייתכן שצריך בכל סעיפים לקבוע רף של מספר שנים של ניהול.

שאלתך על הישיבות וכו' - עיין טיוטה:המכלול:אולם דיונים/דיוני חשיבות/עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/רבנים. הכל מפורט. אשמח לשאלות הבהרה שם.

הכוונה במוסדות צדקה היא גם על ארגונים אחרים, גם אגודות רפואיות וגם עמותות כמו דרשו וכו', הצלה וכו'. כלל אצבע: מוסד או ארגון ארצי - היו"ר זכאי לערך. מוסד שאיננו ארצי, או שאינו מפורסם ברמה הארצית - אינו מזכה בערך. ייתכן שיש לקבוע גם כאן רף של שנים בתפקיד היו"ר. חברא קדישא אינו ארגון שאמור לזכות בערך, היות וחבריו אינם מפורסמים ברמה הארצית. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 15:02, 16 ביולי 2020 (IDT)

ספרא לדעתי בסעיפים 123 ו6, יש להוסיף את המילה מוכרים. (כיון שתמיד יהיו ויכוחים אם נחשב מוכר, הייתי מציע ששלושה מכלולאים בעלי זכות הצבעה יוכלו לקבוע שמוסד הינו מוכר, וכך לא יצטרכו הצבעה כוללת) ותק של חמש שנים עם תוספת 200 תלמידים אינו בהכרח סיבה לחשיבות, ויתכנו קופות צדקה איזוריות בעלות פרסום רב יותר מקופות ארציות כביכול.

הערה נוספת, בסעיפים האחרים אני מציע לשנות "אינו זכאי" ל"אינו מזכה" (סתפ לתפארת הלשון והדיוק). בכל מקרה תודה על הניסוחים הנפלאים. מרדכי עציון (שיחה) 18:15, 16 ביולי 2020 (IDT)

מוכר היא מילה סובייקטיבית. כי אני למשל לא מכיר את ראש העין ואת כל מי שפועל בעיר, אז לכן היא לא מוכרת? מאידך מספיק שכמה אנשים מכירים איזה גוף קיקיוני - כדי לומר שזה מוכר. לכן אם מישהו ייסד מוסד גדול מספיק, אף אם הוא פחות מוכר, עצם תפקידו כמייסד מוסד גדול מזכה בערך. אמנם אני לא נעול על זה.

בנוגע לקופות צדקה, האזוריים - גדולים ככל שיהיו - לא אמורים להיות זכאים לערך. צודק שגם הארציים צריכים קריטריונים. צריך סעיף מיוחד על מחזורי הכספים. 6 מליון ש"ח בשנה זה סכום מספיק? מה דעתכם? ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 19:25, 16 ביולי 2020 (IDT)

אני מאד מסופק לגבי סעיף 5. אין לי מושג מי מנהל את קופת העיר או ועד הרבנים, ובשונה מארגון הצלה או זק"א, גם לא זכור לי ששמעתי/קראתי אותם מתראיינים. אני מסופק כמה זה תפקיד ציבורי/בעל פרסום. מרדכי עציון (שיחה) 21:10, 30 ביולי 2020 (IDT)

הם אנשים יחסית מפורסמים, ישראל פלנר וחיים יוסף גפנר יחסית מוכרים. אכן נשמח לשמוע דעת עוד מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ בנושא, האם עצם תפקיד מנהל קופה ארצית מזכה בערך, או שמדובר באנשים חצי אנונימיים. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 21:13, 30 ביולי 2020 (IDT)

דיון על סעיף ב' - עסקנים ציבוריים

אשמח לדעת מה מגדיר עסקן. איציק 1 • הבה נשוחח • פעם אחת ולתמיד 21:45, 19 ביולי 2020 (IDT)

העיתונות יודעת להגדיר עסקן. והעיקר שהפרסומים לא יהיו מפלגתיים, כי המפלגתיים יודעים למתג גם אנשים עלומים. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 22:06, 19 ביולי 2020 (IDT)

איציק 1, למשל קופרמן מהגמ"ח. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 22:12, 22 ביולי 2020 (IDT)

מה לגבי עסקנים חבדיים שיש איזכורים אליהם רק באתרים חבדיים. נראה לי נושא מורכב. אבגד (שיחה) 21:00, 27 ביולי 2020 (IDT)

תן דוגמא. זה צריך להיות מפורסם ממש ממש. יותר מאנשים תורניים. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 21:04, 27 ביולי 2020 (IDT)

אני רואה כעת (רק כעת קראתי מלא) שזה כבר נדון בקטע חב"ד אז דברי לא רלוונטים. אבגד (שיחה) 21:16, 27 ביולי 2020 (IDT)

לדעתי אפשר להוסיף סעיף שמזכיר מועצות גדולי התורה בעבר ובהוה זכאי לערך. מרדכי עציון (שיחה) 04:19, 28 ביולי 2020 (IDT)

רציני?! זה לא פשוט וברור?! ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 05:22, 28 ביולי 2020 (IDT)

לדעתי גם ראווי להוסיף. אם זה כזה פשוט - בא תוסיף את זה. ובכלל כדאי להוסיף את כל הדברים הפשוטים - כי שלא יהיו בעיות אחר כך. אבגד (שיחה) 20:41, 28 ביולי 2020 (IDT)

בוצע. אבגד (שיחה)

האם צריך שיצביעו שוב? מרדכי עציון (שיחה) 11:12, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

לא מדובר בשינויים דרסטיים. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 13:45, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

דיון על סעיף ג' - גבאים ומשב"קים

יושב פלשת, 1. האם הניסוח שיש חריגים אינו מספיק? 2. האם העובדה שמזכירי הרבי מליובאויטש הם שונים מכיון שהם לא היו סתם משב"קים. אם יוצאים בהנחה שחב"ד זה כמו מדינה, אז המזכירים הם בדרגת שר. אם כבר משבק"ים בחב"ד הייתי דן על הרב חנניה סיני דוד (חס"ד) הלברשטאם, עליו, הייתי דן האם הוא מספיק חשוב. אבגד יעזור לי בזה. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 20:49, 27 ביולי 2020 (IDT)

לגבי הלברשטם זה דוגמה טובה. לדעתי אח שלו (חיים ברוך הלברשטם) יותר ראוי לערך כי הוא גם עשה את השידורים, ניהל חלק מ770, חלק ממערך הבריאות של הרבי וכמה דברים חשובים ומפורסמים לא רק משבק גרידא, לגבי חסד תחליטו אתם, ייתכן שהוא כן דוגמא לשמגיע. ובאותו עניין: לא כל המשבקים ממש מגיע. למשל שלום גאנזברג לדעתי כן מגיע אבל לא כל אחד שהיה משבק בבית של הרבי. כגון האחים יוניק לדעתי לא מגיע להם. כל מקרה לגופו. אבגד (שיחה) 20:56, 27 ביולי 2020 (IDT)

יש עליו ערך גם פה - הרב חיים ברוך הלברשטאם (הרב?). לכן אני סבור שמשב"קים כלל לא מגיע להם. חוץ מהמפורסמים ממש, דוגמת חנינא שיף. חב"ד זה משהו אחר וכנ"ל. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 21:00, 27 ביולי 2020 (IDT)

כן ראיתי וקישרתי תודה. אוקיי שחבד זה משהו אחר אבל גם לזה צריך לשים גבולות למשל במקרה של משבקים. לא? אבגד (שיחה) 21:03, 27 ביולי 2020 (IDT)

לכן אני סבור שמשב"קים כלל לא זכאים לערך, אלא אם כן הם חשובים מאוד. וזאת אומרת שאין זכאות אוטומטית לערך למשב"ק כלשהו, אלא צריך להוכיח חשיבות יתר. ונכתוב את זה במדיניות. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 21:08, 27 ביולי 2020 (IDT)

מסכים איתך. אבגד (שיחה) 21:14, 27 ביולי 2020 (IDT)

אני חושב שצריך להוסיף סעיף שמשבקי"ם של מנהיגי הציבור כן יהיו זכאים לערך. זה אבסורד שאין ערך על אריה אלישיב או צבי חקק לדוגמא. מרדכי עציון (שיחה) 23:29, 27 ביולי 2020 (IDT)

רק ידועים מאוד, שיעברו דיון חשיבות. לא זכאות אוטומטית. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 23:33, 27 ביולי 2020 (IDT)

אז צריך לקבוע פרמטרים לחשיבות. אבגד (שיחה) 03:56, 28 ביולי 2020 (IDT)

לכאורה אין פרמטרים. ההנחה היא שהם אינם חשובים, חוץ מאותם שיש הסכמה לגביהם שהם כן חשובים. העיקר שללא נימוקים שווים - יהיה דינו למחיקה מהירה. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 04:13, 28 ביולי 2020 (IDT)

אבל האם לא כדאי לתת במקום שמישהו מעלה ערך עם בשר. לתת לו מקום לדיון של חשיבות של שבוע. למה למחוק כל כך מהר? בא נעבוד מסודר עם כבוד למעלה הערך. שידע שיש כללים ואכן זה יצטרך לתת נימוק תוך שבוע ואם לא יהיה נימוק מספיק בקיטריונים אז למחוק אחרי שבוע. לדעתי זה רק מועיל אני רואה בוקיפדיה שזה מאוד עוזר. אנחנו כחרדים קשה לנו עם בירוקרטיה. אבל במקרים רבים היא מועילה ומשפרת ומוסיפה "קנאת סופרים תרבה חכמה" וזה לא בירוקרטיה בכלל. זה לדעתי פשוט לתת מקום לשבוע דיון. רק מציע אבגד (שיחה) 06:10, 28 ביולי 2020 (IDT)

המושג מחיקה מהירה לא מתאים פה. ואבגד - זה בדיוק מה שספרא התכוון. מי שיעלה ערך על משב"ק - ישימו עליו תבניות חשיבות ויתחיל דיון. אם יוכח שהוא חושב -ישאר, אחרת - ימחק מחוסר חשיבות. דויד (שיחה) ז' באב ה'תש"ף 16:50 (IDT)

אני מניח ששתי השורות אמורות להיות שתי סעיפים? כי אין מספור בשורה השניה. מרדכי עציון (שיחה) 03:43, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

סעיף אחד. אין טעם להצביע על סעיף אחד בעד או נגד, ובשני הצבעה שונה. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 04:05, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

אני נגד סעיף 1 [ראה מה שכתבתי בדף השיחה] ו בעד סעיף 2. לדעתי השלילה צריכה להיות פחות חריפה. הייתי מציע: "גבאים ומשבקי"ם זכאים לערך רק במקרים חריגים, בהם הם מפורסמים מאוד". מרדכי עציון (שיחה) 04:16, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

שלילה היא לפעמים דבר חיובי. מאחר וכך יתבזבז פחות זמנם של משתמשים שיכתבו ערכים מיותרים. ניסוח לא מספיק חד - יביא ליותר דיונים מבוזבזים. אשמח לדעה נוספת בעניין. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 04:22, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

אין לי התנגדות עקרונית לנוסחים חדים. אבל אני חושב שלא ראוי לשלול בצורה גורפת ערכים על משבקי"ם, כיוון שיש רבים שמוכרים מאוד גם אם הם מיעוט מתוך כלל המשבקי"ם. לכן אני מציע שתנסח סעיף החרגה מפורש למשבק"י מנהיגי ציבורים [כגון אריה אלישיב, צבי חקק וכדו'] או לחילופין, שתנסח סעיף החרגה למוכרים מאוד. כך לא יימנעו המכלולאים מכתיבת ערכים על המפורסמים רק בגלל הניסוח בדף המדיניות. מרדכי עציון (שיחה) 04:28, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

הייתי מעדיף בכגון דא בדיון מקדים, לפני כתיבת הערך. לדעת אם הוא באמת מפורסם מספיק. כך שלא יקרה כלום אם לא יכתבו. דומני שהמשפט אומר גם עכשיו שיש מקרים חריגים. כך שאין צורך לכתוב ברחל בתך הקטנה שיש חריגים. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 00:02, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

חייבים להגיע לפתרון יצרתי מוסכם לפני שעולים למועצת. אבגד (שיחה) 06:49, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

אבגד, הנוסח שונה, תוכל לבדוק? ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 21:37, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

יישר כוח. יש דיון למטה בהצבעה. בא נתמקד שם במקום אחד ולא שני מקומות. אבגד (שיחה) 23:46, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

דיון על סעיף ד' - שלוחי חב"ד

סעיף 3 מוצדק לדעתי, אבל סעי' 4 אני מסופק, כיוון שמעולם לא שמעתי על שליח חב"ד ראשי לערים בישראל, וגם בשלוחי חב"ד לא ראיתי קטגוריה כזו. אמנם אני פחות בקי בזה. מרדכי עציון (שיחה) 12:02, 20 ביולי 2020 (IDT)

נשאיר לחב"דניקים להכריע בזה. הנוסח הנ"ל הוצע על ידי חסיד חב"ד. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 13:40, 20 ביולי 2020 (IDT)

בסדר גמור. אבל אני רוצה שהם יתייחסו לכך שבתקשורת שמעתי פעמים רבות ראיונות עם שלוחי חב"ד לערים ומדינות בחו"ל, אבל אף פעם לא שמעתי את התואר שליח חב"ד לירושלים לדוגמא. וכן בשלוחי חב"ד לא מוזכר תפקיד כזה. מרדכי עציון (שיחה) 13:50, 20 ביולי 2020 (IDT)

בבקשה משתמש ישן (שיחה) 15:21, 20 ביולי 2020 (IDT)

אני רוצה להעיר גם שבסעי' 3 ראוי להוסיף הגבלת זמן. לדוגמא אם במדינת שוויץ מתחלף שליח כל שנתיים, אני לא יודע אם זה צריך לזכות בערך את כולם, וודאי שלא את מי שפרש. מרדכי עציון (שיחה) 13:54, 20 ביולי 2020 (IDT)

נקרא לכאן את משתמש ישן ואת אבגד שיחוו דעתם, יש תופעת התחלפות של שליחים? ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 14:13, 20 ביולי 2020 (IDT)

א. גם באה"ק יש מושג של שליח ראשי, אם כי לא בכל עיר מכונים כך; ב. תופעה של החלפת שלוחים ראשיים נדירה מאד, בד"כ היציאה לשליחות היא עד לביאת המשיח בב"א. בברכה, אב"ק • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תש"ף • 14:19, 20 ביולי 2020 (IDT)

אז לא צריך הגבלת זמן, וכן צריך סימוכין שהוא שליח ראשי. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 14:23, 20 ביולי 2020 (IDT)

א. האם כל שליח למדינה ועיר בחו"ל נחשב שליח ראשי שאינו מתחלף? ב. לכאו' אפשר לכתוב סעיף אחד שרק שליח ראשי זכאי לערך. מרדכי עציון (שיחה) 14:35, 20 ביולי 2020 (IDT)

קודם כל בחו"ל רק שליח ראשי למדינה. לא לעיר. וכתוב מפורש 'שליח ראשי'. כאלו אינם מתחלפים. ובכל זאת, א.ב. קיסר אתה מסכים להגבלת זמן, נניח חמש שנים? או שהיא לא נצרכת? ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 14:38, 20 ביולי 2020 (IDT)

צודק. אני חושב שהגבלת זמן נצרכת משום ששליח ראשי שנכנס אתמול לתפקיד עדיין לא הופך לדמות מוכרת. אני גם חושב ש5 שנים זה הגיוני. מרדכי עציון (שיחה) 14:42, 20 ביולי 2020 (IDT)

לדעתי אין שום ענין להגבלה של 5 שנים כי ב99.9% מהמקרים שליח ראשי לא מתחלף (וגם כרגע אין עיר בארץ בלי שליח ראשי כבר מלפני חמש שנים, ובודדים בחו"ל) משתמש ישן (שיחה) 15:16, 20 ביולי 2020 (IDT)

השאלה אם מי שמונה אתמול לשליח ראשי זכאי לערך אף שעדיין אינו מוכר כלל, רק בגלל שהוא הולך להמשיך עד סוף ימיו. מרדכי עציון (שיחה) 16:13, 20 ביולי 2020 (IDT)

השאלה היא אחרת, האם מי שנפטר בתוך שנה או שנתיים לתחילת כהונתו זכאי לערך. האם עצם התפקיד מזכה בערך או שהיקף הפעילות מזכה בערך. היקף פעילות נרכש תוך כמה שנים בתפקיד. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 16:17, 20 ביולי 2020 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

לפי דעתי זה מאוד תלוי האם בכדי להתמנות לשליח ראשי צריך רקע קודם פרסום וניסיון. אז לכאו' עצם המינוי מזכה כמו כל מינוי לרב עיר או להבדיל לתפקיד פוליטי. אבל אם בכדי להתמנות לשליח ראשי אין צורך בידע וניסיון מוקדם רק צריך הרבה רצון ו(אולי קשרים?) (גם אם נניח שזה כך ברוב הפעמים, אבל מספיק לדעתי שיש מקרים שלא) אז לפי דעתי צריך ותק. ואז יש לדון מהו הוותק הנצרך. חסידי חב"ד החכימוני נא. מקוה • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תש"ף 10:26 (IDT)

צריך סה"כ ענין של התאמה, גם שליח בן 70 יכול להיות שליח ראשי וגם שליח בן 30 משתמש ישן (שיחה) 14:15, 26 ביולי 2020 (IDT)

רק כעת ראיתי לראשונה. אז דעתי היא כך: זה עניין מורכב. בכללות אני מסכים שלכל שליח ראשי של מדינה מגיע ערך. שנית לכל שליח בארץ לעיר לדעתי גם מגיע ערך (מדגיש ערים בארץ) מתחת לזה זה כל אחד לגופו. למשל בתאילנד לדעתי מגיע לשני אנשים ערך לשליח הראשי הרב יוסף חיים קאנטור שזה לפי הכללים הנל וכן להרב נחמיה וילהלם כי הוא ייחודי ומפורסם. אז לדעתי שלוחים ראשיים למדינות בעולם ושלוחים ראשיים לערים בארץ מגיע אוטומטית ערך ומתחת לזה - כל דבר לגופו יש לדון. כמו כן יש בביינים דברים מורכבים. כגון שלוחים בעולם בערים גדולות שיש הרבה יהודים. למשל בצרפת שאז זה יותר דומה לארץ. מורכב מידי ויש לדון על זה בפני עצמו. לדעתי אסור להגביל שמי שלא שליח ראשי במדינה בעולם ושליח ראשי לעיר בארץ לא יהיה לו ערך. אפשר לעשות שזה לא אוטומטית אבל ז הלא אוסר על ערך כי הרי שלוחי חבד זה דבר יחודי ומטבע הדברים שזה בכל העולם ממש אז גם מהבחינה הזו זה ייחודי יש הרבה הרבה שמפורסמים ושמגיע להם ער מסיבות כאלו ואחרות והם לא בכללים הללו. אבגד (שיחה) 20:24, 27 ביולי 2020 (IDT)

אני לא מבין את ההגיון שכל שלוח חב"ד באור עקיבא, כפר יונה וכו' - יהיה זכאי אוטומטית לערך. דויד (שיחה) ז' באב ה'תש"ף 20:29 (IDT)

יש בערך 70 ערים בישראל. זה לא הרבה. מתוכם בערך 12 ערים ערביות. נשאר רשימה מאוד קצרה של 58 ערים. אבגד (שיחה) 20:39, 27 ביולי 2020 (IDT)

מצד שני יש למשל שכונות בערים גדולות שיותר גדולות מהערים הקטנות. בדיוק לכן יש דיון לשמוע את דעת כולם. לגבי אור עקיבא למשל ספציפי אני מכיר - השליח הראשי של חב"ד מאוד מאוד מוכר בכל העיר. אבגד (שיחה) 20:42, 27 ביולי 2020 (IDT)

במבט על ההרים למול נתוני שלוחי חב"ד ייתכן שאכן צריך להגביל זאת. ולעשות למשל שבערים זה יהיה רק מעיר שמעל 40 אלף איש. אבגד (שיחה) 20:44, 27 ביולי 2020 (IDT)

וגם זה עדיין מורכב. כי המדד הם כמות היהודים בעיר. בלוד למשל ייתכן שהכמות היהודים היא לא כל כך גדולה כלומר רק חצי מהכמות של העיר ואז זה יורד מהחשיבות. עניין אחר. תייגו אותי פה אבל התיוג לא עבד. שייך לעצור את ההצבעה ליום יומיים עד סיום הדיון? אבגד (שיחה) 20:48, 27 ביולי 2020 (IDT)

בהחלט, לא נעלה למועצת לפני תום הדיון. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 20:50, 27 ביולי 2020 (IDT)

אני חושב שוב, אם מקום שיש בו מעל 20 אלף איש מגיע ערך אז כמעט לכל הערים בארץ מגיע ערך (במידה שבכולם זה כמות של יהודים) רק 4 ערים הם מתחת ל20 אלף איש. לא יודע. אני חושב בקול. אבגד (שיחה) 20:59, 27 ביולי 2020 (IDT)

אתייחס למשהו שנדון פה: בערים גדולות ממש כגון ניו יורק, ירושלים וכדומה אז המערכת מורכבת יותר ושם זה ראש צעירי אגודת חב"ד וכדומה. ואני רואה שהתייחסו לזה בפיסקה מספר 6 ולדעתי זה פותר את הבעיה. (אני קורא לאט לאט ומגיב בהתאם) אבגד (שיחה) 21:14, 27 ביולי 2020 (IDT)

אבגד סוף סוף חזרת, האם תוכל להחכימנו גם לגבי שאלת הותק? האם שליח שאתמול נהיה שליח ראשי במדינה כבר הופך למפורסם? ומה לגבי שליח ראשי שמת כעבור שנתיים בלבד מיום כניסתו לתפקיד? מרדכי עציון (שיחה) 23:16, 27 ביולי 2020 (IDT)

היי מרדכי. שאלות מצויינות. אולי באמת צריך להוסיף כללים של וותק נגיד "בן 5 שנים בשליחות" או "5 שנים בשליחות" משהו כזה אולי יותר זמן. צריך לחשוב. זה גם תלוי בהקשר. שליח שהגיע למדינה ולאחרי חצי שנה אירח את ראש הממשלה של ישראל או שליח שהגיע ולאחרי חצי שנה הצטרף למשלחת של ראש הממשלה שלו למדינת ישראל או שליח ששנה אחרי שהגיע למקופ פתאום היה צנואמי במקום וכל העולם בפוקוס עליו - זה דברים מיוחדים ויש אותם הרבה מסתבר, כי, איך אמרתם: "חב"ד זה מדינה". ושלושת הדוגמאות הכל אמיתי. צריך לחשוב על זמן. ועל כללים שאכן ייתנו לנו ערך למי שמגיע ערך ולא סתם לשליח שהתחיל הרגע. בהחלט צריך ללכת בכיוון הזה. לגבי שליח שנפטר שנתיים אחרי כניסתו לתפקיד ברוך השם זה דבר נדיר מאוד. גם בדרך הטבע. צריך לזכור שהשלוחים רובם יוצאים כצעירים. ובכל מקרה אם נעשה כלל ששליח ראשי רגיל של מדינה זכאי לערך רק אחרי חמש שנים - אז בהחלט פתרנו את הבעיה. ותמיד יהיה יוצא מן הכלל. כמו כל דבר בעולם. איננו חוששים ל"רוח שאינה מצויה". אבגד (שיחה) 03:54, 28 ביולי 2020 (IDT)

שיניתי לפי דברי אבגד, ממתין רק להסכמת משתמש ישן וא.ב. קיסר. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 04:11, 28 ביולי 2020 (IDT)

א) בהחלט. מצויין. צריך שיהיה מוסכם.
ב) 1] אני יוסיף אבל עוד משהו לאחר מחשבה נוספת: בחב"ד יש מערך מסודר של שליחות. ולכן כדאי להוסיף לתנאים. שהשליח הוא שליח רשמי מטעם הממסדר הראש המרכז לעניני חינוך / או הממסד הספציפי במדינה כגון צעירי אגודת חב"ד וכדומה. כאשר השליח אינו רשמי - בדרך כלל אז הוא גם מטבע הדברים לא כל כך גדול. אשר על כן אין לו חשיבות. דעתכם?
2] בכל אופן, ברור שייתכן מצב של שלוחים לא רשמיים מפורסמים או שמגיע להם ערך מסבותיהם - אז יהיה מקום לדון ספציפית לגביו ולערוך דיון חשיבות ויהיה מקום לא לזרוק במחיקה מהירה אחרי 10 דקות אם זה ערך עם בשר וסיכוי מסויים שיש לו נימוק חשיבות. דעתכם?
3] במקביל הסתכלתי כעת גם בויקיפדיה וגם כאן ואני רואה שכל שלוחי חב"ד שיש להם ערך הם שליחים רשמיים (רק במקרה אחד ייחודי של זמרוני ציק שכמדומני זרקו אותו אבל עדיין הוא ייחודי ויש לו ערך בדיוק כמו שכתבתי שבמקרים יחודיים אז כן מגיע) וזה אומר הרבה כי זה בדיוק משקף את מה שכתבתי כאן.
4] אדגיש שאני כותב כאן בצורה אוביוקטיבטי למרות שאני חושב שהאינם רשמיים הם בכלל לא שלוחים ואף על פי כן אנחנו צריכים ללכת באמצע ולהיות חכמים לפנים משורת הדין כי המכלול הוא לכל הציבור החרדי, וכן אני יכול לומר בפה מלא לכל המשתמשים: תלמדו לוותר גם אם אתם בדעה מסויימת לנסות להיות אוביקטיבים (כמו שנהגתי בערך פולמוס המשיחיות בחב"ד למרות שאני צד מסויים בעניין ומאוד חשוב לי הצד הזה. אשמח לשמוע דעתכם בעניין.
ג) לא כל כך הבנתי את סעיף מספר 2 האם אפשר בבקשה להסביר לי הכוונה. תודה מראש.
ד) הנה דוגמא של מישהו שניסה לעלות לויקיפדיה ערך וזה לא שרד יותר מעשר דקות וזה דוגמא טובה, זה נמצא בויקיפדיה במרחב הפרטי: משתמש:מיכל סגל 86/הרב שמואל רסקין. זה נראה שנכתב מנקודת מבטו של השליח עצמו או מישהו שלו. דעתכם על חשיבות? הנה בוא נעשה מבחן אם זה עומד פה בקיטורינוים והאם הקיטריונים מספיקים או שיש להחמיר או להקל. ועוד תת סעיף איך עלינו לנהוג כשזה כתוב באופן זה. דעתכם?
ה) בכללות לגבי כל הפסקאות פה, לא רק שליח חב"ד: האם לא צריך לעשות כלל לכולם - שצריך שיהיה מינימום מידע לערך ולא רק בגלל שהאדם עומד בקטריונים אז מגיע לו שורה וחצי במכלול. דעתכם? אבגד (שיחה) 05:57, 28 ביולי 2020 (IDT)

בקשר לדף שהפנת אליו, זה דף יחצנות מעולה, ולא קשור לאנציקלופדיה. זה בלי קשר למידת החשיבות כי באמת איני מכיר. לגבי מינימום מידע לערך, בעיקרון אדם שאין עליו מידע מלבד שמו ופרטים ביוגרפיים קצרים לא עושים ערך, אבל היכן שיש פוטנציאל, עושים קצרמר, ואז יש סיכוי שיבוא קורא וירחיב. בשונה מאם כלל אין ערך שאז יש סיכויים נמוכים יותר שיכתבו מהתחלה. ‌‌‌בעלי הידע במדיניות מה דעתכם? מרדכי עציון (שיחה) 06:15, 28 ביולי 2020 (IDT)

מה לגבי מה שכתבתי לגבי ערים בארץ. מה המינימום שכדאי לתת ערך לאיזה גודל עיר. שכמה יהודים יש בה? 20 אלף ? או שיותר כי יש הבדל בין שליח בגולה שיש לו 20 אלף איש לבין שליח בארץ שאז זה פחות השפעה או מה? דעתכם? אשמח לשמוע בעניין זה. מה הכמות יהודים בעיר שכדאי להוסיף לשליח בארץ הגבלה שרק אז יהיה לו ערך. 40 אלף? תסתכלו בערים בישראל ותראו נתונים. יש לזכור שמדובר רק על ערים יהודיות ושיש ערים מעורבות כמו לוד. בהצלחה אבגד (שיחה) 06:34, 28 ביולי 2020 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אין שלוחים ראשיים למדינה או עיר שהם בלתי רשמיים. בטיווט שהכנתי על רבנים כתבתי שבבני זמנינו - אם אין בשר = אין ערך. ופשוט שאם יש בשר, אף שמלמעלה אין חשיבות, הוא לא יימחק במחיקה מהירה. אמנם אם זה כתוב לא טוב וגם ללא חשיבות - הוא מועבר למרחב משתמש. לגבי המינימום - כדאי רף, כתב את זה משתמש ישן, תסתדרו בניכם כי אין לי מושג. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 11:14, 28 ביולי 2020 (IDT)

ספרא, מסכים לנוסח של אבגד משתמש ישן (שיחה) 12:45, 28 ביולי 2020 (IDT)

מה אומרים על עריכה זו ? אבגד (שיחה) 17:08, 28 ביולי 2020 (IDT)

(תיקנתי ל50 אלף איש). בחרתי 50 אלף איש בערים שרובם יהודים. 1 דעתכם? 2 עדיין אני חושב שיש כמה מעל ה50 אלף איש שלא מגיע להם ערך, זה לא הרבה - ערים אז אנקוב בשמות הערים: קריית גת, מגדל העמק, לוד. רמלה. המשתוף בין השלושה הראשונים שיש בהם ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד גדולות והישיבה או צוות הישיבה יש להם מעמד על הרבה יותר מהשליח שלא כל כך פעיל או לא כל כך מוכר. לגבי רמלה הוא לא פעיל ברמה של ערים בכזה סדר גודל ושנית זה מושפע מהקירבה של רמלה לעיר לוד שיש את הישיבה שם של חב"ד והקהילה אז בעצם ארבעתם זה אותו דבר. אבגד (שיחה) 17:17, 28 ביולי 2020 (IDT)

מבחינתי זה בסדר. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 17:21, 28 ביולי 2020 (IDT)

ומה לגבי ארבעת הערים הללו? אולי אפשר לעשות עוד סייג, השאלה איזה. וכן מה לגבי עריכה זו. תודה מראש. אבגד (שיחה) 19:38, 28 ביולי 2020 (IDT)

אבגד לדעתי אי אפשר להביא כלל שיכסה את כל המקרים, אם כרגע יש לנו בראש רק 4 יוצאי דופן - זה לא נורא בכלל. אפשר לסגור את זה בדיוני חשיבות ספציפים אם מישהו יחליט ליצור את הערכים האלה. לגבי העריכה המדוברת - לדעתי מצויין. דויד (שיחה) ח' באב ה'תש"ף 20:43 (IDT)

תודה. אז אולי כן כדאי לכתוב "מלבד מקרים יוצאי דופן" כמו שכותבים על יוצאי דופן לאלו שלא מגיע - אז גם שיהיה כתוב מלבד יוצאי דופן לאלו שמגיע. אפשר לעשות זאת באותה שורה. אבגד (שיחה) 20:45, 28 ביולי 2020 (IDT)

מה אומר על עריכתי אחת לפני עריכה זו? אבגד (שיחה) 20:50, 28 ביולי 2020 (IDT)

טוב, מבחינתי זה נוסח סופי. מעיון נוסף הורדתי ל40 אלף כי זה נראה לי מחמיר מידי 50. והכל בא על מקומו בשלום וגם הצבעתי.

אז לאחרי כל הדיוניום אפשר לומר ש בוצע. אבגד (שיחה) 06:32, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

עולים למועצת

לאחר שנראה שהדיון (הקצר, יש לומר) מוצה, אבקש מבעלי זכות הצבעה תמיכה להעלות למועצת את ההצעות הנ"ל, בכפוף לתיקונים שבוצעו כבר במהלך הדיון. ההצבעה תתקיים על כל סעיף בנפרד, ובתוך כל סעיף תהיה אפשרות להצביע בעד או נגד כל תת סעיף. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 02:03, 27 ביולי 2020 (IDT)

סעיף א' - ראשי ומנהלי מוסדות

בעלי זכות הצבעה‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌,‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‌‌‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ מאשרים את הנוסח לעלות להמכלול:מועצת? ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 02:04, 27 ביולי 2020 (IDT)

מתייג שוב בעלי זכות הצבעה‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌.

• בעד מקוה • שיחה • ז' באב ה'תש"ף 20:09 (IDT)
• בעד. אבגד (שיחה) 21:08, 27 ביולי 2020 (IDT)
• בעד (איזה בירוקרטיה מה אי אפשר להעלות ישירות?) משתמש ישן (שיחה) 21:23, 27 ביולי 2020 (IDT)
• בעד. דויד (שיחה) ז' באב ה'תש"ף 17:26 (IDT)

  יכול לעלות למועצת (אבל יעלו הכל ביחד). אבגד (שיחה) 07:12, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

• בעד מוטיאל (שיחה) 07:52, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

סעיף ב' - עסקנים ציבוריים

בעלי זכות הצבעה‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌,‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‌‌‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ מאשרים את הנוסח לעלות להמכלול:מועצת? ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 02:04, 27 ביולי 2020 (IDT)

מתייג שוב בעלי זכות הצבעה‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌.

• בעד מקוה • שיחה • ז' באב ה'תש"ף 20:10 (IDT)
• בעד (איזה בירוקרטיה מה אי אפשר להעלות ישירות?) משתמש ישן (שיחה) 21:23, 27 ביולי 2020 (IDT)
• בעד אבגד (שיחה) 06:43, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
• בעד חלש כי אני לא מבין בזה, אבל אני רוצה שיעלה כבר למועצת. מרדכי עציון (שיחה) 16:51, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

  יכול לעלות למועצת (אבל יעלו הכל ביחד). אבגד (שיחה) 07:12, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

• בעד מוטיאל (שיחה) 07:54, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

סעיף ג' - גבאים ומשב"קים

בעלי זכות הצבעה‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌,‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‌‌‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ מאשרים את הנוסח לעלות להמכלול:מועצת? ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 02:04, 27 ביולי 2020 (IDT)

• בעד (מאושר סופי) מקוה • שיחה • ז' באב ה'תש"ף 20:11 (IDT)
• נגד לדעתי יש לחלק בין משב"קים מפורסמים בחסידויות הגדולות לבין כאלו שאינם מפורסמים (בדיוק כמו מזכירי הרבי מחב"ד, שאגב לדעתי אמורים להיות נידונים כמשב"קים ולא כשלוחי חב"ד). יוש"פ (שיחה) 20:33, 27 ביולי 2020 (IDT)

  יושב פלשת הניסוח שונה בהתאם להצעתך. דעתך כעת? אם אתה עדיין נגד בסדר, אם אתה בעד - נא לשנות בהתאם. אבגד (שיחה) 07:07, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

לפי דעתי סעיף 3 מיותר כי וודאי שמשב"ק שיש לו תפקידים נוספים בעלי זכאות לערך זכאי ולאו מטעמיה דמשב"קותו. אבל לפני כן הייתי שמח שנעצור את ההצבעה על ההצעה הרוחבית כאן, ונקבל הסבר ברור מה רע בדף המדיניות הקיימת כיום, לפחות בנושאים שמוזכרים בה. מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ יוש"פ (שיחה) 18:00, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

פשוט, כי לא מדובר כאן על רבנים. אלא על אחרים שאין התייחסות שם. על הרבנים אפשר לדון כעת בטיוטה:המכלול:אולם דיונים/דיוני חשיבות/עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/רבנים. ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 18:05, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

• נגד לדעתי יש לחלק בין קבוצות עם פעילות פוליטית משמעותית (גור בעלז צאנז סאטמר הגרי"ג אדלשטיין והגר"ח קנייבסקי וכו' וכו') שבהם המשב"קים משמשים כאנשי אמון יותר ממזכיר סתם מהללו (שיחה) 17:28, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

  מהללו הניסוח שונה בהתאם להצעתך. דעתך כעת? אם אתה עדיין נגד בסדר, אם אתה בעד - נא לשנות בהתאם. אבגד (שיחה) 07:07, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

 • ::אני מסכים קצת שספציפי לגבי משבקים בחבד צריכים לעשות הגבלה. לגבי מזכירי הרבי מחבד האחרון, לדעתי לכולם מגיע. לגבי מזכירי הרבי ברור בכל מקרה שהם לא אמורים להיות כשלוחים אלא אף יותר מזה. היו קבוצה קטנה של אנשים וכולם פעלו המון. אבגד (שיחה) 21:07, 27 ביולי 2020 (IDT)  • :::יוש"פ מה אומר? אבגד (שיחה) 21:07, 27 ביולי 2020 (IDT)  • ::::עכשיו אני תופס שאני ויושבית פלת אומרים אותו דבר ומקווה בעצם אומר הפוך. הבנתי נכון? אבגד (שיחה) 21:15, 27 ביולי 2020 (IDT)

• בעד (איזה בירוקרטיה מה אי אפשר להעלות ישירות?) משתמש ישן (שיחה) 21:23, 27 ביולי 2020 (IDT)

  משתמש ישן האם אתה בעד הניסוח החדש? אבגד (שיחה) 07:09, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

• בעד (מאושר סופי) אבגד (שיחה) 07:05, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

  האם לאחר השינוי וההוספה "מפורסמים" זה מספיק או עוד יש התנגדות? בא נקדם פינה זו. אבגד (שיחה) 21:16, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

  יושב פלשת, מהללו. נשמח שתביעו עמדה כיצד לעשות ניסוח מוסכם ונכון וטוב. אבגד (שיחה) 21:18, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

  להוסיף קריטוריון של מי שעוסק בפוליטיקה והשפעה ציבורית הנוגעת חמדינה ומוסדותיה. (השגת הקצאות והעברות חוקים לאפוקי מכתבים ותרומות.) מהללו (שיחה) 21:23, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

מה ההבדל בין 2 ל-3? ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 23:08, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

למהללו - האם הם לא מוגדרים כ"עסקנים ציבוריים"? ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 23:11, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

ברור שכן, אבל השאלה היא האם כל מי שיקרא את דפי המדיניות יסכים עם זה. יש הרבה חבר'ה שיגידו לך שכיון שמרן שליט"א מחלט וקובע אז החשיבות של המשבק בכלל לא קיימת. מהללו (שיחה) 22:57, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

הוצע ניסוח חדש. מחכים לשמוע דעת שניכם אם כעת אתם בעד. אבגד (שיחה) 07:11, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

הניסוח החדש נראה לי בסדר ואני בעד אבל אני רוצה לציין נקודה חשובה בנושא הזה: לפני מעט מאוד זמן היה דיון קטסטרופלי על משב"ק (יענקי קנייבסקי) וזה היה ממש סיוט, הערכים בנושא הזה נוגעים ונגועים בפוליטיקה מכף רגל ועד ראש ואנחנו נראה דיונים ארוכים כאורך הגלות על ההשפעה של מוטי פלאי על נושאים מדינים והמשב"קים של האדמו"ר מסאטמר הראשון והשני, צריך לקבוע בנושא הזה הגדרה מכלילה שאפשר יהיה למחוק ערך בנושא זה דווקא ברוב מיוחס. כך שמי שרוצה למחוק באופן לא ענייני יאבד מוטיבציה. הדיון על יענקי היה, לדעתי, אחד הטראומות שהובילו לכל החקיקה הזו. וככזה, הנושא ראוי להתייחסות מיוחדת. מהללו (שיחה) 17:02, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

• בעד הנוסח החדש. מרדכי עציון (שיחה) 00:17, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
• בעד מוטיאל (שיחה) 07:58, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
• בעד--יואל וויס (שיחה) 11:34, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
• בעד שרגא - שיחה - י"ד באב ה'תש"ף - 16:50 (IDT)

סעיף ד' - שלוחי חב"ד

בעלי זכות הצבעה‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌,‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‌‌‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ מאשרים את הנוסח לעלות להמכלול:מועצת? ספרא - שיחה - כותבים על חרדים? היכנסו להשפיע! 02:04, 27 ביולי 2020 (IDT)

• בעד (מאושר סופי) מקוה • שיחה • ז' באב ה'תש"ף 20:11 (IDT)

איזה ניסוח לא הבנתי? אבגד (שיחה) 20:25, 27 ביולי 2020 (IDT)

אבגד הניסוח שעליו הגבת לגבי שליחי חב"ד בערים ובמדינות וכו'. בפסקה #ההצעה. דויד (שיחה) ז' באב ה'תש"ף 20:31 (IDT)

אני יכול לערוך ההצעה? אבגד (שיחה) 20:36, 27 ביולי 2020 (IDT)

אבגד אתה יכול להציע אותה איפה שהגבת לפני. דויד (שיחה) ז' באב ה'תש"ף 20:40 (IDT)

תודה. אבגד (שיחה) 21:09, 27 ביולי 2020 (IDT)

• בעד (איזה בירוקרטיה מה אי אפשר להעלות ישירות?) משתמש ישן (שיחה) 21:23, 27 ביולי 2020 (IDT)
• בעד (מאושר סופי). מרדכי עציון (שיחה) 20:43, 30 ביולי 2020 (IDT)
• בעד (מאושר סופי). אבגד (שיחה) 06:16, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

כיוון שערכו שינויים מהותיים בנוסח ההצעה, יתכן שצריך שוב הצבעה. (שיחה) 11:11, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

אלו שהצביעו בפיסקה זו - נא לעבור שוב על הנוסח ולאשר את הצבעתה על ידי כתיבת המילים: "(מאושר סופי)". או לשנות אותה כי יש כמה שינויים - מתייג את מי שהצביע לפני, זה רק שנים: מקוה, משתמש ישן אבגד (שיחה) 21:03, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

נשאר כעת רק משתמש ישן. אבגד (שיחה) 23:41, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

עינתי שוב ואני רואה שמתמש ישן הביעה את הסכמתו לניסוח המעודכן כמעט כמו עכשיו. לדעתי פינה הזו מסודרת. בוצע כעת צריך לסיים עם האחד שנותר. אבגד (שיחה) 07:01, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

• יכול לעלות למועצת (אבל יעלו הכל ביחד). אבגד (שיחה) 07:13, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

מפעילי מערכת‌‌‌‌‏ שימו לב כי יש 4 תומכים לפחות בכל חלקי ההצעה של ספרא, ועל כן ניתן להעלותה למועצת. מרדכי עציון (שיחה) 11:49, 4 באוגוסט 2020 (IDT)