ימנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יִמְנָה הוא אישיות מהתנ"ך, בנו הבכור של אשר ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה. לימנה היו שלושה אחים: ישוה, ישוי, בריעה, ואחות אחת: שרח.[1] למשפחתו של ימנה קראו משפחת הימנה.[2][3]

יכול להיות שפירוש השם ימנה מגיע מהשורש מנה, ופירושו הא-ל נתן לי את מנת חלקי, או בקשת מהא-ל שייתן לתינוק את הראוי לו.[3][4]

במדרשים ובחז"ל

בדעת מקרא נאמר, נוסף על פירוש שמו, גם רמז לכך שהא-ל בפירוש שמו של ימנה הוא ה', שהאות הראשונה והאות האחרונה של ימנה מרכיבים את אחד משמותיו של ה'.[4]

בספר הישר מסופר שאמו של ימנה נקראה הדורה, בתו של אבימאל בן עבר בן שם, והיא הייתה אשתו של אשר.[5]

יש מדרש האומר שימנה נקרא בשם זה משום שהיה בכורו של אשר, ומיומנת עליו ברכתו, כלומר שהוא יקבל את רוב הברכה של יעקב לאשר עקב היותו בכורו.[6]

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"ז
  2. ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק מ"ד
  3. ^ 3.0 3.1 ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ג
  4. ^ 4.0 4.1 דעת מקרא, בראשית מו יז
  5. ^ ספר הישר (מדרש), טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  6. ^ ראו תורה שלמה פרשת ויגש


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0