רבי מרדכי יפה
רבי מרדכי יפה (ה'ר"ץ - ה'שע"ב) המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה; רב, פוסק ומפרש השולחן ערוך.
תולדותיו
רבי מרדכי יפה נולד בשנת ה'ר"ץ בפראג, למשפחה המיוחסת כצאצאי רש"י. אביו, רבי אברהם יפה (ר' אברהם מביהם), היה רבה של בוהמיה כולה. רבי מרדכי יפה למד תורה אצל הרב שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי משה איסרליש (הרמ"א) בלובלין ובקרקוב. לאחר נישואיו שב לפראג והקים בה ישיבה, אך בשנת ה'שכ"א גורשו היהודים מפראג ומבוהמיה כולה והוא עבר לאיטליה.
באיטליה התגורר רבי מרדכי למעלה מעשר שנים במנטובה ובונציה, והשתלם במתמטיקה, אסטרונומיה, פילוסופיה, ובמדעים נוספים.
בין השנים ה'של"ב-ה'של"ח שב רבי מרדכי לפולין, והתמנה לרבה של העיר הורודנה במקומו של רבי נתן שפירא שנפטר בשנת ה'של"ז. בהורודנה בנה רבי מרדכי בית כנסת מפואר. בעקבות מחלוקת בעיר עבר רבי מרדכי בשנת ה'שמ"ח ללובלין, ובשנת ה'ש"נ לקרמניץ.
בשנת ה'שנ"ב עזב המהר"ל את רבנות פראג, ורבי מרדכי מילא את מקומו. לאחר ששב המהר"ל לפראג בשנת ה'שנ"ט התמנה רבי מרדכי לרבה של פוזנא שבפולין, בה כיהן עד עת פטירתו, ג' באדר ב' ה'שע"ב, אך לפני שעבר אליה חזר לאיטליה להשתלם בחכמת העיבור שלא היה בין חכמי אשכנז מי שיודע אותה על בוריה, באיטליה הוא התארח אצל רבי אבוהב הספרדי ולמד אצלו תורה זו. באחד הימים ישב רבי מרדכי שקוע בלימודו בבית רבו ולא הבחין כי ילד קטן שניצב לידו בירך על המזון, ולא ענה "אמן" אחר ברכתו. רבו, שביקש להעמידו על חשיבות עניית "אמן", נידה אותו למשך חודש שלם[1].
מספריו ניכרת בקיאותו הרבה ושליטתו הרחבה. עסק בפרשנות המקרא, בהלכה, בדרשנות, בפילוסופיה, במדעים, ובקבלה.
יחסו ללימוד "חכמות חיצוניות" היה חיובי, והוא חלק בעניין זה בתקיפות על רבו הרמ"א ששלל לימוד זה וראה בו ביטול תורה.
רבו בקבלה היה רבי מתתיהו דלקארט, מחבר ספר "צל העולם", ודרכו כשיטת הקבלה הספרדית הקדם-לוריאנית. חכמה זו למד אצל רבי מתתיהו בשנותיו באיטליה[2]. בתקופה זו התגורר בבית רבו זה.
בין תלמידיו נמנה רבי יששכר בר איילנבורג, מחבר ספר "באר שבע".
ספריו
התפרסם בשל סדרת ספריו המונומטלית "הלבושים" (או: "לבוש מלכות"), עשרה ספרים שכל אחד מהם נושא שם "לבוש ...". עשרת הלבושים הם:
- לבוש התכלת - על שלחן ערוך חלק אורח חיים עד הלכות שבת.
- לבוש החור - על שלחן ערוך חלק אורח חיים מהלכות שבת עד הסוף.
- לבוש עטרת זהב - על שלחן ערוך חלק יורה דעה.
- לבוש הבוץ והארגמן - על שלחן ערוך חלק אבן העזר.
- לבוש עיר שושן - על שלחן ערוך חלק חושן משפט.
- לבוש האורה - חיבור על פירוש רש"י לתורה ופירוש הרא"ם על רש"י.
- לבוש פינת יקרת - פירוש על ספר מורה נבוכים לרמב"ם.
- לבוש אדר היקר - חיבור על הלכות קידוש החודש במשנה תורה לרמב"ם, ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא.
- לבושי אור יקרות - פירוש על חיבורו הקבלי של רבי מנחם רקנאטי על התורה.
- לבוש ששון ושמחה - דרשות, ספרו היחיד שלא נדפס.
חמשת ספרי ה'לבוש' על ספר שלחן ערוך נועדו לבאר את טעמי ההלכות שהובאו בו. ה'לבוש' היה לספר הלכה פופולרי ונפוץ בקרב יהודי אשכנז במשך שנים, אך במשך השנים נדחק הצידה מפני הגהות אחרות שנכתבו על השולחן ערוך. הספר נחשב לספר הלכה חשוב ופוסקי הלכה מסתמכים עליו.
האגדה מספרת כי רבי מרדכי כינה את ספריו "לבושים" בשל מעשה שהיה: רבי מרדכי היה יפה תואר, ואחת מנשות האצולה הנוצרית חשקה בו. היא הזמינה אותו לביתה לצורכי עסקים, נעלה אותו בביתה, ודרשה ממנו להתנצר ולהנשא לה. רבי מרדכי סירב בתוקף, ומאחר שסירבה לשחררו נמלט מביתה דרך פתחי הביוב, וכל עשרת בגדיו הושחתו כליל. לזכר הניסיון שעמד בו חיבר רבי מרדכי עשרה "לבושים".
האגדה מוסיפה עוד, כי בעקבות המעשה התפלל רבי מרדכי שבמשך עשרה דורות יהיו צאצאיו מכוערים, על מנת שלא יבואו לניסיון בו עמד, וכי בקשתו התמלאה[3].
את מבואו ל"לבוש" בחר רבי מרדכי לפתוח במילים "אמר התופר" ("תופר הלבושים"). בהקדמתו הוא מספר כי ביקש בתחילה לחבר ספר שיכלול את כל ההלכות הנובעות מה"טור" ונושא כליו "בית יוסף", אך משבא לאיטליה וביקש להתחיל במלאכה הודפס ספר "שולחן ערוך". מאחר שכן, ביקש רבי מרדכי לחבר ספר שיכלול את שינויי המנהגים של האשכנזים מול ה"שולחן ערוך", אך הקדימו הרמ"א בכך. מאחר שכן, בחר לחבר ספר שיבאר את שורשי וטעמי ההלכות שנפסקו בשלחן ערוך.
לספר ה"לבושים" התחברו מספר פירושים, הידועים שבהם הם "אליהו רבה" ו"אליהו זוטא", שהתחברו בידי רבי אליהו שפירא מפראג, שנולד קרוב ל-40 שנים לאחר פטירת רבי מרדכי יפה.
מצאצאיו
- רבי מרדכי יפה מלעכוויטש
- הרב מרדכי גימפל יפה רבה של רוז'ינוי ומהחלוצים מייסדי המושבה יהוד.
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק (נכד אחותו של רבי מרדכי גימפל יפה).
- הרב ישראל יפה המדפיס מקאפוסט.
- אריה לייב יפה ראש קרן היסוד - שנרצח בפיצוץ בניין הסוכנות היהודית בעת קום המדינה.
- משפחת ממיופה - (ראשי תיבות "מצאצאי מרדכי יופה") - משפחת רבנים ידועה באירופה[דרושה הבהרה].
- רבי ישראל דוד יפה מרגליות שלזינגר רבה של פעזינג.
קישורים חיצוניים
- 'יפה, ר' מרדכי ב"ר אברהם (בעל ה„לבושים”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 56 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1254).
- רבי יפה מרדכי ("בעל הלבושים"), אתר דעת
- על משפחת יפה מחברון - צאצאיו - ועמותה בתחום חקר משפחת יפה
- ספריו
- לבוש התכלת, באתר HebrewBooks
- לבוש עיר שושן, באתר HebrewBooks
| תקופת חייו של רבי מרדכי יפה על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ^ עושה פלא, ח"ב, עמ' שעג ואילך בשם ספר דרך החיים.
- ^ ולא בבריסק, שם התגורר מאוחר יותר.
- ^ הסיפור המלא מובא באתר 'טעמו וראו' הן בטקסט והן בקובץ שמע (דקה 13).
